אלישע בן קימון

האיש החזק בממשלה

אלישע בן קימון

01
חצי שנה להקמת הממשלה, וכבר אפשר להגיד את מה שבדצמבר הייתה רק השערה בלבד. בצלאל סמוטריץ׳ הוא כנראה האיש החזק ביותר בממשלה. יו״ר הציונות הדתית תכנן את הגעתו למוקדי הכוח שנים אחורה. בשליטתו על צירים משמעותיים בממשלה כמו הכלכלי, הביטחוני, והמשפטי – הופך סמוטריץ׳ לגורם שבלעדיו אי אפשר לקדם בה כמעט כלום.
הדרך לשם הייתה מלאה קשיים. בדצמבר האחרון הרוחות היו קשות. אלו היו ימי המשא ומתן הקואליציוני. סמוטריץ׳ הגיע עם חבילת דרישות מהליכוד, ואז החלו ההתקפות מצד אנשי נתניהו. קראו לו סחטן, אמרו עליו ״מי הוא בכלל שמערים קשיים להקמת הממשלה״, והריצו ספינים על תפקידים שבהם חשק (אריה דרעי למשרד האוצר או הביטחון זוכרים?). אבל היום, כשהוא מעביר תקציב מדינה כמעט בלי חריקות, מוביל באמצעות חבר מפלגתו את המאבק על הרפורמה המשפטית, גורר את צה״ל לפעול באופן בלתי חוקי ומכשיר את ישיבת חומש, אפשר להגיד באופן ברור שסמוטריץ׳ משנה מציאות בשטח.
02
מעורבות סמוטריץ׳ בממשלה הנוכחית לא החלה בדצמבר האחרון, זה קרה עוד בשלהי כהונתה של ממשלת בנט-לפיד. יו״ר הציונות הדתית יחד עם נוספים היה הציר המרכזי מאחורי פרישתה של חה״כ עידית סילמן מהממשלה. הוא ניווט, דחף ולחץ כדי לגרום למהלך להתרחש. לאחר הפלת הממשלה הוא ניהל קמפיין אחראי, ובניגוד ליריביו בשמאל הבין את הכוח האלקטורלי ברחוב של יו״ר עוצמה יהודית ובחר ללכת איתו. הסקרים באותם ימים הראו כי בן גביר ׳מתפשר׳ על רוטציה. סמוטריץ׳ בלע גם את זה, ידע להישאר בראש הרשימה ולא לפרק את האיחוד. גם למו״מ עם הליכוד הגיע סמוטריץ׳ מוכן. הוא ידע שהוא רוצה את תיק האוצר, ויתרה מכך, ידע בדיוק אלו חלקים הוא רוצה לצוד ממשרד הביטחון ובאיזה אופן. בחוכמתו לא מינה שר מטעמו במשרד, אלא לקח את התפקיד לעצמו – ראשית כדי לנטרל את גלנט, ושנית כדי להבהיר לנתניהו עד כמה חשוב לו הנושא. זה החל מקרטע, לא מעט אנשים בסביבתו של סמוטריץ׳ אמרו לו ״יהיה קשה לשווק לציבור הישגים מעבר לקו הירוק״, ״את מי מעניין שלא מפנים מאחזים?, שלא בונים לפלשתינים, זה לא פשוט״.
החשש של אותם אנשים היה מבן גביר. האיש שעשה קריירה מהתקשורת, שרף את האולפנים בחודשים ינואר-פברואר עם הבטחות להעלאת משכורות השוטרים, הקמת משמר לאומי, הגדלת תקציב המשרד, ואפילו הכשרת ההתיישבות הצעירה. נכון לעכשיו לא הכול קרה. סמוטריץ׳ מנגד דיבר על הכשרת ההתיישבות הצעירה וקידם אותה, דיבר על ביטול חוק ההתנתקות והכשרת הישיבה בחומש ועשה זאת, דיבר על הגדלת אישורי הבנייה בהתנחלויות ועשה זאת. ואולי הדבר הכי מעניין הוא שכל הדברים הללו מתרחש בימים של יוקר מחייה, בתקופה של עליית מחירים. כל אלו כבר מזמן היו הופכים כל שר אוצר למטרה. איכשהו סמוטריץ׳ מצליח לתמרן בין הדברים ולא להיפגע יותר מידי. השליטה שלו באוצר מקנה לו מנוף לחץ על כל השותפים הקואליציוניים, כולל נתניהו. השילוב של האוצר עם שמחה רוטמן בוועדת החוקה, יחד עם אחיזתו באמצעות אנשיו במנהל האזרחי שבמשרד הביטחון, מקנה לו מעין ממשלה קטנה בתוך הממשלה. לאן שלא תלך ומה שלא תרצה לקדם תפגוש את סמוטריץ׳ או מישהו מאנשיו.
03
מילה על אנשי חומש: זה לא משנה אם אתה מתנגד או תומך בשיבה לחומש, אנשי הישיבה לימדו אותנו שיעור בהתמדה, בחתירה למגע ובסודות המאבק. הסדרת הישיבה שהתרחשה השבוע היא תהליך שהחל שנתיים בלבד לאחר ההתנתקות. אנשים, גם בתוך הימין, צחקו עליהם. אמרו כי זה בגדר טירוף לחזור לחומש, שאין מצב שביטול חוק ההתנתקות יעבור, שיהיה צונאמי מדיני. אבל אותם זה לא עניין. הם חתרו קדימה ופעלו בכל הזרועות – נוכחות יהודית במקום, רתימה של שרים וחברי כנסת, שינוי דעת קהל ציבורית. רק לפני שנה וחצי חומש הייתה פסע מפינוי, והשבוע קבעו שם מזוזה. ■

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות, זה משהו שבאמת לא פוגשים בכל יום. במבשרת ציון, בתוך מרכז קניות מהמם עם חניה מקורה ונוף לירושלים, קמה לה מסעדה חדשה עם ריצוף שגורם לכם להרגיש בחו״ל, מרפסת שתמלא את הריאות שלכם באוויר, ותפריט מרהיב ומסוגנן במיוחד עם בעלים בעל ניסיון עשיר. הצטרפו אליי לסבב טעימות בסניף המבשרתי של לוצ׳נה:

משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
אפילו הדגים במים רועדים

אפילו הדגים במים רועדים

אחר הקוראים האדוקים טען באוזניי לאחרונה: תן לנו תמונות. והרבה.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…