לפני כשבעה חודשים קראתי באחת השבתות על הסגולות שיש בלימוד של כמה דקות כל יום בספר אור החיים על פרשות השבוע.
קראתי גם על החשיבות בהגעה לקברו בהר הזיתים בירושלים.
משתף אתכם בסיפור שקראתי:
01
"עוד מילדותי, עד גיל 42 הייתי אדם חסר בטחון עצמי לחלוטין. כל ימי חששתי מאד להיות בחברת אנשים, השתדלתי תמיד להיות לבד, והכל בגלל גמגום קשה מאד שפקד אותי מגיל קטן. אני זוכר את אותם לילות אפלים כואבים וקשים שהיו מנת חלקי, בהם היו הורי מבקשים ממני להצטרף אליהם לאירוע משפחתי כזה או אחר, ותמיד סירבתי, חששתי שאצטרך לענות לשאלות שישאלוני באותו האירוע, מספיק שישאלוני רק לשמי וגמגומי הקשה יגרום לי להתייסר ולהתבייש מאד, וזאת כיוון שהייתי מתאמץ במשך כחצי דקה לומר את שמי, ולפעמים אף יותר מכך, ולא אחת יצאתי מחוץ לאולם ופרצתי בבכי סוער על רוע מזלי מחמת גמגומי הקשה. לכן מגיל 8 בערך סירבתי בתוקף להתלוות להורי שהיו יוצאים עם אחיי ואחיותיי הקטנים והגדולים לאירועים משפחתיים והייתי נשאר בבית לבדי, נכנס למיטה ומרטיב את הכרית בדמעות רבות ומרות.
כך גדלתי, כשבמשך השנים אף בין חברי ללימודים היו כאלה ששמחו ללעוג לי ולביישני בפני כל ילדי הכיתה. לא היה לי יום אחד במשך 42 שנה ללא ביזיונות. אני יכול לכתוב כמעט בוודאות שלא היה יום שלא הסתגרתי בו בשירותים במשך כל זמן ההפסקה בבית הספר, וכך מנעתי מעצמי ביזיונות ובושות מידי יום ביומו.
גדלתי, רוב חברי הצליחו להינשא ולהקים משפחה, ואני הייתי אי שם הרחק, כיוון שחששתי מאד לפגוש בת זוג. ואף לאחר שהרהבתי עוז בנפשי והסכמתי להיפגש, תמיד סורבתי ולא זכיתי לפגישה נוספת, כשרובן המוחלט של הדחיות היו בגלל גמגומי הקשה.
באחת השבתות קראתי על הסגולה הנפלאה אודות הלימוד בספר 'אור החיים הקדוש' במשך 10 דקות בכל יום. מיד החלטתי ואף קיבלתי על עצמי לעשות זאת, ואמרתי מפורשות שכל רצוני הוא לזכות בזכות לימוד זה לפגוש את בת זוגי ושלא אגמגם כלל כשאפגוש אותה.
כעבור שבועיים מתחילת לימודי בספר אור החיים הכרתי את אשתי היקרה, והנה כבר בפגישתנו הראשונה נוכחתי לראות שאיני מגמגם כלל! לעולם לא אשכח את אותה הנאה שהייתה לי בהיעלמות גמגומי, פשוט לא רציתי לסיים את הפגישה, וברור היה לי שה'אור החיים הקדוש' פעל למעני".
02
כשקראתי את הסיפור הזה נזכרתי גם בהודעה מצמררת שקיבלתי לפני כמה שנים:
"שלום אורי, אתה בטח לא זוכר אותי אבל אני מורה בבית ספר תיכון… בדרום הארץ.
בשנה שעברה בחודש אלול העברת לתלמידים שיחה בירושלים וסיפרתי לך שיש לנו בעיה להיכנס להריון כבר זמן רב.
אתה הצעת לנו בהמלצת רב שהיית איתו בקשר לקבל על עצמנו משהו מסויים (להתמיד באיזה מעשה טוב עד סוף החיים או להתמיד באיזה לימוד). אמרתי לך שאני לוקח על עצמי ללמוד כל יום קצת מפירוש אור החיים על התורה.
בנוסף לכך ביקשת ממני לא לשכוח להזמין אותך לברית. אז אין ברית אבל ב"ה בערך חודשיים אחרי השיחה נכנסנו להריון ואתמול בשעה שש וחצי בבוקר נולדה לנו בת בכורה
עד היום אני משתדל להקפיד ללמוד כל יום בספר אור החיים. אז תודה רבה לך על העצה הטובה".
03
מדוע הקדמתי את כל ההקדמה הארוכה הזאת? משום שהשבוע ראיתי שוב בעיניי כמה כוח יש ל'אור החיים הקדוש' ולסגולות שלו.
לפני כשבעה חודשים ישבנו גיסי ואני ודיברנו על בתו שעדיין לא התחתנה, אמרתי לו שראיתי באותה שבת שיש סגולה מיוחדת – לזיווג בציונו של האור החיים הקדוש:
"מי שחפץ למצוא את זיווג לו ולבני משפחתו, יגיע לציונו שבהר הזיתים ויקח משם אבן, ויבטיח שכאשר יתארס – ימצא את ה'אבידה', יבוא להודות ולהחזיר את האבן. רבים עשו כן ונושעו".
הצעתי לו שניסע יחד במוצ"ש לירושלים ונתפלל יחד על קברו של האור החיים הקדוש.
במוצ"ש נסענו יחד לירושלים. כשהתקרבנו לקברו לא הבנו למה כל כך הרבה אנשים הולכים יחד איתנו לקבר.
שאלנו את האנשים שסביבנו האם יש משהו מיוחד הלילה והם צחקו עלינו ואמרו לנו: הלילה זה יום ההילולה של האור החיים הקדוש. לא ידעתם?"
לא ידענו.
תוך כדי הליכה גיסי מספר לי שמעבר לזה שזה יום ההילולה לא הגענו לכאן במקרה. הבת שלו, אשר עליה באנו להתפלל, בחרה את האור החיים הקדוש כנושא בת המצווה ועליו היא בנתה את כל התכנית של האירוע.
כשהגענו להילולה ראינו דוכני ספרים המוכרים את ספרי אור החיים. קנינו ספר כדי להעניק אותו באירוסין, שיהיו כמובן בקרוב בעזרת ה', לחתן המיועד. בנוסף, קיבלתי על עצמי ללמוד כל יום קצת מספר אור החיים על התורה.
השבוע בתו של גיסי התארסה בשעה טובה וזכינו להעניק לחתן במתנה את הספר. ■
Ori88533@gmail.com
