גליון 511

המהפכה של שרת החינוך

הרבנית אהובה צוקרמן

מה היה אומר הרב קוק זצ"ל על המהפכה של שרת החינוך

תשובה

למרות המילה "מהפכה" מתברר שהשרה ממשיכה את הגישה הפרוגרסיבית בחינוך שעיקריה הם שאין ערכים מוחלטים: "כל אחד והאמת שלו", ושכל עניינו של החינוך לחברתיות היא הכלת האחר, השונה (חוץ ממי שלא שלא אימץ את התפישה הזו). יתרה מכך, הכיוון המתחזק בגישתה הוא שהילדים יגיעו לבית הספר בכיף וכן גם המורים עם מיקוד על תחושות הילד, יצירת שיח והצד הריגשי שב"חויית הלימוד"… בלי לדבר על הלימוד עצמו וחלילה על הישגים ומצוינות, ובלי נסיון לעצב אדם בוגר ואחראי כלפי עצמו וכלפי החברה. הרב קוק במאמרו המפורסם על החינוך דיבר על כך שמטרת החינוך היא "להכשיר את האדם לצורתו המתוקנת שהנקודה המרכזית שבה היא לעשותו טוב וישר… מאז אשר החל אברהם אבינו לקרוא בשם ה' הייתה לנו לנחלה כי כל מה שתהיה מושרשת בליבו של אדם יותר הקריאה בשם הכך יגדל טובו ויושרו ויהיה יותר מאושר לעצמו ולחברה כולה". זאת אומרת שהדרך לעשות אדם מאושר לא עוברת דרך הדיון הישיר על התחושות האישיות של הילד שבא מתוך התעסקות בתחושותיו ובלמידה משמעותית רלונטית לו ולחייו האישיים בלבד, אלא דוקא מתוך יציאתו של הפרט מאיזור הנוחות שלו והרצון להיטיב לזולת שהדרך היותר בטוחה להגיע לכך היא תלמוד תורה משחר טל ילדותו של האדם.

השאלה איך עושים אדם מאושר היא שאלת האנושות. מה שנראה היום כנסיון לגרום לתלמיד (לאדם) שיהיה לו כיף – לספק לו את צרכיו האישיים והנפשיים ובעצם העולם מתרכז בו בתחושותיו ורווחתו הנפשית. משום מה זה לא עובד ואנו חיים בתרבות שכמות האנשים הזקוקים לעזרה חיצונית כדי להרגיש טוב הולכת וגדלה. אז אולי כיוון הפוך יקדם את האנושות לאושרה? שהאדם יהיה מסוגל לצאת מעצמו (שמכיר כעצמו) למה שמונח בעומק פנימיותו? וזה השייכות והרצון להיטיב לזולת שזה האלוקי שבו "אבל צריך שתהיה מחשבתו ורצונו ויסוד רעיונותיו נתונים להכללות… ומזה תתבסס אצלו גם הפרטיות שלו בצורה הראויה". הגישה הזו לא רק שלא מאבדת את האדם הפרטי אלא מזכירה לו שהוא פרט של כלל שהתפרט ממנו והמקום היחיד שנותן מנוחת נפש ואושר היא כשאתה פועל את תפקידך הכללי. כך אדם מרגיש בעל משמעות – כשהוא נותן את חלקו המיוחד לו בחברה, בעולם. "וכל מה שהתפיסה הכללית יותר חזקה אצלו ככה תגדל שמחתו וככה יזכה יותר להארת האור האלוקי…" הפנמת הרעיון שאנחנו חלק מכלל, ההבנה שיש רצון עליון שהוא מגמת הכל וכולנו חלק מהרקמה האנושית והעולמית כאיבר בגוף שכל רצונו לא טובת עצמו הבלעדית אלא טובת הגוף כולו ממעטת את כח השנאה הקנאה והתחרות. הרצון להיטיב לאחר מתוך הרחבת האני האנוכי לאני האמיתי שלנו, שינוי תודעת האני, בירור הזהות הלאומית שלנו בפני עצמה ותרומתה לאנושות כלב באיברים. זה קורה רק על ידי לימוד התורה ופנימיותה שהיא ורק היא משמחת ומשיבת נפש.

בברכה,

הרבנית אהובה צוקרמן

תאריך השאלה:

2021-04-18
גלילה למעלה