התישבות

לבנות את מגרון במעלה ההר

הריסות אלו של פעולות חוקיות שעשינו, שהבשילו לאחר הרבה שנים של עבודה התיישבותית ומשפטית, לא היו יכולות לקרות אם לא היה במקום את העיסוק שלכם מול המערכת בבניין של מבני עץ שאין להם עתיד התיישבותי ברור והריסה מתמדת של מערכת שלטון החוק וחוזר חלילה.

בית משפחת ירד בגבעת מגרון

מכתב גלוי למר אלישע ירד
שלום וברכה.
אינני מכיר אותך באופן אישי אבל שמעתי עליך רבות וטובות משכנים, ממכרים וקראתי חלק מדבריך בעלוני השבת מידי פעם.
ניכר מאוד שבוערת בך אהבת הארץ, והרצון ליישב את ארצנו הקדושה גורם לך לחיות חיי מסירות ממון ומסירות נפש ולפעמים עד כדי סבל ממש, מסירות נפש אשר היא לנו מורשה מאבותינו בעד כל דבר שבקדושה ובטהרה.
עם זאת, עדיין יכול להיות שלמרות הכוונות הטובות והטהורות שלך ושל משפחתך וחבריך, ישנה טעות מעשית דרמטית, שמשפיעה לרעה על כל המפעל היפה שאתה מנסה להרים. ולטעות הזאת קוראים ‘מיקום’.
בחרת ליישם את האידיאלים הגדולים ליישוב הארץ דווקא בראש רכס מגרון. כנראה חשבת שדווקא כאן ישנו מקום נטוש שאנשים לא דואגים לו, ונדרשת המסירות נפש שלך ושל חבריך בכדי ליישבו. אבל טעית במיקום שבחרת והטעות הזאת גורמת לך במקום לתרום ולהועיל למצוות ישוב הארץ – להזיק לה, כן, כמו שזה נשמע.
אתה, אלישע ירד וחבריך, המלאים רצון טוב וכנה ליישוב הארץ, במו ידיכם מזיקים לישוב הארץ בחבל הארץ הקטן הנקרא רכס מגרון. ואסביר את דברי.
את הישוב מגרון הקימה ממשלת ישראל בעזרת משרד השיכון, תנועת אמנה ומועצה אזורית מטה בנימין, וביישומם של חבורת צעירים מקסימים בהנהגתו של איתי הראל מעופרה, מתוך תכנית מושכלת להקים על הרכס, לכל אורכו, ישוב יהודי חי ותוסס של לפחות 500 משפחות, ישוב אשר יהיה בכוחו לבלום באופן ממשי את ניסיונות הזליגה של ערביי רמאללה לכיוון מזרח ורצונם להשלים את החלום הערבי המכונה ‘הקשת המזרחית’.
למרות כל תכניות ההרס של אנשי השמאל ובג״צ, ואזלת היד של הממשלה ששיתפה פעולה והרסה ופנתה את תושבי מגרון בקיץ תשע״ב, לא הסתפקו אנשי המועצה ותושבי מגרון בבניין החשוב והאסטרטגי של מגרון בגבעת היקב אשר בתחתית ההר ולא חדלו מלפעול להקמת הישוב מחדש בראש ההר. עד כה נרכשו במגרון העליונה למעלה מ-70 דונם קרקע מידי ה”בעלים” הערבים הרשומים בטאבו ולפני כשנתיים ניצחנו לאחר הליך משפטי לא קצר, וחלקת הקרקע הראשונה מתוך אותן אדמות נרשמה בטאבו על שמינו. מיד לאחר הרישום בטאבו הכנו תכנית בינוי למקום במטרה לאפשר הקמת ישוב יהודי מחדש במגרון העליונה. שאר החלקות שרכשנו נמצאות בהליכי משפט מתקדמים ובע״ה גם בהם נאלץ את פקידי המנהל האזרחי לרשום את הקרקע על שמינו ונעבור לשלב התכנון.
בנוסף, אנו פועלים על מנת לרכוש חלקות אדמה נוספות לאורך כל הרכס.
ההגעה שלכם למקום, ללא התייעצות רצינית עם המופקדים על המקום מטעם המועצה והישוב, הניסיונות שלכם, הבאים ממניעים טהורים וקדושים, להקים נקודת התיישבות דווקא במקומות בהם לא ניתן כרגע, על פי התפיסה המשפטית המעוותת השלטת כיום, לאשר בנייה והתיישבות. ההתנהלות במקום כאילו לא אכפת לכם מה יגידו כולם, אתם בעלי הבית על המקום, גוררת את המערכת, שמחפשת הזדמנויות וצידוקים חוקיים כביכול, להתעמת עם המתיישבים, למהלכי פינוי והריסה מתמשכים שמשרתים היטב את האינטרס של בני גנץ שר הביטחון וחבריו.
בגלל העימות שהזמנתם עליכם כאן (וקודם כל בגלל מדיניות אי ההתיישבות הרופסת של ממשלת ישראל) הוצא צו תיחום על כל הרכס וכעת הוצא גם צו שטח צבאי סגור על כל הרכס. בגין צווים אלו היה למנהל האזרחי צידוק משפטי להרוס את כל הכנות התשתית שנעשו בחלקה שרכשנו במגרון העליונה, עבודות שעלותם קרוב למאה אלף ש״ח ואשר כללו פריצת דרכים (חוקית!) להגעה לשטח והכשרת הקרקע להצבת קראוונים או מבנים חקלאיים.
הריסות אלו של פעולות חוקיות שעשינו, שהבשילו לאחר הרבה שנים של עבודה התיישבותית ומשפטית, לא היו יכולות לקרות אם לא היה במקום את העיסוק שלכם מול המערכת בבניין של מבני עץ שאין להם עתיד התיישבותי ברור והריסה מתמדת של מערכת שלטון החוק וחוזר חלילה.
זאת ועוד, ההתיישבות ביהודה ושומרון רגילה במהלכים שאינם ‘לפי ספר החוקים’ אך מדובר על מהלכים שמתחשבים במצב החוקי, שנותנים מענה סביר גם לדרישות הרופסות הקיימות ומתוך כך אט אט מרחיבים, בונים, משתקעים ולעיתים גם מצליחים לשנות את הכללים. כך המצב כאן אצלינו במגרון, התקבלה החלטה על ידי מנהיגי הציבור הנבחרים: ראש המועצה הקודם, ראש המועצה הנוכחי והנהלת המועצה, יחד עם הנהגת הישוב מגרון, כי את מגרון אנחנו רוצים לבנות מחדש עם בתי קבע מסודרים ומאושרים, נקודה! רק ככה נצליח לנקום באויבי ישראל שרצו לראות את הישוב חרב ובוכה.
אתה וחבריך, ככל הנראה, מאמינים בדרך אחרת, בדרך של יצירת עימות מתמיד עם המערכת עד שזו תיאלץ לשנות את הכללים שלה ולאפשר להתיישב בכל מקום. אינני רוצה להיכנס לדיון האם דרככם צודקת או לא, יש לי דעה בעניין, אך היא לא חשובה. אני רוצה לדון אתך בשאלת הסמכות.
מי מסמיך אותך לקבל החלטות כיצד יש לפעול ברכס מגרון? מי בחר בך כנציג לגיטימי של ציבור המתיישבים כאן לקבל פה החלטות? האם מדיניות המועצה ומזכירות הישוב כנציגי הציבור הלגיטימיים כאן בחלקת הארץ הזאת, אינם מעניינים אותך?
אני כותב אליך בדם ליבי. כוונות טובות אינן הופכות את המעשים למעשים טובים. אי אפשר להתכחש עוד לעובדות, אתה וחבריך, מתוך כוונות טובות, עוצרים, יחד עם אנשי המנהל האזרחי ושר הביטחון, את תושבי מגרון מלחזור ולבנות אותה מחדש! יש לנו חלון הזדמנויות ייחודי, גם מבחינה פוליטית וגם מבחינה משפטית והיינו כבר יכולים להיות עם מבנים חוקיים למעלה. אבל אתם מבינים טוב יותר איך בונים התיישבות, אה?
מצפה ממך לעשות דבר אחד פשוט מאוד, שא עיניך ימה וקדמה, בחר לך גבעה נישאה אחרת במרחב, קבע לך פגישה עם הנהלת מועצת בנימין, קבל מהם את ברכת הדרך להקמת נקודת מאחז זמני ונהל סביבה מאבקים כפי שאתה מאמין בהם, ותן לנו בבקשה את היכולת לבנות חזרה את מגרון.
הכותב בכאב ובצער עמוק, אלקנה באב״ד, מגרון

מאלישע ירד נמסר בתגובה:
רמת מגרון נמצאת בשטח כבר למעלה משנה וחצי – כחלק ממהלך נרחב של הגבעות ביו"ש.הגבעה חולשת על אלפי דונמים שעד לפני שנה וחצי היו בשליטה ערבית מלאה, כולל תוכניות משפטיות שלהם להשתלטות ארוכת טווח.
הגבעה זוכה ב"ה לתמיכה רחבה מתושבי האזור, חברי כנסת, אנשי המועצה ורבנים שרואים את המסירות של המשפחות ובני הנוער. בתקופה האחרונה, בלחץ של הרש"פ החליט שר הביטחון גנץ לצאת נגדנו במסע הרס אכזרי. לא ברור מה האינטרס של הכותב ששכח לציין שהינו גם מזכ"ל מפלגת נעם, להצטרף אליו. האם מדובר במהלך פוליטי?
תמוה הדבר שבעתיים שרק אחרי שנה וחצי שאנחנו בשטח פנה אלינו לראשונה כותב המכתב לפני מספר ימים, מיד לאחר פינוי אכזרי שעברנו, ולמרות שקבענו יחד להיפגש בשבוע הבא לדון בדברים, מסתבר שהוא העדיף ללכת ולפרסם את הדברים בתקשורת בצורה שכזאת.

עוד במדור זה

״מילדים קטנים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים קטנים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל נר שמיני של חנוכה ה׳תשפ״ג, התבשרנו על פטירתו של זקן רבני הציונות הדתית, הרב חיים מאיר דרוקמן זצ״ל. הרב נדבק בנגיף הקורונה בפעם השנייה, מצבו הבריאותי לא היה טוב וכחודש לאחר שחגגו לו יום הולדת 90 הרב נלקח מאיתנו ושב לעולם שכולו טוב. למוחרת יום הפטירה, בעיצומו של ״זאת חנוכה״, רבבות מעם ישראל יצאו למרכז שפירא ללוות את הרב למנוחת עולמים. שנה חלפה מאז שוחחנו עם הרב מיכה הלוי, רב העיר פתח תקווה וראש ישיבת ״עטרת נחמיה״ בתל אביב.

הרב דרוקמן זצ״ל שימש במספר תפקידים ציבוריים חשובים, ביניהם – ראש ישיבת אור עציון, רב היישוב מרכז שפירא, נשיא איגוד ישיבות ההסדר, ויושב ראש מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא. בעברו, בין היתר, כיהן כחבר כנסת ולאחר מכן כיהן כראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה. מי שהכיר את הרב ידע שמדובר באישיות רבת פעלים, מלאה באהבת ישראל, שכל כולה למען העם והמדינה.

וכדי להמחיש דבר זה סיפר הרב שמואל אליהו שפעם שאלו את הרב מרדכי אליהו זצ״ל: ״איך אפשר לאהוב את כל עם ישראל?״, והרב ענה: ״זה באמת קשה ולא פשוט. אבל אני מצאתי פתרון: אני אוהב את הרב דרוקמן והוא אוהב את כל ישראל״.

״סימניות בכל ספר״

הרב מיכה הלוי הוא אחד מהאנשים שהכירו את הרב ושראה מקרוב את גדולתו. הרב מיכה כיהן כר״מ בישיבת ההסדר אור עציון וזכה לעבוד עם הרב דרוקמן כתשע שנים.״הקשר שלי עם הרב דרוקמן החל עוד כשהייתי נער, לפני כ-45 שנים, בתל אביב״, משתף הרב מיכה. ״הרב דרוקמן היה מגיע לשלוחה של מכון מאיר בתל אביב להעביר שיעורים. היו מגיעים מספר לא קטן של נערים, ביניהם אני, ואפשר לומר בפה מלא שהרב עיצב את האישיות שלנו. הוא הפיח רוח של תורה ושל אמונה גדולה. אני זוכר שבשיעורים הרב היה עם הרבה מאוד ספרים, ועם סימניות בכל ספר. הוא היה קורא פסקאות מספרים שונים החל מהתנ״ך, דרך מדרשים וכלה בכל ספרי הרב (קוק) זצ״ל, מדייק במילים הכתובות. היה מדהים לראות תלמיד חכם שמוסר שיעורי תורה בכל רחבי הארץ ומפיץ את התורה הגואלת – תורת הרב צבי יהודה זצ״ל״.

כאמור, הרב מיכה הלוי היה ר״מ בישיבת אור עציון, בזמן שהרב דרוקמן היה במקביל גם ראש הישיבה וגם חבר כנסת: ״אפילו בימים עמוסים שהיו לרב מחוץ לישיבה, הוא לא ויתר והיה מגיע להעביר שיעורים רבים בשעות הלילה המאוחרות לכלל תלמידי הישיבה – החל משיעור א ועד שיעורי ח ובוגרי הישיבה שבאו לשיעור פעם בשבוע. לעניות דעתי הרב העביר עשרות שיעורים בשבוע על אף היותו עסוק בצורכי ציבור, ולכן הוא דמות מרכזית בלימוד התורה של התלמידים ולא רק בעיצוב אישיותם״.

״התייחס לכל אדם כאות בתורה״

איך היה לעבוד עם הרב דרוקמן?

״צריך לדעת שפגישה או שיחת טלפון עם הרב יכולה להתקיים בכל שעה מתוך 24 השעות שיש ביממה. ותמיד בשיחה הרב חד ונמצא בעירנות מוחלטת. למרות כל העיסוקים הרבים שהרב עוסק בהם במקביל – כשאתה מדבר איתו על נושא מסוים הוא ממוקד מאוד באותו עניין כאילו זה הדבר היחיד שכרגע קיים. זה לא ייאמן. הרב נותן את אותו מיקוד גם לעיסוק בבעיה של תלמיד מסוים וגם לעיסוק בעניין ציבורי ברומו של עולם. זה מיוחד וייחודי מאוד״.

ממה זה נובע?

״אני חושב שבראש ובראשונה זה נובע מהתפיסה התורנית שבו, מהתורה שלו. דהיינו, הרב דרוקמן חי את הפסקאות באהבת ישראל שכתובים בספר ׳אורות׳. שם כתוב שאהבת ישראל זה מקצוע גדול בתורה. כלומר, ׳ואהבת לרעך כמוך ואידך זיל גמור׳, זה כל התורה כולה. יש שישים ריבוא אותיות בתורה, וכל אחד הוא אות בתורה. הרב דרוקמן התייחס לכל אדם כאות בתורה. וזה בא מתוך תפיסה של תורה, זה ממש לחיות את אותה פסקה ב׳אורות׳. והכול נובע מהיחס לכלל ישראל, כמו שהפסקאות שם ממשיכות ואומרות שהסנגוריה על ישראל לא תסמא את עינינו לראות את מומיה, ואף על פי כן כולך יפה רעייתי ומום אין בך. דהיינו, להגדיר שכל חולשות וחסרונות שיש בחלק מעם ישראל זה מום עובר, אך כאשר מסתכלים על הכלל, אין מום – ׳כולך יפה רעייתי׳. לאור זאת הרב התייחס ואהב כל אחד״.

השנים הרבות במחיצת הרב דרוקמן זצ״ל השאירו אצל הרב מיכה גם זיכרונות רבים. ״הרמי״ם היו מגיעים מטעם הישיבה לבקר את התלמידים בבסיסים כששירתו בצבא, וגם הרב דרוקמן היה מצטרף. זכור לי אישית פעם או פעמיים שכשהייתה אי הבנה בין חייל לבין מפקד לגבי עניין דתי, הרב היה יודע מצד אחד שהמפקד טועה, ומצד שני שצריך לשמוע בקול המפקד. הרב חינך את התלמידים שיש חובה לציית לדברי המפקד ומצד שני בנקודות מסוימות מאוד שאינן מלמדות על הכלל של משמעת למפקד יש לעמוד על שלהם. כמובן, ׳שלהם׳, הכוונה למה שהתורה אומרת.

אני חושב שכל צמרת צה״ל ראתה את הדברים הללו ברב. מה שלהרבה אנשים זה ׳או-או׳, אצל הרב זה היה מורכבות של עולם אחד״.  

״המשפחה הייתה שותפה מלאה״

הרב דרוקמן כיהן ושימש בהמון תפקידים במהלך שנותיו ופעילותו הציבורית, כיצד אדם אחד יכול לעשות כל כך הרבה? להספיק כל כך הרבה. 

״אין לי ספק שמדובר בסייעתא דשמיא עצומה, שהיא מעבר לטבע. אין לי מילה אחרת. כמובן שהסי1ףיעתא דשמיא הזו מגיעה לאדם שכל כולו מסירות נפש לכלל ישראל. לעבוד במשך שעות רבות ביממה ובקושי לעלות לישון על המיטה זה על טבעי. אני חושב שבמשך שנים רבות המושב של הרב ברכב היה על מצב שכיבה והרב היה ישן בדרכים בין מקום למקום (היה לו נהג, מ״ט). בשאר הזמן הרב היה חוזר לביתו, יכול להיות אפילו בשעה שתיים בלילה, והיה לומד תורה, עונה לטלפונים וקובע פגישות״.

ומשפחתיות הייתה נכנסת בלו״ז?

״אני חושב שכן״, משיב הרב הלוי. ״את זה צריך לשאול את בני המשפחה של הרב. זה נכון שאת כל סעודות השבת היה עושה עם הישיבה, והמשפחה הייתה מצטרפת אליו. המשפחה הייתה שותפה מלאה לחיי הציבוריות שלו״.

האם יש נקודת תפנית בחייו של הרב דרוקמן שבה נהייה לרב גדול ומוכר בציונות הדתית? ניתן להצביע על משהו מסוים שהוביל לדבר?

״אני חושב שזה קרה עוד לפני היותו מפורסם כחבר כנסת. לא מדובר בתפנית מסוימת אלא פשוט מעשיו ותורתו הפכו אותו למי שהוא, עוד במסעות לימוד התורה וההתעסקות הכללית בכלל״.

״אותה החיבה״

מתי הייתה הפגישה האחרונה שלך עם הרב?

״הפגישה האחרונה שלי עם הרב הייתה כחודש לפני שנפטר בהכתרת הרב דרור טוויל, רבה של שדרות. הוא חיבק ונישק אותי, כמו בכל פעם שנכנסתי אליו. החיבה היתרה שהייתה לרב לכל אחד, אמירת השלום שלו מגיעה לצד יחס כל כך גדול. לכל אחד, מילדים ועד לשר גדול בישראל, הייתה אותה החיבה. פשוט מדהים!״.

לסיום אנחנו מבקשים מהרב מיכה לשתף אותנו בזיכרון מיוחד מהרב דרוקמן. ״אני יודע לומר כר״מ, שבמסיבות חנוכה עם כלל תלמידי הישיבה, התלמידים דיברו והשמיעו את דעותיהם וגם היה נהוג לקיים פולמוס דעות בין הר״מים, ואני ממש זוכר שהרב היה קשוב מאוד. בסוף הדיונים, הרב היה אומר מילים בודדות אחרונות, ובתמצית מדויקת הצליח הרב לומר את המסר שרצה להעביר, לאחר כשלוש שעות של הקשבה! לא נתפס!״.

באופן אישי, מה הכי יחסר לרב מיכה מהרב דרוקמן זצ״ל?

״אהבת ישראל המאוד מיוחדת שלו וחיבורו לכלל העם. הרב היה אומן וידע להוביל את כולם באיזון נכון. אני חושב שאיבדנו מנהיג שהצליח לאזן ולחבר את כל הקצוות כולם, ואת הרוח הזו של הרב חייבים להמשיך״. ■

לוי גבעון בשכם לוי כיום. אל"מ מיל…
תפילה לשלום חיילינו

תפילה לשלום חיילינו

במלחמה הזאת התברר גודל חלקה של מצרים במערכה נגדנו. מצרים…
יום שחרור צפון השומרון

יום שחרור צפון השומרון

כ"ח באייר מזוהה בעיקר עם שחרור ירושלים ואיחודה, אולם באותה…
איך שגלגל מסתובב

איך שגלגל מסתובב

במעט שנותיי בעיתונאות, יצא לי לראיין ולשוחח עם לא מעט…
״נעבור את כל המכשולים״

״נעבור את כל המכשולים״

הרפורמה במערכת המשפט, חוק החמץ, טרור. עם ישראל נמצא בימים…
שנה למתקפה הרוסית על אוקראינה: צריך לדעת מי הטובים ומי הרעים

שנה למתקפה הרוסית על אוקראינה: צריך לדעת מי הטובים ומי הרעים

רחוב ט באייר הוא הרחוב המרכזי ביישוב עפרה שבבנימין, היישוב…
"לא גידלנו מנהיגים"

"לא גידלנו מנהיגים"

רחוב ט באייר הוא הרחוב המרכזי ביישוב עפרה שבבנימין, היישוב…
האדמה תרעד

האדמה תרעד

רעידת האדמה בטורקיה שהביאה למותם של אלפים, והרעידה הקלה שהורגשה…
הסרט שהזכיר לי שגם אני שכחתי מה זה להיות יהודי

הסרט שהזכיר לי שגם אני שכחתי מה זה להיות יהודי

לא יודע אם כבר יצא לכם לראות או לצפות, השבוע…
על זה הבחירות

על זה הבחירות

׳על זה הבחירות!׳ שלוש מילים שכיכבו בחודשים האחרונים בשיח הציבורי,…
תורה על כל מה שנתת

תורה על כל מה שנתת

״בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ״ אני לא יודע…
מי יאתרג את האתרוג

מי יאתרג את האתרוג

גם עגלה ריקה עם גלגל תקול כמוני יודע שביהדות יש…
יותר מזה אנחנו לא צריכים

יותר מזה אנחנו לא צריכים

יצא ככה והשבוע של ראש השנה סידר לי חמישה ימי…
חפוי ראש

חפוי ראש

איך אתה יודע שמחנה הימין יכול להתחיל להאמין (אם זה…
לכבס אשמים

לכבס אשמים

ברוכים הבאים למכבסת נווה אילן, אצלנו תיהנו מכיבוס מהיר, כולל…
שירין עד כאן

שירין עד כאן

01הלקאה עצמית היא אשליה מתעתעת, ומשהו שגם אני חוטא בו.…