01
כבר שבוע אנחנו בתוך חודש חשוון. חודש הגבורה שבו "מזכירין גבורות גשמים". הגשם יכול להופיע בשתי צורות: במבול ובמטר. מאורעות החיים יכולים להופיע במבול – שטף מים אדיר שמבלבל את הכל; החמאס למשל כינו את הטבח "מבול אל אקצה". אבל מטר הוא גשם שיורד בצורה מדויקת ומדודה; לכל טיפה יש מטרה. היכולת להפוך את המבול למטר נקראת גבורה. להתגבר על הבלבול, הפחד והכאוס ולשלוט במצב.
02
כדי לצלוח את המבול ולהגיע לארץ חדשה – אדם חייב לבנות לעצמו "תיבת נח" – עולם פנימי שיעניק לו חוסן וסדר.
תיבת נח הייתה מחולקת לשלש קומות, ומבארים חז"ל שהיתה תכלית וסדר לחלוקה הזאת:
בקומה התחתונה הייתה האשפה. גם פסולת היא חלק מן החיים. כחלק מן ההתמודדות עם הרשע אנו נאלצים להילחם בשצף קצף באויבי האומה. לספוג תחושות קשות של מלחמה – אולם אנו משאירים אותן בתחתית הנפש; לא נותנים להן להשתלט על האישיות שלנו.
בקומה האמצעית שכנו בעלי החיים. יש צדדים חיוניים שבאים לידי ביטוי בתקופה הזו. שמחה על כך שאנו חיים בתקופה גדולה שיש בה הזדמנות לתקן עוולות של דורות. פעלתנות, התנדבות ונמרצות על מנת לקדם את המציאות הן חלק מבריאת העולם החדש.
בקומה העליונה התגוררו בני האדם. דווקא בתקופה מאתגרת מתגלה צלם אלוקים שבאדם. כשהגלים מתחזקים החזקים מתגלים; מדרגות נשגבות של גבורה ומסירות שמתגלות כעת הן הצד העליון בנפש; צד שיישאר לדורות.
03
גם לקראת מבול הבחירות שלפנינו צריך להיערך בנפש: לעשות סדר עדיפויות של צרכים דחופים יותר ודחופים פחות; שיקולי דעת ודחיית סיפוקים; וגם צדדי מאבק ווכחנות לא נעימים מול כוחות שלילים הם חלק מהסיפור; הכל הוא חלק מעבודת ה' לקראת ההחלטה הנכונה למי להצביע.
04
כהכנה לראש חודש, קראנו בשבת שעברה את הפטרת "מחר חודש". בהפטרה הזאת מתואר המעבר בין מלכות שאול למלכות דוד. מלכות שאול עשתה הרבה דברים טובים לעם ישראל: גיבשה את המדינה בתחילת דרכה, ייבשה ביצות, הקימה קיבוצים ואפילו נלחמה עם הפלישתים – אבל הגיעה לסוף דרכה; וכעת דורך כוכבה של מלכות דוד, שמורכבת מלוחמים צעירים שנקראים "עדינו העצני" – שכשהיו יושבים בישיבה היו מעדנים עצמם כתולעת וכשהיו יוצאים למלחמה, להתיישבות ולהייטק – היו מתגברים ומקשים עצמם כעץ.
05
המעבר ממלכות למלכות איננו פשוט "ורוח רעה" תוקפת את שאול. המלכות הישנה רואה בכוחות הללו איום ולכן "מטילה עליהם חנית", קוראת להם "אוכלי מוות", "חשוכים" ו"תתי אדם"; לא משנה לה שהלוחמים הללו מכריעים את פלישתים הרבה יותר טוב ממנה, ושהיא זקוקה לנגינה שלהם כדי לשמור על שפיותה שמתערערת לה. אולי בגלל שלמלכות הגוססת יש "דואג האדומי" – נוכלים שאוחזים בקרנות המזבח של התרבות השוקעת וחושבים שיקבלו אישור משאול "שהלוואי וכל הדתיים היו כמוך".
06
לעומת זאת, לשאול יש בן ששמו יונתן שהתחיל להניח תפילין ובת ששמה מיכל שהתחילה לשמור שבת, והם מספרים לדוד ש"מחר חודש"; בהמשך, כשיגיע ראש חודש הדברים יתבררו, ואכן מתברר ש"החיצים ממך והלאה" – אתה החץ שיוביל אותנו אל העתיד; זה ייקח מעט זמן, ויהיו הרבה כאבים בדרך, אבל בסוף המטרה תושג, מלכות בית דוד.
07
צריך להיות עיוור כדי לא להבחין שאנו נמצאים כעת בחילופי משמרות במדינת ישראל, אליטת השמאל, על זכויותיה בעבר ועל רשעותה בהווה – הולכת ומתפוגגת לה; תפרפר ותשתולל כמה שתרצה. הכוחות האמוניים הולכים ותופסים את מקומם. בחודש הקרוב אנו הולכים לבחירות. איני יודע בדיוק מה יהיו התוצאות ברמה הפוליטית; יתכן שיהיה עוד כמה בלבולים שיצרו ממשלת סמאל מקרטעת עם ערבים שתתמוטט אחרי חצי שנה; אבל בטווח הארוך – "מחר חדש"; הגוש האמוני הולך לנצח. שמונים וחמישה אחוזים מהיהודים במדינת ישראל מגדירים עצמם מסורתיים ולאומיים; שני מיליון יהודים היו בחודש אלול בכותל המערבי; שש מאות אלף צעירים שמילאו את שורות המילואים ואת בתי הכנסת בסליחות הצטרפו למאגר הבוחרים. למי אתם חושבים שהם יצביעו?
המחר יהיה חדש והוא שייך לאלוקי ישראל.
חודש טוב. ■
