הבחירה של האדם מושפעת מכל החוויה העצמית שלו, מהתפיסות ומהאמונות שלו בחיים. חלק מהבחירות שלו נובעות מבחירה חיצונית, ללא עירוב פנימי אמיתי של שאלות כמו האם זה טוב לי? מה אמיתי ונכון לי? מה נכון לתחושתי? גם מבחינת הסתמכות על אינטואיציה, שהיא חלק מהותי מיכולת ההישרדות שלנו ולעיתים אף מכווינה אותנו נכון יותר מהבחירה השכלתנית, החברתית, החיצונית, שהיא סוג הבחירה השני, יש בחירות חיצוניות שנובעות משיקולים טכניים, פרקטיים או מוכוונים על ידי דעת הרוב, החברה והרצון שלנו להיות שותפים.
אז איך נכון לבחור בחיים? אין נוסחה קלסית, וסביר להניח שגם בעתיד לא תתפתח נוסחה שכזו. הבחירות שלנו מושפעות מעצם הסיטואציה, מהמקום ומהזמן שהדילמה תפסה אותנו. יש בחירות הרות גורל, ואחרות שאינן מהותיות, שבהן שנוכל לחזור בנו. אך התורה מכווינה אותנו בדרך מסוימת של חשיבה שדרכה סביר להניח שגם אם הבחירה תהיה חיצונית, היא לעולם תעבור במישור הפנימי ובירידה לעומק הדברים.
לפני שבועיים חגגנו את חג השבועות, ונחקק בנו לימוד משמעותי לא רק מליל שבועות אלא גם מהדמויות שמלוות את החג החשוב הזה. לקראת הבחירות החוזרות לממשלת ישראל יש מקום לבירור פנימי: איך בוחרים ובמי? חג מתן תורה שוזר שלושה מנהיגים מרכזיים שבחרו בחירות גדולות המראות לנו את הדרך לבחירה הנכונה בחיינו שלנו. רות המואבייה הנהיגה דרך חדשה ונאמנות אמיתית לעולם, צאצאה דוד המלך, שעודו חי וקיים, לימד אותנו נטיעת דרך הנהגה של אחדות, דרך ארץ ושירת תודה לה', ומשה רבנו, דורות קודם לכן, עמד וגישר על פער הקדושה בין הקב"ה לעם ישראל כאשר העם לא הצליח לעמוד בגודל המעמד.
ואני שואלת את עצמי: מה פספסנו? חג מתן תורה נע בין ההבנה שהר סיני נכפה עלינו כגיגית לבין הבחירה של רות מרצון, "כי אל אשר תלכי אלך". יסוד הבחירה של מה בחרנו לנו ובמה נבחר מעתה מהדהד בראשי זה זמן מה. מעניין לראות שהעקשנות של רות ללכת עם חמותה אף שלא תביא בן אחר שרות תוכל להינשא לו, מעידה שרות בוחרת בערך גדול: נאמנות. לימים, בהמשך המגילה, נוכחנו לראות שהיא זוכה בכול מכול כול: גם בבועז וגם בנין, דוד המלך.
הרב קוק מפרש את מעמד הר סיני: כשנאמר "ויתיצבו בתחתית ההר" נאמר שנכפה עליהם הר כגיגית. לכאורה אפשר להבין שזו לא בחירה אמיתית, שהכריחו את עם ישראל, שאיימו עליהם שאם לא יקבלו את התורה, ימותו. אך ברובד העמוק יותר, בעיניי, נבין שהבחירה שלנו בקבלת התורה היא החיים. הרי אדם השרוי בלא תורה כאילו אין משמעות לחייו, הכול הבל הבלים. בעצם בבחירה לקבל את התורה יש אמירה סמויה שאף על פי שלא כל בחירה קלה ופשוטה, ובבחירה בתורה נדע שיש גם עול מצוות, העמל הזה הוא שמקדם אותנו, הוא שמגדיל אותנו, הוא שנותן לנו משמעות.
הבחירה של רות מלמדת אותנו שבחירה שנובעת מערך גבוה יותר, ממשמעות עמוקה לבחירה, מותירה אחריה נצח. זה חלקו של מוח ימין בבחירה, ההתבוננות הפנימית: האם זה באמת שלי? מה הבחירה הזאת מגלמת? איזה ערך היא מדגישה בחיים שלי ובחיי הכלל? כך נוכל להבין גם את פירוש הרב קוק, שאף שתחילת הדרך של רות בבחירה הייתה מלאה עמל, לימים היא זכתה בטוב הגלום, בהנהגת כל עם ישראל. מוח שמאל יבאר לנו מה העמל הכרוך בבחירה, מה המחיר שנשלם ומה יצא לנו מזה בחומר, ולמרות המחיר צריך לבחון היטב מה מקומו.
אז איך נכון לבחור בחיים? אין נוסחה קלסית, וסביר להניח שגם בעתיד לא תתפתח נוסחה שכזו. הבחירות שלנו מושפעות מעצם הסיטואציה, מהמקום ומהזמן שהדילמה תפסה אותנו.
לקראת הבחירות החוזרות, המתקרבות בצעדי ענק, חשוב שנבחן את הבחירה שלנו דרך מוח ימין ומוח שמאל ונעשה אינטגרציה, איחוד וסכימה נכונה של המשתנים. אחד מיסודות האימון הוא שאילת שאלות נכונה: לא פעם המאמן בוחר לשאול שוב ושוב את אותה שאלה המצריכה הסתכלות פנימית ועמוקה יותר. אם אשאל מה שלומך היום, ואחרי שענית אשאל שוב, תשובתך תצטרך להיות פרוטה יותר, בעלת דגשים או מסירת מסכות.
כך גם הבחירות השניות בארצנו לשנת 2019. במי אתם בוחרים? זו השאלה החוזרת, ועצם חזרתה מצריכה בירור: למה דווקא בהם? מה הערכים שהם מקדמים? מה המחיר שנשלם כולנו אם הם יעלו לשלטון? התשובות שיינתנו צריכות להיות אבן יסוד בבחירה שלנו לאורם של כל המנהיגם שנכחו סביבנו בחג המיוחד שחלף.
הקב"ה נתן לנו תורה שמנהיגה את עולמנו, והיא צריכה להיות יד ימינו של המנהיג. כמו כן משה רבנו, שגישר בין גדולת ה' לעם ישראל, מראה שעל המנהיג הנבחר להיות כלי עזר, להביא את העם לשולחן הנבחרים, להשמיע את קולו. דוד היה מלך ישראל בתקופה המאוחדת, שבה לא היו פילוגים בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל, היה עם ישראל אחד. ואחרונה חביבה שלומדים ממנה לימוד חשוב היא רות, שבחרה בחירה של עמל ושילמה מחיר לא פשוט, אך ידעה שבחירתה נובעת מערכי נצח.
גם בבחירות שלנו בחירה שמבינה שיש בה עמל וקושי אך טומנת בחובה ערכיים נצחיים היא שמביאה את הברכה ומקדמת לגאולה פרטית וכללית, אם לא בדור הזה, בדור הבא.
שנזכה להתבוננות פנימית וחיצונית נכונה בכל הבחירות בחיינו. שנבחר מתוך ערכיות נצחית, מתוך תורה ובהבנה של הסתכלות רחבת טווח. שהבחירות במנהיג הבא יובילו את מדינת ישראל לנבחרי ציבור שצמאים לגשר בין העם לבירוקרטיה, שמחיים ערכי נצח ונאמנים לפנימיות למרות המחיר והעמל הכרוכים בכך.
שתימלא מדינתנו אחדות של עם אחד בלב אחד בשירה גדולה כדרכו של דוד המלך.
לירון לב היא מאמנת אישית לצמיחה, העצמה והכנה לחתונה lironoshka@gmail.com
