הרבה יותר ממכונית

אבינועם הרש - מחנך

אבינועם הרש - מחנך

קפה הפוך וחינוך סיפורים

שאלתי אותם אם הם יודעים מי היה הימלר.
שוב מבטים שואלים. שוב נראה שאין להם מושג. והרגשתי שזה כל כך
כואב לי.

יום השואה עבר כבר אבל נדמה לי שהמכתב הבא שקיבלתי רלוונטי מתמיד. בעיקר כשחושבים על הכלים שיש לילדים שלנו בכל מה שקשור לחשיבה ביקורתית ולצרכנות נבונה ומושכלת שמודעת גם ל”אפקט הקרחון” ולגורמים שמסתתרים מאחורי המוצר שהם רוצים לקנות:
“שלום אבינועם. אתמול היה היום שבו התלמידים שלי (כיתה ז’) מופיעים ממש פיזית בבית הספר ולא דרך הזום. החלטתי שאני רוצה להקדיש שיעור אחד ליום השואה, מפני שבפעם הבאה שאני הולכת לראות אותם, תהיה רק בשבוע הבא.
שאלתי אותם מה הם יודעים על יום השואה ומה בעצם קרה שם?
הם ענו לי ‘ששה מיליון יהודים הושמדו’. התחלתי לספר להם את הסיפור שקרה לסבא שלי ששכל את כל משפחתו בשואה והזכרתי את הביטוי ‘גסטאפו’.
הם הסתכלו עליי במבט שואל. שאלתי אותם בחזרה: ‘רגע, אתם רוצים להגיד לי שאתם לא יודעים מה זה גסטפו?’
הם המשיכו להסתכל עליי במבט שואל. לא. הם לא.
ואז שאלתי אותם אם הם יודעים מי היה הימלר.
שוב מבטים שואלים. שוב נראה שאין להם מושג. והרגשתי שזה כל כך כואב לי.
רק אתמול הם ציטטו לי בעל פה כמה בתים מהשירים של סטטיק ובן אל:
‘השמש מביאה לי ת’מוזה (חם חם)
אל תתחיל איתי זה ביזבוזה (סתם סתם)
שורפת לך ת’לב מדוזה
אז יאללה שים ביט ונזוזה
אנ’לא מאלה עם המחשוף
ולא פה לקשט את הנוף
יש בנות יפות בלי סוף
יש הרבה דגים בים אבל אני על החוף…’
אבל להגיד לי מי זה הימלר הם לא יודעים?
באותו רגע לא יכולתי שלא להבחין באחד מהתלמידים שלי שלבש חולצה של הוגו בוס. שאלתי אותו אם הוא יודע מי היה הוגו בוס. הוא ענה לי: ‘מעצב אופנה מפורסם?’
הסברתי לו שהוגו בוס היה קודם כל מעצב שעיצב את מדי המפלגה הנאצית (הוגו בוס היה חבר המפלגה הנאצית החל משנת 1931. בין השנים 1932-1945 עיצבו פרופ’ קרל דיביטש וולטר הק את המדים השחורים לאס אס וייצורם נעשה בידי חברת הוגו בוס – ויקיפדיה).
הוא שמע את מה שאמרתי והסתכל עליי במבט שואל ולא מבין: ‘ו…המורה? מה את רוצה להגיד לי בזה?’
‘אני שואלת, אם זה לא מפריע לך. עכשיו שאתה מודע לזה, ללבוש את הבגדים שלו?’
הוא חייך אליי וענה לי: ‘לא, אני חושב שהוא דווקא עושה בגדים יפים מאוד’.
ושוב חשבתי על סבא שלי שאיבד את כל משפחתו בשואה ומעניין מה הוא היה אומר אילו היה חי היום.
אני חושבת שיש לנו נוער נפלא עם המון כוחות. יש לי כיתה נפלאה. אני מחוברת אליה ואוהבת אותה. אבל חייבים לעשות משהו עם הבורות הזו. כל כך הייתי רוצה שידעו פחות בית מהשירים של סטטיק ובן אל אבל ידעו מה זה גסטפו”. מיכל א.
***
נזכרתי שבילדותי היה לנו מורה שהגיע מבית מבוסס מאוד ולא היה חסר לו כסף. הוא היה יכול אם רצה לשבת בבית ולא לעבוד יום אחד. פעם אחת חבר שלי רצה להשתעשע קצת והתחיל לכתוב איזו מכונית יש לכל מורה: לאחד הונדה, לשני טויוטה, לשלישי אופל ולמנהל היה אאודי.
אחד החברים ציין שמוזר מאוד שדווקא המורה, שידוע כאדם אמיד מאוד, שיש לו בית ענק ויפה, דווקא לו אין איזו מכונית גרמניה כזו? מעניין למה? הרי לא יכול להיות שחסר לו כסף… החבר שהכין את הרשימה לא התעצל והלך לשאול את המורה מה העניין? ומדוע הוא מחזיק במכונית פשוטה יחסית של טויוטה ולא קונה לעצמו איזה מכונית מרצדס או משהו כזה?
ענה לנו המורה:
“אבא שלי איבד את כל משפחתו בשואה. הוא הגיע לארץ אוד מוצל מאש והתחתן שוב. אתם לא צריכים לספר לי מה זה מכונית גרמנית. בכל פעם שאני מתקרב למכונית האלו ומתעניין בהם, אני נזכר שוב ושוב בתמונות של המשפחה שלו שנספתה בשואה.
אני לא מסוגל לגעת בהן. מבחינתי הם מחוץ לתחום. וכן, אני יודע שהגרמנים, יימח שמם, יודעים לעשות מכוניות ודברים כמו שאף אחד אחר לא עושה. אבל יש דברים יותר חשובים בחיים ממכונית טובה…

להזמנת הרצאות לחדרי מורים ולנוער בנושא ההתמודדויות של דור ה-Z עם גיל ההתבגרות, מוזמנים לפנות לאבינועם הרש:
052-3273384,
avinoam811@gmail.com

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email

כתבות נוספות באותו נושא

נמר החיים

עובר אורח מותש וצמא הלך בדרך. הלוואי והייתי יכול להסתתר

גלילה למעלה