01זהו סיפור יהודי על ארבעה דורות לפחות. בחג שמחת-תורה זכיתי לשהות ולהתפלל עם קבוצה גדולה של ניצולי שואה. האזעקות, הירידה למרחב מוגן, ומעט השמועות שהחלו להגיע, הזכירו להם ימים אפלים

בי״ד כסלו ימלאו שנתיים לפטירת הגאון רבי שלמה פישר. אין מקום בטור זה לתאר את שקיעתו הקיצונית בתורה, את רוחב ידיעותיו המופלא, את מקוריותו, ועוד תכונות ייחודיות רבות. אאיר נקודות

הרב מאיר שלוםדיברת בהרצאה שלך בחריפות על כך שאצל מחבלי החמס ודומיו, יש אמונה דתית שאלוהים רוצה שבני אדם יהרגו בני אדם אחרים, וזה נוגד את הגדרת האמונה ומהותה, שכולה

01כידוע, הרבי מבעלזא רבי אהרון רוקח, נרדף אישית ע״י הנאצים מתחילת המלחמה, עבר ממסתור למסתור, ניצל מציפורניהם והגיע לארץ במהלך השואה, שבה איבד את כל משפחתו. גישתו ויחסו מאז למה

כשנכנסתי לראשונה לשיעור של ראש ישיבת ׳עטרת ישראל׳ וחבר ׳מועצת גדולי התורה׳ הרב ברוך מרדכי אזרחי, שהלך לעולמו בשבוע שעבר, הופתעתי מאד מהאירוע המוזר. הייתי נער כבן 15-16, וטרם ראיתי

פעם התפללתי בבית כנסת בדרום אפריקה, ושמתי לב שהשמירה על למעלה מ1000 המתפללים שבו, נתונה בידי חברת שמירה מקומית, עם שומרים אפריקניים לא יהודים. כששוחחתי עם ראשי הקהילה בנושא העליה

לפני למעלה ממאה שנה, יושב האדמו"ר רבי מאיר יהודה שפירא, נכדו של ה"בני יששכר", בעיירה בוקווסק, כותב מחידושי תורתו, ודורש בשבתות בפני חסידיו. אחרי מותו, מוציא בנו רבי דוד שפירא

א. תשובה הלכתית מצויה של מו״ר הגרז״ן גולדברג הייתה: ״הרי זו ממש תשובת רבי עקיבא איגר בסימן פלוני, אתה לא חושב כך?״, כאילו אומר: ״תמה אני על שאלתך, הרי את

בצעירותי רציתי לפגוש תלמידים שעוד למדו ישירות מפי ר׳ שמעון שקופ, גדול ראשי הישיבות שלפני השואה ומחבר ה׳שערי יושר׳. ערב אחד, ללא הודעה מקודמת, הגעתי לכפר פינס, לפגוש את הרב

הקיטוב בחברה הישראלית מזכיר לנו כי תכניות מגירה להתמודדות עם המשבר הנוכחי הוכנו כבר לפני 100 שנה • מאיר דורפמן מנסה לענות על השאלה כיצד הרב קוק היה נוהג במציאות

הקיטוב בחברה הישראלית מזכיר לנו כי תכניות מגירה להתמודדות עם המשבר הנוכחי הוכנו כבר לפני 100 שנה • מאיר דורפמן מנסה לענות על השאלה כיצד הרב קוק היה נוהג במציאות

לפני כמה שנים ביקרתי אצל לוי כנס, תושב כפר הרא״ה. הוא סיפר לי על הרב פנחס הירשפרונג, מגדולי תלמידי רבי מאיר שפירא מלובלין: ׳בילדותי בקנדה, זכיתי ללמוד אצל הרב הירשפרונג,

בכ״ה בסיוון ימלאו 90 שנה לפטירת גדול החזנים, יוסל׳ה רוזנבלט, בגיל 51. עד לשנים האחרונות היה אפשר עוד לפגוש אנשים עם זיכרונות חיים ממנו. וכך שמעתי מיהושע מינץ, שהיה מנהל

נסעתי לחזנות בלונדון. אחרי התפילה ניגש אליי יהודי בשם ראובן כ״ץ, ואמר לי: ״אנחנו האנגלים יהודים קרים, אבל כל ימיי אני מתגעגע לתפילה החמה שבפולין, שבה נולדתי, לחזנים ולבעלי התפילה

סיפר לי ר׳ בועז יפה, ממשמשי הגאון הירושלמי רבי יוסף שלום אלישיב: ״לרב אלישיב הייתה שכנה ערירית. כשרעייתו, הרבנית שיינא חיה, ילדה בת, ביקשה ממנה השכנה בקשה מוזרה: ׳אין לי

זכיתי לשרת הרבה שנים במילואים בחטיבה 417. סיפר לי הרב יצחק חלמיש, שהיה הרב הצבאי של החטיבה בשנותיה הראשונות, והיה גם הרב של חיל הים ורב במשטרת ישראל: ״את כל

סיפר לי מו"ר הרב ישראל לוריא, בעל "נתיבי ישורון", יליד טבריה על הרב אשר זאב ורנר, אשר היה אב בית הדין בטבריה, כשרב העיר היה הרב רפאל קוק. מכיוון שמשכורת

תפילה שוברת שערי רקיע ו…חלונותכל מי שפגש את החזן משה שטרן, שהלך לעולמו בשבוע שעבר, זכה לראות משרידי מידת האצילות של יהודי הונגריה. זה בלט בכל הנהגותיו, אפילו בדיבורו ובשפתו.

בכל הדורות בישראל התקבלו ההכרעות המשפטיות בבתי דין תורניים. בתי משפט ׳השלום׳ הראשונים, שמערכת המשפט הנוכחית במדינת ישראל היא המשך שלהם, החלו לקום בשנת תרס"ט (1909). הרבנים ראו בזה פרצה

בעקבות טור קודם, סיפרה לי גברת לאה סרלואי, אחותו של הרב ישעיהו הדרי זצ״ל, ראש ישיבת הכותל, על מקרה שקרה עם כמה שרים בממשלות ישראל… ה כוונה היא למי ששימש

הרבה שנים לפני העלייה מרוסיה אמר הרב יוסף שלום אלישיב שהיא תהיה בגדר "ייתי ולא אחמיניה" (שיבוא המשיח, אבל שלא אראה אותו). מדוע? משום שהשאלות בהלכה תהיינה מהשאלות הקשות שבכל

שמעתי מהרב ישעיהו הדרי זצ״ל, ראש ישיבת הכותל, שכשרצה להסביר את ההפכים שבביטוי ׳העוז והענוה׳ סיפר את הסיפור הבא: ״כידוע, היה ה׳חזון איש׳ עניו בצורה קיצונית. והינה כשבן-גוריון נפגש עם

בהקשר למדור הייחודי ׳בדרך לכותל׳ שבעלון זה: פעם בכ״ט באייר שוחחתי על סוגייה במסכת קידושין עם מו״ר הרב ישראל לוריא, בעל ה׳נתיבי ישרון׳, חתן האדמו״ר ׳נתיבות שלום׳ מסלונים, והוא הביע

על מה שמטריד בחור ישיבה: בתקופה שלפני ה׳התנתקות׳ ישבתי בבית המדרש של ישיבת הכותל בסמיכות למקום הרב אביגדור נבנצל, ושמעתי בחור ששאלו: ״האם מותר לנסות (!) לחסום כביש במהלך הפגנה

לפני כשלוש שנים התקשרתי לידיד שחגג יום הולדת 100, לאחל לו מזל טוב. שאלתי אותו על ההרגשה של חגיגת 100 בתוך הגבלות קורונה וסכנותיה. והוא השיב: ״טוב, אתה יכול להעריך

בצעירותי זכיתי ל׳שימוש תלמידי חכמים׳ אצל הגאון רבי ישראל יעקב פישר, שהיה ראב״ד העדה החרדית. פוסק גדול ובעל דעות עצמאיות, ללא שעבוד לעסקנים. היה לו כוח היתר יוצא דופן, בעיקר

פגשתי זקנים מופלגים מחסידי ויז׳ניץ, שתיארו בפניי איך הייתה הנסיעה לאדמו״ר ממלאת מצברים לתקופה ארוכה, ובאיזו מסירות התאמצו יהודים לנסוע. אחד מהם, אריה ברקוביץ, מרמת תמיר, תיאר לי איך ב-90

החזן יצחק אשל ז״ל היה המורה של חזנים רבים בארץ. כשבאתי לראשונה ללמוד אצלו ׳נוסח׳ (המנגינות המסורתיות הייחודיות לכל תפילה), הוא אמר לי לשיר את הנוסח של ערבית של שבת.

מה לרב חיים דרוקמן הזקן ולצעירי תל-אביב? מסתבר שגם להם היה קשר איתו, וקשר עמוק. בתקופה שבה גם הרחוקים ביותר רוצים להעמיק את יהדותם וללמוד, לא איש כמוהו יפסיד את

אצל הרב אברהם רמר זצ״ל זכיתי ללמוד כשהייתי בכיתה ח. אם היה משהו שנוא בעיניו, חוץ מזה שמישהו פנה אליו בתואר ״הרב״, זה היה השימוש המופרז במילה ׳אני׳. כל גילוי

סיפר לי המשורר, יונדב קפלון, דברים שאמרה לו פעם המשוררת זלדה, בערך כך: ״לעיתים כל כך קשה לי להבין את הנהגת ה׳. אני לא יכולה בשום פנים ואופן להסביר את

כמה סיפורים אישיים: במהלך מבצע צוק איתן, גויסנו בצו 8 ביום שישי בבוקר, במטרה להחליף ביום שני שלאחריו מילואימניקים שכבר משרתים זמן ארוך. האימון לפני התעסוקה תוכנן לשבת, אף על

ברחוב מאז״ה בתל-אביב הייתה מסעדה ללא תעודת כשרות, שגם חרדים רבים היו אוכלים בה. כיצד? בעל המסעדה היה חסיד זקן ויר״ש, תושב כפר חב״ד (אלו העובדות, ללא הבעת דעה הלכתית).

מחזה מצוי: הרב מרדכי שטרנברג אוחז באהבה בידו האחת בבנו, בעל צרכים מיוחדים ועם עיוורון, בידו השנייה גמרא קטנה, ועל פניו צהלתו הקבועה, חיוך תמידי והארה לכל אדם.מחזה מצוי נוסף:

סיפר לי הרב יוסף חזן: ״רבי עמרם בלוי, ראש ׳נטורי קרתא׳, היה מבקר בחריפות כל ציוני, כולל את גדולי הרבנים. פעם שאלו אותו מדוע הוא לא מתבטא אף פעם נגד

לאחרונה הוזכר הרב משה אביגדור עמיאל בכותרות, וזו הזדמנות לכתוב משהו על גאון נשכח זה, שמישיבתו צמחו תלמידי חכמים מופלגים ואנשי עשיה דגולים בכל התחומים. הוא נפטר בנסיבות טראגיות של

לפני שנים בודדות שאלתי את הרב זלמן מלמד, ראש ישיבת בית אל, שאלה הלכתית מעשית, והוא השיב: ״שאלה קשה, אינני יודע להכריע״. –״אז מה לעשות?״ שאלתי. והוא השיב: ״שאלה כזאת

פעם, כשהתייעצתי עם מו״ר הגרז״ן גולדברג בדיני הגעלת כלים, הוא שאל אותי: ״איך אתה מכשיר סיר שנטרף?״ – ״ע״י הגעלה, כמו בשולחן ערוך״, השבתי. –״אבל איך למעשה?״ –״אני ממלא את

01אחד המגיבים העיר לי, בצדק, שלפעמים הסיפורים בפינה זו מופתיים כל כך, עד שנראה שמדובר במלאכים ולא בבני אדם. אז זימן לי הקב״ה לפגוש בירושלים יהודי בשם ישראל הוכוולד, ולהאזין

סיפר לי ר׳ גרשון קופרמן מפתח תקווה, כעת בירושלים:״אני זוכר מילדותי בדבלין שבאירלנד, את הרב הראשי שם, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, פותח את בית המדרש בלילות שבת לטובת לימוד

בשבוע שעבר כתבתי על אחד מגדולי דורנו הנסתרים שנפטר לפני יו״כ, הרב אליעזר קוגל. לרוב הגעתי אליו כדי לשאול על הסוגיה שלמדתי או על התלבטות שהייתה לי. על עצמו ועל

לצערנו רבים מבני הנוער עוזבים את דרך המצוות. אחת הדרכים לחנך לקיום המצוות היא לקיים אותן בשמחה מודגשת ובאהבה. סיפר לי מו״ר בעל ׳נתיבי ישורון׳ מסלונים כמה מעשים על שמחת

01אמר לי מו״ר, בעל ׳נתיבי ישרון׳, שהיו בעבר בעלי חסד בגדלות שקשה לתארה היום. כדוגמה סיפר שגדל בעיר טבריה, ואב״ד דטבריה היה ר׳ אשר זאב ורנר. הייתה לרב ורנר קופת

סיפר לי דוד גרינברג, בירושלים: ״גדלתי בפולין בבית של חסידי אלכסנדר. בגיל 12 נסעתי ללמוד בישיבת ׳תורת חסד׳ בלודז׳, בימים שלפני המבול. זו הייתה ישיבה שייסד ר׳ סנדר דיסקין, בסגנון

ברח׳ יפו בירושלים פגשתי פעם את ראש ישיבת פורת יוסף, חכם שלום כהן, עומד לבדו וממתין לאוטובוס. כמובן ניצלתי את ההזדמנות לשאול אותו בהלכה. הדיון ההלכתי מעניין לכשעצמו, אבל הפתיחה

זוג ביקש שאערוך את חופתם, אלא שהכלה רצתה גם היא לתת טבעת לחתן ולהגיד נוסח מקביל ל״הרי את מקודשת לי״. הסברתי להם שאם הם חפצים בחתונה יהודית דווקא, הרי שאין

הרב אריה שיינברג, רב קהילת ׳רודפי שלום׳ בטקסס, נפטר לאחרונה. הייתה לי הזכות להתארח אצלו בקהילה כחזן לפני כמה שנים. האיש היה רב פעלים גם בקהילתו בארה״ב, וגם למען מדינת

הרב ראובן פיין, בעל סדרת ספרי החידושים ׳בין המשפתיים׳ וראש ישיבת תורה ודעת בארה״ב, נולד בליטא. הוא ניצל מהשואה בבריחה עם ישיבת מיר לשנחאי, אותו מסלול להצלת הישיבות שיזם וארגן

נער צעיר לומד בגפו ביישובי גב ההר, נוסע מדי פעם ללמוד באחד הישובים. אוטובוס דן מקשר בין הישובים פעמיים-שלוש ביום, עובר דרך הממשל הצבאי בשכם. בישוב הר ברכה גרות אז