גליון 511

חגורות בטיחות

אבי קנטרוביץ

אבי קנטרוביץ

מנכ"ל תנועה כהלכה

קיימת הרגשה כי הזעה והחום שאנו מרגישים בכניסתנו למכונית “בימים חמים טרופים אלה”, מונעים מחלק מאתנו לחגור חגורת בטיחות המחויבת עפ”י החוק וההיגיון.
צריך לזכור כי אלפי אנשים חבים את חייהם לחגורת הבטיחות שהיא לעיתים המחסום האחרון בינינו לבין פגיעה אנושה בתאונה. בעת תאונה גוף האדם, הנמצא ברכב, ממשיך לנוע במהירות ובכיוון בהם נסע הרכב, מי שאינו חגור נחבט ונבלם ע”י חלקי הרכב (הגה, שמשה) או עף החוצה. החגורה מונעת את הפגיעה מחלקי הרכב ואת ההיזרקות החוצה מהרכב. החגורה סופגת את המכה ומחלקת אותה על פני חלקי הגוף, באזורי החזה והמותן, שהינם רגישים פחות למכה מאשר הראש, למשל.
חובה על הנהג והנוסעים ברכב להיות חגורים, כולל ילדים במושבי הבטיחות, או בלשון החוק: מרוסנים.
את החגורה חייבים לחגור במושב הקדמי והאחורי של כל רכב פרטי, פרטי דו שימושי, מסחרי, טנדר ומונית.
נשמעת טענה לפיה חגירת חגורה מהווה סכנה במקרה שהמכונית בוערת, או במצב תאונה אחר.. טענה זו אינה נכונה, מפני שמספר המקרים הנזכרים הוא קטן מאד בהשוואה למספר התאונות שבהן החגורה מצילה חיים. החגורה מסייעת להיחלץ מתאונה, מפני שהנוסע שאינו חגור ניפגע ברכב במצב שאינו מאפשר לו לתפקד, אך הנוסע החגור נשאר שלם בגופו או שנחבל קל יותר, ויש ביכולתו לחלץ את עצמו.
חגורות הבטיחות הותקנו למבוגרים. לילדים יש להוסיף מושב בטיחות רגיל או מגביה, שביחד עם חגורת הבטיחות מהווים את חבילת הבטיחות הראויה.
על המושב הנוסף להתאים למידות הילד.
בשבוע הבא נתייחס בהרחבה לילדים הנוסעים ברכב.
אין להסיע תינוק כשהוא מוחזק על הידיים, הברכיים או בחיק האם.

הפינה מוקדשת לזכרו של שלומי מרק ז"ל שנהרג בתאונת דרכים

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה למעלה