התחלה מבראשית

ענת גופשטיין

ענת גופשטיין

פסיכותרפיסטית ומנחת הורים

היא הייתה בת 30 כשהכירה אותו. אם חד-הורית שניסתה לשרוד. 
היא הרגישה בודדה, והוא הרעיף עליה תשומת לב, אהבה וכסף רב שהייתה זקוקה לו. היא לא חשבה על ההבדלים ביניהם, בין שתי דתות, בין שתי תרבויות. היא עברה לגור איתו עם ילדיה, התנתקה מהמשפחה ומהחברים, לא ראתה אף אחד.
כשהרתה הוא אמר: "חייבים להתחתן, את צריכה להתאסלם". היא התנגדה. "התינוק שלי, והוא יהיה מוסלמי, זה רק להגיד כמה מילים בשביל לרשום את הילד. את יכולה לחגוג את החגים שלכם, אבל הילד שלי יהיה מוסלמי", הוא חזר ואמר. לא הייתה לה ברירה, היא עשתה את זה, אבל לא הייתה שמחה. 
היא כעסה עליו על שהייתה צריכה לוותר על הדת שלה ועל עצמה. מאז הפער ביניהם גדל, ולה לא היה טוב איתו.  

היא החליטה שדי לה, היא לא יכולה להמשיך כך, הזוגיות הזו רעה לה ולילדים שלה. היא מרגישה מרוקנת, כוחות הנפש נגזלים ממנה.

 היא החליטה שדי לה, היא לא יכולה להמשיך כך, הזוגיות הזו רעה לה ולילדים שלה. היא מרגישה מרוקנת, כוחות הנפש נגזלים ממנה.
בראש השנה היא התפללה, ולא מהסידור. היא שחזרה את המזמורים שהכירה: חטאנו לפניך, רחם עלינו. אשמנו, בגדנו.
היא ביקשה מה' שייתן לה כוח לעשות שינוי. ביום כיפור היא צמה, והוא זלזל בה ובדת שלה. הריב התלקח, והיא הלכה לתחנת המשטרה להגיש תלונה על אלימות. אחר כך היא פנתה אלינו וביקשה עזרה.
את חג הסוכות היא חגגה בדירת החירום של להב"ה עם נשים במצבה ועם קהילה תומכת, שמחה ומאושרת. חל שינוי בחייה, היא נראית מלאת מוטיבציה, מודעת לקשיים הצפויים לה ומוכנה להם. קשה לפרק זוגיות לא מיטיבה. למי שהתאסלמה וחיה עם ערבי זה קשה כפליים. היא מתחרטת על הטעויות שעשתה בחיים, אך את הנעשה אינה יכולה להשיב. היא רוצה בכל כוחה להתחיל את החיים מחדש, להתחיל מבראשית.
שנדע להבדיל בין אור לחושך, בין יום השביעי לששת ימי המעשה ובין ישראל לגויים.

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה למעלה