גליון 511

מיומנה של מטפלת

התנערי מעפר קומי

ענת גופשטיין

ענת גופשטיין

פסיכותרפיסטית ומנחת הורים

היא הגיעה למערת המכפלה להתפלל עם המשפחה. "תני להם צדקה, הם עוזרים לבנות שיצאו מכפרים", אמרה לה אמא שלה, והצביעה על הדוכן של להב"ה. היא נתנה צדקה והלכה למערה להתפלל, שה' יציל אותה. היא כבר לא יכולה היתה להחזיק את הסוד שעל ליבה. היא הרגישה שהיא בחושך גדול ואינה מוצאת את הדרך אל האור. ואכן, ה' שמע את תפילתה.
כאשר חזרו לביתם, המשפחה גילתה את הקשר שלה עם הערבי שניצל אותה. היא לא הכחישה, וספרה להם הכול. ההורים ההמומים לא האמינו למה ששמעו מהבת, והתקשרו אלינו מיד.
היה זה ערב חג, אך אצלנו אין חופש, אין יום, אין לילה. הרי מדובר בפיקוח נפש, ואנחנו משתדלים לתת מענה מיידי. הרב של להב"ה הגיע לדבר, לחזק, להרגיע את המשפחה השבורה.
הוא התקשר אלי כשיצא מביתם, נאנח ואמר בצער: "זה קורה במשפחות הכי טובות". מדובר בנערה טובה ומוצלחת, מתפקדת, חרוצה. שום דבר לא היה יכול להעיד על מה שקרה. הערבי עבד בבניה קרוב לבית שלה, וניצל את התמימות שלה. עבודה ערבית שעלתה ביוקר. לצערי, ישנן לא מעט נערות שנופלות לבור ואינן מבינות את ההשלכות ההרסניות של המעשים שלהן.
פגשתי אותה, והתרשמתי ממנה מאוד. מדובר בנערה צדיקה, שנפלה עד עפר, וחיפשה את הדרך חזרה. אך לא קל לרפא נפש פצועה. התחלנו תהליך של שיקום עם הצוות הנפלא של להב"ה, עורכת-הדין שנתנה טיפולי משפטי ועובדת סוציאלית שהעניקה טיפול והנחיית הורים למשפחה הכואבת.
אני פגשתי אותה הרבה, ונהניתי מהשיחות איתה. הן היו עמוקות ומאתגרות. מדובר בנערה חכמה וצדיקה, שחטאה ובקשה לעשות תשובה. היא הבינה את חומרת המעשים שלה. היא התחרטה והרגישה שנפלה מגג גבוה לבור עמוק. לקח לה זמן להתמודד עם האכזבה, האשמה והבושה. היא הייתה חסרת אונים. היא הרגישה, שאין לה מחילה. הנפש שלה היתה מיוסרת.
ביחד עם הוריה, פגשנו את הרב שמואל אליהו, שדיבר איתה במאור פנים ובסבלנות רבה על כוחה של תשובה. הרב שמע אותה וענה על כל השאלות שהיו לה, וברך אותה שיהיה לה חתן צדיק, ויחד יקימו בית נאמן בישראל.
לשמחתנו, הברכה התקיימה, וממש לא מזמן היא התחתנה! היא כתבה לנו מכתב תודה מרגש עד דמעות. ובסוף המכתב היא כתבה, "אני מצרפת את ההזמנה לחתונה, אך מטבע הדברים אני מבקשת שלא תבואו. מהסיבה שאף אחד לא יודע מלבד הורי, אתם והקב"ה. אתם חלק בלתי נפרד מהשמחה עצמה, ותהיו תמיד בלבנו".
ואנחנו שמחים ומתרגשים על בית שנבנה מחורבות ירושלים, ומתפללים.
"עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם עִיר הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא".

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה למעלה