מה ישירו בחנוכת בית המקדש?

בכל ימי החנוכה אנחנו עומדים ושרים ליד הנרות. מה שרו בחנוכת בית המקדש? מה ישירו בחנוכת הבית העתידי? לחנוכת בית ראשון, הכין מראש דוד המלך את השיר שישירו, אע״פ שידע שלא הוא יזכה לבנות את הבית. בשיר ״מזמור שיר חנוכת הבית לדוד…הפכת מספדי למחול לי״, טבע דוד המלך יסוד לכל חנוכות ״בתי מקדש מעט״. אספר על כמה חנוכות של בתי מדרש, ואולי נקבל השראה.
01
פעם נסעתי לחזנות בעיר קייפטאון שבדרום אפריקה, והיה שם בביה״כ חזן זקן בשם מקס בדש. הוא ופיליפ בדש היו שני אחים ששימשו בתקופה מקבילה כחזנים בבתי כנסת שונים בעיר. אביהם היה חזן באירופה שלפני השואה. החזן בדש סיפר לי זיכרון ילדות שלו משנת תרצ״א, בהיות כבן 6, כשבעיר לובלין היה טקס מרשים ביותר של חנוכת ישיבת חכמי לובלין. ר׳ מאיר שפירא, מייסד הישיבה ומייסד ״הדף היומי״, הזמין את אביו לשיר בטקס בליווי מקהלה, והוא ואחיו שרים ומלווים את אבא במקהלת המשוררים. כל גדולי התורה של פולין הגיעו לחנוכה זו.
02
סיפר לי מו״ר ה״נתיבי ישורון״ מסלונים: כשר׳ איסר זלמן מלצר עזב את קלצק ועלה לארץ בשנת תרפ״ה לשמש כראש ישיבת עץ-חיים, הוא השאיר שם את חתנו ר׳ אהרון קוטלר לשמש כראש הישיבה במקומו. הצליחו לבנות שם בנין חדש וגדול לישיבה, ובליטא הענייה זה היה דבר נדיר. כמובן, לא צפו את כל החורבן העתיד להתרחש שם אחרי שנים בודדות, והייתה שמחה גדולה מאד. הזמינו את ר׳ איסר זלמן, שהגיע מארץ ישראל לחנוכת הבית. במהלך החגיגה אמרו – ׳שמחה צריכה שירים, נשיר משהו׳. אבל כליטאים-מתנגדים הם לא היו רגילים לשיר, אז שאלו את ר׳ איסר זלמן איזה שיר מתאים לשיר במעמד כזה. הוא השיב – ׳מה השאלה? את השיר הרגיל שלנו׳, והתחיל בניגון הלימוד של הגמרא: ״אמר אביי אמר אביי…״
אעיר שאע״פ שהשירה והניגון לא היו הצד החזק בישיבות הליטאיות, בודאי לא כמו בחסידיות, אבל יש שם מסורות שירה עתיקות. אין כאן המקום להרחיב, ואביא רק דוגמא אחת: סיפר לי החזן הקנדי ר׳ ירחמיאל מילר כיצד זכה להכיר את אשתו דווקא דרך השירה ב…ישיבה. ׳למדתי בישיבת סלובודקה שבעיירה. בשמחת תורה תרצ״ט בעת ששרו אחד השירים, הבחור שהייתה לו ״חזקה״ על הסולו בשיר נעדר, אולי הוא היה חולה. ה״מוחזק״ היה מהבחורים המבוגרים בישיבה, וחיפשו מי שיוכל לשיר במקומו. למרות גילי הצעיר, אחזתי ברגע של חוצפה והתנדבתי לשיר. מסתבר שהייתה שם גם עזרת נשים, ומישהי ביקשה לברר מיהו הבחור ששר את השיר. ככה התגלגלו הדברים עד לחתונתנו. החופה התקיימה כבר בגטו׳. [אגב, אח״כ נפרדו במחנות, כשכל אחד היה בטוח שהשני נספה, ובסיפור ארוך של השגחה פרטית מצאו זא״ז והקימו בית נאמן בישראל. בערוב ימיהם הם חיו בירושלים].
03
מהרב ישעיהו הדרי, ראש ישיבת הכותל, שמעתי פעם על הפער הגדול בשנים, ולא במקרה, בין הנחת אבן הפינה לישיבת הכותל, לבין חנוכת הבית. להפתעתי, הוא היה מעורב אישית בכל פרט בבנייה. דומני שממנו שמעתי לראשונה את הסיפור הידוע על הנחת אבן הפינה לישיבת פוניבז׳, עם הזדהות עמוקה: כשהניח הרב כהנמן את אבן הפינה לישיבת פוניבז׳ בבני ברק, הוא בכה בדמעות שליש. חגיגת הנחת אבן הפינה לא נראתה בדיוק כמו חגיגה. ה״חזון איש״ עמד לידו ואמר: ׳כשמניחים אבן פינה בטקס חגיגי ומכובד, העניין אולי יצליח ואולי לא, אבל כשמניחים אבן פינה בדמעות, זה בוודאי יצליח. כך צריך׳. אגב, החזו״א ידוע ביותר בהעמקתו ושקידתו, אבל הייתה לו תכונה פחות ידועה של רגישות רבה, אולי אפילו רגשנות. תלמידו, הגאון הנסתר רבי אליעזר קוגל זצ״ל, סיפר לי שראה את זה אצל רבו במצבים שונים. זה תואם לתיאור שכשנתכבד החזו״א לצקת את כף הטיט, באותו מעמד, החל גם הוא לבכות, וכך נתערבו גם דמעותיו ביסוד הישיבה.
[בדומה, סיפר לי ר׳ אליעזר קוגל שממעמד פתיחת ״ישיבת הישוב החדש״, בביתו של הרב עמיאל בתל-אביב, הוא זוכר במיוחד את שירת ״א-לי א-לי למה עזבתני״ בעוצמה ובחזרות רבות… זה היה בשנת תרצ״ח]
04
לעומת זאת, את ׳חנוכת הבית׳ של הישיבה דאג הרב מפוניבז׳ לקיים באווירה שמחה ואף ממלכתית. התאריך נקבע, אבל למען השתתפות נשיא המדינה באירוע, נדחה האירוע כולו ליום שבו הוא יוכל להשתתף. בהזמנה לאירוע, שנוסחה כהזמנה אישית של הרב כהנמן, וכך נחתמה, הוא מדגיש את השתתפות ״כבוד נשיא המדינה…ורעייתו, הרבנים הראשיים שליט״א, נשיאות וחברי הכנסת, שרי המדינה״, כלשונו, וכמובן – גדולי התורה, אדמורי״ם וראשי הישיבות. מסתבר שבנוסף לכל מיני הסברים וחשבונות נכונים שהועלו בהקשר זה, הרב מפוניבז׳ ראה בהקמה מחדש של עולם הישיבות מהלך לאומי ומאחד. הוא האמין שזה צריך להיות חלק מפועלה ומהותה של המדינה היהודית, אע״פ שאת התקציבים להקמת הישיבות הוא גייס לבדו, בנסיעות ארוכות ותמידיות ברחבי העולם היהודי.
05
מסורות רבות וידועות יש בחסידות בעלזא על חנוכת בית המדרש בעיירה שם, וההכנות הרבות. מהסיפורים הרבים נראה שראו את הדבר ממש כבנין ״בית מקדש מעט״ וחזרה גנרלית לקראת בית המקדש לעתיד. הרב שר שלום מבעלזא התעקש על כך שהבנייה תיעשה ע״י כמה שיותר יהודים ולא כתרומה של עשירים בודדים, כולל בניה פיזית, וכן שהבנייה לא ממש תושלם אף פעם, שנזכור שזה ״מקדש מעט״. מסתבר שבית מדרש זה, שנחרב במלחמת העולם הראשונה ושוב במהלך השואה, היה חזרה לקראת בית המדרש שנבנה מחדש בירושלים בעשורים האחרונים.
06
חכם עזרא עטיה, ראש ישיבת פורת יוסף, השתתף בחנוכת הישיבה בעיר העתיקה בשנת תרפ״ג, אחרי שעברה תלאות אינספור מאז הנחת אבן הפינה. הבניין המפואר נשרף והושחת עד היסוד ע״י הירדנים בשנת תש״ח. כשביקר אחרי המלחמה אצל רבי בנציון חזן, מנהל הישיבה והרב הספרדי של הרובע היהודי, ושמע את התיאור שלו על שריפת בית המדרש ועל שריפת הספרייה הענקית והנדירה, נשבר לבו בקרבו. ישבו שניהם ובכו, עד שקם רבי עזרא, התנחם ואמר שבקרוב נחזור לשם וייבנה הבניין מחדש. 19 שנים עברו עד השחרור, אבל במהלכן הוא זכה ללמד בבית המדרש של הישיבה בשכונת קטמון, להשתתף בהנחת אבן הפינה ובחנוכת בית המדרש בשכונת גאולה, וזכה אפילו להיות בהנחת אבן הפינה לישיבה המתחדשת בעיר העתיקה אל מול מקום המקדש, כחזונו, בי״ט אייר תשכ״ט, אחר שחרור ירושלים. זה קרה שנה בדיוק לפני פטירתו בי״ט אייר תש״ל.
07
שמעתי שבאחד ממקומות התפילה המתחדשים של חיילי צה״ל כעת, בזמן הלוחמה בעזה, קבע המג״ד מזוזה, יחד עם הרב הצבאי הגדודי, אבל הרב הסתפק אם ניתן לברך על קביעת המזוזה. [מעבר לקביעת מזוזה חטיבתית שהתפרסמה, ועוד מזוזות על בתים שם]. אינני יודע את צדדי הספק, ויכול רק להעריך… אבל מסתבר מהסיפורים הנ״ל, ומעוד רבים, שאת ״הפכת מספדי למחול לי״ טבע דוד המלך גם כמהות השמחה בחנוכת בתי מקדש מעט. היום אנחנו מבינים את זה היטב. ■
meirdorfman@gmail.com
הרב מאיר דורפמן, מחבר סדרת ה׳מרבדים׳ על מסכתות הש״ס, ושו״ת הגרז״ן