בדרך לכותל

כי תבנה בית חדש…

הישוב כרם רעים ההולך ונבנה במבט ממעוף הציפור
ישראל גולדברג, מנכ"ל קרן אביה

01
כי תצא לכותל לפני זריחת החמה… בשבתות של חודש אלול עדיין לא תש כוחה של חמה. רחובות ירושלים מתעוררים לפנות בוקר לשבת נפלאה וחמימה. מתאמני הבוקר ועובדי בתי המלון מחישים את צעדיהם ליעדם. פחיות בירה ריקות מתגלגלות לאורך המסילה, כעדות לבילוי של צעירים בליל שישי, ברח׳ יפו. קשישה קשת יום, דוחפת עגלת קניות. אוספת פחיות ובקבוקים כדי למוסרם למחזור ולפוך אותם לאוצר קטן. היא מתעכבת ליד המשביר, בכיכר ציון, בסמוך לקרטון גדול, בו ישן כבר חודשים רבים, אחד ההומלסים הוותיקים של ירושלים ולידו עוד שותף – ׳תושב חוזר׳.
לצערי ההומלסים האלה ועוד רבים אחרים, הם כבר מזמן חלק מהנוף הירושלמי.
אינני יודע על מה הם דנים שם. אולי על הבחירות לראשות הממשלה… ואולי על כך, שהרבה זוגות צעירים ייאלצו להיות הומלסים, אם מחירי הדירות ימשיכו להאמיר במהירות מטורפת.
יורד במדרגות השוק. הכותל נגלה לפני – עתיק, עמוס בפתקאות… וממתין כמונו, לגואל.
רחבת הכותל מלאה מפה לפה.
מתפללי ׳ותיקין׳ עומדים עדיין בתפילתם.
אני ממהר להתמקם, בפינתי הקבועה במניין, ליד המחיצה של עזרת נשים.
02
מרים את מבטי ומגלה לשמחתי כי זמביש – זאב חבר – ידידי הטוב והיקר מגוש עציון, הצטרף לתפילה במניין שלנו. לחיצת ידו הלבבית והאמיצה מסגירה את הנשמה הגדולה ואת האנרגיות המדהימות של האיש המופלא הזה. לא אגזים אם אתאר אותו כמוביל ב׳בוני הארץ׳, ממחוללי ההתיישבות החדשה בארץ ישראל, שמצניע את עצמו ואת פועלו בהנהלת ׳אמנה׳ וב׳בתי אמנה׳.
זמביש כובד לעלות לתורה ב׳שלישי׳. וראה זה פלא – במקרה, או שלא במקרה, כי אין מקרה… הפסוק הראשון בשלישי, בפרשת השבוע ׳כי תצא׳, נפתח במילים: ׳׳כי תבנה בית חדש׳׳…
03
בשנים האחרונות, נפלה בחלקי הזכות לעבוד עם בתי אמנה ולהכיר מקרוב את מרצו, חריצותו וצניעותו של זמביש.
אביא כאן רק מקרה אחד להמחשה: בין שאר הפרויקטים, ליוויתי את זמביש ביוזמתו הברוכה, לבנות את ׳כרם רעים׳ – יישוב יהודי חדש, שמוקם על מאות דונמים של אדמות מדינה אסטרטגיות, שעמדו בסכנת השתלטות עוינת על ידי בני הכפרים השוכנים בסמוך לגוש טלמונים שבבנימין.
על הקרקעות החשובות האלו, שיוצרות רצף של התיישבות יהודית בין נריה לחרשה, ניטע כרם של ענבי יין מזנים משובחים.
השכנים הערבים הבינו מיד שהיהודים מנסים למנוע מהם את האפשרות לפלוש ולגזול את אדמות המדינה, כפי שהם עושים בעוצמה ובתדירות הולכת וגוברת, בכל יו׳׳ש.
מידי לילה, יצאו קבוצות של פורעים מהכפרים הסמוכים, במטרה לשרוף את הגפנים ואת תשתיות הכרם.
אביה שלנו, שלמד באותן שנים בישיבה באלון מורה, קרא על כך ב׳ערוץ 7׳ והתקשר אילי בהתרגשות, ממש בדמעות: ׳אבא, חייבים לעזור לשיקום ולהגנת הכרם האסטרטגי הזה, אסור לתת לערבים לבצע את זממם. כמו כן, אנו חייבים להקים בסמוך לכרם עוד יישוב יהודי׳.
באותו שבוע ביקרנו בכרם.
מה רבה הייתה הפתעתי, כשנוכחתי, שהכורם המוכשר שנלחם על כל גפן, על כל שתיל ועל כל תשתית בכרם, הוא לא אחר מאשר החברותא שלי מישיבת מרכז הרב, משיעור ׳בוגרי צבא׳ – שלומי כהן הצדיק.
הצעתי לשלומי, לשמחתו הרבה, את כל העזרה שיכולתי לתת בכוחי הדל.
שמחתו של אביה היקר הרקיעה שחקים. לאהבתו לכל רגב אדמה, בכל חבלי ארץ ישראל, לא היה גבול. תרתי משמע.
לצערי, מספר חודשים לאחר מכן, בדרכו לישיבה, אביה נהרג בתאונת דרכים, ליד קדומים.
שמירת הכרם והקמת יישוב יהודי בטבורו, הפכו בין רגע לצוואתו של אביה, ז׳׳ל, עלי אדמות ארץ ישראל.
למרות התקפות הפולשים, הכרם שנקרא על שמו של אביה היקר שלנו, שגשג, פרח והניב ענבי יין משובחים. היינות שהופקו מענבי ׳כרם אביה׳ עלו על שולחנות מלכים ונשיאים.
כך הכל התחיל. המבנה הראשון שהוקם בכרם שימש כמחסן ׳תחזוקה׳. על קירותיו, שצופו באבני בנימין נחקקה הכתובת – ׳כרם אביה׳.
לידו הונח קרוואן ולידו עוד אחד. אלו היו בתי היישוב הראשונים. בתחילה אוכלסו הבתים על ידי ׳שומרים מסורים׳ ויותר מאוחר ׳תוגברו׳ בחברי גרעין ׳כרם רעים׳. המייסדים חפצו להנציח את שלושת חבריהם מ׳הישיבה לצעירים׳ – היקרים והקדושים, שנהרגו במלחמות ישראל – שמואל וייס הי׳׳ד, שנהרג במבצע חומת מגן, עמיחי מרחביה הי׳׳ד, שנהרג במלחמת הלבנון השנייה ויוני נתנאל הי׳׳ד, שנהרג ב׳עופרת יצוקה׳ .
זמביש והצוות המסור של אמנה ובתי אמנה, בתוספת ׳שחקן חיזוק׳ חשוב – דובי גרינפלד – מזכיר גרעין כרם רעים, פעלו במרץ לתכנון ולהשגת אישורי בנייה ליישוב חדש ומרהיב, שיקום, בע׳׳ה, בליבו של כרם אביה ובו ייבנו בשלב הראשון כ-400 בתים, מרווחים ומעוצבים להפליא, מוקפים בגינות ירוקות.
הודות למאמצים המרובים, כנגד כל הסיכויים, ולמרות כל הבג׳׳צים, שהוגשו על ידי השמאל, שחברו להתקפות של הערבים, התקדמו, בע׳׳ה, ההליכים לאישורי התב׳׳ע. תוך זמן קצר, יחסית, הונחו היסודות לבתים הראשונים של היישוב.
על פי חזונו של אביה – כרם אביה פינה את מקומו ליישוב משגשג וצומח – הוא ׳כרם רעים׳ – אחד היישובים היפים בארץ.
אל היישוב, שהולך וגדל, שממוקם כ-20 דק׳ ממודיעין, מובילה דרך ציורית, שנסללה על ידי משפחת פאליק ותנועת אמנה. הדרך נקראת – ׳דרך אביה׳.
בעזרתם של משפחת פאליק ואמנה נחנכו ביישוב מקווה טהרה מרשים ביופיו וכמובן נבנים גם בית כנסת ואולם אירועים לתפארת.
לאחר השמיטה יאותר, בע׳׳ה, אתר חדש לכרם אביה, שיניב שוב זנים מובחרים של ענבי יין משובחים. כדאי לכם כבר להזמין…
04
בסוף השבוע שעבר נפטרה אליזבת׳ מלכת אנגליה.
עקבתי מעט אחרי הניחומים שנשלחו לעם הבריטי מכל קצוות תבל. התרשמתי מהצער העמוק של מיליונים ברחבי הממלכה ומחוצה לה.
קראתי על הכוונה של מאות ראשי מדינה, מלכים ונשיאים, מכל העולם, להגיע ללוויה.
למרות שהמלכה באנגליה הייתה רק דמות ייצוגית ולא היו לה תפקידים ביצועיים ואחריות שלטונית, הרי שעוצמת החיבור שלה לעם מעוררת התפעלות – ׳לב שרים ומלכים ביד ה׳׳.
רק אציין, לזכותה של המלכה, שהיא הומלכה אחרי קום המדינה היהודית ורק לאחר שהשלטון האכזרי של הצורר הבריטי סולק מארץ ישראל.
ככל הידוע לי ולמרות שלא ביקרה מעולם בארץ ישראל, המלכה אליזבת לא הייתה שותפה למזימה הזדונית – להיות צורר ליהודים, בניגוד לקודמיה בממלכה הבריטית.
להבדיל אלף אלפי הבדלות, דמיינתי לרגע את עוצמתם ותפארתם של מלכי יהודה וישראל, ששרידי ארמונותיהם המפוארים התגלו בעיר דוד וב׳קרדו׳, הנושק לכותל המערבי ולהר המוריה.
מלכי ספר מלכים, בשונה ממלכי אנגליה הנוכחיים, היו שליטים בעלי סמכויות עצומות ואחריות צבאית, מדינית, כלכלית, רוחנית, תורנית ותרבותית.
אלו שהלכו בדרך ה׳ קיבלו גם סיוע ישיר ממלך מלכי המלכים…
תנסו להכפיל, בדמיונכם הפרוע, פי כמה וכמה את עושרו ועוצמתו של השלטון של מלכות הגויים העכשווית בבריטניה (שעל פי רוב, במשך מאות שנים, הייתה שלטון אכזרי, מנוכר, אנטישמי ובעל גישה מאד אגוצנטרית), תוסיפו חסד, יראת שמים, אהבת ישראל, הקרבה עצמית, אחריות לאומית ועוד כמה תוספות מהותיות ותתחילו להבין במעט, את עוצמתה של מלכות יהודה ובנימין.
המלכות בעם ישראל שונה לחלוטין ממלכות הגויים.
המלכות שלנו יונקת את כוחה מהחסד היהודי ולא מ׳חסד לאומים חטאת׳.
מלכות ישראל מבוססת על הערכיות שהוקרנה מספר התורה, שהיה כרוך תמיד על זרועו של המלך.
כוחו של מלך ישראל הוא חוכמתו – חוכמתו, כחוכמת שלמה – החכם באדם – היא אמונתו ונאמנותו להנהגת ה׳, לתורה, לחכמי ישראל ולכוהני המקדש.
מלכי הגויים נהרו מכל העולם כדי לשמוע את חוכמתו של המלך שלמה ולהתרשם מעושרו, מאמונתו, מפיקחות משפטיו ומהנהגתו האמיצה.
למלכות בעם ישראל הייתה, בנוסף לתמיכת נביאי האמת, גם הכוונה של דבר ה׳ מפיו של הכהן הגדול, שנשא על לוח ליבו את החושן, שבו היה המלך מקבל הנחיות צבאיות ואחרות ישירות מפי הגבורה.
כך תתחילו להבין את ההבדל הגדול ממלכות הגויים ואת החיבור המופלא של מלכות עם ישראל לדרך ה׳ – שהיא סוד כוחה, תוקף עוצמתה ועיקר חיוניותה.
להתחדשות של מלכות ישראל אנו שואפים ומתפללים.
יהי רצון שנזכה להתחדשות מלכות ישראל במהרה בימינו.
שבת שלום של סליחות טובות ומועילות. של קירבה לה׳ בהיותו קרוב.

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…