לפעמים יש בינינו אנשים שנראה שאין לנו ברירה אלא לשאול אותם: אתם של ישראל?
הם מחפשים בזכוכית מגדלת כל אלימות ישראלית, ומתעלמים לחלוטין מהעובדה שהערבים הם הצד האלים.
הם ממש לא מוכנים בשום אופן שישראל תנצח.
הם מתעקשים שהערבים ישארו בעזה.
***
הם של ישראל?
יש בעולם כמה מלחמות. במזרח התיכון יש מלחמה על ארץ. בין העם היהודי לעם הערבי. אם נשאל את האנשים הנ"ל באיזה צד הם במלחמה הזאת – הם ודאי יאמרו שהם בצד הישראלי. לפחות במודע ובמוצהר. יכול להיות שבתת מודע הם נגד ישראל. מכל מיני סיבות. או כי הם נגד הממשלה, או כי הם מתנגדים לרעיון של ארץ הקודש לעם הקודש. או כל מיני גורמים תת-מודעים אחרים (שעל חלקם נרחיב להלן). אבל ברמת המודע, אם תשאל אותם, ודאי שהם ישיבו שהם של ישראל.
***
אבל יש לנו עוד מלחמה. לא פחות חשובה. שמתנהלת במקביל למלחמה על ארץ ישראל, והיא גם משליכה עליה. זאת המלחמה הכלל-עולמית בין היהדות לבין התרבות העכשוית.
במלחמה הזאת, מאד יתכן שאותם אנשים הם לא של ישראל אפילו במודע. אם תשאל אותם: לאן אתה מרגיש יותר שייך, לעם היהודי ולמדינת ישראל או לפרוגרסיביזם האוניברסלי – אני לא יודע מה הם יענו.
ברמת התת מודע – אני יודע בדיוק איפה הם נמצאים.
בהחלט הם מרגישים יותר אחים של פסטיבל ונציה מאשר של וינטר.
לשם הם קורצים, לשם הם רומזים, ושם הם רוצים לעשות רושם.
זוהי אותה תשוקה נואשת של יהודים בכל הדורות לרצות להרגיש חלק מהתרבות השלטת הנוצצת הנחשבת נאורה. אלה היהודים שעבדו את הבעל כי העולם הנאור והמתקדם עובד את הבעל.
אלה היהודים שהקריבו את בניהם למולך כדי להיות מתקדמים.
אלה המתייוונים. שרצו להרגיש אוניברסליים ולכן שיתפו פעולה עם היוונים והרומאים שגזרו על ישראל שלא למול את בניהם, שלא לשמור שבת ושלא להניח תפילין. היום עם ישראל שומר שבת ומניח תפילין, וצאצאי היוונים והרומאים עובדים את אלהי ישראל ולומדים תנ"ך.
(להסיר טעות: אני כמובן לא בעד הנצרות. היא עבודה זרה ויש לה עוד המון לאן להתקדם. אבל יחסית לאלילים היווניים הקדומים זאת התקדמות שאין כמוה).
אז המולך של היום לובש צורה אחרת. היום מקריבים את הילדים כדי להרגיש אוניברסלי ובשביל היצר. אנשים מקריבים את ילדיהם בטרם נולדו כדי לקדש את היצר ואת ההנאה החומרית על חשבון העתיד; אנשים אוניברסליים בכל העולם מרחמים על הילדים שיגדלו וירצחו את בניהם. גם זה סוג של הקרבת הילדים למולך.
כשהם אומרים דמוקרטיה הם לא מתכוונים לשיטת הממשל שבה העם מושל והעם בוחר את הדרך בה תלך המדינה. הם מתכוונים לדבר אחר לגמרי: לתרבות הבעל והמולך של היום שאותה הם מבקשים להמליך.
תמיד היו יהודים כאלה. ותמיד הם נשארו בצד, ועם ישראל המשיך קדימה עם השבת ועם התורה ועם התפלין.
***
דת הדמוקרטיה טוענת לשוויון ולשלטון של כל האזרחים יחד.
בפעל, לא צריך לומר שבישראל היא שואפת לדבר הפוך מזה: למשטר-על בלתי נבחר שמחליט עבור האזרחים מה נכון.
אבל בכל העולם אין בדת הזאת שוויון. התפתחה כאן תפישת עולם שהמוטיב המרכזי שלה הוא שבני האדם אינם שוים, ושיש אוכלוסיות שמותר להן הכל, ויש אוכלוסיות שצריכות לעשות הכל עבור אחרות. ברמת התיאוריה הם ממשיכים לטעון לשוויון. אבל בפעל נוצרה כאן פרקטיקה שכולה העדפת אוכלוסיות מסויימות ופוליטיקת זהויות. קח את זה מהם – ולא ישאר כלום.
הם יכולים לטעון עד מחרתיים שהפרקטיקה הזאת נועדה בסופו של דבר להשיג שוויון, אבל אין סיכוי שהיא תעשה את זה. להפך. כשלקחת מגזר ונתת לו זכויות יתר כי הוא מסכן, הנצחת את המסכנות שלו.
וכמובן, יצרת אי שוויון במציאות.
אבל ברור שלשם זה מגיע. הלא המציאות היא שבני האדם אינם שוים. הנסיון להתכחש למציאות ודאי יוביל לפרקטיקה כמו שהזכרנו.
***
וכאמור: בשם הדת הזאת אנשים מקריבים את בניהם. בשם חופש היצר – אנשים מעדיפים את היצר על פני הולדת דורות נוספים ממשיכים.
ראו מה קורה באירופה. אנשים כמעט לא מולידים ילדים, ובשל התרבות המקוממת הזאת הם נותנים לאוכלוסיות אלימות לרשת את מקומם.
***
הצרפתים קלטו המון מהגרים, מתוך אמונה תמימה ומתנשאת שכל האנשים רק רוצים חופש וחרות ועושר ושלום. מתוך אמונה מתנשאת שכל האנשים שוים ולכן כל האנשים כמונו ואם הם רק יראו את התרבות שלנו ברור שהם יעזבו את השקפותיהם הנלוזות, יבינו שאנחנו צודקים והם פרימיטיבים, וירצו להיות כמונו.
אז הם קלטו מהגרים שצוחקים עליהם מלמעלה, ובצדק.
אנשים לא שוים זה לזה ועמים לא שוים זה לזה. הכל יודעים שהתאילנדים עובדים בחקלאות, הסינים בבניין והפיליפינים בסיעוד. אין זאת אומרת שפיליפיני לא יכול לעבוד בבניין. הוא בהחלט יכול. ובכל זאת החלוקה לעיל נכונה.
אי אפשר להתעלם מכך שאנשים הם שונים זה מזה. הבעיה היא שמשטיחים את הגזענות. כל מי שמבדיל בין אנשים נתפש כגזעני, וכך אפשר לזהות תהליכים, ולהשוות בין גרמנים ששנאו יהודים שלא עשו להם דבר, ושנאתם הובילה על לכדי רצח המונים, לבין יהודים שמבקשים להרחיק עם שהשתלט על ארצנו ושואף להשמיד אותנו.
גזענות היא לא הבחנה בין עמים. גזענות היא כשמספרים שקר על עמים.
אבל בעולם שהחליט שאין אמת מוחלטת והכל עניין של דעות של אנשים – אבחנה כזאת איננה אפשרית. אז נשארנו עם מזהי התהליכים. ולכן בסוף שוב כל המתנגדים לגזענות הם גם אנטישמים ושונאי יהודים. זה תמיד הולך ביחד. ■
