בחדשים האחרונים בקרתי במספר ישובים במסגרת סדנאות נהיגה ובטיחות, ולמדתי להכיר את הבעיות הקשורות בבטיחות בדרכים בתוך היישובים ובדרך אליהם, כגון :כבישים דו סטריים צרים ומפותלים, חלק גדול מהכבישים אינם מוארים, בחלק מהיישובים אין כמעט כבישים ישרים המאפשרים שדה ראיה לטווחים ארוכים יותר. היישוב בנוי בצורת מעגל והכבישים בהתאם (שדה ראייה מוגבל). בחלק מהיישובים אין מדרכות, אין מעברי חצייה ואין שוליים סבירים.
בכל יישוב שאליו הגעתי בקשו המארגנים שאתייחס בהדרכות להתנהגות המסוכנת/רשלנית של חלק מהתושבים. כגון: אי הקפדה על חגירת חגורות בטיחות בנסיעה ביישוב (הורים וילדים), החזקת תינוק/ילד קטן על הברכיים תוך כדי נהיגה, הסעת יותר ילדים מהמותר בחוק, אי הקפדה על משחקי ילדים קטנים על הכבישים המסוכנים ליד ביתם, אי הקפדה על חבישת קסדה ברכיבה על אופניים ועוד…
באחד הישובים ראיתי רכב מותנע עומד בשיפוע חד וחוסם נתיב. בתוך הרכב היה תינוק בוכה. האם הייתה בגן הסמוך עם בנה ודיברה עם הגננת. נכנסתי לגן ובקשתי מהאם לגשת בדחיפות לרכב ו…להפתעתי חיכיתי מחוץ לגן כ – 3 דקות עד שהאם חזרה לרכב ולא הבינה "על מה ההתרגשות… ".
לפתרון הבעיות נאמץ 3 מילים שינחו אותנו, והם: אחריות עירנות וזהירות.
בנהיגה בכבישים מפותלים מאד יש להתאים את מהירות הנסיעה לתנאי הדרך. ביום אפשר לצפור לפני עיקול חד, בלילה יש להבהב לפני העיקול.
חלק מהיישובים דומים ל"רחוב משולב" בעיר. יש צורך להתאים את מהירות הנסיעה ביישוב למגבלות הראיה והשליטה, להכיר את מגבלות היישוב מבחינת הבטיחות ובאסיפות חברים לקבוע יחד את כללי הנהיגה/התנהגות ביישוב, התייחסות לתפקוד משתמשי הדרך, בעיקר הולכי רגל וילדים בשעות הפנאי. יש לקבוע כללי בטיחות חד משמעיים כגון: אין רכיבה על אופניים ללא קסדה, אין תזוזה של רכב בלי שכולם חגורים (גם בנסיעה קצרה ביישוב). כמות הילדים ברכב תהיה עפ"י החוק בלי "עיגול פינות". יש לדבר עם הילדים שיקפידו לחגור חגורת בטיחות גם בהסעות לבית הספר ובחזרה.
נקבל עלינו את הכניסה לחודש האביב תוך הבטחה לשמירת כללי הבטיחות מתוך הרגשה שאנו מקיימים מצות עשה של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". ■
תגובות אפשר לשלוח למייל: avikanta123@gmail.com