דיגיטל

זירת הלחימה החמישית

זירת המלחמה משתנה מול עינינו: את הטילים לעתים יחליפו וירוסים ולחימת השטח תתחלף לעתים בלחימה וירטואלית בזירת הסייבר. תהליכים אלה מתרחשים כבר כמה עשורים. האזרח הקטן צריך לחשוש ממתקפת סייבר שתגיע ממדינת אויב? האם מדינת ישראל מוכנה למלחמה החדשה? • אלכס שטיינברג, מחברת אבטחת המידע ESET ישראל: "אנו בהחלט עדים למתקפות שונות כנגד תשתיות קריטיות"

ידיים של חייל כותבות במחשב

האקרים תקפו בשעות הערב של יום ראשון את אתר משרד הבריאות במתקפה "חריגה". כתוצאה מהמתקפה האתר לא היה זמין לסירוגין לגולשים מחו"ל ובמשרד הודיעו כי בעקבות תקלה אין אפשרות לחוזרים מחו"ל לישראל למלא טופס כניסה לישראל. בבוקרו של יום שני האתר חזר לפעילות לאחר טיפול מהיר של אנשי הסייבר במשרד בסיוע ממשל זמין, כך נמסר ממשרד הבריאות.
על מתקפת הסייבר לקחה אחריות קבוצת ההאקרים הפרו-איראנית "אל-טהרה", בתגובה על תקיפת צה"ל ברצועת עזה בשבת שעברה, וכן על עצירת הספקת משלוחי התרופות לטרוריסטים ברצועה. בהודעה בערוץ הטלגרם של קבוצת ההאקרים, נכתב: "בשם אלוהים, משה ומוחמד, הפעולות בשם השהיד אבו סייף אל-ע'ראווי החלו. המשך הפצצות עזה ומניעת משלוחי התרופות לשטחים הפלסטיניים, המצור הכלכלי על איראן ומניעת ההגעה של טיפולים וחיסוני קורונה שמובילים לאלפי מיתות, ועכשיו אתם עומדים נגד רוסיה למען משטר קפיטליסטי נאצי באוקראינה. כל אלה יובילו לנפילתכם. עכשיו אתם על המוקד".
אין מדובר במתקפת סייבר ראשונה אותה חווה גורם ממשלתי או ארגון ציבורי כאן בישראל. אותה קבוצה, "אל-טהרה", טענה ביום חמישי שעבר כי היא זו שהפילה את אתרי האינטרנט של עיריית ירושלים ושל חברת רפאל. בנוסף, מספר ימים קודם לכן, ביום שני, הפילה הקבוצה את אתר עיריית תל אביב באותה שיטה שלא מהווה סכנה של פריצת הצפנות או גניבת מידע. שירות משלוחי האוכל "משלוחה", רשות שדות התעופה, דואר ישראל ו"המטרו" – אתרי האינטרנט של החברות הללו ספגו גם הם שורת מתקפות מצד הקבוצה הפרו איראנית בשבועות האחרונים.

צילום מסך מאתר עיריית תל אביב שהותקף

השבועון הבריטי "אקונומיסט" הגדיר את זירת הסייבר כזירת הלחימה החמישית והנוספת על ארבע הזירות המסורתיות – יבשה, ים, אוויר, חלל. מדינת ישראל לא נותרה מאחור בזירה החמישית ואנחנו ערים גם לדיווחים הרבים המספרים על תקיפות סייבר ישראליות שונות באיראן, אולם השאלה המרכזית היא האם ישראל מתמודדת בזירה הזאת באופן הטוב ביותר.
הנושא לא נלקח מספיק ברצינות
בשיחה עם "גילוי דעת", מסביר אלכס שטיינברג, מנהל מוצרים בחברת אבטחת המידע ESET ישראל, כי איומי סייבר ומתקפות סייבר הן הגדרה מאוד רחבה אשר כוללת בתוכה שימוש לא הולם וגרימת נזק למכשירים ולמידע של אחרים. "החל מגרימת נזק כמו מחיקת קבצים, גניבת מידע, ריגול, שימוש במשאבי הקורבן על פי רצון התוקף, ועד להוצאה מכלל שימוש של מחשבי ומערכות הקורבן כליל".
בחודשים האחרונים אנחנו שומעים על מתקפות סייבר ואולי אף על מלחמת סייבר בין ישראל ובין מדינות נוספות. איך מערכת הביטחון והמדינה מתמודדות עם הנושא הזה? הן ערוכות מספיק?
"אנו בהחלט עדים למתקפות שונות כנגד תשתיות קריטיות, אתרים פרטיים ואתרים ממשלתיים כמו עיריות. לאחרונה שמענו על קבוצות תקיפה כמו SharpBoyz שפרצו לשירותי אחסון אתרים, וכתוצאה מכך קיבלו גישה לכל/חלק מהאתרים המאוחסנים בשירותים אלו. במקרים אחרים, מדובר במתקפת מניעת שירות (DDOS) כלומר השבתה זמנית של אתר האינטרנט".
"ראינו מתקפות משמעותיות יותר כמו התקיפה על חברת 'שירביט' בסוף 2020 והתקיפה על בית החולים הילל יפה ב-2021 שבנס לא הסתיימה בהרוגים. מבקר המדינה קבע שישראל לא ערוכה למתקפות סייבר, וגם הרשויות המקומיות לא ערוכות מספיק". שטיינברג מדגיש: "לדעתי הנושא לא נלקח מספיק ברצינות".

זירת המלחמה משתנה מול עינינו
שטיינברג אינו לבד בביקורת. לאחרונה נשמע מבקר המדינה כשהוא מזהיר בנושא בצורה חריפה: "מדינת ישראל צריכה 'כיפת ברזל' סייברית. המשמעות של איומי הסייבר היא שצריך במקביל לפעול גם למוגנות מפני מתקפות הסייבר. בכך יש למדינת ישראל עוד כברת דרך לעבור. מדינת ישראל לא מספיק מוגנת מפני מתקפות סייבר".
עם כניסתו לתפקיד, פעל אנגלמן לגיבוש ביקורת סייבר: "התקשרנו עם חברות סייבר, גייסנו עובדים יעודיים לאגף סייבר חדש שהקמנו במשרד והכשרנו למעלה מ-30 עובדי ביקורת כמבקרי מערכות מידע. היו מי שהרימו גבה על הדגש שאני נותן לנושא הסייבר. היום כמדומני כולם מבינים שההחלטה היתה נכונה", אמר בעקבות הדיווחים על קריסת אתרים ממשלתיים. "זירת המלחמה משתנה מול עינינו: את הטילים לעתים יחליפו וירוסים; לחימת השטח תתחלף לעתים בלחימה וירטואלית בזירת הסייבר. לכך גם הרשויות המקומיות וגם השלטון המרכזי בישראל צריכים להתכונן".

אלכס שטיינברג

נזכיר שמבקר המדינה מתניהו אנגלמן מקיים ביקורת מקיפה על הגנת הסייבר בשירותים ממשלתיים רבים, כמו בבתי החולים, במשרד החינוך, ברשות המסים, במערכי התחבורה וברשויות המקומיות.
המתקפה המוכרת והמטרידה ביותר: מתקפת כופר
כמובן שאיומי סייבר נוגעים גם למישור הפלילי והם יכולים להגיע מהאקר בודד שיושב בביתו, עובר דרך ארגוני פשיעת סייבר מתוחכמים ביותר, וכמו שראינו, עד למדינות אשר יש להן משאבים רבים ומוטיבציה אידאולוגית או כלכלית ולצורכי ריגול.
שטיינברג אומר כי בעשור האחרון גדלו מאוד מתקפות המונעות מאינטרס כלכלי, כאשר המתקפה המוכרת והמטרידה ביותר כנראה, היא מתקפת כופר. "במתקפת כופר, המחשבים של הקורבן מוצפנים, ולא ניתן להשתמש בהם עד שהקורבן משלם את הסכום הנקוב או שהמידע שלו הלך. הסכומים המבוקשים עלולים להיות החל ממאות דולרים בודדים ועד לעשרות מיליוני דולרים בתקיפת חברות גדולות".
 מבחינה היסטורית – כמה שנים כבר קיימים איומי סייבר?
"הנוזקות הראשונות נכתבו בשנות ה-70 של המאה ה-20 אך באותה תקופה זה היה לצורך מחקר. ניתן לומר שנוזקות לצורך גרימת נזק/מניע כלכלי נכתבו מאמצע שנות ה-80 של המאה ה-20. כלומר כ-35 שנה. בין הנוזקות הראשונות שנכתבו ועד הנוזקות הקיימות כיום, יש פער משמעותי מאוד.
אילו סוגים יש לאיומים ומתקפות סייבר?
"יש המון סוגים. החל מוירוס, דרך סוס טרויאני, תולעת, KeyLogger – נוזקה המתעדת את כל ההקשות במקלדת ושולחת לתוקף. נוזקות אחרות משתמשות במשאבי המחשב לצורך כריית מטבעות דיגיטליים. Bot – נוזקה המאפשרת לתוקף לשלוט במחשב הקורבן ולהשתמש בו ככלי בתקיפה רחבה יותר. נוזקות נוספות הקשורות להצגת פרסומות וכניסה לאתרים שונים, כאשר לעיתים הדבר מתרחש ברקע ללא ידיעת המשתמש כלל, ועוד.
נגענו בעניין הציבורי של המתקפות הללו. מה בנוגע לאזרח הקטן? האם גם המחשב הנייד והטלפון החכם שלנו בסכנה מצד מדינות אויב או מדינות עוינות?
"באופן כללי, האזרח הממוצע צריך לחשוש פחות מתקיפות ברמת מדינה, אלא לחשוש יותר מנוזקות של האקרים בודדים וקבוצות תקיפה, אם כי – האיום והסיכון קיים. בהחלט המכשירים הפרטיים הם יעד למתקפות בסדרי גודל שונים וחשוב להגן עליהם עם מוצרי הגנה מתאימים".
מה הן הסכנות מבחינת איומי סייבר מצד גורמים פליליים כנגד אזרחים וכיצד ניתן להתגונן מפניהן?
"חשוב להבין שברחבי הרשת, עברייני הסייבר אינם מוגבלים להיות רק בישראל, אלא יכולים להיות בכל רחבי העולם. מאז 2020 ומגפת הקורונה, יש עליה משמעותית במתקפות סייבר.
יש המון גורמים בעולם אשר מחפשים דרכים לגרוף כסף דרך תקיפות סייבר. החל מגניבת מידע ומכירתו ברשת האפלה, גניבת פרטי אשראי וחשבונות בנק ומייל ושימוש בהם.
ועד להצפנת המחשב (מתקפת כופר) ודרישת תשלום על מנת לשחרר את המחשב.
לכן חשוב להגן על המכשירים שלנו עם תוכנות הגנה בעלות וותק ומוניטין במניעת, איתור, ותגובה לאיומים".

עוד במדור זה

"לפעמים מחר זה מאוחר מידי"

"לפעמים מחר זה מאוחר מידי"

בתאריך 16.5.2020 התהפכו חייה של משפחת אקרמן. נדב, צעיר חזק ובריא לפני גיוס, בילה עם חבריו בחוף ים. הוא שיחק במטקות ואז נכנס להתרעננות קצרה במים, קיבל מכה חזקה בים, ופתאום מצא את עצמו צף עם הפנים במים. הוא הובהל לניתוח חירום, ומאז חייו השתנו ללא הכר. אמו סלבי מספרת: "אני עובדת בעצמי בבית חולים במשך קרוב ל-30 שנה. אני מכירה את המבטים של הרופאים, והמבט שלהם אמר שהם לא יודעים אם הילד שלי ישרוד. הוא שרד, אבל נותר משותק מהכתפיים ומטה, ומרותק לכיסא גלגלים". נדב נזכר: "בהתחלה זה היה נשמע כמו גזר דין מוות".
בפעם הראשונה שאקרמן חזר לביתו, אמו קיבלה הודעת אס אם אס ולפיה בית החולים אינו מספק שירותי אמבולנסים. סלבי: "לא הבנתי מאיפה אני אביא אמבולנס, המצוקה הייתה מאוד קשה".
היא יצרה קשר עם עזר מציון. "פתאום, כמו מלאכים, נכנסו אלינו לחדר בבית החולים ושאלו 'מי זה נדב?'. לראות פתאום בתוך הכאוס שאתה נמצא מישהו ידידותי, עם מאור פנים, נתן לי תחושה כאילו הקדוש ברוך הוא בעצמו עוזר לי". הנהג ביקש מנדב ומאימו לבחור שירים שהם אוהבים, ולקח אותם בבטחה לביתם. נדב נזכר "כשנתקלתי בכל העזרה הזו, בנכונות לסייע ולהיות שם בשבילי, הרגשתי שאני צריך לקחת את עצמי בידיים ולנסות לעשות הכול כדי לחזור ולתפקד. עזר מציון היו שם בשבילנו בכל פעם שהיינו צריכים הסעה לטיפולים ובחזרה. עבורנו הם חבורת מלאכים".
נדב ומשפחתו הם משפחה אחת של נעזרים במערך האמבולנסים של עזר מציון. בראש המערך עומד ישראל טיירי. "לפני זמן מה קיבלתי טלפון שיש נערה בת 16 שמאושפזת בהדסה עין כרם, חולה סופנית אונקולוגית. יש לה משאלת לב להגיע לים. אני עובר על האמבולנסים, ביקשו מעכשיו לעכשיו כאשר האמבולנסים כבר מלאים. מנסה ומנסה ולא מוצא פתרון. חזרתי לאותה אחת שפנתה אליי, עובדת עזר מציון מירושלים. אמרתי לה 'בואי נעשה את זה בצורה מסודרת מחר. עם ליווי רפואי כמו שצריך', כי המצב שלה היה ממש קשה.
"היא אומרת לי 'אם תחכה למחר לא יודעת מה יהיה, המצב לא טוב'. הבנתי מה המצב והפכנו עולמות ומצאנו אמבולנס שהגיע עם המתנדבות והצוות הרפואי. הגיעו עם אמבולנס מקושט, שטיח אדום ובלונים. הגיע נהג ולקח אותה לחוף בראשון, היה איתה ועם המשפחה שעה בחוץ. למחרת בתשע בבוקר התקשרו אליי שהיא נפטרה.

לפעמים מחר זה מאוחר מידי".
טיירי, בן ה-42 ממודיעין עילית, נשוי פלוס שלושה ילדים, חש בשליחות 24/6 למען כל מי שזקוק לסיוע בנסיעות והעברות. האמבולנסים של עזר מציון הפועלים בכל רחבי הארץ מבוקר ועד ערב מספקים סיפורים מרגשים ומרתקים, שמחים וגם עצובים.
"הקושי הוא כאשר אתה מקבל בקשה דחופה בהתראה קצרה, בשעה שהלו"ז של הנהגים כבר מסודר ומלא ונדרשת עבודה על מנת למצוא פתרון. זה מורכב מאוד וגורם לשנות לו"ז של כל הנהגים. זאת עבודה תחת לחץ, דינאמית, ומשתנה לפי הצורך שעולה".
"לפני כמה ימים קיבלנו בקשה לקחת ילדה בת חמש מהדסה עין כרם. היא הבינה שהיא הולכת למות ואמרה שהיא רוצה להגיע לבית שלה במושב, היא רצתה להיפרד מהאחים שלה. היא רצתה להיות שעה, שעה וחצי, לא היה אפשר יותר כי המצב הרפואי לא מאפשר. דאגנו למה שצריך ואחרי שהנהג הגיע איתה הביתה הוא התקשר ואמר שהמשפחה מבקשת עוד שעתיים כי קשה להם להיפרד ממנה. כמובן שלמרות שהיו נסיעות אחרות דאגתי לכך שיישאר שם, למרות שזה יצר לנו בעיה. המשפחה ממש הייתה נפעמת ונרגשת ממה שעשינו למענה".
ההזמנות מתקבלות יום קודם. 23 אמבולנסים עומדים לרשות עזר מציון. משבצים את הנסיעות השונות במדויק ולפי הצורך. העיקר שאמבולנס לא ייסע ריק. חולי אונקולוגיה ודיאליזה, כימותרפיה ומושתלים, כאלה שצריכים לנסוע באלונקה או כאלה שצריכים כיסא גלגלים, אנשים שצריכים להגיע לאשפוז או שזקוקים לליווי רפואי צמוד בכל נסיעה. העיקר לעזור למקסימום אנשים. דתיים, חרדים, חילוניים. אין הבדל.
"הקושי הוא כאשר אתה מקבל כאלה דברים מהרגע להרגע", אומר טיירי, "זה לא עניין של כמה דקות אלא דורש עבודה. למצוא פתרון לא פעם זה דבר מורכב, אבל ברוך השם שאנחנו מצליחים".
וישנם גם ימים בהם מערך האמבולנסים של עזר מציון מתגייס עם עשרות אמבולנסים למטרה מסוימת. כך קורה מידי שנה בל"ג בעומר מירון, כאשר צוות של נהגים מסייע בשינוע אנשים עם מוגבלות בתנועה אל ציון קבר הרשב"י. השנה, שנה אחרי האסון הנורא במירון, ביקשו מאות אנשים לעלות לציון הקדוש במהלך ימי ההילולה. מערך האמבולנסים של העמותה שכלל כ-20 כלי רכב, העלה ילדים, קשישים וחולים עם מוגבלות בתנועה וחולים. "לאורך ימי ההילולה היו לנו לא מעט מקרים מרגשים של אנשים שהיו באסון שנה שעברה" אומר טיירי. "אחד מהם הוא יהודי שהגיע על כיסא גלגלים ובשנה שעברה ניצל בנס מהאסון, והוא התקשה להסתיר את התרגשותו. זו זכות עבורנו לאפשר לכל אחד, למרות הקושי, לעלות להר ולהתפלל".
"אתה הכותל המערבי שלהם"
אב"י חלא בן ה-62 מקרני שומרון הוא אחד מהנהגים של 'עזר מציון'. במהלך השנים חלא מילא שלל תפקידים ציבוריים ביישוב שבו הוא מתגורר לאורך השנים. את האמבולנס של עזר מציון הוא מסיע כבר 20 שנה, מקבל את השיבוצים ויוצא לדרך כבר בשעות הבוקר המוקדמות. הוא יסיים את יום עבודתו בשעות הערב. קשה לתפוס אותו לשיחה, סדר יומו עמוס וגדוש, כשהוא יתפנה הוא ישתף אותנו בחלק מהנסיעות שאותן הוא עושה במסגרת תפקידו.
"אתן לך הצצה ליום עבודה שגרתי. את הבוקר פתחתי אצל חולה ניוון שרירים. אני משתדל לצחוק ולדבר עם כל אחד, להקל מעליהם במה שאפשר. הנסיעה שלאחר מכן הייתה של חולה קטוע רגל. מדובר בחולה דיאליזה עם כיסא גלגלים שצריך להגיע לטיפולים. אנחנו עוזרים לו בנסיעות ומקלים על המשפחה. החולה האחרון היה ילד חולה סרטן שאין לו עוד שלוש עשרה. לקחתי אותו משניידר לבית שלו. ילד ממש נחמד שצוחקים איתו, עלם חמד למרות הטיפולים. בדרך הוא מספר לי 'עוד ארבעה חודשים יש לי בר מצווה. אני מזמין אותך אבל אני לא בטוח שאני אצליח לחיות עד אז'. אימא שלו בכתה במושב מאחור".
יום כזה לדבריו, נותן לו פרופורציות לחיים. ״כל שעה שאתה לוקח חולה אחר ורואה מה המשפחה שלו עוברת 24/7 אתה מקבל פרופורציות. אתה גם הפסיכולוג שלו ולא רק נהג האמבולנס. אתה שואל אותם מה הם מרגישים והם מוציאים הכול, פורקים. אתה הכותל המערבי שלהם, וזה שווה. זו בשבילי תרפיה. חולים לא מעניין אותם אם יש מינוס או אין מינוס בבנק. לבן אדם אין מחיר. גם את הבית והמכונית הוא ימכור בשביל החיים, כשאתה בעבודה הזאת וכל בוקר זה אנשים חולים במצבים קשים אתה אומר לעצמך, החיים שלנו יפים ואנחנו לא יודעים להעריך אותם. זה גורם לעשות חושבים. לכל משפחה אתה נותן תמיכה ומרגיש טוב עם עצמך לא פחות ממה שאתה עושה טוב לחולה עצמו״.
"המקום שלי שאני נמצא בו זה לא פשוט", משתף גם טיירי, "אני הרבה שנים במערכת, 13 שנה פה. זה לא פשוט. אבל העשייה הזאת והסיפוק שאתה מצליח להגשים עוד משאלה ועוד משאלה זה נותן כוח להמשיך. אנשים שבמצב שלהם אתה מגשים להם חלום". טיירי גם מודה כי "עם הזמן גם יש קהות חושים מסוימת. אי אפשר להמשיך הלאה בלי להתנתק טיפה מהסיפורים".
והסיפורים של טיירי זורמים בלי הפסקה. "יש לנו ניצול שואה בשנות התשעים שלא היה בכותל בחיים שלו. לא יודע איך נראה הכותל. הנהג לקח אותו, הגיע לשם וקרא קצת תהילים. חזר מאושר ובכה. במקרה אחר הייתה לנו בקשה לקחת אישה מאוד מבוגרת לפני חצי שנה. במשך שנתיים וחצי היא לא יצאה מהבית בגלל הקורונה. הייתה חתונה של נינה והיא מאוד רצתה לצאת לחתונה. לקחנו אותה מהצפון לעמק חפר לגן אירועים. הנהג נשאר בחתונה במשך שעתיים ולאחר מכן החזיר אותה הביתה. היא הרגישה שקמה לתחייה".
טיירי ממשיך ומספר. על תינוק חולה, על נער שנפצע בתאונת דרכים, על קטוע רגל שהיה צריך הסעה, הסיפורים אין להם סוף והעבודה אף פעם לא נגמרת. עוד חסד ועוד עזרה. כמו שעזר מציון יודעים לתת.
"אנחנו עובדים 24/6 אבל המשפחה מבינה את המקום שלי, שזה החסד שאנחנו עושים והעזרה שאנחנו נותנים. כל הזמן אנחנו גם מקבלים ד"שים ומכתבים מאנשים. מכתבי תודה שמחזקים אותנו. לא חסר".

עזר מציון נקודת אור

עזר מציון נקודת אור

"באשפוז הראשון של רוני בבית החולים היה לה קשה לקחת…
חברים לרפואה

חברים לרפואה

“תוך תקופה קצרה הפכנו להיות הגוף המוביל בישראל בתחום סיוע…