גליון 511

בית הספר פועל חינוכית באופן שממש לא נראה לי

הרבנית אהובה צוקרמן

מה לעשות כשבית הספר פועל חינוכית באופן שממש לא נראה לי? להתקשר למורה? לאפשר לילד שלי לא לבצע את המטלות שהטילו עליו שלא בצדק בעיניי?

תשובה

שאלה חשובה מאוד. אחד הכללים לחיזוק הסמכות הוא גיבוי הדדי. הרבה בעיות נגרמות מחוסר גיבוי של ההורים או ממורים חסרי אונים שצריכים להתמודד לא רק עם הילד אלא עם סמכות מקבילה (מורה אחת אמרה לי: "מאחורי כל ילד ניצבים שני עורכי דין"). זה מביא לידי החלשה גדולה של הסמכויות: לא רק שהילד פעל נגד המורה, אלא גם הסמכות המגויסת הופכת מותנית לשיפוטו של הילד. 

חוסר הגיבוי מאפשר עמדה שיפוטית של הילד כלפי הסמכות, שהרי המידע שיש לנו בא רק ממנו, ואנו חוטאים ונותנים לגיטימציה לנקודת המבט שלו בלבד. אם זו אפשרות, לא ירחק היום ואנחנו נהיה מושא השיפוטיות. אי אפשר לקבל סמכות ולהתחנך על ידה אם זכות המתחנך לשפוט אותה ולתת לה ציונים. "ויהי בימי שפוט השופטים" – חז"ל שואלים למה נאמר 'ויהי', שהיא לשון קינה, ואחד הנימוקים שלהם הוא שזה היה דור ששפט את שופטיו.

המורה של הבן שלי אמר שבית הספר מצפה לגיבוי של ההורים. "אם תאמינו לכל מה שהילד אומר על בית הספר, גם אנו נאמין לכל מה שהילד אומר על הבית. היום שאלתי ילד למה אין לו ציצית, והוא ענה שההורים קנו לכל האחים והאחיות שלו, ולו לא". מובן שהמורה הבין שזה לא נכון, אבל הילד ניסה ליצר רושם שההורים מפלים אותו לרעה.

לפעמים קשה לילד לבד, ואם הוא יודע שאין גיבוי הדדי, הוא יגייס לטובתו סמכות מקבילה שתעזור לו להסיר את הדרישה החינוכית או את התוצאה הלא נעימה של מעשיו. כשאין גיבוי התהליך החינוכי אינו נעשה, והאחריות מתגלגלת בין ההורים לבית הספר במקום להישאר לפתחו של הילד. 

במקרים בעייתיים באמת, כשיש כבוד ואמון בסיסי אפשר לברר את המציאות עם הסמכות המקבילה או עם גורמים אחרים שאינם במקום המתחנך. אם יש צורך, נפגשים לחשיבה משותפת. לא להטחת האשמות הדדיות אלא לשיתוף פעולה ולבניית התנהלות משותפת להגיע אל המטרה: חינוכו של הילד לעשותו טוב וישר. 

סמכות לא מגובה היא סמכות מאוימת שאינה מסוגלת לחנך. ילדים שזוכים לגדול במקום של גיבוי הדדי יודעים את מקומם, מנסים הרבה פחות לערער את הסמכות במאבקים ונהנים מביטחון (כי יש על מי לסמוך) ומתהליכים חינוכיים מגדלים.

במקרה קיצוני במיוחד אפשר לדבר עם הסמכות המקבילה מתוך שדר של אמון גדול וביטחון שרוצים בטובת הילד, רק חשוב לנו להשתתף בחשיבה, כי לפעמים הראייה של הבית נותנת פן שאולי יכריע דברים אחרת, או להבין כדי לגבות ולחזק.

בהצלחה, אהובה

בברכה,

הרבנית אהובה צוקרמן

תאריך השאלה:

2021-07-01
גלילה למעלה