גליון 511

נוער

חושבים ריבונות

מוריה אופיר

מוריה אופיר

״הכרזתו של בנימין נתניהו לפני כשנה על “החלת ריבונות״ נחשבת בעיני התנועה כניצחון, למרות שתוכניתו התגלתה ככזו שמעוניינת בהקמת מדינה פלסטינית. פעילים בתנועה סוברים שראש ממשלת ישראל משתמש במושג ריבונות כדי להעביר לעם מסר שמטרתו להביע כי יש לו תוכנית אחראית ורצינית לעניין.

מה עושה נוער שלא מזהה את עצמו בצד פוליטי מסוים על המפה, מאמין בחשיבותה אדמת ארץ ישראל ובריבנותנו עליה?
תנועת הריבונות הקימה בדיוק עבורו את "נוער ריבונות"- לנוער שרוצה לעשות שינוי. ונראה שגם הולך להם

פני ארבע שנים, פנו מספר בני נוער אל הנהלת תנועת “ריבונות״, שהוקמה לפני כאחת עשרה שנים ופועלת להעלאת תודעה וקידום החלת הריבונות בארץ, בבקשה להקים אגף צעיר שיתחבר לתנועה ויפעל יחד למען קידום הריבונות. לדבריהם מדובר בפעילות שנועדה למנוע את הפינוי הבא.
נדיה מטר ויהודית קצובר, מייסדות תנועת הריבונות, הבינו את הצורך ויחד עם בני הנוער ארגנו את ועידת הנוער הראשונה. הן כיוונו וציפו לכמה מאות בני נוער בלבד, אך הופתעו מאד כאשר בסופו של יום הכילה אותה הוועידה מעל ל – 1500 צעירים מכל הארץ שכולם מכוונים היו למטרה אחת – החלת ריבונות ישראלית על שטחי ההתיישבות. 

“האמנו בחזון הריבונות והאמנו בנוער, אבל לא ציפינו לכמות כזו וללהט כזה,״ הן אומרות. “היום אנחנו מבינות שכדי לגרום לדבר כזה להצליח, צריך את האנרגיות והלהט שקיים בנוער הישראלי״.

לאחר מספר שנות פעילות, החלו לראשונה פוליטיקאים ואנשי ציבור להתבטא בקול על המושג “ריבונות״ והוועידה החלה תקופה חדשה שבה ריבונות היא לא מילה גסה ולא חזון רחוק. מאז אותה הוועידה, נכנס למאזן הכוחות נוער פוליטי א-מפלגתי שפועל בכל כוחו לשינוי ומציב רפים חדשים. הנוער עוסק בפוליטיקה מכיוון אידיאולוגי ומסביר למה החלת הריבונות בארץ היא הפתרון המדיני היחיד שאותו צריך ליישם. בנוער של ריבונות פעילים כיום כ- 500 צעירים הפועלים באופן יום יומי, ומעל ל – 5000 בני נוער המגדירים את עצמם כתומכים בתנועה אשר מגיעים לאירועים מרכזיים שנערכים כמה פעמים בשנה. דרך הפעולה של הנוער למימוש חזון רחוק היא מאוד פרקטית והם מתמקדים בשתי דרכים מרכזיות: הראשונה מתעסקת בהעלאת המודעות של העם הישראלי לחשיבות החלת הריבונות. הנוער פועל בכל תחומי החיים, הן בהפעלת דוכנים בערים מרכזיות ובישובים ובתקשורת פנים אל פנים, והן ברשתות החברתיות ובעיתונות, שם הם פוגשים חלקים אחרים ונרחבים ומשתדלים להסביר את חשיבותו של העניין. בשלב השני, הצוות הפרלמנטרי של התנועה בשם העם מפעילים לחץ ישיר באמצעות אישי ציבור על פוליטיקאים בישראל ומבהירים להם שזה הפתרון היחיד וזו תוכנית שהעם בחר בה. בסופו של יום, מאמינים בני הנוער, הלחץ הזה יוביל למימוש החוק של החלת הריבונות הישראלית. הפגנות, וועידות ענק, הכשרות, סמינריונים ופעילויות פוליטיות בכנסת וברחובות הם גם חלק בלתי נפרד מהווי התנועה. 

יו״ר הנוער היוצא, איתמר יום טוב, מסביר שפעילויות התנועה גורמות לשינוי. “אני רואה את הניצחון בשטח, בעם. לפני ארבע שנים אם מישהו היה אומר את המילה “ריבונות״ היו זורקים אותו מכל המדרגות ואומרים לו “אפרטהייד״. היום אדם כזה נחשב אינטלקטואל שמבין את המצב במדינת ישראל ובארץ ישראל.

״הכרזתו של בנימין נתניהו לפני כשנה על “החלת ריבונות״ נחשבת בעיני התנועה כניצחון, למרות שתוכניתו התגלתה ככזו שמעוניינת בהקמת מדינה פלסטינית.
 פעילים בתנועה סוברים שראש ממשלת ישראל משתמש במושג ריבונות כדי להעביר לעם מסר שמטרתו להביע כי יש לו תוכנית אחראית ורצינית לעניין. 

עצם העניין בו פוליטיקאים ומדינאים ישראלים מעלים בהבטחות בחירות ובהכרזותיהם את עניין הריבונות, מוכיח לטענתם את ניצחונם בפן התודעתי.
למה בעצם הנוער חשוב במאבק הזה?
“אותו נוער עז פנים, עז מצח, שלא רואה ממטר, שיש לו ברק בעיניים, הוא המשך ישיר לנוער תש״ח שפעל במחתרות השונות,״ יום טוב אומר. “בתנועה עומד נוער אמיץ שעושה מהלך שהוא בלתי יאומן, הוא ממש גואל בידיים את מדינתו שלו. יש פה נוער שלא עובדות עליו שום מניפולציות, רק אידיאולוגיה טהורה ומה שנכון באמת עבור המדינה.״ כיום פעילים בתנועה יהודים ציוניים מכל גווני הקשת: דתיים, חרדים וחילונים, אשר לא כפופים לאף מפלגה. הנוער מקבל הכשרות שמעניקות ידע, הוא מחולק לפי צוותי עבודה פעילים ומאמין ללא ספק בנכונות דרישתה של התנועה ובמימושה בעתיד הקרוב.
אליה מאיר קורין, רכז הנוער של אזור תל אביב מספר שבעת שהוא ובני נוער נוספים הפעילו דוכן בתל אביב, הגיע אדם שמצביע בבחירות שמאל באופן מובהק ובא להתעמת איתם. הנוער ניהלו איתו דיון מכובד ואידיאולוגי שנערך מעל לשעה וחצי, ובסיומו הוגה אותו אדם: “אני לא יודע אם אני אצביע למפלגה ימנית, אבל תהיו בטוחים שבקרוב אני אבקר ביהודה ושומרון, ואדע כי ריבונות היא הדבר הכי צודק שאפשר לעשות שם.״ קורין בטוח כי זה לא הסיפור היחיד שנתקלו בו חברי התנועה.
“כל בן נוער בתנועה יכול לעשות זאת ולהשפיע על תודעת הציבור, בעזרת הידע והכלים שניתנים לנו,״ הוא אומר. לפני כשבועיים נפגשו בני הנוער לועידתם השלישית בהשתתפות של למעלה מ – 1000 בני נוער. “זו אמירה נוקבת כלפי נבחרי הציבור שמבהירה מה העם רוצה ומה נכון לו,״ מוסיף קורין. “ההגעה המאסיבית של בני הנוער לאירוע היא ההצבעה ברגליים לכך״.
לסיכום אומרים בתנועה כי “הקריאה לריבונות ומשילות אינה שייכת למגזר, דת, דעה פוליטית או לאום. ריבונות ומשילות, השליטה וההיאחזות שלנו בארץ ישראל, זהו צו השעה כרגע, ואנו קוראים לכל מי שהמדינה והארץ חשובים לו, לבוא ולהצטרף לקריאה הגדולה הזו ולחיבור של כלל הציבור הישראלי לנושא הגדול הזה״.

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה