גליון 511

שאלה:

כולם חושבים שאני צדיקה. אין בזה משהו רע אבל בגלל ההתנהגות שלי אנשים חושבים שאני איזה אדם מדהים… נחמד לשמוע דברים כאלה, אבל זה לפעמים כבר מוגזם כי אני לא יודעת מי אני- מצד אחד אומרים לי ככה ומצד שאני אני מרגישה משהו קצת אחר. אני פשוט לא מצליחה לקבל דברים שאנשים אומרים עליי. אני מרגישה שאני משקרת לעצמי. מה לעשות?

תשובה:

למען האמת, הרבה זמן לא שמעתי אמת כזו ש"צועקת" מתוך כמה שורות בודדות. מדהימה.

עכשיו, מה עושים עם זה ?
תדעי לך, השאלה שלך כ'כ חשובה, שהרב קוק ענה ממש עליה במידות הראי'ה, במידה "כבוד" פסקה ה'- הרב כותב שבעצם כשאתה מקבל כבוד, שלא מגיע לך לדעתך, אנחנו היינו חושבים שצריך למחות, להגיד, זה לא אני, לא מגיע לי. אבל הרב מציע לקבל אותו, לקחת את הכבוד ה"עודף", ולשמור אותו גנוז עד לזמן בו אם חלילה ילבינו ויעליבו אותך שלא כהוגן. ואז כביכול תוציא את הכבוד שלא הגיע לך מהפעם ההיא ותקזז ביניהם.
אבל… מה, אנחנו מכונות? אפשר פשוט לקחת כבוד שלא הגיע לנו, על חשבון הפעם הבאה שסתם יעליבו ויפגעו בנו? זה לא עובד ככה.
שמעתי בשם הרב רונן טמיר, שאמר שהעומק במה שהרב אומר לנו בפסקה, זה לא שתקח כבוד על חשבון פעם אחרת שיפגעו בך סתם. אלא- שאדם שלא מתפעל מזה שנותנים לו כבוד שבעיניו לא נכון, לא יתפעל שמלבינים אותו שלא כהוגן. לא בגלל דברים שאנשים אומרים הוא יבחר איך לפעול.
בנוסף הייתי ממליצה על כנות תסבירי לאנשים הקרובים אלייך שעודף שבחים כאלה מכבידים עלייך. בהצלחה!
מיכל

בברכה,

תאריך השאלה:

2021-07-14
גלילה למעלה