יום לאחר ההקפות השניות של שמחת תורה שלחה לי מישהי את ההודעה הבאה: ״יש מצב שראיתי אותך רוקד בהר המור בהקפות השניות של שמחת תורה?״, עניתי לה: ״כן, למה את שואלת?״, והיא המשיכה ואמרה: ״אתה מבין… אתה יודע… זה לא כל כך מתאים לך להיות קשור ׳אליהם׳״. עניתי לה: ״אני לא כל כך מבין ולא כל כך יודע. אני מרגיש קשור מאוד אליהם בחלק מהנושאים, ובחלק מהנושאים פחות קשור, אבל ללא כל קשר אני אוהב אותם ואת כל עם ישראל אהבה גדולה ומרגיש באמת קשור לרובם המוחלט״.
היא הזכירה לי מישהו שפנה אליי לפני כשנה ושאל אותי ״מי אתה? אתה כותב בעלון גילוי דעת שהוא לכאורה קשור לזרם היותר חרדלי, אתה עובד בארגון רבני צהר שמוגדר לכאורה יותר פלורליסטי, עשית פרויקט גדול בזמנו לבית הלל, אתה קשור מאוד לרבי נחמן ולחסידות ברסלב, אתה מטייל בשביל ישראל בקבוצה שרובה המוחלט לא מוגדרים דתיים, ויש לך חברים חרדים מהזרם הכי קיצוני בחברה החרדית מחסידות תולדות אהרון, אתה מעביר הרצאות בבתי ספר חילוניים ודתיים, בהתנחלויות ובקיבוצים חילוניים, אז שאלתי את עצמי ועכשיו אני שואל אותך מי אתה?״.
אז חשבתי הרבה ועניתי לו תשובה דומה אבל קצת יותר ארוכה : א. אני משתדל להיות קשור לכל עם ישראל וללמוד מכולם, כי יש בכל חלק בעם ישראל משהו טוב שניתן ללמוד ממנו. לדוגמה, אני זוכר שלקחתי לא מזמן טרמפ בחור צעיר עם כיפה גדולה וציציות בחוץ, ומכיוון שהנסיעה הייתה ארוכה אז הקשבתי לדבריו די הרבה זמן, ובשלב מסוים אמרתי לו: ״אתה לא דתי״, הוא הסתכל עליי ואמר לי : ״למה אתה מתכוון?״, עניתי לו: ״אין מצב שנולדת דתי״. והוא אמר: ״נכון, אתה צודק, נולדתי בקיבוץ חילוני בצפון הארץ. בשנים האחרונות התחברתי ליהדות שלי דרך מכון מאיר, אבל איך שמת לב?״, עניתי לו: ״יש משהו מיוחד ביהדות שלך שמחוברת גם לשורשים החילוניים שמהם באת״.
ב. השמחה הכי גדולה שלנו כהורים זה כשילדינו אוהבים אחד את השני וקשורים אחד לשני, כך גם אצל בורא עולם יש לו שמחה גדולה שאנחנו מכל השבטים בעם ישראל אוהבים אחד את השני וקשורים אחד לשני.
ג. את הדבר השלישי למדתי לפני שמונה שנים. לפני שמונה שנים בשבת פרשת נח הייתי מעורב בפרויקט שקראו לו ׳שבת ישראלית׳ – חילונים ודתיים התארחו אחד אצל השני לשבת. ממש לפני שהגענו לשבת היו רשומים כבר מאות זוגות לאירוח, ואז אמרתי לכנה אישתי ״מעבר לעזרה בהרמת הפרויקט, אולי כדאי שגם אנחנו נארח משפחה לשבת״.
כשנרשמנו, כנה ואני, לא הבנו כמה הדבר הזה משמעותי ומחבר בצורה מדהימה בין חלקיו השונים של העם הנפלא שלנו. זכינו לארח בביתנו משפחה מצפון תל אביב, הורים ושלושה ילדים. התרשמנו מאוד מהאומץ שלהם להגיע לגוש עציון, חבל ארץ שמעולם כף רגלם לא דרכה בו, ולמשפחה דתית שהם לא מכירים שגם את החוויה הזאת הם לא חוו מעולם.
השבת התחילה נפלא בהדלקת נרות ואז הלכנו יחד לבית הכנסת, תוך כדי הם שאלו הרבה שאלות והתעניינו, בהמשך הייתה ארוחת שבת נעימה ובסוף הערב ישבנו ושוחחנו עד השעה 2:00 בלילה. את האמת היינו יכולים להמשיך ולדבר עד הבוקר, הרגשנו כמו אחים ואחיות שנפגשו לאחר שנים רבות של פרידה. כשהלכנו בסופו של דבר לישון, ממש לפני שנרדמנו אמרתי לאשתי את המשפט הדוסי הממוצע הבא: ״מרגיש קצת פספוס שלא דיברנו איתם קצת יותר דברי תורה וקצת יותר על היהדות״.
בבוקר קמתי והלכתי לבית הכנסת לתפילה. באותה תקופה לפני שהייתי מגיע לבית הכנסת הייתי עובר בבית המדרש הצמוד ולוקח לי איזה ספר על פרשת השבוע ולומד כמה זמן לפני התפילה. באותה השבת שכמו שסיפרתי למעלה, שבת פרשת נח, לקחתי ׳במקרה׳ את הספר שנקרא ׳נתיבות שלום׳ של רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים.
פתחתי בפרשת נח וקראתי על דור הפלגה שהם רק התאחדו יחד ולא חטאו עדיין וגם לא הייתה להם כוונה לחטוא, ובורא עולם פיזר אותם מכיוון כשמתכנסים אנשים לא טובים אז בסוף ייצא מזה משהו לא טוב. ואז המשכתי וקראתי את הדברים הנפלאים שהוא כתב:
״שזה מה שבאה התורה ללמד אותנו בסיפור הזה של דור הפלגה לטובת עבודת ה׳ שלנו, את גודל עניין האחדות והכח של יהודים המתאחדים יחד כמו שכתוב בתהילים קל״ג מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, פירוש שבת אחים האהובים כאחים הגם שאינם מדברים ביראת ה׳. כי אהבת הלבבות ממשיכם ומצרפם לאור אחד נר ה׳ נשמת אדם ואז ממילא נעשים כל הנרות היחידים אבוקה אחת של אש גדולה, ואז ממילא התפרדו מהם כל פועלי אוון וכו׳, היינו כי מעצם המציאות של שבת אחים הגם שאינם מדברים ביראת ה׳, נהיית מזה אבוקה שכל כוחות הטומאה והסט״א בורחים מפניה״.
חייכתי לעצמי מהתשובה הברורה שקיבלתי והלכתי לתפילה בשמחה…
