אורי שכטר

החבילה של משפחת יפרח

בית כנסת
אורי שכטר

01
המון פעמים כשאנחנו עושים דברים טובים יש תחושה שבורא עולם עוזר ומחבר את הכול כדי שנצליח. יש לי חבר קרוב, ארז גרובנר שמו. ארז מחובר לבורא עולם בכל נימי נפשו אף שאינו חובש כיפה.
לפני כשמונה חודשים מתה עליו אשתו האהובה מאיה, ואני לקחתי על עצמי להגיד קדיש במהלך כל השנה לעילוי נשמתה.
במשך השנים נהג ארז ללכת לבית הכנסת בחגים, ולפני כשנה התחיל להתפלל במניין גם בשבתות. מכיוון שבשכונה שלו אין מניין אשכנזי, בזמן מגֵפת הקורונה ארגן ארז מניין בשבתות בגן הציבורי מתחת לעץ.
בהמשך גילה ארז שמעל חנות ׳מגה׳ יש קומה שלמה העומדת ריקה ואינה מושכרת. הוא פנה אל בעלת המבנה ושאל אותה אם היא מוכנה לתרום חדר אחד לטובת בית כנסת והיא ענתה לו בחיוב, אבל הוסיפה ואמרה שייקח בחשבון שאם מישהו ישכיר את כל הקומה יש סיכוי שיצטרכו לפנות את בית הכנסת.
בעלת הבית שלא הייתה אישה דתייה, לא הסתפקה בזה – היא שיפצה, צבעה וניקתה את המקום המיועד לפני שהם נכנסו.
עברו שבועות מספר ובאחד הימים התקשרה האישה אל ארז ואמרה: ״יש לי בשורה טובה בשבילך, מישהו שכר את כל הקומה״.
״מה הבשורה הטובה פה?״ תמה ארז, ״זה אומר שאנחנו צריכים להתפנות״.
״לא״, אמרה האישה, ״אמרתי לשוכר המיועד שיש שם בית כנסת, ואני מוכנה להשכיר לו את הקומה רק אם יאשר שהוא מסכים שיהיה בית הכנסת בקומה. הוא הבטיח לי שבית הכנסת יישאר, הוא לא יצא מפה בשום אופן, וכל ההוצאות עליו״.
ארז ביקש מייד את הטלפון של הבחור והתקשר להודות לו על המחווה המדהימה, והבחור אמר לו: ״תראה, אני לא אדם דתי. אני אומן, ואני גר כבר 30 שנה בתל אביב. תמיד חלמתי להגדיל את העסק שלי וביקשתי מבורא עולם שייתן לי סימן שמה שאני עושה נכון. כשהגעתי לראות את הנכס ראיתי שבמרכז שוכן בית הכנסת ואמרתי לעצמי: זהו! זה המקום שלי וזה הסימן. אני לוקח על עצמי לשפץ את בית הכנסת ולעשות אותו מדהים, ולהכין גם עזרת נשים. אני חתום לחוזה של עשר שנים, ובשנים אלו אף אחד לא ייגע בבית הכנסת. באתי לעשות טוב בעולם הזה, כי אנחנו כולנו בסך הכול צינורות של טוב״.
02
באחד הימים העברתי הרצאה בבית הספר של סוסיא. נושא השיחה היה: איך לשים לב ולא לפספס את החיים הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית. כשסיימתי את ההרצאה שאלתי אם למישהו יש שאלות ואחד התלמידים מכיתה ט, הילד הכי צעיר בבית הספר, קם ואמר: ״במקום לדבר גבוהה גבוהה תגיד לנו מה אתה רוצה שנעשה, ואני אדאג שזה ייצא לפועל״.
עניתי לו שלדוגמה זה יהיה מרגש מאוד אם תלמידי בית הספר של סוסיא יתארגנו ויאספו כמה שקלים מכל תלמיד ויכינו חבילות ומכתבים לשלוש המשפחות של הנערים שנחטפו ונרצחו ויעבירו להם אותם עוד לפני ראש השנה.
למחרת ראש השנה התקשר אליי אחד המורים מסוסיא וסיפר לי את הסיפור המופלא הבא:
התלמיד הזה מכיתה ט׳ לקח את דבריך ברצינות. הוא עבר בכל הכיתות, אסף כסף מכל התלמידים לטובת המשימה והכין חבילות מכובדות מאוד. כששאלתי אותו איך הוא מתכוון להעביר את החבילות למשפחות, הוא אמר לי שייעזר בתלמידי כיתה י״ב הנוסעים לביתם לראש השנה. וכך את החבילה למשפחת שער, משפחתו של גלעד הי״ד, לקח תלמיד שגר ביישוב טלמון. את החבילה למשפחת פרנקל, משפחתו של נפתלי הי״ד, לקח תלמיד שגר ביישוב נוף איילון. אך את החבילה של משפחת יפרח, משפחתו של אייל הי״ד המתגוררת בעיר אלעד, לא היה מי שייקח. התלמיד לא ויתר, הוא חשב מה לעשות ואז מצא תלמיד שגר בקדומים ושכנע אותו שבדרך לביתו יסטה ממסלולו ויקפוץ למשפחת יפרח בעיר אלעד.
כאשר עמד התלמיד באחד הצמתים ולידו החבילה הגדולה וחיכה לאוטובוס שייקח אותו לאלעד, הבחינו בו שני נערים והתקרבו לעברו. הם שאלו אותו: ״לאן אתה נוסע עם החבילה הגדולה הזאת?״, והוא סיפר להם את כל הסיפור על ההרצאה ועל הבחור מכיתה ט׳ שלקח אחריות והכין את החבילות, ״ועכשיו אני בדרכי למשפחת יפרח להביא להם את החבילה״.
״אתה לא צריך לנסוע לאלעד״, אמר אחד הנערים, ״אני אקח את החבילה. אני אח של אייל יפרח…״.

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל…
״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…