אהבה ללא תנאים

ענת גופשטיין

ענת גופשטיין

פסיכותרפיסטית ומנחת הורים

היא נערה מתוקה ורגשנית. מיוחדת אבל מבולבלת מאוד.

היא עברה התבגרות סוערת מאוד. אולי היו מי שהרגישו שהיא עוברת משהו לא טוב, אבל הם לא הצליחו לעזור לה.היא התחילה להסתובב, לחפש את עצמה. היא התגלגלה לזולה של חצרוני, כמו הרבה נערים ונערות שקשה להם. נוער שמחפש מקום מכיל ומחבר, מקום שאפשר ליצור בו באומנות, לנגן. העיסוק ביצירה דוחה את היצר הלא מרוסן בגיל המורכב הזה, גיל ההתבגרות. השיחות עם הצוות עזרו לה להפסיק לברוח ולמצוא פתרונות מזיקים. הם עזרו לה גם להפיג את הבדידות והמצוקה ולהתחבר לעצמה.

 ורק שם היא הרגישה ביטחון לשתף בסוד שהיא שומרת כל כך, על הפגיעה המתמשכת שהיא עוברת. מאדם קרוב כל כך.

שם היא קיבלה מענה לקשיים שלה ובעיקר ביטחון. החיבוק והחיבור שקיבלה שם נתנו לה אומץ להגיד "די" ולהגן על עצמה. וסוף-סוף היא מרגישה מוגנת. עכשיו היא מטפלת בעצמה כדי שיהיה לה כוח להתמודד עם הזיכרונות הקשים.

בימים אלו הזולה בסכנת סגירה. הזולה שמצילה את הנוער הדתי והחרדי ונותנת לו תמיכה רגשית וכלים להתמודד עם משבר הזהות ועם הרחוב המסוכן.

"אני לא מבינה מה הילדה שלי מחפשת בזולה", אמרה לי אימא של אחת הבנות שאוהבת את המקום מתחברת אליו. "אם היא הגיעה לשם", אמרתי לה, "כנראה היה לה צורך. צריך להגיד תודה שהיא שם ולא בצד השני של הרחוב".

זאת באמת שאלה מה יש לנוער בני הציונות הדתית לחפש שם שהם לא מקבלים במקום אחר, בישיבה או באולפנה. הם באים בכל שלישי, חמישי ומוצ"ש. הם מגיעים לזולה כי יש שם חשמל באוויר, יש אהבה ללא תנאים, קבלה, הכלה, מבינים אותם ולא שופטים אותם.

‌הזולה בסכנת סגירה, ואין ספק שצריך להירתם ולסייע לה. ואולי צריך להקים זולה בכל עיר, בכל ישיבה, בכל אולפנה. צריך לתת מענה לנוער שזועק ופורץ גבולות. הם זקוקים למבוגר משמעותי שיאיר להם את הדרך, ייתן להם כוח לבחור ולנווט את החיים שלהם. אחד שיודע, שמבין את המורכבות של הדור המיוחד הזה, דור של גאולה.

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה למעלה