בפרשת פקודי מתקיימת ׳חזרה כללית׳ על כל מעשה בניית המשכן, כאשר כמעט כל פסקה מסתיימת במילים ״כאשר ציווה ה׳ את משה״. חמי, ד״ר משה קטן ז״ל, שהיה בעל קורא ותיק ודייקן ושמר היטב על מנהג אלזס מכורתו, קרא את התיבות האלו במנגינה מיוחדת – מעין סיום חגיגי של כל פסקה. כל כלי שהאומנים ייצרו, כל חלק מהמשכן שנבנה לפי ההוראות, מקבל מקום בקריאה בתורה במין ׳תרועת חצוצרה׳ חגיגית – אשר ציווה ה׳ את משה. הכול נעשה בדיוק כמו בתכנון, בדיוק לפי ההוראות של המתכנן – ריבונו של עולם.
רופאים, להבדיל, נותנים גם הם הוראות לביצוע למטופלים – לבצע את הבדיקה הזו והזו, ליטול את התרופה המסוימת הזו מספר מסוים של פעמים ביום, לפני או אחרי האוכל, עם שתייה מרובה או בלעדיה ועוד. האם הפציינטים ממושמעים? לא לגמרי. הרב עמיטל זצ״ל סיפר פעם לתלמידיו שהוא לא תמיד הקפיד לקחת את התרופות שלו לפי הוראות הרופא, למרות הפצרות אשתו שתחי׳. הסביר זאת הרב עמיטל: ״כשאגיע לעולם הבא, בית דין של מעלה ישאל אותי -׳יהודה עמיטל, כיוונת כמו שמצריך בתפילה?׳, ואני אשיב: ׳כן, השתדלתי, לא תמיד הצלחתי׳. ואז הם ישאלו אותי: ׳מה לגבי ביטול תורה׳? וגם כאן אשיב: ׳ב״ה עסקתי בתורה כל חיי. לא אוכל לומר שאף פעם לא ביטלתי תורה, אבל בערך הייתי בסדר׳. ואז תבוא השאלה המתבקשת: ׳אז איך לקחת תמיד את הכדורים כמו שצריך?׳ ולכן אוכל להשיב: ׳גם את הכדורים לקחתי בערך כמו שצריך׳… הכוונה החינוכית של הרב עמיטל הייתה שצריך להיות עקבי, ולא ייתכן שלגבי נושא אחד האדם מקדיש את כל כוחו ותשומת הלב שלו, ובנושאים חשובים אחרים הוא מוריד את איכות הביצוע. כמובן שכדאי ליישם את העיקרון הזה באופן מושכל.
בהחלט חשוב למלא אחר הוראות הרופא, אבל משהו אכן השתנה. הרופא המודרני איננו ההגמון על הידע כבעבר. היום הוא נדרש יותר לכוון את ידיעותיו של החולה, לסנן אותן, ולברור את הידע האמין מתוך הדיס-אינפורמציה הרבה ולהדריך אותו לרכוש את המידע הנכון. על פי סקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה, 25 אחוז מהחולים שינו את הטיפול שנקבע להם על ידי הרופא לאחר שגלשו באינטרנט. ישנם מיליוני אתרי רפואה ייעודיים באינטרנט. המציאות הדיגיטלית משפיעה על עבודת הרופאים, שאינם יותר ה׳בעלים׳ על המידע וגם לא על הטיפול המוצע. הפציינט מגיע עם מידע מקדים ולעיתים גם בירר מהו הטיפול המקובל, עוד לפני שפנה לרופא.
חוכמת ההמונים ברשתות החברתיות וברשת, אט אט קובעת יותר בשטח – כאשר מסתבר שהתובנה הקולקטיבית שמתקבלת מתשובות שמוצגות להמון, איננה פחותה מחוכמת המומחה. יש קהילות של חולים למחלות שונות, ומתבצעות התייעצויות פנים-קבוצתיות שמציגות רמת ידע קליני שלא נופל בהרבה מידיעות הרופא המטפל. במחקר גדול שבוצע ופורסם בעתון היוקרתי Biotechnology Nature נמצא שתופעת מיקור ההמונים בנושא תרופות נמצא טוב יותר במחלת ה-ALS למשל מאשר המלצות הצוות הרפואי.
אז כמו בכל נושא – הכול במידה הראויה. ■
