כשרלוק

שאל את כשרלוק - כשרות בד"ץ

שלום כשרלוק!
קניתי בשר מוכשר ומוכן לבישול, בכשרות בד״צ העדה החרדית, וראיתי באריזה שאריות של צרור דם. מה עלי לעשות?
שלום לך!
כל הכבוד על הערנות. עליך לחתוך את צרור הדם ולהוציא אותו. בדרך כלל חותכים את צרורות הדם לפני המליחה אך לפעמים הצרורות היו נסתרים ולא נראו לפני פירוק נתחי הבשר. חשוב לציין שהתהליך הנ״ל נכון ונצרך גם לגבי עוף.
בתיאבון. ■

שלום כשרלוק!
כאשר אנו מוזמנים לשמחה או מזמינים לשמחה באולם אירועים עם תעודת כשרות, האם עלי לבדוק עוד נתונים מבחינת כשרות המזון?
שלום לך!
שלום וברכה. ראשית כל, יש לוודא שהתעודה הונפקה על ידי גוף כשרותי כחוק ושהיא עדיין בתוקף. כמו כן חשוב לוודא שכל האוכל המוגש מגיע מהאולם עצמו, מכיוון שלעיתים המשפחה מביאה מאכלים שבושלו בחוץ או שבעלי האירוע מזמינים בר חיצוני והדבר בעייתי מאוד. זה נכון לכל סוגי הבר: מתוקים, קפה, טבון, משקאות חריפים, פירות וכו’. הבר צריך להגיע עם תעודת כשרות מיוחדת לאירוע בה מפורט מה מוגש. על המשגיח לוודא שאכן הבר מגיש רק מה שמופיע בתעודה. בנוסף, על פי נהלי הכשרות, גם אם המנות באולם הן בכשרות רגילה- יש צורך במשגיח צמוד בזמן הכנת האוכל ובמהלך האירוע. (למשל, להשגיח שלא יהיה בישול נכרי וכו’).
על המשגיח לדאוג שישתמשו בירקות עלים ובעישבי תיבול מגידול מיוחד למניעת חרקים ושיישטפו אותם היטב. כמו כן, עליו לברור אורז וקטניות, לצלות כבד ולבדוק שיש אישורי כשרות על כל חומרי הגלם באולם. לכן, אורח באירוע צריך לבקש לראות תעודת כשרות ולוודא שהיא בתוקף. כדאי לבדוק את הדברים גם עם המשגיח עצמו. בעל האירוע צריך לוודא את קיום הנהלים הנ”ל אצל המשגיח ולסכם עימו מראש בקשות מיוחדות (אם יש). אפשר גם לשוחח עם מפקח הכשרות של הרבנות המקומית.
כמובן, יש לברר את כל הנ”ל מראש. מזל טוב!

שלום כשרלוק!
שלום כבוד הרב, אשתי מאוד אוהבת פרחים, בעיקר לכבוד שבת קודש. האם יש דינים מיוחדים לגבי רכישת פרחים לנוי בשנת השמיטה?
שלום לך!
בעניין פרחים, הדבר תלוי: אם הם נזרעו לפני השביעית, אין בהם ריח ומגדלים אותם לנוי בלבד, אפילו שנקטפו בשביעית – לא חלה עליהם קדושת שביעית.
אך אם הפרחים נועדו גם לריח טוב, דינם כירקות. דהיינו, אם נזרעו ונלקטו בשביעית – אסורים בשימוש. אם פרחים שנועדו גם לריח טוב, נזרעו לפני השביעית ונלקטו בשביעית – חלה עליהם קדושת שביעית. אם הפרח או הצמח גדל בעציץ שאינו נקוב (נקב קטן להוצאת מים לא נקרא ‘נקוב’ לעניין זה) ויש אומרים גם אם גדל פרח או צמח בעציץ נקוב אך כשיש דבר המפריד בינו לבין הקרקע (כגון צלחת) – אם עומד בבית תחת קורת גג אין עליו דיני שביעית.
אך יש להיזהר שלא יצאו הענפים מחוץ לעציץ.
מיותר לציין, שאת העציץ הנ”ל אסור להוציא למקום ללא קורת גג (אפילו למרפסת לא מקורה).

שלום כבוד הרב, האם בארבעת המינים חלה קדושת שביעית? איך עלי לנהוג בהם השנה?

שלום לך!
לגבי אתרוגים – אם חנטו לאחר ראש השנה התשפ”ב ונקטפו מפרדסים של יהודים, לכל הדעות חלה עליהם קדושת שביעית (אסורים במסחר, אסור להפסידם וכו’) והם פטורים מתרומות ומעשרות. (דיני אלו יתקיימו רק באתרוגים של תשפ’’ג)
אם חנטו לפני ראש השנה, אף אם נקטפו לאחריו, צריך לנהוג בהם קדושת שביעית לחומרא, אך חייבים בתרומות ומעשרות (מעשר עני של השנה השישית) ללא ברכה. לגבי לולבים וערבות – אין בהם קדושת שביעית. לגבי הדסים – אם נלקטו בשמיטה לצורך מצווה אין עליהם קדושת שביעית.
אם נלקטו גם בשביל מצוות ארבעת המינים וגם כדי להריח בהם כבשמים, בהבדלה, במוצ”ש וכד’, צריך עיון.
אם נלקטו בשמיטה רק בשביל להריח בהם, יש עליהם קדושת שביעית.

לכבוד תחילת שנת השמיטה הבעל"ט, חשוב לי ולרעייתי לדעת איך להתנהג בעניין הפרשת תרומות ומעשרות, קניית פירות וירקות, אכילתם וכו'

שלום לך!
ישנם סוגים שונים של יבולים בשוק ולכל סוג יש דרך שימוש, אכילה ושמירה:
א'. יבול שנה שישית – אין בו קדושת שביעית וצריך להפריש ממנו תרומות ומעשרות כבכל שנה רגילה.
ב'. ירקות במצע מנותק שגודלו בחממה – גם בהם אין קדושת שביעית ויש להפריש מהם תרומות ומעשרות ללא ברכה.
ג'. אוצר בית דין (בפירות ובחלק מהירקות) – יש בהם קדושת שביעית ואין להפריש תרומות ומעשרות.
ד'. יבול של 'היתר מכירה' – אין בו קדושת שביעית (יש מחמירים שכן), ויש להפריש תרומות ומעשרות ללא ברכה מספק.
ה'. יבול נכרים או מחו"ל – אין בן קדושת שביעית ואין להפריש תרומות ומעשרות.
בנוסף על כך – בקניית כל תוצרת חקלאית, בשנת השמיטה, צריך לוודא שיש אישור כשרות מיוחד לשנה זו. כמו כן, אסור לקנות יבול מאדם, שחשוד שעשה בגידולי השדה, הפרדס או המטע, מלאכות חקלאיות האסורות בשנת השמיטה.
על יבול של חקלאי ישראל בשמיטה חלה קדושת שביעית ולכן:
א'. היבול אסור בסחורה רגילה (אלא בשינוי).
ב'. אסור בהפסד הסחורה – כמו השלכת הפרי או הירק ברחוב, או לפח – ללא עטיפת הפרי או הירק בשקית. וכן אסור באכילה או הכנה מבזה, כגון – הכנת הפרי או הירק במעיכה, אם זו לא הדרך הרגילה לאוכלם.
ג'. אסור בביזוי – כמו – לשחק בפרי או לעשות ממנו קישוטים מגולפים לשולחן או לדרוך עליו או לעשות ממנו משחקי כדור וכד'.
ד'. צריך לאכול את הפירות בעונתם ולא להשאירם לאחר זמן הביעור (כשאזלו מהשוק).
ה'. אסור להוציא פירות וירקות עם קדושת שביעית מארץ ישראל שגם היא קדושה.
שתהיה שנה טובה, בריאה, כשרה, קדושה בקדושת שביעית ומבורכת!

הרב חגי בר-גיורא, מנהל מחלקת כשרות תעשייה וחרושת, הרבנות הראשית לישראל.

שלום כשרלוק!
אנו אוכלים בעונה לא מעט תותים, פשוט כי אנו אוהבים… שמעתי לאחרונה שיש חרקים בתותים. אמנם זו לא העונה, אבל חשוב לי להתכונן…. מהו האופן בו ניתן לשטוף את התותים מחרקים? אשמח לדעת.

שלום לך!
בתותים באמת יש בעיה. ערכנו בדיקות רבות בנושא ונוכחנו לגלות ששטיפת התותים כפי שהיה מקובל אינן יעילות מספיק, ועדיין עלולים להישאר חרקים. גם אם למראית העין נראה שאין חרקים, צריך לדעת שיש מקומות מסתור מתחת לנקודות המקשטות את הקליפה הדקה, שעל מעטפת התות, וכן סדקים בהם עלולים להימצא תולעים קטנות מאד, גם אם התות יפה ואיכותי. לכן לשאלתך, ראוי להיזהר מאד בתות שדה טרי. מותר לכתחילה לאוכלו ע”י קילוף כל הפרי עד להסרת כל השקעים והורדת עלי הכותרת עם מעט מבשר הפרי שתחתיהם ולשטוף הייטב תחת זרם מים. אם השימוש בתות הוא לצורך ריסוק בבלנדר – אפשר להקל, לאחר הורדת עלי הכותרת עם מעט מהפרי, שריית התות עם מעט מי סבון ושטיפה טובה, שלוש פעמים, תחת זרם מים ואז ריסוק בבלנדר.
אם התות רך ופגוע בחלקו – צריך להוריד החלקים הרכים. ואז להשתמש כפי שפרטתי. ■

שאלה: יש לנו תנור אחד במטבח, האם יש דרך להשתמש בו גם למאכלים בשריים וגם למאכלים חלביים בנפרד? ומה לגבי מאכלים פרווה?

תשובה:  
על מנת לענות על השאלה הנ"ל יש להקדים ולהביא מחלוקת בעניין הכשרת כלי מבשר לחלב או להיפך: לדעת המגן אברהם (תק"ט י"א) אסור להכשיר כלל כי הדבר עלול לגרום למכשול. לעומתו, כף החיים (שם מ"ה) מביא דעות שיש מקלים להכשיר כלי חלבי שלא השתמשו בו באותו היום ולהופכו, לאחר הכשרתו, לבשרי.
ולכן לגבי הכשרת התנור מבשרי לחלבי, או להיפך – יש החוששים לדעת המגן אברהם ולכן אוסרים שימוש בתנור אחד גם לבשרי וגם לחלבי. יש מקלים ומתירים בתנאי שמתקיימים התנאים הבאים:
1. ניקוי התנור באופן יסודי.
2. להדליקו על ריק למשך חצי שעה על החום הכי גבוה.
3. להמתין 24 שעות מהשימוש האחרון.
4. שהאוכל הנאפה בתנור יהיה מכוסה לגמרי.
(לכתחילה צריך את כל ארבעת התנאים. בדיעבד אפשר להסתפק רק ב-1 ו-2).

לגבי שימוש באותן תבניות לבשר ולחלב בנפרד – ידוע שתבניות צריכות ליבון ע"מ שיוכשרו (ש"ך ביו"ד קכ"א ח'), והיות שקשה ללבן תבניות יש לייחד תבניות נפרדות לבשר ולחלב.

לגבי אפיית מאכל פרווה בתנור שאינו פרווה – אם עברו 24 שעות מהאפייה הבשרית או החלבית האחרונה ניתן לאפות מאכל פרווה.

הרב חגי בר-גיורא, מנהל מחלקת כשרות תעשייה וחרושת, הרבנות הראשית לישראל.

 

הקיץ הגיע ואיתו החום והרצון להתקרר מעט. כיף לשתות משקאות קרים לאכול גלידה ולשתות שיק פירות. ברור שאכילת גלידה ושתיית מיצים מפירות טבעיים מומלצת כבריאה יותר מנשנושי עוגות. אולם יש לדעת שבשעה שאנו קוצצים פירות לגלידה או למיץ, לפעמים נשארים חרקים. 
את המיצים לא מסננים סינון דק כי רוצים שיורגש הפולפה הבשרני של הפרי וכך גם בשיקים ובגלידות שמכילים פירות. המפעלים רוצים שנרגיש את הפרי, ולכן הפרי רק נקצץ ולא הופך לנוזל שסונן. גם כאשר מכינים שיק מפירות בבית, מובן שמעדיפים שהפרי יורגש. אם נקצוץ את הפרי דק כדי שלא יישארו חרקים – נבטל את האיסור בידיים, דבר זה אסור באכילה. 
לכן לכתחילה יש להשתמש בפירות שלא מוחזקים כנגועים בחרקים או שגודלו בגידול מיוחד למניעת חרקים או עברו טיפול למניעתם. וכמובן צריך לבדוק את כשרות חומרי הגלם.
בתיאבון
 

ההלכה מצילה ממוות גם מרגישות לחלב

ידועה ההלכה (יורה דעה צ"ז, א': "אין לשין עיסה בחלב שמא יבא לאכלה עם הבשר. ואם לש כל הפת אסור אפילו לאכלו לבדו…"). ההיתר ללוש עיסה עם חלב קיים רק כאשר אין חשש לטעות כגון שהגבינה ניכרת כלפי חוץ או שיש לעיסה שינוי צורה שידוע לכל כמו בורקס משולש ומאפה קטן שנאכל בבת אחת. היום נוספה בעיה בריאותית, מכירת דברי מאכל בתפזורת כמו: סוכריות ודברי מאפה שאין בהם שינוי ניכר בין חלבי לפרווה ואנשים הרגישים לחלב יכולים להסתכן. לכן יש לחייב את המשווקים שידפיסו אריזות בצבע שונה ובכיתוב בולט "חלבי" עבור המוצרים החלביים. גם במוצרים שנמכרים ארוזים יש לעשות שינוי בולט בצבע האריזה בין חלבי לפרווה חוץ מהכיתוב "חלבי" כגון בגלידות, בשוקולד, בממרח שוקולד, ברטבים ובחטיפים כי "סכנה יותר חמורה מאיסור".

בברכה הרב חגי בר-גיורא כשרות תעשיה הרבנות הראשית לישראל

שלום כשרלוק!
שכחתי לברך ברכה אחרונה על הסעודה שאכלתי. האם עדיין אני יכול לברך עליה?
שלום לך!
אסור לאדם ליהנות מן העולם הזה בלא ברכה, ועל כן אנו מברכים לפני אכילת מאכל ושתיית משקה, גם אם האכילה או השתייה מועטות וחיוב הברכות הוא מדרבנן. החיוב לברך לאחר אכילה או שתיה הוא מהתורה ל]י הפסוק: “ואכלת ושבעת וברכת״, והחיוב הוא רק כאשר אוכלים מאכל שנפחו כ’זית’ (בלחם- 27 גרם, בפירות, בשר ודגים- 30 גרם) בתוך 4 דקות או שותים משקה ששיעורו ‘רביעית’ (86 גרם).
אדם יכול לברך ברכה אחרונה כל עוד לא נתעכל עדיין המזון בגופו. שיעור זמן זה הוא לרוב כ72 דקות, ובעצם- כל זמן שעדיין שבע מהארוחה הקודמת שאכל. ■
הרב חגי בר- גיורא, מנהל מחלקת כשרות תעשיה וחרושת, הרבנות הראשית לישראל

אני יוצא בקרוב לפגישות עסקים דחופות בחו”ל ויכול להיות שאהיה במקומות בהם לא ניתן להשיג לחם שנאפה על ידי יהודים. מה עושים בשבת עם לחם משנה?
שלום לך, חז”ל גזרו לא לאכול פת של גוי גם כאשר לא קיימת בעיית כשרות בייצור הלחם. הם התירו בשעת הדחק לאכול פת של גוי כאשר אין פת של יהודי בנמצא, או כאשר הפת של היהודי גרועה יותר ובתנאי שהגוי אופה את הלחם על מנת למוכרו (ולא עבור בני ביתו). אנו זכינו ב’’ה לגור בארץ ישראל שבה יש פת ישראל בשפע, ולכן ראוי לנו במיוחד שגם בשהייה בחו”ל נאכל פת ישראל. ניתן להביא מהארץ לחם פרוס, מצה או קרקרים.
אני חייב להדגיש שקיימת גם בעיית כשרות בייצור הלחם ע’’י גויים כי הם לא מנפים את הקמח וגם עלולים לאפות לחם חלבי עם חלב של גוי, או שלפעמים מוסיפים ללחם שומן חזיר או מורחים את התבניות בו. מי שבדיעבד “נתקע” בלי לחם יש לו לברר ברבנות המקומית בחו”ל היכן אפשר לקנות. לא ניתן להסתמך על סוג לחם מסוים ולסבור שאין בו בעיות כשרות כי כל מאפיה יכולה להוסיף מרכיבים לא כשרים. על מנת שפת לא תיחשב כפת עכו”ם (גם כאשר אין בעיית כשרות) היהודי צריך להשתתף באפייה, למשל – ע”י הדלקת התנור. וכמובן שעדיף לטייל בארצנו הקדושה אלא אם כן זה לצורך עסקים וכד’, כי אין היתר פשוט לצאת לחו”ל.

שלום כשרלוק!
המאכל האהוב עליי הוא פיצה, ולאחרונה אני נתקל בדעות האומרות שיש ליטול עליה ידיים, ונגד דעות שטוענות שיש לברך עליה מזונות. מה דין הברכות בפיצה?
שלום לך! ישנן פיצות שהוכנו מבצקים רגילים של לחם, ועליהם ברור שיש ליטול ידיים ולברך ברכת המזון. עם זאת, לרוב בצקי הפיצות נילושים במי פירות, ולכך ברכתם היא מזונות כדין פת הבאה בכיסנין. במצב כזה, אדם שמחליט כי הפיצה תהיה מאכלו העיקרי והוא קובע סעודתו עליהם צריך ליטול ידיו לפני האכילה ולברך בסופה ברכת המזון. שיהיה בתיאבון!
מלוקט מתוך מדריך הכשרות של בד”ץ העדה החרדית.

שאלה: שלום לך כשרלוק חברי הטוב, מה שלומך היום? אמש החלטנו להזמין פיצה משפחתית ענקית לארוחת הערב, רצינו לפנק את הילדים לכבוד יום ההולדת של הבת הקטנה שלנו. האם עלינו לברך על הפיצה ברכת "המוציא" או ברכת "בורא מיני מזונות"?   תשובה: שלום לך חברי הצדיק, שלומי טוב ברוך השם, איך אצלכם? ראשית מזל טוב לבת החמודה ולהורים היקרים, שבעזרת השם תרווה ממנה נחת ושמחה! חשוב לדעת שבצקי הפיצות נילושים על פי רוב במי פירות, ולכן מברכים על הפיצה "בורא מיני מזונות". אך יחד עם זאת, אדם הקובע סעודה על הפיצה, צריך ליטול את ידיו ולברך ברכת "המוציא". השיעור בקירוב של 'ספק קביעת סעודה' הוא משני משולשים של פיצה ומעלה, ולכן מי שאוכל יותר ממשולש אחד גדול ממש (כ180 גרם) – עליו ליטול ידיים, לברך "המוציא" ולאחר הסעודה לברך ברכת המזון. הרבה מזל טוב! (המידע מלוקט ממדריך הכשרות של בדץ העדה החרדית. ט.ל.ח)

שלום כשרלוק! אודה לך אם תסביר לי מדוע בדורות הקודמים היו אוכלים ירקות עלים רגילים שלא היו מרוססים),
ואילו בדורנו אוסרים לאכול ירקות עלים רגילים?
תשובה: שלום לך, ירקות ופירות שיש בהם שאריות חומרי הדברה באופן מוגזם, מעל התקן – ברור שאסור לאוכלם כי הם מהווים סכנה בריאותית יותר חמורה מאיסור הלכתי. לגבי ירקות שיש בהם חשש תולעים, נכתב לפני כ- 002 שנים בחכמת אדם (לח, טו) :"הירקות בכל המדינות מוחזקים בתולעים וכן ירק פטרוזליה… וכן בצלים ירוקים… וצריך לבדוק היטב היטב, וכן קטניות ירוקות בעודן בשרביטין מוחזקים מאוד בתולעים ואסור לאוכלן עד שיפתח כל שרביט ושרביט ובדוק כל אחד בפני עצמו…" וכן נכתב לפני כ- 021 שנים בבן איש חי שישנם תולעים בסלק ובנענע ושאין לאוכלם. מכאן אנו רואים שגם בדורות הקודמים אסרו על אכילת ירקות המוחזקים בחרקים ונשמרו מאד מכך.
לגבי ירקות עלים – הם ידועים כמוחזקים כנגועים בחרקים ולכן יש חברות נבחרות שמגדלות אותם בגידולים מיוחדים בחממות מבודדות ורשתות כפולות ובודקים לפני השיווק באופן מדגמי בכמה אחוזים מכל משטח ומשטח בדיקות מעבדה מקצועיות על ידי מומחים. כל זה כדי כדי לוודא הייטב שאין בהם תולעים. אם נמצאו במדגם חרקים שלא יורדים בשטיפה פוסלים את משלוח הירקות ולא משווקים אותו לצרכן. אם בירקות שהשטיפה מועילה להם נמצאו פחות מחמישה חרקים שיורדים בשטיפה משווקים אותם כי סומכים על הקונים שישטפו אותם לפני השימוש (ועל כן על שקיות האריזה של ירקות העלים מודפס בפירוש שיש לשטוף לפני השימוש). מסקנה: ניתן לשווק ירקות אחרים באריזות מיוחדות, שנמכרים שטופים היטב ומוכנים לאכילה על פי נהלי הכשרות, רק כאשר לא נמצא בהם אף חרק כי ברור שלא ישטפו אותם. לכתחילה לפני שבת כמובן שיש להשרות את העלים בחומר שגורם לחרקים לרדת, ועל אחת כמה וכמה כאשר רואים עליהם חרקים חיים. כבר הסברנו בעבר שהשרייה ושטיפה בבית בסבון לא מועילים לנקות תולעים בירקות עלים, שלא גודלו בתנאי חממה מבודדים ומיוחדים. ירקות טריים צריך לשטוף לפי ההנחיות שעל האריזה.
הרב חגי בר- גיורא, מנהל מחלקת כשרות תעשיה וחרושת, הרבנות הראשית לישראל

שלום כשרלוק. השבוע קניתי חסה טרייה אצל הירקן השכונתי. האם שטיפת הירק או השרייתו במי סבון יעילים לסילוק התולעים?

תשובה: שלום לך! לא קיים חומר שכאשר שוטפים או משרים בתוכו את ירקות העלים, הוא מסיר את כל סוגי החרקים- לא מי סבון, לא חומץ ולא מי מלח. לכן, צריך לדעת שהחרקים כמו זבוב המנהרות, ביצים (=אחרי שלושה ימים הופכות לחרקים) אקריות, כנימות עלה וזחלי עש לא יורדים מהעלים לאחר השריה או שטיפה בחומרים הנ"ל או בכלל.  החרקים זבובים, עכבישים, טריפסים ופסוקים יורדים בשטיפה מעלים רחבים לא מפותלים כגון: חסה ועלי סלק (מנגולד). אולם בכרוב, כרובית, ברוקולי, בצל ירוק ולוף התולעים נכנסים בפיתולי הירקות ולכן לא כולם יוצאים בהשריה או אף בשטיפה. לכן, חשוב מאד להקפיד ולבדוק אילו ירקות עלים קונים. מומלץ לקנות ירקות עלים שמגודלים לכתחילה בתהליך גידול מוקפד ומיוחד – "ללא חשש תולעים", בהשגחה טובה וידועה. גם במקרה כזה יש לקרא היטב את הוראות היצרן שמודפסות על השקית, בדרך כלל יש צורך בבדיקה ובשטיפה נוספת לפני האכילה. בתיאבון!
בברכה, הרב חגי בר- גיורא, מנהל מחלקת כשרות תעשיה וחרושת, הרבנות הראשית לישראל

לקראת החג אנו מכינים ארוחה גדולה יחסית שתכלול דגי סלמון ונסיכת הנילוס. קנינו מראש דגים קפואים, כיצד נדע שכשרותם תקינה?
תשובה: בדגי סלמון ונסיכת הנילוס קפואים המיובאים עם עור ונמצאים תחת פיקוח השגחת הבד"ץ ישנה הקפדה שלא יהיו מוזרקים בהם חומרים שנמצאים תחת חשש כשרות. ניתן לראות את סימני הטהרה על הדגים, אך ייתכנו טפילים על עור הדג ולכן יש לשטוף ולשפשף אותו היטב לפני השימוש. את הסלמון מקפידים לייבא מנורבגיה וצ'ילה ולא מסין כי שם הם נגועים בתולעי אניסקיס.
שיהיה בתיאבון וחג שמח!

הקיץ הגיע ואיתו החום והרצון להתקרר מעט. כיף לשתות משקאות קרים לאכול גלידה ולשתות שיק פירות. ברור שאכילת גלידה ושתיית מיצים מפירות טבעיים מומלצת כבריאה יותר מנשנושי עוגות. אולם יש לדעת שבשעה שאנו קוצצים פירות לגלידה או למיץ, לפעמים נשארים חרקים.
במפעלים לא מסננים את המיצים סינון דק כי רוצים שיורגש הפולפה הבשרני של הפרי וכך גם בשיקים ובגלידות שמכילים פירות. המפעלים רוצים שנרגיש את הפרי, ולכן הפרי רק נקצץ ולא הופך לנוזל שסונן. גם כאשר מכינים שיק מפירות בבית, מובן שמעדיפים שהפרי יורגש. אם נקצוץ את הפרי דק כדי שלא יישארו חרקים – נבטל את האיסור בידיים, דבר זה אסור באכילה.
לכן לכתחילה יש להשתמש בפירות שלא מוחזקים כנגועים בחרקים או שגודלו בגידול מיוחד למניעת חרקים או עברו טיפול למניעתם. וכמובן צריך לבדוק את כשרות חומרי הגלם.
בתיאבון

שאלה:
כשרלוק, מה שלומך?
יש לי קרוב משפחה שחלה לאחרונה, והרופא הורה לו לקחת תרופה שאיננה רשומה ברשימת התרופות הכשרות לחג הפסח.
מה עליו לעשות?

תשובה:
שלום יקירי,
מי ששוכב במיטה מפני חוליו, או הסובל מכאב חזק עד שנחלש כל גופו, וכן המתהלך כבריא אבל עלול ליפול למשכב אם לא יקבל טיפול מבעוד מועד כגון חולה אסטמה, סכרת, דלקת פרקים או הסובל ממחלת לב אף שאינה מסוכנת, מותר לו לקחת כדורי בליעה.
אפילו אם הם מוקשים על ידי חומר חמץ או ממותקים על ידי חומר חמץ, אך יבלע את הכדורים ללא מים.
שיהיה בעזרת השם לתועלת ולבריאות טובה,
חג כשר ושמח, תבשר בשורות טובות,
כשרלוק.
(המידע מלוקט מקובץ הנחיות “כשרות תרופות לחג הפסח” שנערך על ידי הרבנות הראשית לישראל בשיתוף עם ועד הכשרות של בד”צ העדה החרדית)

שאלה:
כשרלוק שלום, שמי רועי, מה שלומך?
זכיתי לאחרונה להתחיל לשמור תורה ומצוות, ומכיוון שחשוב לי לקיים את מאמר חז”ל ללמוד שלושים יום קודם החג את הלכותיו, התחלתי בחודש אדר ללמוד על הפסח.
לראשונה שמעתי שישנם כמה סוגי מצות, האם תוכל לתת לי כמה טיפים?
תשובה:
שלום רועי, נעים מאד! זכות גדולה זכית!
אכן, להלן כמה מסוגי המצות:
“מצת יד” – שנעשית ביד ומקפידים שכמות הקמח תהיה עד 1300 גרם כדי שהבצק לא יתחמם. יש המקפידים דווקא להשתמש במצות יד. ויש שמהדרים שגם הטחינה תעשה במטחנת יד.
“מצת מכונה” – שהיא המצה המרובעת והמוכרת. יש רבנים חסידיים שחששו שאי אפשר לקיים את הכוונה ההכרחית ‘’לשם מצת מצווה’’, כי המכונה הלשה אינה יכולה לדבר ואין לה כוונה… כמו כן היה בעבר חשש לחמוץ בגלל חום הבצק, כיון שעושים בצק מכמות גדולה של קמח ומים או מחשש שיפלו לבצק פרורים מהבצק שכבר החמיץ מייצור קודם.
רבים רואים ב”מצת מכונה” הידור בזכות המהירות של ההכנה, ללא מגע יד אדם, ובשל היכולת לנקות היטב את המכונה ולשלוט ולהקפיד בכל תהליך הייצור. היום מנקים ומחליפים את המיקסר כל 18 דקות ומנקים בשאיבה ובלחץ אויר את קוו הייצור בזמן הייצור.
כדי שהבצק לא יתחמם מקפידים שישאבו את המים בשקיעת החמה כדי שיהיו קרירים וכן ינוחו כל הלילה. את המצה עושים מקמח ומים בלבד.
את עניין הכוונה, במצת מכונה, פותרים כשאומר המפעיל את המכונה בשעת הפעלתה “לשם מצת מצווה”.
“מצה שמורה” – במצה רגילה שומרים על הקמח משעת טחינתו שלא יבוא במגע עם מים מחשש חמוץ. לעומת זאת במצה שמורה שומרים כבר את החיטים משעת הקצירה שלא יבוא במגע עם מים. משום כך מצה שנאפת מחיטים אלה נקראת מצה שמורה. חשוב לאכול מצה שמורה לפחות בליל הסדר.
“מצה עשירה” – היא מצה שנילושה במי פירות שאינם גורמים לחמוץ ולכן לא מנקים את קוו הייצור בזמן הייצור. יש שמקפידים שלא לאוכלה מחשש שיש עירוב של מים בחומרי הגלם ובזה יש חשש להחמצה. במצה זו אי אפשר לצאת ידי חובת אכילת מצה בליל הסדר.
יש מקפידים שלא לאכול “מצה שרויה” – מחשש שמים יגיעו לקמח שנדבק על המצה והדבר יגרום לחמוץ. לכן מי שחושש ל”מצה שרויה” לא אוכל בפסח “קניידלך” ו”מצה בביצה” ועוגות מקמח מצה ועוד מיני מאכלים שבהם מערבבים מצה במשהו רטוב.
ראוי לציין שרוב המצות נאפות מקמח מלא אפילו שזה לא רשום על האריזה.
ויש גם מצות כוסמין כשרות ובריאות ואפילו שמורות, וגם מצות משיבולת שועל ללא גלוטן המיועדות לליל הסדר רק למי שאסור לו גלוטן. חג כשר טעים ושמח.
הרב חגי בר גיורא מנהל מחלקת כשרות תעשייה וחרושת, הרבנות הראשית לישראל

שאלה:

כשרלוק ידידי, מה שלומך? איך עבר עליך השבוע?
בשבת הקרובה יתארחו אצלנו, בעז"ה, חברים טובים שאינם שומרי תורה ומצוות. כשהם מגיעים אלינו הם מביאים איתם, בד'רך כלל, בקבוק יין איכותי לכבוד שבת קודש.
הבנו שיש אולי בעיה של "יין נסך" כי אנו לא יודעים מי נגע ביין בדרך. רצינו לשאול מה לעשות?
תשובה:
שלום עליכם, חברי הצדיק!
ב"ה אצלנו הכול מצוין! קיבלנו את החיסון השני לפני שבועיים ואנו חשים ממש בטוב.
ראשית, חשוב שנדע, ביקבים בארץ מקפידים שרק מי ששומר שבת נוגע ביין.
דבר נוסף, כל זמן שהבקבוק סגור בפקק ומעליו קפסולה, הדבר נחשב ל-"2 חותמות"
כך היין שמור מבחינה הלכתית, ואין בעיה או חשש ליין נסך. לכן אפשר לקבל את היין ש"טייל" במקומות שונים גם ממי שאינו שומר שבת.
הבעיה מתחילה רק כאשר פותחים את הבקבוק ואז מן הסתם אין 2 חותמות. כאן אדגיש: אם היין שבבקבוק "מבושל", הוא איננו הופך ליין נסך, ויש מקילים כנ"ל גם ביין מפוסטר. לכן אין לחשוש במקרה של יין מבושל או מפוסטר ליין נסך, אפילו אם נגע בו יהודי שאינו שומר תורה ומצוות.
אני רוצה לציין שאם מדובר ביין לקידוש, אז לפי הרמב"ם עדיף יין לקידוש שאיננו מבושל ושאין בו כל תוספות.
חשוב שתדעו, שיין שלא מצוין עליו אם הוא מפוסטר או לא, יתכן ויש בו ערבוב בין שני סוגי יין: מבושל ושאינו מבושל. ואז צריך לחשוש לשני השימושים כלומר, מצד אחד מי שמקפיד על יין לא מבושל לקידוש, לא יכול להשתמש ביין מעורב לקידוש. ומצד שני צריך להקפיד שמי שלא שומר שבת לא ימזוג אותו.

תזכו תמיד להנות מיין שמשמח לבב אנוש… ותארחו בשמחה ובאהבה מתוך קירוב לבבות.
שלכם – כשרלוק
הרב חגי בר גיורא, מנהל מחלקת כשרות תעשייה וחרושת,
הרבנות הראשית לישראל

שאלה:
כשרלוק ידידי, מה שלומך?
היום לקחתי איתי, כמו בכל בוקר, פריכיות לארוחת הבוקר בעבודה.
אני מברך עליהן “בורא מיני מזונות”, וזו אכן הברכה שבירכתי לפני שאכלתי. אבל יהל ישראל, שיושב במשרד לידי, העיר לי שעליי לברך על פריכיות “שהכול נהיה בדברו”. שיתפנו את שלומית, המנכ”לית בשאלה, והיא אמרה שאצלם בבית רגילים לברך על פריכיות “בורא פרי האדמה”.
כיצד עלי לנהוג?
תשובה:
שלום עליכם, חברי הוותיק! שלומי ברוך ה’ מצוין, מקווה שכך גם אצלכם.
אכן, יש מחלוקת לגבי הברכה על פריכיות.
כידוע, יש פריכיות שעשויות משיבולת שועל, או מחיטה, או מכוסמין, או מאורז, ויש גם פריכיות שעשויות מכמה סוגים יחד.
מכיוון שכך, אנו נוהגים לברך על פריכיות “שהכול”. אך אכן, כמו שאמרת, יש הנוהגים לברך “מזונות” ויש הנוהגים לברך “בורא פרי האדמה”.
שיהיה בתיאבון ולבריאות!

שאלה:

כשרלוק שלום! מה שלומך? פורים שמח!
לכבוד ימי הפורים קנינו לסעודה יינות כיד המלך כדי להאדיר ולהגדיל את השמחה על הנס שזכינו לו בפורים ובימינו. כדי שגם ילדינו הקטנים ישתתפו בשמחה, קנינו בעבורם מיץ ענבים.
התלבטנו, האם עלינו לברך בברכת “מעין שלוש” על מיץ הענבים והיין “על פרי גפנה”? וגם על איזה יין נעדיף לקדש בשבת?
תשובה:
שלום ידידי הטוב, פורים שמח!
אשריכם ישראל על הרצון לכבד את שמחת סעודת הפורים ולהודות על הניסים ועל הנפלאות.
חשוב לדעת שבמיצי הענבים מגוון דרכי ייצור. הברכה האחרונה משתנה, בהתאם לדרך הייצור. יש יקבים שמשתמשים במיץ ענבים שיוצר בחו”ל אף על פי שהם כותבים על התווית: “מיוצר וממולא ביקב”. על כן יש לשים לב גם לאותיות הקטנות המציינות: “יבול חו”ל”. אם הן כתובות על היין, עלינו לברך על היין או על מיץ הענבים: “ועל פרי הגפן” ולא “על פרי גפנה”.
לגבי קידוש בשבת, יש יקבים שמוהלים את מיץ הענבים במים. כמה מהיקבים גם כותבים על הבקבוק “100% מיץ טבעי”, כי מים גם הם טבעיים. למרות זאת לפי רוב השיטות, כולל הבית יוסף, אפשר לקדש על מיץ הענבים כי בכל היקבים רוב המיץ הוא מענבים ולא ממים. קיימת שיטה אחת שסוברת שלקידוש במיץ ענבים צריך 100% מיץ מענבים.
לנוהגים כרמב”ם, הסובר שלקידוש צריך לברך על יין נטו בלי שום תוספות ויין שאינו מבושל, יש לשים לב שעל התווית מודפס שהיין “לא מבושל” או “לא מפוסטר”. קידוש לפי שיטת הרמב”ם מאפשר לקדש רק ביין, מפני שמיץ ענבים הוא תמיד מבושל או מפוסטר.
שבת שלום ופורים שמח!
הרב חגי בר גיורא 
מנהל מחלקת כשרות תעשייה וחרושת,
הרבנות הראשית לישראל

שאלה:

כשרלוק ידידי, מה שלומך? איך עבר עליך השבוע?

בשבת הקרובה יתארחו אצלנו, בעז"ה, חברים טובים שאינם שומרי תורה ומצוות. כשהם מגיעים אלינו הם מביאים איתם, בד'רך כלל, בקבוק יין איכותי לכבוד שבת קודש. 

הבנו שיש אולי בעיה של "יין נסך" כי אנו לא יודעים מי נגע ביין בדרך. רצינו לשאול מה לעשות?

תשובה:

שלום עליכם, חברי הצדיק!

ב"ה אצלנו הכול מצוין! קיבלנו את החיסון השני לפני שבועיים ואנו חשים ממש בטוב.

ראשית, חשוב שנדע, ביקבים בארץ מקפידים שרק מי ששומר שבת נוגע ביין.

דבר נוסף, כל זמן שהבקבוק סגור בפקק ומעליו קפסולה, הדבר נחשב ל-"2 חותמות"

כך היין שמור מבחינה הלכתית, ואין בעיה או חשש ליין נסך. לכן אפשר לקבל את היין ש"טייל" במקומות שונים גם ממי שאינו שומר שבת.

הבעיה מתחילה רק כאשר פותחים את הבקבוק ואז מן הסתם אין 2 חותמות. כאן אדגיש: אם היין שבבקבוק "מבושל", הוא איננו הופך ליין נסך, ויש מקילים כנ"ל גם ביין מפוסטר. לכן אין לחשוש במקרה של יין מבושל או מפוסטר ליין נסך, אפילו אם נגע בו יהודי שאינו שומר תורה ומצוות.

אני רוצה לציין שאם מדובר ביין לקידוש, אז לפי הרמב"ם עדיף יין לקידוש שאיננו מבושל ושאין בו כל תוספות.

חשוב שתדעו, שיין שלא מצוין עליו אם הוא מפוסטר או לא, יתכן ויש בו ערבוב בין שני סוגי יין: מבושל ושאינו מבושל. ואז צריך לחשוש לשני השימושים כלומר, מצד אחד מי שמקפיד על יין לא מבושל לקידוש, לא יכול להשתמש ביין מעורב לקידוש. ומצד שני צריך להקפיד שמי שלא שומר שבת לא ימזוג אותו. 

 

תזכו תמיד להנות מיין שמשמח לבב אנוש… ותארחו בשמחה ובאהבה מתוך קירוב לבבות. 

שלכם – כשרלוק

 

שאלה:

שלום כשרלוק היקר, התגעגעתי אליך מאד!

החורף התחיל ב"ה, מקווה שאתה מרגיש בטוב.

ממש לפני שהתחיל הסגר, הגיעו אלינו החותן והחמות האהובים שלי, והביאו איתם ארוחת ערב טעימה ומזינה. בין השאר הם הביאו איתם גם ירקות כבושים שקנו מרוכל בשוק. כששאלתי מה היא ההשגחה הכשרותית על הירקות, הם לא ידעו לתת תשובה. כיצד היה עלי לנהוג?

תשובה:

שלום לך ראובן ידידי.

אכן ידוע שיש בעיה לאכול חמוצים וירקות כבושים שנקנו בתפזורת, מחשש לכשרותם. הירקות עלולים להיות נגועים בחששות רבים כמו בטבל, בערלה, בתולעים ועוד.

לכן חשוב מאד לקנות ירקות חיים או כבושים תחת השגחה של כשרות טובה, שמאשרת רק פירות וירקות איכותיים, מעשרת אותם וגם מעבירה אותם בדיקה מדגמית מדוקדקת מחשש תולעים וחרקים.

כל טוב וחורף טוב!

כשרלוק.

 

 

(המידע לוקט ממדריך הכשרות של בד"ץ העדה החרדית)

שאלה:

כשרלוק שלום,

גם השבוע קנינו לילדים לכבוד שבת קודש "ממתק של שבת". הפעם קנינו להם "גלידה חמה", אף על פי שלצערנו לא מרגישים עדיין את החורף. נהוראי, הבן החמוד שלנו, שאל אותי מה מברכים על הגלידה? מכיוון שהגלידה עצמה נתונה בתוך גביע שעשוי מביסקוויט מתוק.

עניתי לו שעל הגביע יברך "בורא מיני מזונות" ואח"כ יברך "שהכול" על הגלידה. רעייתי היקרה, תהילה, אמרה שלדעתה ברכת "שהכול" על הגלידה עצמה פוטרת גם את הברכה על הגביע. אשמח לדעת מי מאיתנו צודק הפעם?

בתודה ובברכה, ידידיה.

תשובה:

שלום לך ידידיה יקר,

בגביעי הגלידה החמה וגם בגלידה קרה רגילה, מטרת הגביע להחזיק את הגלידה. ולכן תהילה צודקת הפעם בעצתה הנכונה.

אך ישנם מקרים דומים, שבהם עלינו לברך על הגלידה בנפרד ממה שמחזיק אותה. לדוגמה כאשר אוכלים גלידה "קסטה" או קרמבו, עלינו לברך קודם, בנפרד, על העוגייה, "בורא מיני מזונות", לתת בעוגיה ביס. אחר כך לברך "שהכול" על הקצפת של הקרמבו או הגלידה הספונה בקסטה ואז לאכול אותם בהנאה…

תמשיכו לנשנש ולהמתיק את החיים… ושיהיה בבריאות בע"ה!

שלכם, כשרלוק.

(המידע מלוקט מתוך מדריך הכשרות של בד"ץ העדה החרדית)

שלום כשרלוק,

בשעה טובה נולד לנו בן חמוד. נזכה להביאו בבריתו של אברהם אבינו בע"ה בשבוע הבא. חותני, אבא של רעייתי, שירה רחל, הוא קונדיטור חובב שאופה בביתו עוגות מאד טעימות ומיוחדות. חותני, הסבא היקר, הציע בהתלהבות שהוא יאפה כמה עוגות מהממות כדי שנוכל לכבד את האורחים במנה אחרונה ביתית מיוחדת ולא שגרתית. אני כמובן מאד שמחתי, מפני שהעוגות האלו באמת טעימות. אדגיש שחותני וחותנתי מנהלים מטבח כשר למהדרין ואנחנו אוכלים אצלם ללא חשש.

 אשתי, שירה רחל, העירה לי שהכנסת עוגות מאפייה ביתית לאירוע יכולה להיות פתח לבלבול הכשרות עם הכלים של הקייטרינג, ועדיף להימנע מזה. האם שירה רחל הצדיקה צודקת או שנוכל לקבל את הצעתו של חותני בנוגע לעוגות שלו? ואם לא כיצד אוכל לסרב מבלי לפגוע בו?

 

תשובה:

כמו תמיד, גם הפעם רעייתך שירה רחל צודקת. כדאי להימנע מטעויות מצערות כמו במקרים רבים שבהם נוצרו תקלות שנבעו מחוסר תשומת לב. הייתי עד למקרים לא מעטים שבהם התגלה בדיעבד שערבבו כלים והשתמשו בכלים עם פיקוח לאכילת מזון שאינו בפיקוח. וכן, שהכניסו לכלים בפיקוח מאכלים שהוכנו בבתים פרטיים. לצערי, מקרים כאלה יצרו תקדים. אנשים שאינם בקיאים בנושאי כשרות הביאו איתם מיני מאפים ותבשילים למסעדה או לאולם שמחות וגרמו להטרפה של כלים ולהכשלת האורחים. עלינו להימנע לחלוטין מלהביא מוצרי מזון ללא פיקוח לאירועים ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר במזון מבושל.

כדי לא לפגוע בחותן היקר תציעו לו להביא את העוגות לביתכם לכבוד שבת לאירוע 'שלום זכר' או 'ברית יצחק' ובקרוב גם לפדיון הבן. כל בני המשפחה ילקקו את האצבעות ולסבא תהיה שמחה ותחושת נחת גדולה בע"ה.

הרבה מזל טוב! תזכו לגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים.

המידע מלוקט מתוך מדריך הכשרות של בד"ץ העדה החרדית

הפרג ואני

בילדותי שנאתי אוזני המן. מלבד זה שהדמיון המפותח שלי גרם לי לקחת ברצינות יתר את השם המושאל של המאפה הזה (מה בדיוק היה לו באוזן הזאת), פשוט מאד – גם שנאתי את הפרג. כשבגרתי מעט וגיליתי מילויים נוספים חוץ מזה שנהגו לאכול בביתי – שוקולד, חלבה, ואפילו תמרים, מיד נתמלאתי עסיס ותאוות אכילה. לכן זכור לי היטב המקרה הבא:

לקוח מודאג של אחד מרשתות המזון המוכרות קרא לי להביט באיזור המאפים. הימים ימי פורים, והריחות משגעים. לצערי לא הגעתי לזירת הפשע שבע, אך מטעמי נימוס אכלתי בעיקר עם העיניים.

"אוזני המן במילוי ריבת חלב". הוא לחש והצביע. ניגשתי אליהן והתבוננתי בהן מקרוב. "אכן, ריבת חלב. ללא צל של ספק", פסקתי. "ובכן?" הוא שאל, "איך ניתן להן כשרות?? הלא פסקה הרבנות הראשית לישראל שאסור למכור אוזני המן בצורה רגילה כשהם חלביים!". מבין אדי הרעב העלה זכרוני את אותה ההוראה, ואת הסברו המפורט של רבי ומורי על כך שנכשלו בזאת בעבר, ואכלו אוזני המן לאחר סעודה בשרית.

"אתה צודק בהחלט", אספתי מעט אוזני המן בשקית וניגשתי למוכר בדלפק, "אלו בהחלט אוזני המן חלביות", עניתי. פניו של המתלונן קפאו. "אתה מחרים אותם או קונה אותם?" שאל.

"תשמע ידידי, אוזני המן שנשתנתה צורתן, או שהמילוי החלבי מבצבץ מהן החוצה בלי לטעות – ברור שהן חלביות ומותר למכור כאלו", עניתי לו, "ובאשר לשאלתך. אכלתי יותר מדי אוזני המן עם פרג בחיי, ככה שזה לא רק כשר, זה גם תיקון גדול ליהודים"…

השבוע, בשעה ששהה במשרדי חברי הטוב יעקב, שהוא משגיח מטעם בד"ץ העדה החרדית, קיבלתי לתיבת הדוא"ל שלי שאלה: "קניתי מוצר רפואי טבעי המיוצר בישראל, ולא שמתי לב אם הוא כשר", קראתי בקול את הכתוב, "לכן שלחתי אימייל לחברה, וזו הייתה תשובתה: 'שלום ותודה על פנייתך.המוצר איננו כשר אך אינו מכיל שום מרכיב מן החי….'. האם אפשר להשתמש בו?" מיד השחזתי מקלדתי וכתבתי שמותר להשתמש, והמחמיר לעשר תבוא עליו ברכה. "עצור", פקד עליי יעקב. "אינך שם לב שמשהו אינו כשורה?" הרגעתי אותו והראיתי לו שמדובר בתרופה ואפשר להקל כאן, אך יעקב בשלו, "תן לי לכתוב את התשובה", הוא ביקש, ישב והקליד: "שלום וברכה, על פי הוראות הרבנות הראשית לישראל יש לברר אם הופרשו תרומות ומעשרות מהמרכיבים הצמחיים, אם אין בהם ערלה ושביעית, יין נסך או אלכוהול מיין. אין לשמור את המוצר בפסח מחשש לחמץ". נדהמתי מהתשובה החמורה. מיד הפנה אליי יעקב מבטו ואמר לי: "ידידי כשרלוק, לא שמת לב שמדובר במוצר רפואי טבעי? הוא איננו תרופה אלא מזון. במקרים כאלה טוב לפקוח עין". "מזל שהיית כאן", אמרתי לו, "הקדמת רפואה למכה".

שמואל ידידי הזמין אותי לבוא להיות לקוח סמוי במסעדת סושי מוכרת. "הם כותבים שהם כשרים, אבל הסושי שלהם מגיע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים", אמר.

התיישבנו במסעדה חבושים בכובעים ומרכיבים משקפי שמש, אף על פי שלבוש כזה הוא בעצמו סיבה לחשוד שאיננו מקומיים, והזמנו סושי. "רואה?" אמר שמואל, "עזוב את הצלופח או חתיכת הדג הנא שהם שמים בפנים… תראה איזו אצת ים הגישו פה כעטיפה!"

"אני לא מאמי שבשביל זה גררת אותי לכאן", סיננתי. שלפתי את מדריך הכשרות של בד"ץ העדה החרדית והראיתי לו: "דג אינו צריך שחיטה, ואין איסור באכילת דג נא, כמובן בתנאי שהוא כשר. באשר לאצות – יש אצות כשרות כמובן, בתנאי שעומדים בשני קריטריונים: נקיים מחרקים קטנים (יש אצות שקל לבדוק אותן, ויש שלא), וכן להקפיד על דרך עיבוד האצות – שנעשות לעתים על ידי שומן מן החי ולפעמים אפילו בשומן חזיר".

"אני… ממש מתנצל", אמר שמואל במבוכה, "לא הייתי מטריח אותך להגיע לשווא". נתתי ביס בסושי שהזמין לי על חשבונו והרגעתי אותו: "לא לשווא הגענו, ידידי, לא לשווא".

"קח, תסתכל", אמרה אסנת והגישה לי את ריבת התפוזים הביתית שלה. "הכול נראה כשורה, מה בדיוק את רוצה שאבדוק?" שאלתי לאחר התבוננות ממושכת בצנצנת. "הקליפות", היא התייפחה, "כשגירדתי את קליפות התפוזים לא בדקתי אותן, וכעת אני רואה שיש על יתר התפוזים נקודות שחורות… יכול להיות שהריבה שלי מלאה בכנימות?!"

לקחתי בידי את התפוזים שהביאה עמה בסלסילה והרגעתי אותה: "אפשר לזהות את הכנימות שעל קליפות הדרים בקלות; הן נראות ככתם עגול קטן – בערך 2 מ"מ – או כמו פסיק קטן, והצבע שלהן הוא חום או אפור. הן יורדות בקלי קלות בשטיפה או בשפשוף בסקוצ'ברייט…" ומיד הרעמתי בקולי: "אבל נקודות שחורות וכתמים שאינם יורדים בקלות אינם כנימות!"

"אם כן, מהן הנקודות האלה על התפוזים?" תמהה אסנת בקול. חייכתי ועניתי: "את אלו אני משאיר לך כנקודות למחשבה".

האמת, בחזור מהצפון כבר הייתי עייף. אחרי שלושה ימים של חרישת הגולן עם כל המשפחה בחול המועד הגוף שלי התחיל לצרוך קפאין ברמות גבוהות. עצרנו בתחנת הדלק הקרובה, ופואד, המוכר החביב, מזג לתוך הכוס הגדולה קפה הפוך ארומטי. התיישבתי ברכב בכיסא הנהג ובהיתי נכחי. לשאלת אשתי עניתי: "נראה לי שבכלל אסור לי לשתות מהקפה הזה…" אשתי הצדקת שלפה מיד מתא הכפפות את מדריך הכשרות של בד"ץ העדה החרדית והחלה להסביר לי: "מה לך להחמיר? הלוא אין בישולי גויים בקפה. הרי המוכר רק הרתיח את המים ולא בישל את גרגרי הקפה… מים אפשר לשתות גם בלא הרתחה, ולכן אין בעיה עם ההכנה". כשראתה שלא נחה דעתי הוסיפה: "ואם אתה מוטרד מכך שהמקום פתוח בשבת – הרי שבשעת צורך גדול כמו עייפות גדולה ברור שמותר לקנות קפה כדי לנסוע בבטחה". הבטתי בה בחצי חיוך והפטרתי: "יקירתי, זה לא הסיפור… אני פשוט בשרי".

כחלק מהארגונים לקראת סעודת החג גם אני לבשתי את מיטב מחלצותיי וניגשתי אל עץ הרימונים בחצר דודתי. "קח לך מה שתרצה", היא אמרה, "העץ נתן הרבה פרי השנה". כבר במהלך גיזום הענפים ידעתי היטב אילו רימונים אגיש בשולחן החג – האדומים ביותר הם גם המתוקים ביותר.

בערב החג נשמעה מריבה מחדר המטבח – בני ובן דודו הקטנים רבו ביניהם של מי סלסלת הרימונים; זה אומר שלי וזה אומר שלי. לקחתי את הסלסלה מידיהם, התבוננתי בה ואמרתי לבני: "אלו אינם הרימונים שלנו", ומיד פניתי לאחיין המתוק ואמרתי לו: "אך גם אתה לא תקבל אותם", ומיהרתי לסלקם מהשולחן. "אבל אבא!" – "אבל דוד!" הם נזעקו.

פתחתי למולם את מדריך הכשרות של בד"ץ העדה החרדית והוריתי להם: "הרימונים הללו, יש עליהם נקודות שחורות קטנות וקעורות… זה אומר שהרימון נגוע. ייתכן שבתוכו שוכנים טפילים קטנים שאינם נראים בקלות".

הושטתי את היד אל מעל המקרר והורדתי סלסלה עם רימונים שטופים – "אני הקפדתי לקטוף מהעץ רק את אלו שאין בהם חורים ונקודות. כך ידעתי להבדיל בקלות". השניים צחקו למשמע פתרון החידה והודו – עדיף לאכול רימונים מתוקים, עדיף לעשות שלום עם בני הדודים, עדיף להקפיד מפני הנגועים. שירבו זכויותינו כברימון.

מסעדה טבעונית בלי כשרות – מה כבר יכול להיות?!

בכל פעם שחשבתי שפגשתי את האדם הכי תמים בחיי, הגיע עוד אחד אחריו והוכיח לי שטעיתי. כך היה עם אותו אדם שנכנס למשרדי ובפיו שאלה: "אשתי ואני לפני טיסה לחו"ל, ושנינו ברוך ה' איננו אוכלים לא בשר ולא חלב", חייך במבוכה. "יעני, טבעוניים?" שאלתי, "מה היתרון בזה?".

הלה השיב מיד: "עקפנו הרגע את כל בעיות הכשרות שיש בחו"ל – נוכל להיכנס לכל מסעדה טבעונית שנחפוץ. ואם הבעלים יהודי נוודא שהוא שמדליק את האש, והתחמקנו מבישולי עכו"ם… מושלם!"

בשלב הזה חייכתי גם אני. "חביבי, אין כל היתר לאכול במסעדה ללא כשרות. לא רק בישולי גוי יש לך, אלא בדיקת ירקות מתולעים, טבילת כלים (אם אכן הבעלים יהודי), חומרי גלם רבים ללא כשרות, יין נסך, והרשימה ארוכה. אני מציע שלפני הטיסה תיקחו אחד כזה אתכם", אמרתי והגשתי לידידי הנאיבי חוברת עם הדרכות כשרות של בד"ץ העדה החרדית. "מה זה?" הוא שאל. עניתי לו: "זה? סגולה לשמירה בדרך".

גלילה למעלה