ישיבת ׳בני רחל׳ בקבר רחל, ישיבה גבוהה ציונית, הוקמה לפני כ- 13 שנה ע״י 15 אברכים מישיבות מרכז הרב, הר המור ועטרת כהנים – בעקבות בקשת הרב בני אלון. כיום מונה הישיבה לא פחות מ-40 בחורים המתגוררים בפנימיות במתחם יחד עם 12 משפחות, כ-30 אברכים קבועים וכן אברכים נוספים הלומדים חצי יום.
לרגל יום פטירת רחל אמנו החל השבת, שוחחנו עם ראש הישיבה, הרב אליהו אלקסלסי, ועם אחת מתושבות המתחם על הישיבה, על החיים במתחם וכמובן – על אימא רחל. ריאיון מלא אמונה וגאולה.
הקמת ישיבה – דווקא בקבר רחל
הרב אלקסלסי מתאר את הרעיון הרוחני שעומד מאחורי הקמת הישיבה דווקא בקבר רחל: ״ראשית בעקבות דברי הרב משה צבי נריה זצ״ל – ישיבות נקים בכל מקום, בכל ארץ ישראל צריך שהכוח הרוחני ינוע מהכוח הגשמי. הרב צבי יהודה היה קורא לזה ׳ישיבה והתיישבות׳, שאלו מילים הנובעות מאותו השורש בשפה העברית. לימוד תורה ביחד עם חיים במקום, ממילא כשיישוב מחובר לישיבה אז החיים בו הם חיי תורה וזו קומה רוחנית שמביאה עימה הרבה ברכה.
״קל וחומר בן בנו של קל וחומר שצריך להקים ישיבה במקום כזה חשוב לעם ישראל! חשוב רוחנית, מקום תפילה, הקב״ה מצווה את יעקב אבינו לקבור את רחל במקום הזה כדי שתעמוד ותתפלל על בניה. ובזכות תפילותיה עם ישראל יחזרו לארצם ולנחלתם וגם ישובו לגבולם – לגבול הרוחני. עם ישראל יחזור וימשיך לשמור תורה ומצוות, לא יהיה עוד כוכב בדגל של ארצות הברית – הגענו לארץ ישראל כדי לחיות חיי תורה ולהיות אור לגויים, ממלכת כהנים וגוי קדוש. וודאי שבמקום הזה שבו נאמרה הנבואה צריכה להיות התיישבות יהודית וישיבה״.
בית לחם היהודית
לפי הרב אלקסלסי, עברה היהודי התורני העשיר של בית לחם מהווה גם הוא סיבה להקמת הישיבה במקום: ״בעבר הסנהדרין ישבה בבית לחם. כשבועז נושא את רות הוא אוסף עשרה מזקני העיר ובא לסנהדרין, ושם עושה את שבע הברכות שלו – כיוון שטרם ישבו בירושלים. מקום התורה הגדול היה פה בבית לחם. הגמרא בבבא קמא אומרת שדוד המלך נתאווה לשתות מים מבור בית לחם. מים כפשוטו – היה צמא בבורחו מפני שאול. אך יש פירוש נוסף – שהיה צמא לתורת בית לחם, ׳אין מים אלא תורה׳. זו החזרת עטרה ליושנה.
״ירושלים מחוברת לקבר רחל.
הגאון מווילנא כותב שעיקר השראת השכינה בזמן הזה זה בקבר רחל – כיוון שרחל אימנו מסמלת את האהבה לכל יהודי ואת התקווה לגאולה. היא מחוברת לירושלים, בקודים הקבליים רחל נקראת ירושלים, שכינה, כנסת ישראל. אז ודאי שאין מקום ראוי ללימוד תורה כמו המקום הזה, בנוסף לעובדה שבכל מקום ראוי שיהיה לימוד תורה״.
ברכתו של הרב מרדכי אליהו: ״יקום בנימין בן רחל ויגאל את רחל״
מתחם המגורים של תלמידי הישיבה ומשפחותיה נקנה בכסף מלא ע״י עמותה העוסקת ברכישות בתים וקרקעות. מאחורי המיזם עמדו הרב בני אלון זצ״ל והרב חנן פורת זצ״ל, שהקימו בין היתר את ישיבת עטרת כהנים, התיישבות יהודית בשכונת ניסן בק, שמעון הצדיק, נאות דוד ועוד.
אחד ממבצעי העסקה הראשונית היה איש עסקים בשם בני, שהגיע לפגישה עם הרב מרדכי אליהו זצ״ל. לפגישה הביא עימו בני מעטפה סגורה ובה כל הטפסים והאישורים הקשורים לעסקה, שהייתה סודית. הרב אלקסלסי מתאר: ״הרב אליהו שואל אותו לשמו, והאיש עונה ׳בני בן רחל׳. הרב אליהו משיב ׳זה לא השם שלך, תחשוב רגע׳. לאחר מחשבה עונה בני ׳בנימין׳, והרב אליהו מברך ׳יקום בנימין בן רחל ויגאל את רחל׳. בני החל לדמוע, וסיים את העסקה כבר באותו הלילה. ברכה רוחנית מהרב אליהו לגאולת רחל. בהמשך העביר בני את פרטי העסקה לעמותה, והם המשיכו את התהליך עד לקניית המבנה״.
מדובר במבנה גדול בשם ׳בית המכולות׳ שהיה שייך לשלושה אחים ערבים נוצרים. במסגרת הסכמי אוסלו נוכחו האחים לגלות כי המבנה נמצא בצד הישראלי של ההסכם. האח הראשון ניאות למכור את חלקו בבניין, ולאחר ששני אחיו נחשפו לתשלום ששולם לו, מכרו לעמותה גם את החלקים שלהם.
הראשונים להיכנס למבנה היו חיילי הצבא, באישור העמותה. הרב אלקסלסי מספר על קרבות שהתחוללו במקום בימי הסכמי אוסלו: ״פה במשרד שלי היה המשרד של מפקד הפלוגה. היו פה קרבות, החלונות ממוגני הירי היו מלאים בכדורים. אפילו נהרגו אז שני חיילים״.
איך נראו ימיה הראשונים של הישיבה?
״לפני כ-13 שנה הרב בני אלון פנה אליי. הייתי תלמיד שלו בשיעור א׳ בישיבת עטרת כהנים, לפני כמעט 40 שנה. הלכתי אחריו לבית אורות והיינו בקשר. הוא ביקש ממני לסייע בשכונת שמעון הצדיק אבל לא יכולתי, אז כשהגענו למשימה של קבר רחל התביישתי לסרב לו. הוא ביקש ממני בחודש אדר תש״ע, ואמר לי להתחיל מיד. באסרו חג פסח החלו הלימודים, ובא באייר נערכה חנוכת הישיבה. התלמידים הראשונים היו 15 אברכים, חברים שלי מישיבות מרכז הרב, הר המור ועטרת כהנים. היינו חבורה מצוינת, לימוד נהדר. החיסרון היה שהיינו צריכים לצאת ב17:00 בכל יום, וכל יום היינו צריכים לשלוח פקס למפקד עוטף ירושלים שיאשר כניסה למבנה המדובר.
״ב״ה 13 שנה אחרי יש במקום חיים, 12 משפחות, עשרות אברכים, עשרות בחורים. נמצאים פה שבתות וחגים. ציון קבר רחל אימנו סגור לקהל בשבתות ובחגים, אבל אנחנו פה, נציגים ושליחים של האומה הישראלית. מאוד מיוחד להיות פה בשבת ובחג״.
היו התנגדויות לישיבה ולהתיישבות שלכם במקום?
״היה קשה לנו להביא משפחות. מבחינת התנאים הטכניים – אפילו לעשות את המינימום ההכרחי היה קשה. המשפחות הראשונות וגם עכשיו הם חלוצים אמיתיים של הדור הזה, הם גרו במבנים לא מבנים. הייתה לנו הרבה סייעתא דשמיא והרבה אהבת ישראל – כל מי שפנינו אליו, והגענו לאנשים שאפשר לחשוב שהם לא בדיוק בדעות הפוליטיות שלנו, שיתפו איתנו פעולה. אני חושב שרחל אימנו עשתה מלמעלה בעליונים עבודה טובה. כמו שהיא אוהבת כל יהודי – שיתפו איתנו פעולה המון אנשים טובים מכל המגזרים, כי הם רואים חשיבות ביישוב יהודי ולימוד תורה במקום. ״כעת אנחנו עם הפנים קדימה, התוכניות שלנו במנהל האזרחי על סף אישור סופי, ואח״כ זה עובר בממשלת ישראל ואצל שר הביטחון, ואנחנו מקווים שיהיה מבנה מכובד וגדול לישיבה ולמשפחות במקום המבנה הנוכחי הצפוף והדחוק. ״המטרה שלנו היא לגדול בע״ה, במקום הזה אומנם יש גבולות גזרה, אבל יש עוד מקומות שרכשנו בסיוע ד״ר מוסקוביץ ז״ל באזור מסביב, ועוד חזון למועד. התכנון הוא להקים מכינה קדם צבאית, כולל דיינות, כולל אברכים – והכל פה במקום של אימא רחל – אימו של יוסף חולם החלומות. מאחל שהחלומות יתגשמו בע״ה״.
״זה הצבע האדום שלנו״
באמצע השיחה נעצר הרב אלקסלסי ומתנצל ״סליחה, תוך כדי הערבים פה זורקים אבנים לתוך החצר. אז קמתי לראות שהכול בסדר. זה לא קורה הרבה, לפי תקופות. כשזה חמור הצבא מתערב, עכשיו זה לא היה חמור – כי הם זרקו והלכו. רק קמתי לבדוק שב״ה הכול בסדר. כמו שיכולה להיות אימא בשדרות שיושבת ופתאום יש ׳צבע אדום׳ – אז זה ה׳צבע האדום׳ שלנו״.
מה מיוחד בישיבה שנמצאת בקבר רחל?
״כל ישיבה היא מיוחדת, ואנחנו הולכים בדרכן של הישיבות הקודמות, לא המצאנו את הגלגל. דרכי הלימוד הם כמו בכל ישיבה – סדרי בוקר, צהריים וערב, גמרא עיון ובקיאות, שיעורי אמונה והלכה. התורה היא מיוחדת, קל וחומר במקום כזה. כל מי שמגיע לפה מרגיש משהו מיוחד, משימה לאומית.
״זה לא נעים שיש מסביב חומות, אבל הן לא מגבילות את הרוח, היא חוצה חומות וצופה פני עתיד. יש פה אווירה של דיבוק חברים, של קשרים חברתיים. תלמידים שבאים לשבוע ישיבה נתפסים מהר.. קל להתחבר למקום, זו מתנה מאימא רחל. זו ישיבה גבוהה ציונית, חלק מאיגוד הישיבות, התלמידים משרתים בצבא שירות מלא – חלקם ביחידות מובחרות ובדרגות גבוהות. היום אחרי 13 שנה יש לנו בוגרים במקצועות חופשיים שמחוברים לתורה ופועלים מתוך יראת שמיים״.
הרב אלקסלסי מדגיש: ״לפעמים אנחנו משלמים מחיר יקר, כי מסביבנו יש כולל חרדי, ומוסדות קבר רחל אימנו – שאלו מוסדות חרדים. הישיבה פה היא בפירוש ישיבה גבוהה ציונית״.
ד״ר מקס נורדאו ורחל אימנו
הרב מספר סיפור על ד״ר מקס נורדאו, ממייסדי התנועה הציונית: ״בקונגרס הציוני השני ציטט ד״ר נורדאו את נבואת ירמיהו ׳קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה..׳. שאלו אותו מהיכן ידע לצטט את הפסוקים, הרי היה נשוי לגויה ולא היה מחובר ליהדות. ד״ר נורדאו השיב כי בעברו נצרך לטפל בילד יהודי צרפתי שחלה. הילד, שהיה דתי ולמד ב׳חיידר׳, לא ידע לדבר צרפתית אלא יידיש. הדבר הכעיס את ד״ר נורדאו, שסבר שהסתגרות היהודים והתבדלותם מגבירה את האנטישמיות נגדם. אולם הוא רופא, ומחויב לשבועת הרופאים, והוא גם יהודי וכואב לו על הילד שלפניו – ולכן טיפל ד״ר נורדאו בילד, ואף שוחח עימו מעט ביידיש. למרבה הפתעתו לפתע הילד מתאושש לחלוטין, מדבר עימו ומשיב לשאלותיו.
״אותה עת פרשת ויחי הייתה, והילד סיפר לד״ר נורדאו על בקשת יעקב אבינו מיוסף שיקברו אותו במערת המכפלה, למרות שאימא רחל קבורה על אם הדרך בבית לחם. אבל שכן ידע שהוא קבר אותה שם לפי מצוות ה׳, שתעמוד הזכות לבניה. ואותו הילד מקריא לד״ר נורדאו את הפסוקים בירמיהו, בניגון הלימוד ב׳חיידר׳. מקס נורדאו מתחיל לדמוע, ואומר לעצמו ׳מקס, תתבייש. אתה שיש לך כ״כ הרבה תארים וידע רב, היסטוריה של העם שלך אתה לא יודע. ילד בן 6 צריך לחבר אותך לזה?!׳. סייעתא דשמיא הייתה שלאחר הטיפול בילד ראה ד״ר נורדאו מודעה בעיתון על התנועה הציונית ומי שמעוניין לשתף פעולה עימה – וכך נוצר הקשר בינו ובין הרצל. אמר נורדאו ׳אני חייב לילד הזה את החיים הרוחניים שלי׳. זהו תפקידה של הישיבה – לחבר את כל השכבות בעם ישראל לתורת ישראל בע״ה״.
קבר רחל בשנת תרצ"ב
קבר רחל בשנת תש"ע
קבר רחל בשנת תשפ"א
היישוב היהודי המתחדש בבית לחם
משפחת פרידמן היא אחת המשפחות המתגוררות במבנה המכולות במתחם קבר רחל, ובני הזוג ושני ילדיהם גרים במקום כבר שלוש שנים. ״אנחנו קוראים לזה ׳היישוב היהודי המתחדש בבית לחם׳״, אומרת תמר, ״כי קבר רחל – כאילו מה, את גרה בקבר? היו אנשים שרצו שם נפרד, של יישוב בפני עצמו. אבל היה פה יישוב יהודי, ואנחנו מחדשים אותו – אז הוחלט על השם הזה״.
תמר מספרת שהמשפחה הראשונה נכנסה לגור במקום לפני למעלה מעשור, בעקבות חזון הרב בני אלון זצ״ל והרב חנן פורת זצ״ל, ולאחר מספר שנים שבהן אברכי הישיבה נאלצו לצאת בכל יום מהמתחם. ״הם גרו בבית בלי כלום, מלא בחול, בלי חלוקה לחדרים. ואז לאט לאט התחילו להגיע יותר בחורים, הם התחתנו – האברכים התחילו לגור פה. כל מי שגר פה הוא אברך או היה אברך בישיבה״.
גן שעשועים נגד בקת״בים
תמר מתארת שיתוף פעולה הדוק עם גורמי הביטחון: ״אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם המדינה ועם הצבא, ולכן הכול קורה פה מאוד לאט. אפשר לבנות יישוב בלילה אחד, ופשוט יבואו ויהרסו אותו, לכן אנחנו מנסים לפעול בשיתוף פעולה מלא. עכשיו הקמנו גן שעשועים מתרומות, וזה גרר המון בירוקרטיה. השגנו תרומות, דיברנו עם מג״ב עד איזה גובה יכולים המתקנים להגיע בגלל החומות, אילו מתקנים יכולים להיות. היו להם תנאים של פיזור חומר מיוחד בדשא שמונע שריפות, למקרה שיהיה ניסיון זריקת בקבוק תבערה חלילה. אז מנסים להגיע להבנות של שני הצדדים.
״כמובן שיש המון קרדיט לראש הישיבה ולמנכ״ל, הם אלה שמנהלים את כל המפגשים והאישורים. אבל הכול פה חוקי ומאושר״.
ישיבה, יישוב – מדרשה
תמר מפרטת על היישוב ועל פועלו: ״השאיפה שלנו היא שיידעו שאנחנו כאן. בעבר היינו מתקשרים לגיוס כספים לישיבה ואנשים לא ידעו עליה. ׳ישיבה של דתיים לאומיים? לא ידעתי׳, הרבה פעמים מתבלבלים בינינו לבין מוסדות קבר רחל שהם חרדיים. זה כולל חרדי, אבל משפחות שגרות פה – זה רק אנחנו. אז הבנו שהמטרה העיקרית היא קודם כל לפרוץ לתודעה.
זה הוביל להקמת המדרשה, על מנת להכיר לציבור את הישיבה ואת ההתיישבות. ״דבר הוביל לדבר, מגיעות קבוצות לסיורים, ואז תלמידים נחשפים לישיבה – ובאים ללמוד בה. עד עכשיו המדרשה אירחה קבוצות במתחם, ואנחנו עובדים על תוכנית של העברת שיחות ותכנים גם במקומות אחרים. עיקר ההדרכות נעשות ע״י נשות היישוב, כי יש ביקוש גדול יותר לקבוצות של בנות, אבל גם הבעלים הוכשרו להעביר את השיחות״.
בחודשים אלול וחשון, ימי הסליחות ולפני יום פטירת רחל אמנו – מגיעות עשרות קבוצות להדרכה ע״י המדרשה, ביניהן אולפנות, מדרשות, קבוצות חוזרות ועוד. במוצאי שבת תתקיים ההילולה המרכזית בבית המדרש של הישיבה, בשיתוף האגף לתרבות יהודית, ותשודר בערוץ היוטיוב של מדרשת ׳בני רחל׳.
איך זה לגור בבית לחם?
״אין פה עדיין מסגרות לילדים, אנחנו שולחים לשכונות הקרובות – הר חומה בעיקר. קניות עורכים בתלפיות. עובדים בכל האזור – בגילה, בקטמון, ובכל מה שעוטף את בית לחם מהצד הזה. זה לא נוח, אבל זה שווה את זה. הבניין שלנו גדול מאוד, בחלקו יש את הפנימיות של הבחורים, ובנוסף ישנן ארבע משפחות שגרות בבתים מבנייה קלה במתחם.
״כשאין שבתות ישיבה אנחנו משתדלים מאוד שיהיה מניין. לא מכריחים אף אחד להישאר אבל משתדלים מאוד שתמיד יהיה מניין בקבר רחל. אז מביאים אורחים – משפחות, חברים. או שמביאים בחורים שיבואו לחזק את המניין. זו השאיפה, ורוב הזמן זה מצליח״.
מה הוביל אתכם לגור בקבר רחל?
״בעלי למד בישיבת ׳בני רחל׳, אבל אחרי החתונה לא היה פה מקום, אז גרנו שנה בנווה דניאל בגוש עציון. ואז התפנה מקום והוא הציע לי לבוא לבדוק. בהתחלה הרמתי גבה, זה היה נשמע לי הזוי. אבל באנו בוקר אחד, ופשוט התאהבתי. התאהבתי בקהילתיות, בחום. לראות את הילדים. לכל משפחה יש ילדים שנושאים את השמות של בית לחם – בנימין, יוסף, רות ובועז, וכמובן יש כאן איזה ארבע ׳רחלות׳. אתה מרגיש שהגעת למקום שורשי ועמוק, גם הילדים מבינים את החשיבות.
״ביומיום לא מרגישים פחד. אם היינו מפחדים לא היינו נשארים פה. כן יש פה מידי פעם איזו זריקת אבנים, אבל התגובה של מג״ב ממש עוזרת והם שליחים נאמנים של הקב״ה. יש אנשים שהחומות נותנות להם תחושת הגנה, אנחנו היינו שמחים שהן לא יהיו. יש לנו חזון שהיישוב יגדל ויתרחב מעבר לחומות – פה היה המפגש של רות ובועז, משיחתו למלכות של דוד המלך, יציאת עם ישראל לגלות. יעקב אבינו קבר פה את רחל בכוונה תחילה, כדי שכשעם ישראל יוצא לגלות תוכל רחל אמנו להתפלל עליהם.
״איך אומר ראש הישיבה? ׳מגיע לרחל אימנו שנממש את החזון שלה – ׳ושבו בנים לגבולם׳, ומגיע לה שנגור לידה ונקים פה יישוב תורני, אנשי קודש העוסקים בתורה׳. זה מה שאנחנו מנסים לבנות פה״.
״הקרדיט לרחל אמנו״
תמר מספרת כי היא ובעלה היו נשואים שנה וחיכו להריון. ״בחודש שעברנו לפה התבשרנו על היריון, עם בת. אמרנו שהקרדיט הוא לרחל אימנו, וכשנולדה קראנו לה רחל אורה. כל הזמן יש פה סיפורים, יש פה את הנשים הקבועות שבאות, מחוץ למתחם הקבר יש שולחן קבוע – יום אחד אפשר לראות סעודה עם בקשה ׳לרפואת, להצלחת׳ וכו׳, ולמוחרת סעודת הודיה על תפילות שהתקבלו.
״כל השבוע התלמידים לומדים בבית המדרש שלהם, ובשבתות ובחגים כשאין קהל במתחם הקבר הולכים ומתפללים בציון. 24 שעות יש אנשים בקבר רחל.״ הרבה פעמים מעבירים דרכנו תפילות ובקשות, שנתפלל עליהם בקבר, ואנחנו עושים את זה בשמחה – זה חלק מהמחויבות של לגור פה. אנחנו שמחים שבאים לבקר אותנו, זה ממש מחזק. אנשים רואים שמאמציהם נושאים פרי״.
גן השעשועים החדש, נגד בקת״בים
