ערוץ תקשורת עוצמתי נתון בידי כל אחד מאיתנו– הדיבור. 'ויהי האדם לנפש חיה', ובתרגום 'לרוח ממללא' – רוח המדברת ומשתפת את הזולת באשר בלבנו, חודרת ללבו ומחוללת בו שינויים.
בגמרא במסכת יבמות משורטטת מדיניות תקשורת שיש לתת עליה את הדעת. רצף הפסוקים "לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך… ואהבת לרעך כמוך", מלמד אותנו שבמצבי מתח ועימות נועדה תקשורת מילולית לשחרר את הכעסים, לפרוק את אשר מקנן בלבנו. עלינו לדבר עם הזולת על הפגיעה שהסב לנו והתקשורת תפיג מתחים, תשפר את היחסים ותחזק את האהבה בינינו.
אמנם, הגמרא פותחת בציטוט הפסוק ממשלי "אל תוכח לץ פן ישנאך", ובכך מסייגת את מצוות התוכחה– אין צריך להוכיח 'לץ'. התורה קבעה שמטרתה של מצוות התוכחה היא לחזק את האהבה, ואם הדיבור לא ישיג מטרה זו ואולי להיפך – ילבה שנאה – מצווה לשתוק. "הוכח לחכם ויאהבך". יש להוכיח רק את ה'חכם', שיבין ויקבל את הדיבור הפתוח על הפגיעה.
ממשיכה הגמרא: "מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום, שנאמר: 'אביך צווה… כה תאמרו ליוסף אנא שא נא…" מדברי אחי יוסף בפרשתנו למדה הגמרא כי הסתרת האמת יכולה לאפשר שלום, ואף מעבר לכך – מותר אפילו 'לשנות', דהיינו לשקר, ולהמציא צוואה כדי לחזק אהבה ושלום. אפשר להבין זאת כאמת 'פנימית' על חשבון האמת ה'עובדתית'. יש לשער שיעקב היה רוצה, לו ידע את המציאות, להשאיר צוואה שתאחד את בניו. מה עוד שעצם אמירתם זו מצהירה על רצונם בפיוס ובבקשת סליחה מיוסף, דיבור מחבר כשלעצמו. יחד עם זאת, נראה שיש מחיר ואף סכנה בשתיקה ובשקר. הם עלולים לפגוע באמון ולפתוח פתח לחשדנות, לניכור ולפירוד.
הגמרא מרחיבה את המדיניות שלה כי השלום מצדיק שקר: "ר' נתן אומר: מצווה (לשנות), שנאמר: 'ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני'". שמואל ההולך למשוח את דוד וחושש מתגובת שאול, מקבל הכשר מהקב"ה לטעון כי הוא הולך לזבוח זבח. לבסוף הגמרא מקצינה ואומרת: "גדול השלום, שאף הקדוש ברוך הוא שינה בו", שכששרה מגיבה על בשורת המלאכים שהיא תלד את יצחק היא אמרה: "ואדוני זקן", והקב"ה סיפר לאברהם שהיא אמרה: "ואני זקנתי". שלום בזוגיות, אפוא, מקבל אף הוא עדיפות עליונה. הקב"ה בעצמו משמש לנו דוגמא לשנות מפני שלום הבית. לא נותר לנו אלא לעזוב את סרגל האמת ולאחוז באהבה. כמו שהשלום מצדיק פגיעה בקדושה, בכך ששמו של ה' שנכתב בקדושה יימחה על מי סוטה כדי להשיב השלום והאמון בין איש לאשתו, כך מצדיק השלום פגיעה באמת הצרופה. זהו צעד שלא פשוט בכלל ליישמו בחיים, מפני שאמירת אמת בונה אמון. בכל אופן, מדריכה אותנו תורתנו לבחור בזהירות בדרך השתיקה, או אפילו השינוי, על מנת להעצים את האהבה ואת השלום
