בדרך לכותל

אמת מה נהדר היה כהן גדול!

ישראל גולדברג, מנכ"ל פרסומי ישראל וקרן אביה

ישראל גולדברג

מנכ"ל פרסומי ישראל וקרן אביה

דמיינתי כי בזכות הכוונות הכנות והדמעות שנשפכו שם, ביום הקדוש מול החלון המכוון לקודש הקודשים, ככל שזה תלוי גם בנו, נזכה ממש בקרוב לקיים ההבטחה – 'ושכנתי בתוכם'.

01
בעיצומו של יום הכיפורים, עבודת הכהן הגדול התמקדה בבקשת כפרה, סליחה ומחילה על עם ישראל. שיאה של העבודה ביום הקדוש היתה כניסה קצרה ומרוממת, של פעם בשנה, לקודש הקודשים, וביציאתו נשא תפילה קצרה שהתמקדה בשני נושאים – המשך מלכות בית דוד ותפילה לגשמים בעיתם. כל העם חיכה להצלחת הכהן הגדול, בצאתו בשלום מבית קודשי הקודשים, ולכן מציינת הגמרא – "ולא האריך בתפילתו כדי לא להבעית את ישראל…".
זכיתי השנה לשמוע את שליח הציבור קורא, במוסף של יום הכיפורים, את סדר העבודה, מגג הצופה מקרוב אל מקום קודש הקודשים.
לקראת כל נדרי טיפסתי בחרדת קודש במדרגות הרבות המובילות לעליית גג מיוחדת במינה. כל זה כדי להצטרף למניין שייסד הרב שלמה גורן זצ"ל ושממשיך בזכות מסירותם של בנו, רמי ומשפחתו היקרה.  ארבעה דורות של משפחת גורן מחזיקים כבר חמישה עשורים את המניין המיוחד הזה, בקדושה ובטהרה.
התפילות המרגשות, ביום הקדוש, מתקיימות בחדר לא גדול, מול החלון הגבוה והקרוב ביותר, ממש סמוך להר הבית, הצופה אל מקום עבודת הכהן הגדול, בעיצומו של יום הכיפורים. גם קריאת התורה מתנגנת כל שנה, בספר התורה הקטן, שליווה את הרב גורן בכל מלחמות ישראל.
התפילה בתצפית המופלאה קיבלה עבורי משמעות של תחיית עם ישראל בארצו. התחיינה העצמות היבשות? זו כבר לא נבואה, זו תחילתה של מציאות מוחשית. ב"ה, כאן ועכשיו.
בעל הקורא, במשך חמישים שנה, הוא ר' חיים הכהן רוזנברג, יבדל"א, הנהג של הרב גורן. חיים הגיע עם הרב, בסערה, לכל החזיתות, בכל מערכות ישראל. בשעות הקשות ביותר, כשהתחוללו קרבות גורליים להדיפת התקפות האויב, המבקש להשמידנו, הרב גורן הקפיד להגיע לכל זירות הקרב, כדי לחזק את לוחמי צה"ל.
חיים הכהן סיפר לנו, בין התפילות, על מעט מהנהגותיו ואומץ ליבו של הרב גורן, שהיה מנהיג משכמו ומעלה, ואיש חזון בעל נחישות ותעוזה.
אני מקפיד לציית להחלטת מועצת הרבנות הראשית ולהדרכתו של מו״ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ״ל ולא לעלות להר הבית.
בתפילות, בלימוד ובסיורים שאני מארגן בהר הזיתים חוזר ונגלה אותו מראה, שמתגלה גם כאן, מקרוב, מהתצפית הגבוהה שמעל לכותל. החיזיון הזה גורם לי התרגשות של שמחה מהולה בעצב. מצד אחד חזרנו לירושלים לאחר 2,000 שנות גלות וייסורים, מצד שני – חילול ה' ללא הפסקה – ההפקרות של הגויים המחללים את הקודש, מטיילים ומשחקים גם בעיצומו של היום הקדוש ליהודים בדיוק במקום בו עמד המקדש, מעוררת בי חלחלה. בשרי נעשה חידודים חידודים. ביום כיפור השנה לא ידעתי את נפשי. ראיתי בחילול ה' הזה כישלון אישי וציבורי.
כיוונתי בעוז את כל תפילותיי לבקשת סליחה אישית וציבורית. ייחלתי בכל מאודי שתתקבלנה תפילותינו ברצון ושנזכה במהרה לראות בהמשך קוממיות ישראל ובבניין הבית הקדוש שנקרא שם ה' עליו.
שכחתי את מצוקת החום והצום ואת כל טרדות היום יום והפלגתי במחשבותיי אל העולם הממשי, בו אפשר לבקש מחילה במצפה, שכה קרוב לבית הבחירה ולזכות לכפר על חטאות הפרט והכלל, כשם שזכינו לאחר 200 שנות גלות לחזור לציון ולירושלים ולהתפלל מול ההר הקדוש.
דמיינתי כי בזכות הכוונות הכנות והדמעות שנשפכו שם, ביום הקדוש מול החלון המכוון לקודש הקודשים, ככל שזה תלוי גם בנו, נזכה ממש בקרוב לקיים ההבטחה – 'ושכנתי בתוכם'.
תפילת נעילה המרגשת גלשה מעבר לשעת סיום הצום, אך הציבור המשיך להתפלל בהתרגשות, מול הר המוריה, שהתעטף אט אט באפלולית. ואז בא המחזה המדהים – נכדו של הרב גורן שרבב את שופרו של סבא דרך חרך קטן, בחלון הממוגן, הקבוע בתצפית אל הר הבית. תקיעת השופר הצלולה הרעידה את ההר כולו. מוסלמים רבים התקבצו ברחבת ההר למטה, כדי לבדוק אם אכן זהו שופרו של משיח היהודים, ממנו הם כה פוחדים.
בהישמע התקיעה המיוחדת, נרעדו מיתרי הלבבות של המתפללים, הייתה לכולנו תחושה נפלאה, שנפתח לנו שער בעת נעילת שער, חשנו שהתקבלו תפילות עמך בית ישראל ברצון, ויצאנו יחד בריקוד של שמחה – 'לשנה הבאה בהר המוריה' – כשם שזכינו להתפלל השנה רק 'מול ההר', נזכה בוודאי במהרה לעלות בטהרה לבית המקדש, בבניינו ולאכול מן הזבחים.
קיקה גורן ומשפחתה 'פתחו שולחן', שהיה כבר למסורת, בלב חם וביד רחבה, לשבירת הצום. זכות קדימה ניתנה לשוטרים היקרים, ששמרו על רחבת הכותל והר הבית במשך כל יום הכיפורים, תוך שהם לא מוותרים על הזכות לצום, למרות שהם בתפקיד.
02
במוצאי יום כיפור ניגשנו לבנות את הסוכה האהובה שלנו ולהמשיך בהכנות לאירוע השנתי של 'הושענא רבה בהר הזיתים' ביוזמת 'קרן אביה'. השנה קיבלנו אישור לקיים את האירוע המרומם, כהרגלנו במלון 'שבע הקשתות', למרות שהמלון סגור ומסוגר כבר שנתיים. ראיתי בזה סימן של חיזוק משמים, לפעילות שאנו עושים כבר 14 שנה לחיזוק האחיזה היהודית בהר הזיתים (אספר עוד פרטים על האירוע המופלא בהזדמנות קרובה).
03
במוצש״ק התבשרנו שנתפסו שני המחבלים האחרונים שנמלטו מהכלא. זה היה עוד סימן עבורי שהתקבלו תפילותינו לחיזוק כוחות הבטחון ולשיפור ההרתעה של צה"ל אל מול אויבנו.
04
בערב חג סוכות 'שפצרתי' את התרמיל שלי כך שאוכל לשאת את ארבעת המינים בדרכי לכותל. עלייה לרגל לכותל לתפילת חג סוכות ונטילת הלולב בהלל למרגלות הר הבית היא עבורי התגשמות הדרגתית של  חזון הנביאים. כאן ועכשיו.
בהושענא רבה אנו מקיפים מידי שנה את הר הזיתים עם ארבעת המינים. מתפללים ברוב עם ואומרים בהתרגשות: 'הושענא הר הזיתים' – מול הר המוריה, ממש כמו בימי הגאונים.
05
יהי רצון שיתקבלו כל תפילותינו ושמחת חגינו ותורתנו, ויהיו לרצון אמרי פינו ומעשינו לפני מלך מלכי המלכים. שימשיך גאולתנו ופדות נפשנו. שישלח רפואה שלמה לחולים ולמבודדים. שיסלק שונאינו ומבקשי רעתנו. שיקרע רוע גזר דיננו. שבת שלום. חורף בריא. ישועות ונחמות.

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה