מכתב גלוי למר אלישע ירד
שלום וברכה.
אינני מכיר אותך באופן אישי אבל שמעתי עליך רבות וטובות משכנים, ממכרים וקראתי חלק מדבריך בעלוני השבת מידי פעם.
ניכר מאוד שבוערת בך אהבת הארץ, והרצון ליישב את ארצנו הקדושה גורם לך לחיות חיי מסירות ממון ומסירות נפש ולפעמים עד כדי סבל ממש, מסירות נפש אשר היא לנו מורשה מאבותינו בעד כל דבר שבקדושה ובטהרה.
עם זאת, עדיין יכול להיות שלמרות הכוונות הטובות והטהורות שלך ושל משפחתך וחבריך, ישנה טעות מעשית דרמטית, שמשפיעה לרעה על כל המפעל היפה שאתה מנסה להרים. ולטעות הזאת קוראים ‘מיקום’.
בחרת ליישם את האידיאלים הגדולים ליישוב הארץ דווקא בראש רכס מגרון. כנראה חשבת שדווקא כאן ישנו מקום נטוש שאנשים לא דואגים לו, ונדרשת המסירות נפש שלך ושל חבריך בכדי ליישבו. אבל טעית במיקום שבחרת והטעות הזאת גורמת לך במקום לתרום ולהועיל למצוות ישוב הארץ – להזיק לה, כן, כמו שזה נשמע.
אתה, אלישע ירד וחבריך, המלאים רצון טוב וכנה ליישוב הארץ, במו ידיכם מזיקים לישוב הארץ בחבל הארץ הקטן הנקרא רכס מגרון. ואסביר את דברי.
את הישוב מגרון הקימה ממשלת ישראל בעזרת משרד השיכון, תנועת אמנה ומועצה אזורית מטה בנימין, וביישומם של חבורת צעירים מקסימים בהנהגתו של איתי הראל מעופרה, מתוך תכנית מושכלת להקים על הרכס, לכל אורכו, ישוב יהודי חי ותוסס של לפחות 500 משפחות, ישוב אשר יהיה בכוחו לבלום באופן ממשי את ניסיונות הזליגה של ערביי רמאללה לכיוון מזרח ורצונם להשלים את החלום הערבי המכונה ‘הקשת המזרחית’.
למרות כל תכניות ההרס של אנשי השמאל ובג״צ, ואזלת היד של הממשלה ששיתפה פעולה והרסה ופנתה את תושבי מגרון בקיץ תשע״ב, לא הסתפקו אנשי המועצה ותושבי מגרון בבניין החשוב והאסטרטגי של מגרון בגבעת היקב אשר בתחתית ההר ולא חדלו מלפעול להקמת הישוב מחדש בראש ההר. עד כה נרכשו במגרון העליונה למעלה מ-70 דונם קרקע מידי ה”בעלים” הערבים הרשומים בטאבו ולפני כשנתיים ניצחנו לאחר הליך משפטי לא קצר, וחלקת הקרקע הראשונה מתוך אותן אדמות נרשמה בטאבו על שמינו. מיד לאחר הרישום בטאבו הכנו תכנית בינוי למקום במטרה לאפשר הקמת ישוב יהודי מחדש במגרון העליונה. שאר החלקות שרכשנו נמצאות בהליכי משפט מתקדמים ובע״ה גם בהם נאלץ את פקידי המנהל האזרחי לרשום את הקרקע על שמינו ונעבור לשלב התכנון.
בנוסף, אנו פועלים על מנת לרכוש חלקות אדמה נוספות לאורך כל הרכס.
ההגעה שלכם למקום, ללא התייעצות רצינית עם המופקדים על המקום מטעם המועצה והישוב, הניסיונות שלכם, הבאים ממניעים טהורים וקדושים, להקים נקודת התיישבות דווקא במקומות בהם לא ניתן כרגע, על פי התפיסה המשפטית המעוותת השלטת כיום, לאשר בנייה והתיישבות. ההתנהלות במקום כאילו לא אכפת לכם מה יגידו כולם, אתם בעלי הבית על המקום, גוררת את המערכת, שמחפשת הזדמנויות וצידוקים חוקיים כביכול, להתעמת עם המתיישבים, למהלכי פינוי והריסה מתמשכים שמשרתים היטב את האינטרס של בני גנץ שר הביטחון וחבריו.
בגלל העימות שהזמנתם עליכם כאן (וקודם כל בגלל מדיניות אי ההתיישבות הרופסת של ממשלת ישראל) הוצא צו תיחום על כל הרכס וכעת הוצא גם צו שטח צבאי סגור על כל הרכס. בגין צווים אלו היה למנהל האזרחי צידוק משפטי להרוס את כל הכנות התשתית שנעשו בחלקה שרכשנו במגרון העליונה, עבודות שעלותם קרוב למאה אלף ש״ח ואשר כללו פריצת דרכים (חוקית!) להגעה לשטח והכשרת הקרקע להצבת קראוונים או מבנים חקלאיים.
הריסות אלו של פעולות חוקיות שעשינו, שהבשילו לאחר הרבה שנים של עבודה התיישבותית ומשפטית, לא היו יכולות לקרות אם לא היה במקום את העיסוק שלכם מול המערכת בבניין של מבני עץ שאין להם עתיד התיישבותי ברור והריסה מתמדת של מערכת שלטון החוק וחוזר חלילה.
זאת ועוד, ההתיישבות ביהודה ושומרון רגילה במהלכים שאינם ‘לפי ספר החוקים’ אך מדובר על מהלכים שמתחשבים במצב החוקי, שנותנים מענה סביר גם לדרישות הרופסות הקיימות ומתוך כך אט אט מרחיבים, בונים, משתקעים ולעיתים גם מצליחים לשנות את הכללים. כך המצב כאן אצלינו במגרון, התקבלה החלטה על ידי מנהיגי הציבור הנבחרים: ראש המועצה הקודם, ראש המועצה הנוכחי והנהלת המועצה, יחד עם הנהגת הישוב מגרון, כי את מגרון אנחנו רוצים לבנות מחדש עם בתי קבע מסודרים ומאושרים, נקודה! רק ככה נצליח לנקום באויבי ישראל שרצו לראות את הישוב חרב ובוכה.
אתה וחבריך, ככל הנראה, מאמינים בדרך אחרת, בדרך של יצירת עימות מתמיד עם המערכת עד שזו תיאלץ לשנות את הכללים שלה ולאפשר להתיישב בכל מקום. אינני רוצה להיכנס לדיון האם דרככם צודקת או לא, יש לי דעה בעניין, אך היא לא חשובה. אני רוצה לדון אתך בשאלת הסמכות.
מי מסמיך אותך לקבל החלטות כיצד יש לפעול ברכס מגרון? מי בחר בך כנציג לגיטימי של ציבור המתיישבים כאן לקבל פה החלטות? האם מדיניות המועצה ומזכירות הישוב כנציגי הציבור הלגיטימיים כאן בחלקת הארץ הזאת, אינם מעניינים אותך?
אני כותב אליך בדם ליבי. כוונות טובות אינן הופכות את המעשים למעשים טובים. אי אפשר להתכחש עוד לעובדות, אתה וחבריך, מתוך כוונות טובות, עוצרים, יחד עם אנשי המנהל האזרחי ושר הביטחון, את תושבי מגרון מלחזור ולבנות אותה מחדש! יש לנו חלון הזדמנויות ייחודי, גם מבחינה פוליטית וגם מבחינה משפטית והיינו כבר יכולים להיות עם מבנים חוקיים למעלה. אבל אתם מבינים טוב יותר איך בונים התיישבות, אה?
מצפה ממך לעשות דבר אחד פשוט מאוד, שא עיניך ימה וקדמה, בחר לך גבעה נישאה אחרת במרחב, קבע לך פגישה עם הנהלת מועצת בנימין, קבל מהם את ברכת הדרך להקמת נקודת מאחז זמני ונהל סביבה מאבקים כפי שאתה מאמין בהם, ותן לנו בבקשה את היכולת לבנות חזרה את מגרון.
הכותב בכאב ובצער עמוק, אלקנה באב״ד, מגרון
מאלישע ירד נמסר בתגובה:
רמת מגרון נמצאת בשטח כבר למעלה משנה וחצי – כחלק ממהלך נרחב של הגבעות ביו"ש.הגבעה חולשת על אלפי דונמים שעד לפני שנה וחצי היו בשליטה ערבית מלאה, כולל תוכניות משפטיות שלהם להשתלטות ארוכת טווח.
הגבעה זוכה ב"ה לתמיכה רחבה מתושבי האזור, חברי כנסת, אנשי המועצה ורבנים שרואים את המסירות של המשפחות ובני הנוער. בתקופה האחרונה, בלחץ של הרש"פ החליט שר הביטחון גנץ לצאת נגדנו במסע הרס אכזרי. לא ברור מה האינטרס של הכותב ששכח לציין שהינו גם מזכ"ל מפלגת נעם, להצטרף אליו. האם מדובר במהלך פוליטי?
תמוה הדבר שבעתיים שרק אחרי שנה וחצי שאנחנו בשטח פנה אלינו לראשונה כותב המכתב לפני מספר ימים, מיד לאחר פינוי אכזרי שעברנו, ולמרות שקבענו יחד להיפגש בשבוע הבא לדון בדברים, מסתבר שהוא העדיף ללכת ולפרסם את הדברים בתקשורת בצורה שכזאת.
