הרב ראובן פיין, בעל סדרת ספרי החידושים ׳בין המשפתיים׳ וראש ישיבת תורה ודעת בארה״ב, נולד בליטא. הוא ניצל מהשואה בבריחה עם ישיבת מיר לשנחאי, אותו מסלול להצלת הישיבות שיזם וארגן ד״ר זרח ורהפטיג. משפחתו כולה נהרגה בשואה והוא הגיע לארץ בגפו.
וכך סיפר לי נכדו: ״סבא הגיע לארץ חסר כול אחרי השואה, וכבוגר ישיבות וכלמדן היה מבקר אצל החזון-איש. החזו״א הציע לו שידוך והא הסכים. הזוג נפגש, לא התמהמה, וכעבור זמן קצר נישאו. בני הזוג באו מרקעים שונים, אורחות חיים שונים, ואפילו שפת הדיבור העיקרית שלהם הייתה שונה. כמה חודשים אחרי חתונתם הם נפגשו עם החזו״א בחתונה אחרת. החזו״א שם לב לכך שהם מדברים ביניהם בשפת הבעל, בעוד היא ׳שוברת את השיניים׳ ומחפשת את המילים המתאימות. לקח אותו החזו״א הצידה ונתן לו שיחת מוסר על כך שהבעל צריך להתרגל למה שנוח לאישה ולא להפך. הוא זה שצריך להתאמץ לדבר בשפת האישה עם כל הקושי, ולא האישה בשפתו.
הזוג הזה חי יחד עשרות שנים רבות. בכל חופש הייתי גר אצל סבא וסבתא בבית מספר שבועות. הם חיו בהרמוניה נפלאה, היו מכבדים זה את זו בצורה נפלאה, היו מדברים ביניהם בצורה כל כך מכובדת ונעימה, מתאמצים בכל עת להנעים לשני ולהקל עליו״.
חשבתי לעצמי: אולי לא תמיד היכרות עמוקה וארוכה ופילוסופיות אינסופיות של התאמה, הן בהכרח המתכון לזוגיות טובה ויציבה. אולי זה המסר ב׳חטיפות׳ של ט״ו באב לדורנו, שלפעמים די בהיכרות הקצרה והחטופה ההיא, של הריקוד בכרמים.
סיפרה לי בתו הצעירה של ר׳ אריה לוין, הרבנית עטל פלצ׳ינסקי: ״כשהתחתנו, היינו צריכים למצוא מקום לגור, זה היה יקר ולא קל למצוא. אמרו ההורים: ׳הרי יש לנו דירת שני חדרים, ונותרנו בבית רק זוג. לשם מה לנו שני חדרים? נפנה חדר אחד ואת השני ניתן לזוג הצעיר׳. וכך היה. בנו מחיצת עץ בין שני חדרי הבית, הם בחדר אחד, ואנחנו גרנו בחדר השני, כל עוד היינו זוג צעיר+ילד, ואחר כך זוג+ שניים-שלושה ילדים. כשנולד הרביעי כבר נעשה צפוף. אבא ירד לגור בדירת החדר שבחצר, ואנחנו קיבלנו את שני החדרים, וכך יכולנו לגדל ברווח גם את כל הילדים שנולדו אחר כך. שמונה שנים חיינו יחד עם הוריי באותה הדירה עם הפרדה של מחיצת עץ ששמעו דרכה הכול, ומעולם לא שמענו הרמת קול ביניהם. מעולם לא שמעתי אותו כועס עליה או להפך!״.
אגב, היא סיפרה לי את הדברים כשבאתי לבקרה בשנותיה האחרונות, כשהיא עדיין גרה באותה דירה שבה גם נולדה, לפני כמעט 97 שנים. היא סיפרה שבילדותה הייתה בטוחה שבכל בית יש גם אורחים קבועים. וסיפר לי מנשה מלמד-כהן על הדירה הזאת: ״עבדתי בעיריית ירושלים. פעם ביקש ר׳ אריה הנחה בתשלומי הארנונה. אמרתי לו: ׳הרי יש לך שתי דירות (שני חדרים למעלה וחדר אחד למטה), ואיך אתה מבקש הנחה?׳, הוא אמר: ׳זה נכון, אבל אתה יודע כמה אנשים גרים ב׳דירות׳ הללו? בא ותראה כמה אנשים באים לישון בהן, עבור כמה אנשים זה ביתם׳. אשריהם ישראל״. ■
meirdorfman@gmail.com
מאיר דורפמן
איפה הכרנו? בכרם, בט״ו באב
מאיר דורפמן
מאיר דורפמן
עוד במדור זה
"קבצן" רוחני פוגש את "אחותו"
על החירות של הרב אלישיב, על שיעורים ששמעה הנערה בבית…
השלג בסיביר לא כיבה את אש האהבה, גם לא גירוש ה"אקסודוס"
א. לפעמים נדמה לי, מאז שמחת תורה תשפ"ד, שאין ערך…
עוד על ״תלמידי חכמים מרבים שלום"
א. בן דודו של ה"חזון איש", תלמיד וידיד של הרב…
איך נשמח השנה בשמחת אדר ופורים?
א. פעם, באחד מימי חג הסוכות, אמר לי מו"ר בעל…
טוב י-ה: נשמה ציורית. הרהורים אישיים על דמותו של הצייר טוביה כ״ץ
בצעירותי היו לי הרבה ספקות, שחיפשתי להן מענה עמוק. כשהן…
׳…אף אחד מהמתגייסים בימים ההם לא נשאר דתי׳
המשך השיחה מהגיליון הקודם תקציר: לאחרונה התקשר אלי ראש ישיבה…
רה"י בגילוי לב נדיר: "שום דבר לא דומה לפחד של אמא"
בימים האחרונים התקשר אלי ראש ישיבה חרדית (ליטאית, לא גדולה),…
״דברי האגרת הזאת״ -על הוצאה לאור של כתבי גדולי ישראל
א.בשבוע שעבר הלך לעולמו הרב זאב נוימן, שעסק רבות בהוצאה…
דעת הגרז״ן על פולמוס היציאות לחופשה מעזה במהלך השבת
אני כותב בעקבות פולמוס שהתעורר בעניין יציאות לחופשה בעזה במהלך…
אולי ימצאון חמישים צדיקים נסתרים בעיר ובמערותיה?
כתוב ב"מדרש חדש": ג' פעמים השיב הקב"ה את העיר…
הסיבה שבגללה העיתון "לא הגיע"היום...
01 פעם שוחחתי עם מו"ר הגרז"ן גולדברג על דיון…
״שבעה באוקטובר״? ״שנה אזרחית חדשה״?
מתוך מכתב:ערן היקר, חנוכה מאיר, מלא שמחה וגבורה.…דווקא בגלל ידידותנו,…