לא‭ ‬אחת‭ ‬בחיינו‭ ‬הפרטיים‭ ‬או‭ ‬הלאומיים‭ ‬אנו‭ ‬מגלים‭ ‬שמשבר‭ ‬שחווינו‭, ‬אירוע‭ ‬טראומתי‭, ‬מלחמה‭, ‬מחלה‭ ‬או‭

חודש‭ ‬כסלו‭ ‬וחג‭ ‬החנוכה‭ ‬מסמלים‭ ‬את‭ ‬האור‭, ‬אור‭ ‬נצחון‭ ‬המכבים‭ ‬על‭ ‬היוונים‭. ‬בהגיע‭ ‬זמן‭ ‬החנוכה‭

מדע‭ ‬החלומות‭ ‬הינו‭ ‬מדע‭ ‬מסועף‭ ‬אשר‭ ‬חז"ל‭ ‬הקדישו‭ ‬לו‭ ‬מקום‭ ‬מהיבטים‭ ‬שונים‭. ‬כלל‭ ‬נקוט‭ ‬הוא‭

חיוב‭ ‬תפילה‭ ‬למדנו‭ ‬מאבותינו‭. ‬לכאורה‭ ‬יסוד‭ ‬התפילה‭ ‬מובן‭, ‬לאדם‭ ‬הכואב‭ ‬יש‭ ‬פתרון‭: ‬תפילה‭. ‬ילך‭ ‬ויבקש‭

מאז‭ ‬חורבנם‭ ‬של‭ ‬סדום‭ ‬ועמורה‭ ‬בעקבות‭ ‬מעשיהם‭ ‬הרעים‭ ‬והמושחתים‭, ‬הפכה‭ ‬המילה‭ '‬סדום‭' ‬לסמל‭ ‬של‭ ‬רוע‭

הברית‭ ‬על‭ ‬ארץ‭ ‬ישראל‭, ‬שכורת‭ ‬הקב‮"‬ה‭ ‬עם‭ ‬אברהם‭ ‬אבינו‭ ‬בפרשתנו‭, ‬תמוהה‭ ‬ומשונה‭. ‬המון‭ ‬אימה‭, ‬חשכה‭,

בתקשורת‭ ‬היו‭ ‬קוראים‭ ‬לימים‭ ‬אלו‭ ‬בין‭ ‬יום‭ ‬הכיפורים‭ ‬לסוכות‭ ‬‮'‬במעבר‭ ‬חד‮'‬‭, ‬אכן‭ ‬חד‭ ‬הוא‭ ‬המעבר‭

א‮'‬‭ ‬תשרי‭, ‬ראשיתה‭ ‬של‭ ‬שנה‭, ‬הוא‭ ‬התאריך‭ ‬המשמעותי‭ ‬בלוח‭ ‬השנה‭. ‬ביום‭ ‬זה‭ ‬מתחלפת‭ ‬לה‭ ‬השנה‭

בארבע‭ ‬מקומות‭ ‬בלבד‭ ‬בתורה‭ ‬מופיעה‭ ‬המילה‭ ‬‮'‬ניצבים‮'‬‭. ‬אצל‭ ‬אברהם‭ ‬אבינו‭, ‬כאשר‭ ‬נגלו‭ ‬אליו‭ ‬שלושה‭ ‬מלאכים‭

המחלוקת‭ ‬שבה‭ ‬עמנו‭ ‬מצוי‭ ‬חוצה‭ ‬אותנו‭, ‬מפלגת‭ ‬ומגיעה‭ ‬לרמות‭ ‬קשות‭ ‬של‭ ‬שיסוי‭ ‬ואף‭ ‬שנאה‭… ‬נראה‭

מאז‭ ‬בריאתו‭ ‬של‭ ‬האדם‭ ‬הראשון‭ ‬התחבטה‭ ‬האנושות‭ ‬במטרתו‭ ‬ותכליתו‭ ‬של‭ ‬האדם‭ ‬עלי‭ ‬אדמות‭, ‬מה‭ ‬תפקידו‭

כל‭ ‬אחד‭ ‬מאיתנו‭ ‬אשר‭ ‬הולך‭ ‬לישון‭ ‬וחייב‭ ‬לקום‭ ‬בבוקר‭ ‬בשעה‭ ‬יעודה‭, ‬מכווין‭ ‬לו‭ ‬את‭ ‬הפלאפון‭

עם‭ ‬תום‭ ‬אחד‭ ‬עשר‭ ‬חודשים‭ ‬לשמחת‭ ‬תורה‭, ‬ מסתיימת‭ ‬כעת‭ ‬אמירת‭ ‬הקדיש‭ ‬על‭ ‬מאות‭ ‬מאות‭

ישנה‭ ‬מילה‭ ‬מיוחדת‭ ‬שהתורה‭ ‬משתמשת‭ ‬בה‭ ‬בתחילת‭ ‬פרשתנו‭: ‬‮'‬עקב‮'‬‭, ‬פותחת‭ ‬התורה‭ ‬ואומרת‭ ‬‮–‬‭ ‬‮'‬וְהָיָה‭ ‬עֵקֶב‭

בתחילתו‭ ‬של‭ ‬שיעור‭ ‬שאלתי‭ ‬את‭ ‬הנוכחים‭ ‬מה‭ ‬הדבר‭ ‬הקשה‭ ‬ביותר‭ ‬בימי‭ ‬בין‭ ‬המצרים‭? ‬קיבלתי‭ ‬תשובות‭

בקריאת‭ ‬המסעות‭ ‬של‭ ‬בני‭ ‬ישראל‭ ‬במדבר‭ ‬בפרשתנו‭ ‬חשים‭ ‬אנו‭ ‬שבכל‭ ‬הארבעים‭ ‬שנה‭ ‬בני‭ ‬ישראל‭ ‬היו‭

שתי‭ ‬תכונות‭ ‬הפכיות‭ ‬יש‭ ‬בבני‭ ‬אדם‭: ‬הקנאות‭ ‬והסבלנות‭. ‬הקנאי‭ ‬לא‭ ‬יוכל‭ ‬לסבול‭ ‬עוולה‭, ‬חוסר‭ ‬צדק‭,

אם‭ ‬היו‭ ‬שואלים‭ ‬אותנו‭ ‬מה‭ ‬המאפיין‭ ‬את‭ ‬אברהם‭ ‬אבינו‭, ‬היינו‭ ‬מצביעים‭ ‬על‭ ‬צדקותו‭, ‬אמונתו‭ ‬וחסדיו‭

בעולם‭ ‬המדע‭ ‬והדור‭ ‬המתועש‭ ‬שבו‭ ‬אנו‭ ‬חיים‭, ‬קשה‭ ‬להבין‭ ‬כל‭ ‬דבר‭. ‬אם‭ ‬פעם‭ ‬התאמצנו‭ ‬להבין‭

תגובתו‭ ‬של‭ ‬משה‭ ‬רבנו‭ ‬על‭ ‬מחלוקתם‭ ‬של‭ ‬קורח‭ ‬ועדתו‭ ‬לא‭ ‬אופיינית‭, ‬משה‭ ‬רבנו‭ ‬נופל‭ ‬על‭

כל‭ ‬שנה‭ ‬מחדש‭, ‬כאשר‭ ‬אנו‭ ‬מגיעים‭ ‬בקריאת‭ ‬התורה‭ ‬לפרשת‭ ‬‮'‬שלח‭ ‬לך‮'‬‭, ‬אנו‭ ‬למדים‭ ‬על‭ ‬מרכזיותה‭

התנהלות‭ ‬בני‭ ‬ישראל‭ ‬במדבר‭ ‬היתה‭ ‬באופן‭ ‬מיוחד‭ ‬ומופתי‭: ‬עם‭ ‬שלם‭ ‬קובע‭ ‬את‭ ‬התנהלות‭ ‬‮"‬ּלְפִי‭ ‬הֵעָלוֹת‭

נתחיל‭ ‬בסיפור‭: ‬בישיבה‭ ‬מסויימת‭ ‬פנה‭ ‬התלמיד‭ ‬אל‭ ‬רבו‭ ‬והתייעץ‭ ‬עמו‭ ‬שהוא‭ ‬רוצה‭ ‬להחמיר‭ ‬בשמירת‭ ‬השבת‭

הנה‭ ‬זה‭ ‬מגיע‭, ‬אחרי‭ ‬ציפייה‭ ‬דרוכה‭ ‬של‭ ‬ספירת‭ ‬49‭ ‬הימים‭ ‬שבין‭ ‬פסח‭ ‬לשבועות‭, ‬מגיע‭ ‬מתן‭

פרשתנו‭ ‬מצטיינת‭ ‬באוסף‭ ‬קללות‭ ‬לא‭ ‬נעימות‭… ‬שחלילה‭ ‬יחולו‭ ‬עלינו‭ ‬אם‭ ‬לא‭ ‬נלך‭ ‬בדרך‭ ‬טובים‭. ‬מלבד‭

יום‭ ‬ל"ג‭ ‬בעומר‭ ‬רב‭ ‬בו‭ ‬הנסתר‭ ‬על‭ ‬הנגלה‭, ‬הוא‭ ‬יום‭ ‬ההילולה‭ ‬של‭ ‬רבי‭ ‬שמעון‭ ‬בר‭

בימים‭ ‬אלו‭ ‬אנו‭ ‬מציינים‭ ‬שלושה‭ ‬אירועים‭ ‬משמעותיים‭ ‬ביותר‭ ‬בימי‭ ‬תקומת‭ ‬עמנו‭ ‬בעת‭ ‬החדשה‭: ‬את‭ ‬יום‭

אדם‭ ‬המעיין‭ ‬בחוק‭ ‬האזרחי‭ ‬בעניין‭ ‬‘לשון‭ ‬הרע‮’‬‭ ‬יגלה‭ ‬כמה‭ ‬סלחני‭ ‬הוא‭ ‬החוק‭ ‬וכמה‭ ‬אפשר‭ ‬להכפיש‭,

השבת‭ ‬הסמוכה‭ ‬לחג‭ ‬הפסח‭ ‬נקראת‭ ‬‮'‬שבת‭ ‬הגדול‮'‬‭ ‬מטעמים‭ ‬רבים‭. ‬אחד‭ ‬הטעמים‭ ‬הוא‭ ‬שבשבת‭ ‬שלפני‭ ‬היציאה‭

הרצון‭ ‬העז‭ ‬לחזור‭ ‬לשגרה‭, ‬לחזור‭ ‬למוכר‭ ‬והרגיל‭, ‬הינו‭ ‬רצון‭ ‬אנושי‭-‬טבעי‭ ‬שקיים‭ ‬בנו‭ ‬ובאנושות‭ ‬כולה‭. ‬חיינו‭

רבי‭ ‬דוד‭ ‬בן‭ ‬חסין‭ ‬ז"ל‭, ‬מגדולי‭ ‬המשוררים‭ ‬ופייטני‭ ‬יהדות‭ ‬מרוקו‭ ‬שורר‭ ‬פיוט‭ ‬ארוך‭ ‬בשם‭ ‬‮'‬נחלי‭

לא‭, ‬אין‭ ‬זו‭ ‬טעות‭, ‬משהו‭ ‬חדש‭ ‬הרי‭ ‬לא‭ ‬יכול‭ ‬להמשיך‭ ‬הוא‭ ‬יכול‭ ‬רק‭ ‬להתחיל‭, ‬אך‭

ישנם‭ ‬מילים‭ ‬שראוי‭ ‬היה‭ ‬שנמעיט‭ ‬מאוד‭ ‬בשימוש‭ ‬בהם‭ ‬לדוגמא‭ ‬המילה‭ ‬‮'‬שנאה‮'‬‭, ‬ובכלל‭ ‬בני‭ ‬האדם‭ ‬מתחברים‭

1. למה לעשות דווקא? מדוע‭ ‬מרדכי‭ ‬מתעקש‭ ‬לא‭ ‬להשתחוות‭ ‬להמן‭?‬‮ ‬הרי‭ ‬מבחינה‭ ‬הלכתית‭ ‬אין‭ ‬בכך‭ ‬כל‭

בדרך‭ ‬כלל‭ ‬דבר‭ ‬שלם‭ ‬הוא‭ ‬סך‭ ‬כל‭ ‬חלקיו‭. ‬נכון‭ ‬לגבי‭ ‬דברים‭ ‬חומריים‭ ‬כגון‭ ‬הרכבת‭ ‬חלקי‭

לשבת הקרובה, לפני ראש חודש אדר, יש שם מיוחד: ׳שבת שקלים׳, מה העניין? בזמן שבית

מנין שואב משה רבנו את הכוח והסבלנות לראות את עם ישראל בשעתו השפלה ביותר, חוטא

מרתקת היא הדלקת הנר, מציתים את הגפרור ומצמידים לפתילה, אין כללים קבועים מראש להדלקה, כל

נותן נשמה לתורה, עם, ארץ ומדינה הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ״ל נולד בליל הסדר

עדיין הרושם החזק של מעמד הר סיני ונתינת עשרת הדברות לעם ישראל לא פג, ובאותו

דורות רבים חיכה העולם לרגע המכונן הזה, מעמד הר סיני נתינתה לישראל. מרכז פרשתנו הוא

רק שבוע ימים עבר מאז הניסים הגדולים שבני ישראל חוו ביציאתם ממצרים והנה כעת הם

לכמה סבלנות נזקק משה רבינו בשליחויותיו אל פרעה? סבבים רבים של נסיונות לבקש מפרעה את

אחרי‭ ‬שמשה‭ ‬רבנו‭ ‬מרגיש‭ ‬שנכשל‭ ‬בשליחותו‭ ‬לפרעה‭ ‬לשחרור‭ ‬העם‭ ‬משעבוד‭ ‬מצרים‭, ‬וכתוצאה‭ ‬מכך‭ ‬חלה‭ ‬החמרה‭

הקדמה רבות‭ ‬עסק‭ ‬הרב‭ ‬אלישע‭ ‬זצ‭"‬ל‭ ‬בענייני‭ ‬מלחמות‭ ‬ישראל‭ ‬ובמיוחד‭ ‬בדברים‭ ‬שבע‭"‬פ‭ ‬בשיעוריו‭ ‬במרחבי‭ ‬הארץ‭,

בפרשתנו, במפגש בין יוסף לאביו יעקב, יוסף מגיע עם בניו לבקור חולים אצל אביו יעקב.

תחושת החוסר וודאות, הציפייה ללא נודע הינה תחושה מורכבת ומאתגרת. תמיד רוצים אנו להחזיק בהגה,

התורה לא מדלגת על סיפור חלומות ופתרונם, יוסף חולם על אחיו ומשפחתו ואף פותר חלומות

פרשת וישבחנוכה: להדליק אור בלילה חודש כסלו מסמל את האור, אור הנצחון של המכבים על

גילוי נאות: מאוד קשה לי אמירה זו… וכי מי שמפחד לא מקיים את העיקר? וחוצמזה

מדע החלומות חקר ומצא שכל אדם חולם, כולל תינוקות… אנו חולמים בין חמש לשמונה חלומות

ברגעים אלו חיילנו היקרים, חיילי צבא הגנה ישראל הי״ו, שבים ומתחברים חיבור אמיץ לציווי האלוקי

אם היינו רוצים להצמיד את פרשיות השבוע 'לך לך, וירא וחיי שרה' היינו אומרים שיסודות

אחד הפיוטים המרגשים ביותר לפני תקיעות השופר בראש השנה: 'ויהי מאור יומם בעינם ליל/ והמון

דווקא בשעת מלחמה, בשעה זו, כבר מבינים כולנו את המשמעות של בחירת אברהם אבינו ואותנו

התחושה בכל זמן משבר, מלחמה, הרס, חורבן ומגפה היא 'האם אי אפשר אחרת? מדוע הקב"ה

חד המעבר בין יום הכיפורים לחג הסוכות 'זמן שמחתנו'. הרושם של הצום והתפילות עדיין לא

יום הכיפורים הוא שיאו של תהליך ארוך של ארבעים יום שהתחילו בראש חודש אלול, ימי

ערב ראש השנה, אווירת החג כבר בפתח – ההכנות כבר מאחורינו, אמירת הסליחות והתפילות והתשובה

ברכתו של משה רבנו לקראת הפרידה מבני ישראל מתבטאת בשתי המילים: "חזקו ואמצו", בלשון רבים,

בפרשתנו מובאת מצוות הבאת ביכורים לכהן בבית המקדש מפירות שבעת המינים. מצווה המחנכת אותנו לענווה.

האם יעלה על הדעת שתיתכן מציאות של הורים שיסקלו את בנם בגלל שהוא 'זולל וסובא'?

האם יש גבול לציות לחוקי התורה? כל מערכת חוקים לוקחת בחשבון אפשרות של טעות המחוקק

בשאלת מיליון הדולר עוסקת פרשתנו – מה נחשב ברכה ומה נחשב קללה? כמה סבל, צער

התורה מצווה אותנו לעשות ״הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב״ והשכר יהיה ״וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ״ – מה הקשר בין

התורה מצווה אותנו לעשות ״הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב״ והשכר יהיה ״וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ״ – מה הקשר בין

קריאתו של משה רבנו בפרשתנו: ״אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם״, מכינה אותנו לקראת דבריו

שאלת השאלות בכל זמן של קושי מאתגר היא – כיצד מחזיקים מעמד?יש לפעמים שפשוט מגיעים

משה מבקש מה' מחליף: "וידבר משה אל ה' לאמר יפקד ה' א-להי הרוחות לכל בשר

אם היו שואלים אותנו מה ההבדל בין אברהם אבינו עליו השלום לבין בלעם הרשע, מן

מה הדבר החשוב ביותר בחיים? שכל? רגש? מזל? מכיוון שאין אנו עוסקים במיסטיקה נעזוב עכשיו

מכירים את המצב הזה: התאכזבנו ממשהו מסוים, כעסנו על דבר 'קטן', התבאסנו מחבר, בן זוג,

בפרשתנו חוזרת המילה 'לתור' כמה וכמה פעמים ובמיוחד בפרשת המתייחסת למרגלים ששלח משה 'לתור' את

התנהלות בני ישראל במדבר היתה בסדר מופתי: מסעו של הענן סימן את תזוזת בני ישראל

כבר 49 יום שאנו סופרים את ספירת העומר ואנו מייחלים ליום הגדול והנכבד של מתן

עולמנו מחולק לשתי רשויות עיקריות: השהות ב׳בבית׳ והשהות מחוץ לבית, ב׳דרך׳.הבית מקנה לנו עוגן ושקט,

תרגיל מתמטי: אם חמישה חיילים מנצחים מאה לוחמי אויב, כמה חיילים צריך בשביל שינצחו 10,000?

כיצד נותנים מתנה לבני אדם? אנו יודעים, אך כיצד נותנים מתנה לאלוקים? בפרשתנו אנו למדים

אחרי ימי ההוד של ימי הזיכרון וחג העצמאות, ממשיכים אנו לעלות במעלות הקדושים לקיום הציווי

לא פעם מהרהר בליבי כיצד היה נראה העולם התקשורתי היום אם ה׳חפץ חיים׳ היה חי

בליל התקדש חג, כאשר אנו עומדים כולנו מוכנים לליל הסדר, לימוד ההלכות שלושים יום כבר

מה ההבדל בין חמץ ומצה, הרי שניהם עשויים מקמח ומים? אלא שבעשיית הלחם אנו נדרשים

ישנה הרגשה שאחרי שעשינו מעשה טוב, חסד אמיתי – סייענו לזקנים, נתנו צדקה, שימחנו הורים,

טור זה צריכים לקרוא עם יד על הלב ולהודות על האמת, האמת הכואבת. עולמנו עולם

בשיח הציבורי והפרטי עולה לעיתים המילה ׳בגידה׳ – המפלגה בגדה בבוחריה, הח״כ ׳בגד׳ בראש מפלגתו,

מרתקת היא הדלקת הנר: מציתים את הגפרור ומצמידים לפתילה ויהי אור… אין כללים קבועים מראש

מה הם ה'כרובים' שהיו מונחים בבית המקדש בתוך קודש הקדשים, על הארון שבו היו מונחים

מה המצווה הראשונה שלדעתנו הייתה צריכה להיכתב אחרי עשרת הדברות? אחרי המעמד הנשגב והנורא של

אחרי הדברות האוסרים עלינו רציחה, ניאוף וגניבה, חותמת התורה את עשרת הדברות באיסור החמדה, הכולל

פרשתנו עוסקת בנרגנות, ('קיטורים'), ובלשון המקרא 'תלונות'. התלונות על היציאה ממצרים, על הגעגועים לקישואים ולאבטיחים

בתחילת פרשתנו הקב"ה נגלה אל משה וחוזר על הדברים היסודיים של ההבטחה לאבות, על הברית

לע"נ מו"ר הרב אלישע וישליצקי זצ"ל המתבונן בפרשת השבוע בהתנהגותו של המנהיג הראשון של בני

בפרשתנו אנו נפגשים עם 'גן חיות' מגוון. בברכת יעקב אבינו הוא משתמש בדימויים של חיות

העלילה בפרשיותינו שהתחילה בחלומו של יוסף עד להמלכתו למשנה למלך מצרים, ירידתם של יעקב אבינו

ישנם סוגים שונים של חלומות. אומנם בדרך כלל אין אנו מייחסים חשיבות לחלומות, אך ודאי

בכל חוג הורים לומדים על הסמכות ההורית מול הכניעה והפינוק לילדינו. מה גבולות הגזרה בין

תמוה הדבר שדווקא יעקב אבינו, שממנו עתיד לצאת עם ישראל מצטווה לעזוב את הארץ? לידתם

בכל שנה כאשר אנו חוזרים ונפגשים בפרשיות אלו עם ענקי הדורות, האבות והאימהות של האומה,

המילה 'סדום' משמשת בהשאלה לרוע ולרשע. בסדום כידוע הייתה השחתה ברמה של 'חקיקה ממלכתית' –

אחרי בריאת העולם ונפילתו בדור המבול והפלגה, מגיעים אנו בפרשתנו לאב משפחת ישראל, אברהם אבינו,

למדנו בדרך הקשה מדור המבול שאין זכות לעולם מושחת שכולם עושים רע, אך איך מבטיחים

סדר ומשמעות שלושת החגים שלנו, פסח, שבועות וסוכות לא כל כך מסתדר. אם חוגגים פסח

הימים המופלאים שבין ראש השנה לבין יום הכיפורים, ימי תשובה בתחילתה של שנה, ניחנים באווירה

ערכו של א' תשרי בלוח העברי אינו רק כתאריך המציין את תחילתה של שנה, ראש

'עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר

'עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר

מדוע בחרה התורה להרחיב בספר בראשית בסיפור האבות והאימהות, לספר על כל התנהלותם בתוך המשפחה

עם חוש השמיעה כבר נפגשנו, אדם שומע מה שהוא רוצה… קוראים לזה 'שמיעה סובייקטיבית', האם

מי מאיתנו לא אוהב את טעם פירות הקיץ המתוקים והמיוחדים של ארצנו? השווקים ורשתות המזון

אחת הטרגדיות של מנהיג ומוביל דרך היא שאינו מגיע לנקודת הסיום, שהוא קיבל שליחות או

מה בין 1954 ל-17?המספר הראשון מציין את מספר השנים שעברו עלינו מאז שחרב בית המקדש

מה ׳סוד׳ המסעות במדבר?התחושה מקריאת המסעות בפרשתנו היא שבכל ארבעים השנה היינו בניידות בלתי פוסקת

עם ישראל בהנהגת משה רבנו מגיע כמעט לקו הגמר ומיד עומדים להיכנס לארץ ישראל. המחשבות

את מי אמור לשרת המנהיג? את עצמו או את העם? נראית שאלה מיותרת? תחשבו פעמיים…

האם חשבנו פעם מה גורם לנו לקלל ולברך? ובכלל מה כוחה של ברכה ושל קללה?

אני משתעשע במחשבה שאם הייתי רַעֲיוֹנַאי [קוֹפִּירַיְטֶר, אדם המייצר רעיונות בתחום הפרסום, ע"פ ויקיפדיה] כיצד

משה רבנו כבר חווה נפילות וסיבוכים של עם ישראל – מחטא העגל הנורא ועד חטא

מדוע דווקא לפני הכניסה לארץ נשלחו מרגלים? מדוע לא נשלחו מרגלים לתור את המדבר לפני

סכסוך פנים משפחתי מתגלה בפרשתנו: אהרן ומרים, אחיו של משה רבנו, מדברים בו סרה וטענתם

אחרי אלפי שנות בראשית ומאות שנות שעבוד במצרים, קיבלנו תורה בהר סיני. לא מדויק לראות

שחרור העיר העתיקה בכ"ח באייר תשכ"ז, אחרי 19 שנים שהייתה נתונה תחת שלטון ירדני ולא

התורה מציבה בפתח פרשתנו שתי אפשרויות: אם הולכים בחוקות ה' מקבלים שכר, ואם לאו מקבלים

כל חייל קרבי מבין את משמעות המילה "אחי". אחי זו לא רק קרבה משפחתית, אחי

בשירה מַעֲשֶׂה בְּצַיָּר, עוסקת המשוררת לאה גולדברג, בנושא ההתבוננות: ׳יֵשׁ בָּעוֹלָם הַרְבֵּה דְּבָרִים יָפִים, עֵצִים

מיד לאחר הפסח אנו מציינים בגאווה לאומית גדולה שלושה אירועים משמעותיים ביותר בימי תקומת עמנו

בליל התקדש חג כאשר אנו עומדים כולנו מוכנים לליל הסדר, ההכנות והבישולים כבר כמעט מאחרינו,

השבת הסמוכה לחג הפסח נקראת "שבת הגדול" מטעמים רבים. הטעם הראשון הוא שבשבת שלפני היציאה

הרצון העז לחזור לשגרה, לחזור למוכר והרגיל, הינו רצון אנושי טבעי שקיים בנו ובאנושות כולה.

בתחילת פרשתנו אנו קוראים על טרגדיה משפחתית ולאומית כאחד. באירוע השיא של חנוכת המשכן ארע

רבים תמהים על הצורך לעסוק כיום בכל פרטי הדינים וסדר הקרבנות שבספר ויקרא, הרי הם

נתאר לעצמנו, עם הרבה דמיון יצירתי שתשלומי מס הכנסה והביטוח הלאומי היו על בסיס התנדבותי,

נתאר לעצמנו, עם הרבה דמיון יצירתי שתשלומי מס הכנסה והביטוח הלאומי היו על בסיס התנדבותי,

נתאר לעצמנו מנהיג אהוב ומוצלח אשר בנה עם, סבל את סבלותיו, ספג בזיונות וכשלונות ומגיע

אור או אוכל, מה יותר חשוב? נכון, שניהם חשובים ובכל זאת יש הבדל ביניהם. בפרשתנו

יש משהו נפלא בלשון הקודש, בלשון העברית, למילים עצמן יש משמעות עמוקה ופרשנית. לדוגמא: שורש

המעבר החד בין הדברים הנשגבים בפרשת יתרו: מתן תורה, מצוות האמונה, שמירת השבת וכבוד הורים

איך עולמנו היה מושלם ויפה יותר אם היינו הופכים את המילה ׳חייב׳ למילה ׳זכאי׳. במקום

כמה זמן לקח לנו לצאת ממצרים? לכאורה ממש בזמן קצוב: ׳ויהי בעצם היום הזה יצאו

בלתי נתפס במציאות של ימינו הציווי שבני ישראל מצטווים במצרים: כל משפחה לוקחת שה, כבש

כמה פעמים בחיינו אנו נפגשים עם קושי ומחסום? נראה לנו שנכשלנו, אין תקווה, יאוש מוחלט

משה רבנו אשר גדל בבית המלוכה, במנעמיה ובתפנוקיה, רחוק מהשיעבוד וחיי הדוחק שסבלו בני ישראל,

ה' ישמור, אך העיסוק בכתיבת צוואה בדרך כלל נסתר ולא מדובר, והמון העם חושש מלדבר

השבוע ניפגש עם שתי בכיות: הבכי על המצור שהיה על ירושלים בעשירי בטבת, אשר הסתיים

התורה לא מדלגת על חלומות ופתרונם. יוסף חולם על אחיו ומשפחתו וכאן בפרשתנו הוא אפילו

מבוכה גדולה תוקפת אותנו כאשר אנו מתוודעים בפרשת השבוע למכירת יוסף על ידי אחיו. לאיזה

התורה כותבת על יעקב אבינו: "ויירא יעקב וייצר לו", דווקא בזמן שיעקב נדרש למידת הגבורה

מה משמעותם של הדברים הגדולים שבחיינו לעומת הדברים הקטנים? אדם שיודע להעריך את חייו אינו

לא לחינם מאריכה התורה בפרשת חפירת הבארות שיצחק חופר והפלישתים סותמים, ודאי אין התורה מרחיבה

כיצד מודדים 'איכות החיים'? המדידה הידועה כ-OECD התקבלה בעולם. בשיטה זו בוחנים את הביטחון כלכלי

בשבת נציין את יום הולדתו של העם היהודי בהיסטוריה העולמית. היהודי הראשון, אברהם אבינו נבחר

בשבת נציין את יום הולדתו של העם היהודי בהיסטוריה העולמית. היהודי הראשון, אברהם אבינו נבחר

נתאר לעצמנו ששכנינו האהובים מבקשים מאתנו לשמור על הכלב או החתול שלהם לרגל נסיעתם לשבת

סיפר לי פעם רב ששאל את נכדו: 'איפה אתה'? ענה הנכד בהצבעה על בטנו: 'הנה

בפרשתנו כתוב הנאום המרכזי והמשמעותי של משה רבנו אל עם ישראל. נאום אשר מתבטא בכריתת

כבר כמעט ארבעים יום שהפיוט בסליחות 'בן אדם מה לך נרדם קום קרא בתחנונים… עמוד

פרשתנו פותחת במילה החריגה 'נצבים': 'אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם'. מה משמעות המילה? הרמב"ן באר את המילה

כמה פעמים ביום אנו חווים את החוויה המפוקפקת של ׳כפיות טובה'? התאמצנו כל כך לעשות

מאז בריאתו של האדם הראשון התחבטה האנושות מה היא חידת החיים שהעולם נברא למענה ומה

באופן כללי אנו חייבים לציית למערכת המשפט בכדי שלא כל אחד יעשה דין לעצמו ואז

עולמנו מורכב מהנאות קטנות וגדולות, הנאה מקריאת ספר טוב, בעשיית מעשה טוב, בקבלת מחמאה או

מעמד מתן תורה בצאת בני ישראל ממצרים היה מעמד שנתן תוכן וכיוון לעולם ובמיוחד לעם

קריאתו של משה רבנו בפרשתנו: ‘אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם’, מכינה אותנו לקראת דבריו

ארבעים שנה עם ישראל הולך במדבר לקראת כניסתו לארץ ישראל. עם שעבר את הגלות והשעבוד

עולמנו מחולק לשתי רשויות עיקריות: החיים "בבית" והחיים "בדרך". הבית בדרך כלל מקנה לנו עוגן,

הכותרת נשמעת אצילית, מכבדת, מכילה ותרבותית: ‘חיי ותן לחיות’, לכאורה באמת למה לא? כל אחד

לשאול האם להתלהבות של האדם יש גבולות זה כמו לשאול האם יש גבול לחיים? האם

ימים אלו ימים מלאי עוז וגבורה, הוד והרבה דומיה, ימים שבין יום הזכרון לשואה ולגבורה

כל חגנו, שבתותינו ושאר ימי החול מלאים בזכירת יציאת מצרים, מה יש ביציאת ישראל ממצרים

רבים תמהים על הצורך לעסוק כיום בכל פרטי הדינים וסדר הקרבנות שבספר ויקרא, הרי אינם

בדרך לכותל לא חשתי כלל בצינת הבוקר של השבת האביבית הנפלאה כי ליבי היה מלא

פעמים רבות אני נחשף בקליניקה לסיפורי זוגות אשר בלב ה"בעיה" ביניהם, עומד חוסר תשומת הלב לזוגיות שלהם. אי נתינת זמן איכות, אי התייחסות ואי מתן חשיבות מספקת לזוגיות.