״זהבה, איך את מרגישה היום?״
״כמו כל יום. עצובה, בודדה. אף אחד לא מעריך אותי. יש לי בעל מקסים וחמישה ילדים מדהימים ונפלאים ובכל זאת אני מרגישה כל כך רע, כל כך לא מוערכת ולא משמעותית״.
התחושה הפנימית שזהבה מרגישה, אינה קשורה למצבה האובייקטיבי במציאות, כי במציאות היא חיה בזוגיות עם בעלה יוסף והם מגדלים את חמשת ילדיהם. יש בחייה כל כך הרבה אנשים שצריכים אותה והיא מרגישה שהקיום שלה לא משמעותי כלל, היא מרגישה שהסביבה לא באמת זקוקה לקיומה. החוויה הזו של הבדידות שלה הרסנית והיא פוגעת בה ובבני ביתה.
״זהבה, בדידות זה לא דבר רע. זה אפילו דבר הכרחי ומבורך. בואי ננסה לשנות את חווית הבדידות שלך מבדידות הרסנית לבדידות שתוביל אותך לצמיחה ולגילוי כוחות הנפש, לבדידות שתייצר לך חוויה טובה עם עצמך ותעזור לך לבנות עולם פנימי שלם״.
״איך עושים את זה? זה נשמע תאורטי, אני כבר מיואשת מהחיים האלה״, שאלה ואמרה.
קודם כל, חשוב להבין מהם הגורמים המרכזיים לבדידות:
1. בדידות קיומית – זוהי בדידות מובנית פנימית ומוטבעת באדם בעצם קיומו. היא נובעת מכך שהאדם הוא יצור חברותי.
2. העדר יחסים מספקים – הבדידות הזאת נובעת מפני שהוא מציב בראש מעייניו את האינטרסים והתועלות. היחסים שהוא יוצר הם יחסים לא עמוקים ולא מספקים.
3. מבנה תרבותי – התרבות הליברלית, האינדיבידואליסטית והקפטיליסטית, הורידה את קרנה של התמיכה המשפחתית.
״זהבה, חווית הבדידות נגרמת מהתחושה שיש לך מה להשפיע לעולם אבל העולם אינו מוכן לקבל, אין מי שישמע את המסר ויקבל ממך. בהגדרה החסידית – אין כלים לאורות שלך. בעיה נוספת, היא חיפוש ההשפעה במרחב החיצוני ולא במרחב הפנימי. מה שמאפיין את הבדידות שאת כל כך סובלת ממנה, הוא התנתקות מהפנימיות והתמכרות לחיצוניות. הרצון הפנימי המקורי שלך הוא להעביר את העושר הרוחני שלך הלאה ואז את נופלת במלכודת היישות, את פתאום הופכת להיות הדבר החשוב ולא העושר הרוחני שיש בכוחך להעניק ולהעביר. בגלל הנטייה לחיצוניות, הבדידות הופכת לרגש הרסני המתבטא בדיכאון ובחולשת הדעת.
השורשים שלך, הם בתוך עצמך״.
״מתוך זה נוכל להבין לאיזו חווית בדידות עלינו להגיע. מהי הבדידות החיובית? בדידות חיובית נובעת מהיותך יצור שלם במהותך. הפנימיות שלך היא המקור של הבטחון, משום שאז את לא תלויה בחיצוניות ובעצם אינך תלויה בדבר״.
״אז מה? עכשיו אני צריכה לנסוע לאיזה מקום מרוחק במזרח ולהתחיל לעשות שם סדנאות שתיקה, סדנאות בדידות ולהתחיל לגלות את עצמי?״, שאלה.
״מה פתאום. הבדידות הזו משמעותה היא לא פרישה מהבריות והתנתקות. לפי רבי נחמן: אין אדם יכול לבוא לידי תנועה של התעלות אם אין הוא יודע למצוא לעצמו זמן שבו הוא משקיט את כל ההמולה שסביבו, את העולם שרודף אחריו ומבלבל אותו, את הטרדות היומיומיות הבדידות הזאת משמעותה היכולת למצוא בתוכך תנועה של פנימיות ומודעות כלפיה, שתמנע ממך תחושה של בדידות חיצונית מזיקה.
״שורש הבעיה הוא ברצון החשוב והטבעי שלך לדעת שאת בעלת ערך, שהמסר שלך חשוב ושהעולם מוכן לקבל את מה שיש לך לתת. זה נכון שעל מנת להשפיע את צריכה להתאים את המסר או כל מה שאת רוצה לתת למי שצריך לקבל, אבל אם את תלויה במקבל, את הופכת להיות נשלטת על ידו גם אם הוא אפילו לא מודע לכך״.
״נו, אז תעזרי לי, תצילי אותי מעצמי״, אמרה בחוסר אונים.
״הנה כמה עצות מאוד משמעותיות:
1. עלייך לעבור מתודעת גורל לתודעת ייעוד – את חייבת לשנות את האופן שבו את מעריכה את עצמך ואת תפקידך בעולם. למה זה קורה לי? מה איתי? למה לא מעריכים אותי? וכו’.
לתודעת ייעוד – יש לך תפקיד בעולם, יש לך חזון רחב. הייעוד כל הזמן נזקק לך.
2. לתרגם את הבדידות למעשה חיובי – את צריכה לתרגם את חווית הבדידות שלך ואפילו אובדנים אישיים למעשים חיוביים. הדוגמא הנפוצה ביותר, דוגמת מרים פרץ.
3. תשתדלי להיות חלק מברית חברתית. תהיי מעורבת בקהילה, תבני קשב לחברות, תהיי חלק. מצד אחד תמצאי מרחב שבו את חשובה ומעניקה ומצד שני תהיי בעצמך מקבלת.
4. תכניסי את הבורא בחיי היום יום. שהבורא נוכח בעולמך, את לא יכולה להיות לבד״.
נכתב בשיתוף עם אישי
בהשראת ספרו של ד״ר יחיאל הררי – לפרוץ את גבולות האישיות
חנה דיין -טיפול זוגי ופרטני
hanna.tipul@gmail.com
או באתר: www.hannad.co.il
זוגות רבים מאמינים כי בעצם העמידה תחת החופה נעשית בחירה בבן הזוג, אך אם נביט לפנימיות הדברים נוכל לראות דבר מה מפתיע במיוחד, שייתכן ומעולם לא באמת בחרנו בבן הזוג שלנו ואולי אף הוא לא בחר בנו.
רועי ורווית הגיעו לטיפול בעקבות משבר בקשר.
אמר רועי: ״אני לא מרגיש שאני מאושר. נמאס לי! זה גדול עליי״.
המצוקה שאליה נקלע רועי, הייתה המצוקה הנכונה והמתבקשת על מנת שיוכל לעבור לשלב הבא: שלב בירור שאלת האושר.
מהו אושר?
אצל רובנו האושר הוא מטרת על ויעד עיקרי בחיים, כשאחד המשפטים הנפוצים שאנשים אומרים:
״כל מה שאני רוצה זה בסך הכל להיות מאושר!״. כמו כולנו גם רוית ורועי רצו בסך הכל להיות זוג מאושר. הם ציפו לקבל את האושר זו מזה. עם השנים התווספו לחצים ומתחים שונים למערכת המשפחתית וכך התחלף לו האושר בתחושת תסכול וקושי. הם כבר לא סיפקו זה לזו את מה שהניע אותם מלכתחילה להתחבר. רוית החלה להרגיש פחות ביטחון בקשר ורועי החל להרגיש בודד בקשר.
מה יעשו?
אולי כדאי פשוט לוותר? אולי עם בן זוג אחר הם יהיו יותר מאושרים?
לפני שמגיעים להחלטה גורלית חשוב להבין היטב את נושא האושר ולעשות מולו בירור אמיתי ומעמיק.
אף אדם לא יכול להיות ספק האושר שלנו! ברגע שאנו מצפים מאחרים להיות ספקי האושר שלנו, אנחנו צפויים לתסכול חוזר ונשנה.
על מנת לחדד את ההבנה הזו נחזור רגע לרועי. כל עוד רועי ניגש לקשר מתוך חסרון, מתוך ציפייה שבת הזוג תביא לו שמחה עונג ונחת הוא לא באמת בחר ברוית. בחירה אמיתית בבן הזוג שלנו היא הבחירה לתת לו מקום, להאמין בקיומו המוחלט ללא קשר אלינו. בן הזוג שלנו לא נועד למלא אותי, לא נועד לשמח אותי, הוא לא נועד לפתור לי את כל הדיכאונות שלי אלא יש לו קיום ומשמעות בלי קשר לתפקידו בחיי.
הבחירה של רועי לחיות עם רוית על יתרונותיה וחסרונותיה היא בחירה לבחור בטוב שבחיים, לבחור חיים מלאי משמעות, מלאי ערך, והבחירה הזו אינה תלויה בשאלה אם רוית ״תעשה״ או ״לא תעשה״ אותי מאושר.
עצם זה שרועי ורווית חוו משבר אמיתי ,זה בדיוק שלב התפתחותי בקשר שהחזיר אותם לנקודת הכרעה אמיתית, עכשיו הם יכולים לעלות את הקשר לממד גבוה יותר, הם יכולים לבחור לצאת מהשקיעה העצמית ולבחור באמת.
מעצם זה שהם שלמים עם הבחירה הזו והולכים איתה עם כל התוקף, זה מה שייצר את האושר!
זו נקודת הבחירה אצל האדם, כאן נעשה החיבור לנקודה האלוקית שבנו.
רוצים לדעת מה עלה בגורלם של רוית ורועי?
רועי הצליח למצוא את כוח הבחירה. כשהוא ליבן לעומק את נושא האושר, הוא הצליח למצוא בתוכו מקום בו האושר אינו מושג זמני בר חלוף שתלוי בדברים שחיצוניים לו. הוא הגיע לרובד עמוק יותר שבו הוא בחר להיות מייצר אושר.
רוית ורועי הצליחו היכן שזוגות אחרים נכשלו כי הם בחרו בחירה אמיתית, בחירה ששורשה מתוקן, בחירה שאינה נובעת מפחד. בחירה אמיצה של מסירות נפש, שזה אומר שלמרות הידיעה שלכל אורך הדרך יהיו שוב ושוב כישלונות, הבחירה בטוב שבחיים לא תשתנה. ■
