אלישע בן קימון

חקירה באזהרה

תוך שניות הוא מנסה לקום ואז הוא נורה בשנית ומותו נקבע במקום. אלא שאז מתפרסם תיעוד ממצלמת רכב של החלק האחרון של האירוע. "הוצאה להורג", זעקו פוליטיקאים, "אלאור עזריה 2", צייצו אנשים.

הלוחמים במח"ש

01
השבוע סערה המדינה סביב חקירת לוחמי מג"ב – רס"ר ל' ורש"ט ש', לאחר שנטרלו את מחבל שביצע פיגוע דקירה סמוך לשער שכם. בפיגוע שמתועד מתחילתו ועד סופו נראה המחבל, צעיר תושב סלפית, מתנפל בדקירות סכין על אברהם אלמליח, צעיר חרדי, ופוצע אותו. לאחר מכן הוא מנסה לדקור את הלוחמים שנמצאים בזירה ואלו מבצעים לעברו ירי ממנו הוא נופל. תוך שניות הוא מנסה לקום ואז הוא נורה בשנית ומותו נקבע במקום. אלא שאז מתפרסם תיעוד ממצלמת רכב של החלק האחרון של האירוע. "הוצאה להורג", זעקו פוליטיקאים, "אלאור עזריה 2", צייצו אנשים.
שעות חולפות ובמחלקה לחקירות שוטרים מחליטים לזמן את שני לוחמי מג"ב ל"חקירה באזהרה". נשקם נלקח מהם, ולאחר החקירה הם משוחררים ללא תנאים.
02
מתפתחת סערה רבתית ואז פרקליטות המדינה מוציאה את ההודעה הבאה: "נבהיר כי מקום בו אזרח נהרג כתוצאה מירי שוטרים, מח״ש מקיימת הליך בדיקה/חקירה בהתאם לנסיבות. מדובר בנוהל קבוע ושגרתי, ולכן אין בקיומה של החקירה כדי להטיל דופי בהתנהלות השוטרים באירוע. חובתה של מח"ש באירועים מעין אלה לשמור בקפידה על דרישות החוק והצורך החיוני להגן על חיי אדם באשר הוא אדם ובין החובה לאפשר ללוחמי המשטרה להגן באופן אפקטיבי, ללא מורא, על חיי הציבור מפני גורמים עוינים. מתוך הכרה בכך שהשוטר הנקלע לאירוע פיגוע או אירוע מסכן חיים, מפעיל שיקול דעת ומקבל החלטות בדרך כלל תוך שניות ספורות, בעיצומו של אירוע מסעיר מתוך תחושת חירום".
03
בואו ננסה לפרק את ההודעה הזו, משפט אחר משפט, נשאל כמה שאלות ונסביר עד כמה לכל הפחות תמוהה החקירה הזו.
משפט ראשון: "נבהיר כי מקום בו אזרח נהרג כתוצאה מירי שוטרים, מח״ש מקיימת הליך בדיקה/חקירה בהתאם לנסיבות. מדובר בנוהל קבוע ושגרתי". אם זה "נוהל" שגרתי מדוע לוחמי מג"ב והשוטרים שנטרלו את המחבל שרצח שבועיים קודם את אלי קיי ז"ל בעיר העתיקה לא נחקרו באזהרה? מדוע נשקם לא נלקח מהם? הרי מדובר בדיוק על אותו אירוע – פיגוע בו שוטרים מבצעים ירי לעבר "אזרח" שנהרג.
משפט שני: "ולכן אין בקיומה של החקירה כדי להטיל דופי בהתנהלות השוטרים באירוע." אם כן, מדוע לא נגבתה מהם עדות בלבד? מדוע הם 'נחקרו באזהרה' – חקירה שמשמעותה שדבק בהם רבב, חקירה שאליה מגיעים עם עורך דין, אחרי שעוברים תדריך מדויק מה לענות ומה לא לענות. ב'חקירה באזהרה' הנחקר חשוד במשהו.
נמשיך, משפט שלישי: "חובתה של מח"ש באירועים מעין אלה לשמור בקפידה על דרישות החוק והצורך החיוני להגן על חיי אדם באשר הוא אדם". אוקי, הגיוני, אז איפה הייתה מח"ש במקרה של הנער אהוביה סנדק ז"ל? נער שנהרג לאחר התהפכות רכבו במהלך מרדף משטרתי. מדוע השוטרים, שכבר זומנו למח"ש, שוחררו? ואם המקרה לא דומה, מדוע הם זומנו מלכתחילה?
והמשפט האחרון: "בין החובה לאפשר ללוחמי המשטרה להגן באופן אפקטיבי, ללא מורא, על חיי הציבור מפני גורמים עוינים, מתוך הכרה בכך שהשוטר הנקלע לאירוע פיגוע או אירוע מסכן חיים, מפעיל שיקול דעת ומקבל החלטות בדרך כלל תוך שניות ספורות, בעיצומו של אירוע מסעיר מתוך תחושת חירום". מסכים עם כל מילה. אם כן, מה היה כל כך דחוף להזמין את השוטרים לחקירה שעות בודדות אחרי ש"עברו אירוע מסעיר"? האם היה חשש שישבשו הליכי חקירה? הרי כל האירוע מתועד מתחילתו ועד סופו. מדוע נלקחו מהם הנשקים? אם מדובר בשביל בדיקה בליסטית למה מיד לא לצייד אותם בנשקים חדשים (הנשקים שוחררו יממה לאחר מכן)?
אלו שאלות שגורמים במח"ש חייבים לשאול את עצמם. הם מנהלים גוף חשוב שעובד בשבילנו האזרחים. כדאי שיתעוררו.

עוד במדור זה

בר המשכן, שילה

בר המשכן, שילה

אנחנו מתחילים את החיים שלנו בתוך כיתות סגורות, שלא תמיד נוסכות בנו את הביטחון שאנו זקוקים לו. שם הכל נמדד בציונים ובתוצאות, שלרוב לא תואמות את רזי החיים עצמם. מלמדים אותנו שם משוואות טריגונומטריות ואת השפה האנגלית, ועוד כל מיני חוקים אזרחיים וחוקים בלשון, בזמן שהלב שלנו נותר מאחור. על אהבה ורגשות נוספים אנחנו לא לומדים שם, על כלכלה נבונה, על ההתנהלות בעולם גדול ודורשני, על לאגור מוטיבציה לקום בבוקר גם כשאין כח – על כל אלה אנחנו לא לומדים, ובטח שלא נבחנים. כותב שורות אלה משתייך לקבוצה שטוענת שהגיע הזמן לעשות שינוי. אנחנו בשנת תשפ”ד כבר, ואין סיבה שמערכת החינוך לא תציב לעצמה מטרות עדכניות יותר. הראשונה שבהן – האמונה של הנער בעצמו. ולא רק כקלישאה שמודבקת על לוחות המודעות בבית הספר, אלא כהתנהלות של ממש. שינוי כזה שיגרום למתחנכים לצאת לחיים ולהאמין ביכולותיהם, לממש את שהם מסוגלים וראויים לו, להוציא לפועל את כוחות חייהם. אז בוודאי יהיה לנו יותר מקומות כמו ‘בר המשכן’.

בר המשכן הוא מקום חינני במרכז המסחרי של שילה, שהוקם לפני כשנה וחצי. אליה לוי, במקור מראש העין, כיום נשוי למתנחלת משבות רחל, הוא הבעלים של הבר-מסעדה, והוא רק בן 25. לצידו עומדת משפחה של אחים מנהלי ברים, והוא בעל מוטיבציה גבוהה וקול של נער פלא, כשהוא מזמר. כל אלה ביחד הביאו את אליה להקים את המקום, להשקיע בו את נשמתו, ולהתעקש עליו גם כשהמיקום לא כ”כ צלח – ולהעביר אותו למיקום החדש. כי כשאליה מאמין בעצמו אין איש שיעמוד בדרכו.

את כל אלה לא ידענו כשהגענו, שלושה מאחיי ואני, לבלות בבר הנחמד. חנינו באחת החנויות שבאזור, השתאינו מגודלו של המרכז המסחרי ומאפשרויות הרכישה הקיימות בו – החל מקרמיקות וחומרי בנייה ועד גלידריה וסופר, ונכנסנו למתחם. לצד במה להופעות שמקיימות במקום ונותנות אפשרות ליוצרים צעירים, מתחום הסטנדאפ, המוזיקה וכדו’ ותפסנו לנו את אחד הספסלים במקומות הישיבה שבחוץ, במקום שבו הבריזה פוגשת את האווירה.

אחרי כמה חיוכים ומילים עם הבחור הצעיר והנמרץ, התחילו לזרום אלינו לשולחן המנות. לפתיחה קיבלנו צ’יפס בטטה עשוי היטב (26 ₪), כרוביות שמנמנות – בציפוי פריך לצד צ’ילי מתקתק (35 ₪) ופופקו עוף משובח שמתיימר לחקות את מנת הדגל של KFC, בהצלחה גדולה. בקטגוריית ‘צמאה נפשי ויאללה אוכל’ עמדו לפנינו שתי אפשרויות. כמובן שבחרנו בשתיהן. הראשונה והמוצלחת היא ‘קריספי צ’יקן’ שמורכבת מרצועות פילה עוף בציפוי קריספי (בליווי רוטבי הבית כמובן) על לחמנייה טריה עם ירקות רעננים, ותוספת של צ’יפס או טבעות בצל, שלגמרי עושה את העבודה, וכל זה רק ב-55 ₪. האפשרות השנייה, והמוצלחת עוד יותר היא – סלופי ג’ו, כלומר – סנדוויץ’ אסאדו מפורק ברוטב מתקתק גם כן בליווי רטבי הבית, גם כן בלחמנייה טרייה, גם כן עם ירקות רעננים וגם כן עם תוספת של צ’יפס או טבעות בצל, ב-62 ₪. חשוב לומר, בר, כשמו כן הוא, מכיל גם משקאות אלכוהולים, אותם ראוי לצרוך במידה הנכונה. בבר המשכן תוכלו למצוא את שחשקה נפשכם, החל מבירות פשוטות ועד שוטים של משקאות חריפים טובים ואיכותיים וקוקטיילים מובחרים כפי רוחכם. 

בקיצור: עם תפריט חדש בקרוב, והרוח החדשה והקלילה המפעמת בהתיישבות הצעירה, נראה שעדיין לא מאוחר בכלל לפנות לעצמכם ערב בקרוב, וליהנות משפע של אפשרויות בבר המשכן. ■

לחם וגבינה

לחם וגבינה

מסעדה חדשה עם עיצוב מרהיב, שירות אדיב, ויכולות קולינריות פנומנליות,…
משב – פוד טראקס

משב – פוד טראקס

זה לא סוד שבתוך כותבי המדור יש אחד שחובב במיוחד…
גשם של שלום

גשם של שלום

גם מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לחזק את ההתיישבות.…
מעבר להרים

מעבר להרים

אומנם מדור אוכל, אבל מותר לפעמים לגוון ולפתוח בדמיון מודרך…
מחליק בגרון

מחליק בגרון

לא בטוח שהקורא הממוצע יודע להעריך את סדר הגודל של…
ללקק את האצבעות

ללקק את האצבעות

עברו כבר כמה אלפי שנים מאז יצאנו ממצרים ומאז בכל…
דגים רבותיי, דגים

דגים רבותיי, דגים

אם תכתבו בגוגל חיפוש את המילים ׳מסעדת דגים׳, תמצאו בעיקר…
גורמה בבית מלון

גורמה בבית מלון

הכל יודעים שאוכל הוא כבר מזמן לא רק מזון. הסעודה…
בואו לבשל איתי

בואו לבשל איתי

בינינו, זה לא באמת אפשרי ללכת בכל שבוע למסעדה. זאת…
גורמהדרין - פינת חמד:

גורמהדרין - פינת חמד:

אם אתם מהאנשים שקנו כפכפי קרוקס אחרי שזה כבר היה…
חוגגים פסח בבן עמי

חוגגים פסח בבן עמי

אפתח בגילוי נאות: את מסעדת בן עמי אני מכיר מהקרביים…
'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

'גורמהדרין' – המומלצים שלנו

בוא האביב וחג הפסח עשו לנו חשק עז לרענן את…
בשורה בחלה: המבשר

בשורה בחלה: המבשר

במרכז המסחרי של אפרת דרום בילתי רבות בימי נערותי. אחרי…
שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

שחור-לבן וצבעוני: סולו קרנה

״כאן, ממש על הקרקע הזו״, כך על פי העמוד הראשון…
טאבום

טאבום

בתקופה האחרונה יש טרנד שצץ בכל פינה – הפודטראק, ואם…