"ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן… להעלות נר תמיד"
המשתמש בדרך צריך לוודא שיראו אותו. עליו לבחור במקום המתאים ביותר לביצוע כל פעולה ובמיוחד פעולה מסוכנת, אך הכרחית, כגון מעבר צומת.
עליו לנקוט תמיד באמצעים המגבירים את בולטותו. הוא צריך להתייחס לתנאים הטופוגרפיים והפיזיקליים של המקום בו הוא נמצא ולברר היכן כדאי ובטוח יותר לעבור.
עליו גם להתייחס לנקודות הבאות:
- מקום חצייה עם שדה ראייה מרבי.
- השפעת שיפועים וקפלי קרקע.
- השפעת צמחיה וחסימות אחרות.
- הסתרה על ידי רכב חונה.
- הפעלת תאורה ברכב ושימוש באביזרי נראות להולכי רגל (מחזירי- אור וביגוד בהיר).
- ניצול תאורה ציבורית (במעבר חצייה במיוחד).
- התייחסות חשדנית לעקומות בדרך ובחירה בפעולה בקטע ארוך המספק ראייה למרחק רב.
אפשר לבצע איתות עם האורות הגבוהים או לצפור (באופן קצר) כדי לחזק את הסיכוי שהאחר- נהג או הולך רגל – יזהו את נוכחותך.
לכל משתמש בדרך יש מגבלות משלו. לא בכל מצב הנהגים רואים את הולכי הרגל מכיוון שאין סימטריה בין נהג אחד לשני ובין נהג למשתמש אחר בדרך. קיים שוני בגיל, בחדות הראיה, השמיעה וכו'.
לכן, גם בחציית צומת יש להאט, לוודא קשר עין המגביר את הסיכוי שהנהג השני רואה אותי ולבצע את החצייה תוך שמירת אפשרות לפנייה בתמרון חירום.
