01
גשם על עירי
ביום שישי של פרשת ויחי התקדרו השמים, והחלו לרדת גשמי ברכה בירושלים. מצאת הצום ועד לשעות הקטנות של הלילה הירושלמי הצונן, לא פסקו השמים מלהזיל דמעות על עסקת החטופים ההפכפכה, הממשמשת ובאה.
כדי שלא לוותר על התפילות בכותל, הצטיידתי מבעוד יום בחליפת בגדים אטומה לגשם ולרוח. כדי לחסוך זמן יקר בבוקרה של שבת המלכה, הנחתי הכל ליד המיטה עוד מבעוד יום. כהרגלי בכל שבת התעוררתי לפנות בוקר. תוך כדי התארגנות מהירה חזיתי כיצד עולה אור ראשון של שבת המלכה. לפתע התפזרו העננים, ארובות השמים נסתתמו ושמי התכלת המוזהבים התגלו בכל הדרם. אור ראשון עלה על ירושלים וקרניו ריצדו בין השלוליות.
אילו היה בית המקדש קיים היה הכהן מכריז: ׳ב ר ק א י!׳ ואז הכהן הממונה על משמרת הבוקר היה שואל אותו בקול: ״האיר פני כל המזרח עד שבחברון?׳ והלה עונה לו ׳הין!׳. אם כך, הגיע זמן שחיטה של קרבן תמיד של שחר.
אבני הרחוב הירושלמיות היו עדיין חלקלקות. הקפדתי ללכת בחרבה, בין הטיפות, בזהירות רבה, כדי שלא להחליק.
כשהגעתי לרחבת הכותל מצאתיה ריקה למחצה, בוהקת ורטובה כאילו עלתה זה עתה מן הרחצה.
מנייני הותיקין תפסו מחסה מפני הגשם תחת מסדרון העמודים. החברים למנינים הגדולים של רבי ברוך גליס ושל חכם הרב שמואל מורנו והגבאי האגדי שאול נקדיין צעדו אל הכותל לפני עלות השחר ללא חת. בזכותם התמלא הרחוב הירושלמי הגשום בשוחרים המסורים, משכימי קום, הממהרים אל התפילות בכותל הנכסף, תכלית הכוסף. דבר לא יעצור אותם – לא גשם, לא שרב וגם לא שלג…
כאמור, לפנות בוקר התפוגגו העבים ורקיע התכלת המשכר התגלה בכל הדרו וקדושתו. למרות זאת המניינים התקיימו במחסה מפני הבלתי צפוי. הכללים של ה׳קרן למורשת הכותל׳, המפעילה את אתר הקדושה, ברורים וחדים מאד – אם תלוי בפאתי כיפת השמים ממערב, אפילו עב קטן אחד, שעלול לאיים בטיפותיו על רחבת התפילה, לא מורשים הגבאים ובעלי הקריאה להוציא את ספרי התורה הספונים בארונות הקודש הענקיים, החבויים במנהרה תחת קשת וילסון, אל רחבת הכותל הפתוחה.
לכן קראנו השבת ׳חזק חזק ונתחזק׳ מול קודש הקודשים, מתוך המנהרות הנושקות ומחבקות את הכותל.
02
לעולם לא נעזבך
השבוע שמעתי את הסיפור הבא מאחד מוותיקי ואהובי המתפללים בכותל, החפץ מאד בעילום שמו. וכך הוא מתאר במילותיו, כמעט לא נגעתי:
שבת קודש מתקרבת אל סיומה, החמה שולחת את קרניה האחרונות אל הר הבית ואל נדבכי האבן שנוספו על ידי הצבא הטורקי במרומי הכותל המערבי. בשעת רעווא דרעווין, פסגת קדושתה של השבת, מתאספים ברחבת הכותל מתפללים רבים לתפילת מנחה ולסעודה שלישית בצל הקודש והמקדש.
אחד המניינים הותיקים לתפילת מנחה של שבת, הוא המנין של רבי שלמה מיכאלי הי״ו, הממוקם במרכז הרחבה.
מייסדי המנין הזה, המבקש להנות מהשבת עוד דקות יקרות, היו אנשי עמל ותורה, אוהבי הארץ, מיקירי הרובע היהודי, בעלי לב גדול ושאר רוח, שחפצו להתפלל בזמן המנחה הנעלה בסמוך לשריד בית מקדשנו, לקיים את הפסוק ״ואני תפילתי לך ה׳ עת רצון״, פסוק שדרשוהו חז״ל על שעת מנחה של שבת. אין לתאר את ההתרגשות וההתעלות בשעה שאנו זוכים ללוות את השבת הקדושה מתוך תפילה ולימוד תורה מול מקום המקדש.
בין מייסדי המניין נמנו ר׳ יהודה פיסטינגר ז״ל גזבר בית החולים ׳ביקור חולים׳, ר׳ מנחם קצבורג ז״ל שהתפרנס מיגיע כפיו כבעל מסגרייה מוכשר ברחוב שושן שבמרכז העיר, בעל התפילה האגדי ר׳ יעקב הלוי ולס ז״ל, ר׳ שלמה לרר ז״ל סמנכ״ל משרד התחבורה, ועם השנים הצטרף גם הטברייני, איש הרובע, ר׳ אליעזר שפר ז״ל, חבר הנהלת הסוכנות היהודית ומי שזכה להימנות על משחררי הכותל המערבי.
באותם ימים החל גם רבי שלמה מיכאלי הי״ו, להצטרף לתפילת מנחה במנין זה. בסיום התפילה, היו שלמה מיכאלי (הי״ו) ופנחס רפאלוף (ע״ה) מארגנים בצוותא סעודה שלישית ירושלמית ברוח הימים ההם, שכללה פיתות ממחנה יהודה, חמוצים וסרדינים מהמכולת הנוסטלגית של שאול בשוק במאה שערים וכו׳ וכו׳. שמה של הסעודה השלישית עשה לו כנפיים. הסעודה הייתה נערכת באחד הקימורים שבצידי הרחבה. מתפללים רבים היו מסבים סביב השולחן הערוך, ומוקסמים מדברי התורה ומהפיוטים היוצאים מפיו מפיק המרגליות של רבי פנחס רפאלוף.
גם כיום, בגילו המתקדם, ממשיך רבי שלמה מיכאלי לבוא מידי שבת משכונת סנהדריה המורחבת, כשהוא דוחף את עגלת השוק ובה כיבוד ושתיה לסעודה שלישית. חדי חוטם ישאפו את ניחוחות עשבי הריחן, הנענע ועצי ההדס, הלואיזה והרוזמרין, שר׳ שלמה טומן באמתחתו למכביר, כדי לזכות את המתפללים הרבים להשלים את מאה הברכות בברכות הריח, ולצורך ההבדלה.
אחד ואהוב, מעמודי התווך של המניין, היה רבי ישעיהו אילן ז״ל. רבי ישעיהו התגורר בחיפה והתפרסם כאדריכל בעל שם, שנטל חלק חשוב בתכנונם של בתי כנסת רבים, ביניהם ׳מרכז רמב״ם׳ ובית הכנסת ׳אליהו הנביא׳ בחיפה. אך כאשר נקרתה לפניו הזדמנות פז לרכוש דירה ברובע היהודי לא היסס לרגע, ומתוך חיבה עזה וכמיהה גדולה לירושלים עיר הקודש, עזב מייד את חיפה ומימש את חלומו וכיסופיו לעלות לירושלים ולהתגורר בסמוך למקום המקדש. גם בירושלים הוא המשיך להטביע את חותמו בתכנונם של בתי כנסת רבים, וביניהם בית הכנסת הגדול והמפואר של חסידי גור ברחוב ירמיהו בירושלים.
גם בימות החול הקפיד רבי ישעיהו להתפלל את תפילות מנחה וערבית ברחבת הכותל המערבי. במנחה של שבת היה קורא בתורה במניינו של ידידו, רבי אפרים כספי, יבדל״א. לאחר תפילת מנחה היה מצטרף לתפילת ערבית במנין זה. כיום, בנו, מר אביתר אילן, גבאי בית הכנסת אליהו הנביא, ממשיך את מנהג אביו ומשמש כגבאי וכחזן בתפילת ערבית במניין זה.
המניין לתפילת ערבית מורכב מפסיפס מדהים של מתפללים המאפיין את המניינים המתקיימים ברחבת הכותל המערבי. התפילה נפתחת בשירה המסורתית לפרק התהילים ״לדוד ברוך ה׳ צורי״ בה נהוג ללוות את השבת בצאתה ולהודות על הזכות להתחיל בעשייה הברוכה בששת ימי המעשה. לאחר התפילה נערכת הבדלה מרגשת ליד מחיצת עזרת הנשים. בעבר היה רבי שלמה מיכאלי מביא את היין לסעודה שלישית ולהבדלה, והנר להבדלה היה מוטמן למשך כל ימות השבוע בין ארונות הספרים. לא אחת, כשנעדר נר ההבדלה המוצפן… נערכה ההבדלה ללא ברכת מאורי האש. כיום, ר׳ מוישי וייס, מיקירי הרובע היהודי, מביא את מיץ הענבים להבדלה בהתמדה הראויה לציון. את הנר מביא בקביעות מר ישעיהו בן יעקב, מהקרן למורשת הכותל, וזו ההזדמנות להודות להם על כך.
אני חייב לציין לשבח את אשת החסד, הגב׳ מיכאלה ירחי, אשר במשך עשרות שנים טורחת ומגיעה לרחבת הכותל המערבי מביתה שבשכונת מקור ברוך, בכל מזג אוויר, עם עגלת שוק עמוסה לעייפה בכל טוב. גב׳ ירחי עורכת בכותל סעודה שלישית עשירה ביד רחבה ובנפש חפצה ומזמינה את כל מתפללי הכותל המערבי, תוך שהיא מסתייעת בנכדותיה בעריכת השולחנות. ארגון הסעודה השלישית בכותל המערבי הוא אחד ממפעלי החסד הרבים של הגב׳ ירחי שתחי׳, העוסקת בגמילות חסדים הרחק מאור הזרקורים, בצניעות מופלאה. יתברכו ממקור הברכות כל העוסקים בצרכי ציבור באמונה ומי שנותנים נר למאור ויין לקידוש ולהבדלה, הקב״ה ישלם שכרם ויברך את כל מעשי ידיהם.
נציין בהערצה את המנין הגדול ביותר בכותל לתפילת מנחה של שבת וערבית של מוצאי שבת של הרב שמעון איטח הי״ו. הרב איטח איש חינוך ותיק, חזן ופייטן, ניחן בקול טנור גבוה, נעים ומיוחד. הוא ייסד את המנין, כמניין לתפילה בנוסח הירושלמי האהוב, יחד עם הרב מנחם בצרי ז״ל, מנהל תלמוד תורה ׳סוכת דוד׳ בירושלים. כיום, משמשים בקודש שותפיו למצווה, אחיהם הצעיר של הרבנים לבית בצרי, הדיין רבי עזרא בצרי והמקובל רבי דוד בצרי שיבדלו לחיים ארוכים.
תפילת מנחה במנין זה מתחילה כשעה לפני השקיעה. לאחר התפילה מתמוגגים המתפללים משיעור תורה מרתק הכולל הגיגים ורעיונות על פרשת השבוע, תוך שהם מתכבדים בכיבוד האופייני לסעודה שלישית. לאחר השיעור מפייט הרב איטח, ברגש רב, פיוטים ושירי בקשות לכבודה של השבת. בקיץ מתחילים את תפילת מנחה במנין זה כשעה וחצי לפני השקיעה. לאחר התפילה הרב איטח מפייט בקולו הרם והנעים את פרקי אבות בנוסח ירושלמי. חזנים ופייטנים ידועי שם המבקרים בכותל המערבי, וביניהם החזן המפורסם ר׳ יחיאל נהרי הי״ו, נוהגים להתפלל במנין זה ולכבד את השבת בקטעי שירה ופיוט אהובים.
02
מלווים את השבת בכותל
כאמור, תפילת ערבית פותחת בפרק ״לדוד ברוך ה׳ צורי״ בנעימה ירושלמית, הרב איטח עובר לפני התיבה בשפה ברורה ובנעימה, וכמובן שהוא לא שוכח לנגן את המילים ״ראו בנים גבורתו שבחו והודו לשמו״ בלחן של השיר ״א-ל דגול מרבבה״. לאחר התפילה עורך הרב איטח את ההבדלה בנוסח יהודי כורדיסטן ובהטעמה ירושלמית. ההבדלה נפתחת בבקשות הצלחה לכלל ולפרט, תוך בקשה מיוחדת להצלחתם ולשלומם של חיילי צה״ל וכל כוחות הביטחון.
התפילה הנעימה, והאוירה הייחודית בצאת השבת במנין המפורסם בכל העולם, מושכים אליו קהל מתפללים גדול ומגוון – חרדים וסרוגים, בני ישיבות וחיילים, כולם חפצים להתפלל יחד, כתף אל כתף, ללא מחלוקות, ולהנות ביישוב הדעת מהתפילה המיוחדת. בין המתפללים במניין ערבית זה תוכלו למצוא שוטרים יקרים ולוחמי מג״ב במדים מצוחצחים, המתעדים את ההבדלה הייחודית ביוטיוב. (ניתן לצפות בהבדלה בחיפוש ״הבדלה במוצאי שבת בכותל״) תיירים וקבוצות בני נוער, בני הקהילה החלבית מניו יורק והקהילה הפרסית מלוס אנג׳לס, הבאים ללמוד ולנפוש בארץ הקודש, נהנים להשתתף בתפילה ולשמוע את ההבדלה שאותה הם מכירים מצפיה ביוטיוב. בתפילה שיעלו כולם לארץ הקודש במהרה.
בין המתפללים הרבים במניין המבוקש נזכיר גם את ד״ר יותם קאופמן מנהל מעבדה בבית החולים הדסה עין כרם, מר יוסי רון חבר הנהלת בית הכנסת הגדול בירושלים והרב דוד חוכיימה מבכירי השוחטים המומחים בירושלים.
כולנו מסיימים בתפילה לבניין בית הבחירה ובברכת שבוע טוב לכל בית ישראל, מרחבת הכותל.
שבת של ויהי נועם ה׳ א-להינו עלינו ועל כל ישראל. שבת שה׳ ישמור עלינו ממחבלים משוחררים ומעסקאות עקלקלות הקשות לעיכול. שבת של הצלה וישועה לעם ישראל. שבת של ביטחון למתיישבים ולתושבי גוש תל אביב. ■
לתגובות בעניין ליווי משפחות פצועים
כיתבו ישירות למייל שלי –
manager@pisrael.com