מגוון כינויים יש לעם ישראל: העם הנבחר, עם הספר, עם סגולה, סטארט-אפ ניישן וגם עם קשה עורף.
בפרשת עקב לבדה יש מקבץ של שלוש פעמים שבהן הקב"ה מכנה את עם ישראל בתואר קשה עורף, עקשן, ולכולן נימה שלילית: "…וידעת כי לא בצדקתך ד' אלוקיך נותן לך את הארץ הטובה הזאת לרשתה, כי עם קשה עורף אתה" (דברים ט, ו); "ויאמר ה' אלי קום רד מהר מזה כי שחת עמך אשר הוצאת ממצרים סרו מהן מן הדרך אשר צויתם עשו להם מסכה. ויאמר ה'… ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא" (שם, יב–יג); "ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד" (שם י, טז). מה רע כל כך בעקשנות? עונה הספורנו: "כי עם קשה עורף אתה, שאי אפשר שיהיה צדק ויושר לבב עם קשי העורף, כי אמנם קשה העורף הוא ההולך אחרי שרירות לבו ומחשבתו, אף על פי שיודיעהו איזה מורה צדק בראיה ברורה, שמחשבתו הוא בלתי טובה ומביאה אל ההפסד. וזה כי לא יפנה אל המורה, כאלו ערפו קשה כגיד ברזל, באופן שלא יוכל לפנות אנה ואנה, אבל ילך אחרי שרירות לבו כמאז".
כלומר, העקשנות מובילה את האדם לחוסר יכולת לראות את האמת. אף שיביאו בפניו מורה צדק או ראיה ברורה עדיין לא ישתכנע, ויתעקש על דעתו הנפסדת.
אחת התכונות הגרועות ביותר בזוגיות היא העקשנות, הרצון להיות צודק תמיד גם במחיר של חוסר ישרות, חוסר צדק וחוסר מוסר.
עקשנות בזוגיות תביא לחוסר תקשורת, כי הרי בשביל מה לדבר אם הצד השני תמיד צודק? עקשנות בזוגיות תביא גם לתסכול: "אי אפשר לדבר איתו, הוא נעול!" עקשנות בזוגיות תביא בהמשך גם לחוסר רצון לזמן איכות זוגי: כל אחד ירגיש ויחשוב כי דעתו אינה חשובה ורצויה, "הרי אני לעולם לא מצליח לשכנע אותה". עקשנות תביא בהכרח גם לחוסר רצון לשתף ותדרדר למיעוט השיח הזוגי ולהרגשת בדידות בזוגיות.
עם קשה עורף יכול להיות גם תכונה טובה בשעות קשות של משבר שבהן העם צריך לשרוד ולהיאבק. בזוגיות לא אמורה להיות סיטואציה כזו, ועל כן מומלץ שלא להשתמש בתכונה זו.
בואו נשאיר את קשיות העורף לזמנים אחרים ולעמים אחרים. בבית נהיה רכים, רגישים, אמפתיים, מכילים, מקשיבים ומוכנים לשמוע ולהשתכנע.
