טעות לחשוב שאחרי אלפי שנות בראשית ומאות שנות שעבוד במצרים קבלנו תורה רק כדי שהיא תאמר לנו מה לעשות ומה לא לעשות. המחשבה שהתורה היא רק ספר הדרכה – בטעות יסודה. בקבלת התורה בהר סיני התהפכה והשתנתה כל המציאות. מעתה אנו חיים במציאות חיים חדשה. כל מבנה החיים של האומה, החיים המעשיים, החברתיים, הלאומיים והרוחניים התחדשו למדרגה עליונה. התורה לא ניתנה לנו כתוספת מעלה למציאות החיים שלנו עד נתינתה, שאמנם טוב איתה אך בהחלט אפשר לחיות בלעדיה, לא! מדובר כאן במהפכה של ממש, כל מה שהיה ידוע ומוכר מלפני מתן תורה משתנה לחלוטין, מקבל משמעות א-להית ורוחנית שונה. העולם מתקיים על בסיסה של התורה. המעמד בהר סיני הפך את העולם לעולם אחר. התורה הפכה להיות הנשמה של העולם באופן שבלי הנשמה, בלי התורה, העולם לא יכול להתקיים.
אם כך – נשאלת השאלה מדוע לא ניתנה התורה כבר בשעת בריאת העולם? או לפחות, היתה ניתנת לאברהם אבינו? מדוע העולם היה צריך להתייסר אלפי שנים ללא תורה וללא הטובה הזו?
בתנא דבי אליהו נשאלה השאלה מי קדם למי? האם התורה קדמה לישראל או ישראל קדמו לתורה? והתשובה: 'דרכם של בני אדם אומרים שהתורה קדמה לעולם אך אני אומר שמחשבתם של ישראל קדמה'. הקב"ה ייעד את התורה מלכתחילה לעם ישראל שהם אלו שתנתן להם התורה שתהא אור ומורת דרך לכל העולם כולו. ולכן באמת מחשבתן של ישראל קדמה לתורה ומכיוון שהתורה מיועדת לעם ולא ליחידים ואפילו לא לאברהם אבינו, לכן המתין העולם בסבלנות עד שעם ישראל התפתח ונהיה לעם ובדרכו לארץ ישראל מקבל הוא את התורה. ברגע נתינת התורה מתגלה המעלה הגדולה של עם ישראל כבניו של הקב"ה שרק לנו ניתנה התורה. 'אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו'. ■
