הבן של היהודיה

ענת גופשטיין

ענת גופשטיין

פסיכותרפיסטית ומנחת הורים

"אבא, תגיד איתי שמע ישראל כדי שלא יהיו לי חלומות רעים". 
"אסור לך להגיד דבר כזה, את מוסלמית". 
"אימא אמרה שאני גם מוסלמית וגם יהודייה".
"אי אפשר להיות חצי, אני מוסלמי, ואת מוסלמית". 
היא לא מתווכחת, היא מבינה שאסור לה. הילדה הזאת רק בת 6, ועומס כבד מונח על כתפיה. היא בת לאם יהודייה ואב מוסלמי.

 ההורים פרודים, והיא חיה בין שני עולמות, בין שתי תרבויות מתנגשות. הילדה הזאת נמצאת בין שני לאומים הנאבקים על הארץ הזאת. דור שני להתבוללות, דור שני למצוקה, דור שני לבעיית הזהות.
החזרת בת יהודייה שהתאסלמה היא נס. החזרת הדור השני היא נס כפול. הדור השני חסר תחושת שייכות, בניו זרים לשני הצדדים. פה מסתכלים עליהם כעל ערבים, ושם הם תמיד יהיו 'הבן של היהודייה'. הם מרגישים תלושים, ללא קרקע יציבה. הם חייבים להזדהות עם אחד הצדדים הזדהות מוחלטת, כי אי אפשר להיות באמצע.
"אני לא אסלח לאימא שלי על שחשבה שמצאה אהבה. היא חשבה על עצמה, אבל לא על הילדים שלה. אני יכול לברוח לחו"ל", אמר אחד שתמיד היה 'הבן של היהודייה'.
יש גיל שבו האדם מחפש את השורשים שלו, מחפש במה להיאחז, ולמי שחי בזהות כפולה קשה יותר. אנו מלווים את הילדים האלה, מקרבים אותם ותומכים בהם. לא מזמן השתתפתי בבת מצווה של דור שלישי. שתי הסבתות שלה התחתנו עם ערבים, אבל היא גדלה כיהודייה. זה היה מרגש.
ישבתי שם עם הדודה והיא אמרה לי: "אבא שלי מחבל, הוא רצח הרבה יהודים. אנחנו הילדים חזרנו ליהדות, ויש לו 13 נכדים יהודים ואפילו נכד חייל".
עם ישראל חי.

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה למעלה