אורי שכטר

אחרי החגים יתחדש הכל

אורי שכטר

״יש שפע שמוכן לאדם, אך צריך האדם לפנות מקום לשפע, וברגע שפינה מקום, השפע נכנס”

תקופת החגים עברה עלינו, והשבת אנחנו שוב מתחילים מבראשית.
הבעל שם טוב הקדוש הגדיר עקרון שנקרא תורת הבריאה המתמדת. מתורה זו אנו לומדים את עקרון ההתחדשות .”המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית”, כשם שבורא עולם מחדש בכל יום את הבריאה שלו, כך אנחנו יכולים וצריכים להתחדש כל יום ולא להיות תקועים במקום אחד.
כדי להתחדש אנחנו חייבים לפנות מקום לדבר החדש. הבעל שם טוב הקדוש נותן דוגמא: במדרגות צריך להעתיק רגל אחת מהמדרגה הקודמת 

כדי להגיע למדרגה גבוהה יותר. לפעמים המדרגה הקודמת היא טובה ונוחה ובכל זאת, כדי להתקדם צריך להתנתק מהמדרגה הקודמת.
כדי לבאר את הנקודה נוסיף סיפור של הבעל שם טוב.

“מעשה בעני אחד שביקש ישועה למצבו והגיע אל הבעל שם טוב הקדוש.
אמר לו הבעש”ט: ‘זרוק את כל השמאטעס מהבית’. הבעש”ט הנחה אותו כמה פעמים להוציא ולזרוק עוד ועוד חפצים מיותרים. לבסוף, כשהוציא את כל החפצים הישנים והמיותרים באה לו הישועה וההרחבה. השתוממו תלמידי הבעל שם טוב כיצד הדבר מביא לישועה ולפרנסה ?
שאל אותם הבעל שם טוב: ‘למה לדעתכם אותו עני זכה לישועה?’
ענו לא התלמידים: ‘כיוון שהוא נתבטל בפני הרב בלי שאלות והבנת טעם, ולכן זכה’
אמר להם הבעל שם טוב: ‘לא מפני זה’
שאלו התלמידים: ‘אם כן , מפני מה זכה?’
ענה הבעל שם טוב: ״יש שפע שמוכן לאדם, אך צריך האדם לפנות מקום לשפע, וברגע שפינה מקום, השפע נכנס”.
המעשה הזה של הבעל שם טוב הזכיר לי סיפור שקרה לבת משפחה. שנים רבות חיכו היא ובעלה לילדם הראשון ולאחר קשיים רבים מאוד זכו לילד מקסים .לאחר לידת ילדם הראשון היא שוב ניסתה להרות ושוב נתקלה בקשיים לא פשוטים. לאחר כמה שנים של ניסיונות שלא הצליחו, הם החליטו ללכת לרב מרדכי אליהו ולבקש ברכה. כשהגיעו לרב, הרב שאל : ‘האם שמרתם את כל הדברים שהיו לילד הראשון (מיטה, שידה, טיטולים מבד, בגדים ,מגבות וכו’) ?’
הם ענו לו: ‘כן , שמרנו את הכול, כדי שנוכל להשתמש בהם בילד הבא שיוולד’
הרב אמר: ‘תוציא את כל הדברים מהבית, צריך לפנות מקום לשפע’.
והם עשו כמצוות הרב וזכו לילד נוסף.
סיפור יפה ומרגש, אבל מה עושים מבחינה מעשית כדי להתחדש בחיינו?
דבר ראשון צריך לחשוב במה באמת אנחנו צריכים ורוצים להתחדש?
לכל אחד מאיתנו תחומים שבהם אנחנו מרגיש תקועים, ובהם אנחנו רוצים להתחדש. לפעמים אלו תחומים מעשיים שבהם אנו עוסקים, ולפעמים אלו הקשרים שלנו: בקשר שלנו עם בורא עולם, בקשר שלנו עם בני משפחתנו הקרובים, בני הזוג שלנו, אולי ילדנו או הורינו.
חשוב שנדע שזה הבסיס, ללא החלטה ברורה שמגיעה מבירור עמוק במה אנחנו רוצים להתחדש. ההתחדשות לא תצא אל הפועל. לאחר שהחלטנו במה אנחנו רוצים וצריכים להתחדש, אנחנו צריכים להוציא ולשחרר את כל מה שמיותר בעולמנו.
עם מישהו רוצה זוגיות והוא תקוע כבר לא מעט שנים באהבת נעוריו, הוא חייב לשחרר את החלום שברוב המקרים כבר לא רלוונטי וכנראה לא יוכל להתגשם. אחרת לא יוכל להגיע לזוגיות חדשה ולהתקדם.
ואיך נפרדים ומשליכים את הדברים המיותרים כדי שנוכל להתחדש?
לא סתם אנחנו אומרים בראש השנה את סדר התשליך שתיקנו חכמינו. התשליך הוא הבסיס להתחדשות של השנה. ולכן כל פעם שאנחנו רוצים להיפטר מהדברים המיותרים בעולמנו נאמר את סדר התשליך ונכוון להשליך את המיותר לנו באותו הרגע.
מאחל לכולנו שנה מלאה בהתחדשות ובהתקדמות.

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email

כתבות נוספות

סולם לעולים בלבד

האישה מורגלת בספירות. היא סופרת את שבועות ההיריון, היא סופרת את ימי הטהרה, היא סופרת. הספירה מעניקה ממד

חומש הדרך

עולמנו מחולק לשתי רשויות עיקריות: החיים "בבית" והחיים "בדרך". הבית בדרך כלל מקנה לנו עוגן, שקט ובטחון. בדרך

בין תוכן לאוירה

פעם ערכתי הופעה-הרצאה על שירים מולחנים של הרב קוק במושבה “זכרון יעקב”, בג’ אלול (יום פטירתו). באו גם

חשיבות לימוד התורה

שאלה: למה לימוד תורה כל כך חשוב?! כיבוד הורים, גמילות חסדים, השראת שלום בעולם, עזרה לחלשים… אבל בסוף

הרב ישראל גליקמן

הרב ישראל גליקמן

ההתחלה“מאז שאני זוכר את עצמי היה לי חלום לעזור לעמ”י ולחבר בין חלקי העם דרך תפקידים משמעותיים. בדיעבד

ירידה ועלייה משול הדרך

לעיתים קורה שאנו מוצאים את עצמנו בשול הדרך. לפעמים זה מרצוננו, שעה שעצרנו להעלות או להוריד נוסע, או

שמו מקומו ומעשיו

המשנה במסכת פאה פרק ז משנה א’ אומרת: "כל זית שיש לו שם בשדה, אפילו כזית הנטופה בשעתו,

שיעור מבחן

השבוע סיימתי שיחה עם חבר שניסה להתקבל לבית ספר נחשב בצפון. היום בשמונה וחצי בבוקר התבקש להעביר שם

לב יהודי בשביל ישראל

לפני כחודש טיילנו כמה חברים על שביל ישראל באזור הכרמל. בלילה ישנו ב”עין הוד” אצל מלאכית השביל יעל

אין לי כותל אחר

1.שבת ערב יום ירושלים, היום הגדול בו שוחררה ואוחדה העיר, שבת שמסיימים בה ספר ויקרא ומברכים את חודש

גוי קדוש

כאשר מסתכלים על ירון אברהם, בן 43, נשוי ואב לשתי בנות, לא ניתן לנחש מהו המסע שעבר ושהוא

פחד ואובדן ריבונות

בתור אמא לארבעה ילדים אנחנו גרים 12 שנים בעיר לוד, אוהבים את העיר הזו ומאמינים בה. חשוב לנו

ימינה – בלוף הסוף

1. נכון לכתיבת שורות אלה, כמו שנהוג לומר, לא ידוע מה יילד יום. כלומר עדיין לא ידוע האם

מתחברים לשורשים

מקרוב ומרחוק, מהארץ ומחו”ל מגיעים בני המשפחה לבית הכנסת אברהם אבינו בחברון. כל בני המשפחה המורחבת באים לראות את

חייבים חשיבה מחודשת

יש עדיין קיטוב, זה ברור. לא הגענו עדיין לגאולה, אבל אנחנו בתהליך שנמשך כבר במשך מאה שנה, של

גלילה למעלה