אבא
אהרון.
אימא
שושנה.
החצי השני
שרית.
המשפחה
עלמה (9), ינאי (6), ארי (2).
ילדוּּת
בעיירה אופקים שבדרום ובירושלים. ילדות פשוטה אך מלאת ריגושים מהדברים הקטנים – משחקים במגרש הכדורגל, 'עונג שבת' בכל שישי אצל אחד החברים, והצופים הדתיים. חבורה שעד היום נמצאת בקשר ומוצאת את הזמן להיפגש.
אורנית
מקום מופלא. קרוב לכל מקום. שילוב של כפר ועיר. אנשים מיוחדים, שכנים תומכים וקהילה חזקה. בשנים הקרובות היישוב צפוי לגדול וכבר עכשיו מתחיל להיות מוצף. צריך לראות לאן אורנית תלך מכאן, האם תצליח לשמור על אופייה המיוחד או שתהפוך למטרופולין עמוס ולא ייחודי בדרך לתל אביב.
שירות צבאי
עורב גבעתי. קורס חובשים. מהתקופות האחרונות של לוחמים שפעלו בתוך רצועת עזה. עם מבצעים רחבים בשכונות כמו זייתון, דיר אל-באלח ושג'אעיה. צוות מיוחד שעד היום שומר על קשר.
פוליטיקה בצה"ל
רעה חולה. צה"ל, אולי הגוף החשוב ביותר בשמירה על ביטחון המדינה, חייב להיות נקי מפוליטיקה. הקיטוב בעם לא פוסח על לובשי המדים, בטח במילואים. לסרבנות אין כמובן מקום. צריך לדעת להפריד בצורה נכונה. בנוגע לסדיר, בדרגי השטח, מ"פים, מגד"ים ומחט"ים עוד מצליחים להימנע מזה, אבל למעלה, בקומות הגבוהות, זה כבר ניכר. הפוליטיקה בצה"ל מקבלת משנה תוקף ביהודה ושומרון. לכל אורך השנים האלופים ומפקדי החטיבות ביו"ש חטפו, מכל צד. זה מתחיל מפוליטיקאים לא אחראיים ומגיע לקצינים שבעבר לא ידעו לשמור על הגבול הדק שבין הצבאי לפוליטי. כך נוצר הערבוב הזה שלכולם יש בו חלק.
טרור ערבי
לא נגמר ובלתי פוסק. אם תמיד נחשוב באופן של הגנה וננסה למגן את עצמנו עד כלות, תמיד נחטוף. העמדות ביהודה ושומרון היום מאובטחות באופן יוצא דופן, זה לא היה לפני כמה שנים. איך שהחייל נראה בעמדה, זה מעיד על החשיבה ועל התפיסה של הפיקוד הבכיר. התפיסה מול הטרור צריכה להיות התקפית, בהפתעה, ביכולת לגרום לארגוני הטרור לחשוב. שהם יתעסקו כל היום בהגנה.
קמפיין 'אלימות מתנחלים׳
כנראה הקמפיין המצליח והשקרי ביותר שנעשה למול המתיישבים ביהודה ושומרון בשנים האחרונות. הנזק שהקמפיין הזה עשה הוא אדיר. היום בעולם כל אירוע של תג מחיר ישר מכליל חצי מיליון תושבים. דומה הדבר לכך שאם אדם תל אביבי ירצח, יגידו שמדובר באלימות תל אביבית. המבצעים הם פרומיל באוכלוסיית המתנחלים, ועדיין המושג מתגלגל על כל לשון. קמפיין שהמאבק מולו צריך להיות הרבה יותר נחוש וממוקד. חשוב לפרק את השקר הזה כמה שיותר מהר.
נערי הגבעות
לא שחור ולבן. רובם משקיעים את מרצם ביישוב הארץ, ואפשר להתווכח על זה. הם פועלים לפי אג'נדה של הרחבת ההתיישבות היהודית. בהיעדר החלטה של מדינת ישראל במו"מ מול הפלשתינים, הדבר נעשה בגבולות לגיטימיים. הפלשתינים בונים ומתרחבים באופן בלתי חוקי במספרים שקשה לדמיין בכלל, ומבחינתם הם גם עושים מהלכים לשמירה על האדמה. בהקשר הזה נערי הגבעות עושים לישראל את העבודה, כך שבכל הסכם עתידי אם יהיה כזה בכלל, יתחילו לדון לפי המצב בשטח, שאותו יקבע קו המחרשה. מנגד ישנו גרעין קשה של כמה עשרות שמפעילים אלימות נגד חפים מפשע. הם מחרבים את ההתיישבות ואת המאבק על הקרקע. בלי גינויים רפים, צריך להגיד בקול ברור – אלו עבריינים, והם נותנים דלק לקמפיין 'אלימות המתנחלים'. הם פוגעים בצה"ל ולא מבינים לטעמי את התמונה הכוללת. נכון, זה קשה לחטוף בכל יום פיגועי אבנים ולא להגיב, אבל מכאן בדיוק נשאב כוחנו.
יהודה ושומרון
חבל ארץ היפה בישראל, אולי גם בעולם. משלב נופים מיוחדים ומשתנים בהתאם לעונות השנה. אם אני מוסיף את בקעת הירדן מתקבלת תמונת נוף מדהימה. בתור עיתונאי, כנראה מדובר על תחום הסיקור המעניין ביותר בעולם, עם עשרות ארגונים ואינטרסים שמתנקזים לכל סנטימטר אדמה. כל אירוע קטן הוא בעל השלכות מדיניות, ביטחוניות ופוליטיות. יו"ש זה האינדיקטור הטוב ביותר למצב במדינה.
אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס
איש שהמדינה חייבת לו הרבה. עוד לפני כניסתו לתפקיד ניסו להדביק לו תדמית של שמאלני. אני לא יודע מה הוא, וזה גם לא רלוונטי. בתכלס הוא מנהיג מדיניות אגרסיבית מאוד מול הטרור. זה לא תמיד מצליח, אבל הוא עושה שימוש בכלים שלא עשו בהם שימוש בשנים האחרונות ביו"ש – סיכולים מהאוויר, מבצעים מיוחדים, יחידות מיוחדות ועוד. יחד עם זאת הוא משתדל מאוד לשמור על קשר טוב עם ההתיישבות. הוא מקדם דברים חשובים ומשתדל להיות אוזן קשבת. האלוף הוא הריבון בשטח ולכן יש עליו ביקורת, ובצדק, כאשר כמות הטרור הולכת ועולה. אבל המציאות הרבה יותר מורכבת ולמאבק בטרור אין פתרונות קסם.
אהוביה סנדק ז"ל
אות הקין הכי גדול של מח"ש ושל הפרקליטות בשנים האחרונות. תיק שכל כולו התנכלות לנערים בגבעות. עבדתי על תחקיר מקיף בעניין, וכשנחשפתי לחומרים הבנתי עד כמה חיי נער גבעות זולים בגלל שיש לו גוזמבות. כל מי שניהל את התיק הזה מתחילתו ועד סופו היה צריך ללכת הביתה מזמן. תוצאות החקירה היו מרוחות על קירות מח"ש בירושלים עוד מהרגע הראשון. בושה וחרפה של מערכת. מנגד צריך להגיד כי דווקא בתוך החושך התגלו חוקרים אמיצים שיצאו נגד המערכת. אבל מעל הכול – משפחת סנדק משפחה מופלאה, שעד היום לא עוצרת במאבק החשוב שלה. אברהם ואיילת סנדק הם אנשים שצריכים ללמוד מהם.
ארגון חוננו
בהערכה זהירה נגיד שמדובר בארגון המשפיע ביותר ביו"ש היום. עם השנים הארגון הפך למפעל של מאבק – הוא מגייס שרים וחברי כנסת, מתמודד מול צה"ל והשב"כ תקשורתית ומשפטית. הארגון הפך כתובת כמעט בלעדית לחיילים שנעצרו ומייצר שיח. הארגון גם הפך כתובת למשפחות שכולות נפגעות טרור – הוא מלווה אותן, מחמיר את רף הענישה מול מחבלים ומאתגר בכל פעם מחדש את הפרקליטות הצבאית.
ביטול חוק ההתנתקות
אני חושב שעד כה מדובר במהלך המשמעותי ביותר שנעשה ביו"ש בשנים האחרונות עבור ההתיישבות (נוסיף לזה את שינוי שיטת אישורי הבנייה). זה באמת אירוע משנה מציאות שלטעמי עוד לא ראינו חצי מההשלכות שלו. יוסי דגן, חבורת חומש תחילה ואנשי חומש בהווה – כל אלו הם המנוע מאחורי הדבר הזה שנקרא חומש.
שנתיים להסכם אביתר
כבר לפני שנתיים ציינתי באחד מטוריי שהמתיישבים יצרו הישג שלא נמצא בהסכם. באותו יום שישי של יולי 2021, כאשר יצאו עשרות המתיישבים האחרונים מאביתר, הם חטפו ביקורת מטורפת על שהתקפלו. את המבקרים לא עניין אז אביתר אלא המאבק בממשלה הקודמת. דניאלה וויס ויוסי דגן ידעו בדיוק את המשמעות של ההסכם, ובעיקר את העובדה כי יש כאן רווח מיוחד שלא כתוב במסמך. כבר אז גבעת אביתר נכבשה. והינה היום, בשקט-בשקט מי שיעבור על הציר שבין צומת תפוח למגדלים יראה תושבים.
הרשות הפלשתינית
מצד אחד אי אפשר להתעלם מתשלומי כספי הטרור שמעביר אבו מאזן למחבלים. מצד שני התפוררות הרשות והכאוס בערים הפלשתיניות יגרור לשם את ארגוני הטרור, והם ישפיעו ישירות על המצב הביטחוני בהתיישבות וגם בלב ישראל. אין ספק כי למרות כל הביקורת חיזוק הרשות הוא אינטרס ביטחוני ישראלי. אנחנו רואים מה קורה במקומות שהרשות הפלשתינית אינה חזקה בהם, כמו צפון השומרון. חשוב לשמר את הקשרים הביטחוניים עם המנגנונים ובמקביל להמשיך ולחזק את הכלכלה. טרור קיים, אך בלי כלכלה עלול להיווצר טרור מוגבר. ■
