היא מצויה בקשר זוגי פוגעני כבר שנים. היא התרגלה אליו, וממש תלויה בו.
היא יודעת, שאין זו זוגיות בריאה ונכונה עבורה. היא כל כך רוצה לשנות את מסלול חייה, אך היא לא יודעת כיצד לסיים את הקשר. היא נקלעה לקשר הזה כשהייתה צעירה וחסרת דעת, כפי שהיא אומרת, והיום היא מתחרטת, רוצה מאוד לסיים את הקשר ולא יודעת איך לעשות זאת.
הדבר שהכי מפריע לה, זה שהוא לא יהודי. והיא רוצה להקים בית יהודי כשר.
היא חולמת להקים משפחה יהודית עם זוגיות טובה ומעצימה. אך במציאות, היא שרויה עמוק עמוק בתוך הטומאה.
היא כל כך מיואשת. היא רוצה לצאת מהמצב הזה, אבל לא יודעת איך. היא ממש חוששת, קשה לה ללכת אל הלא נודע, אל המקום הלא בטוח, הלא מוכר. היא חוששת כל כך מחוסר הוודאות. הפחד שלה הוא כמו ענן גדול שמסתיר את המטרה, את החזון.
צריך הרבה מוטיבציה כדי לעשות שינוי משמעותי בחיים. כאשר אדם מבחין שיש פער בין הרצוי למצוי, הוא מתחיל להרהר במצבו והוא מרגיש שהוא זקוק לשינוי בחייו. אז מתגלה כח הרצון, רצון פנימי אמיתי לשנות את חייו. האדם עושה דברים מתוך תחושת שליטה ובחירה פנימית.
הוא זקוק לאמונה, תפילה וביטחון בה'.
השבת, בפרשת 'לך לך', הקב"ה אומר לאברהם אבינו – "לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך".
לך-לך – לעצמך. לתוך עצמך. ההליכה לארץ ישראל היא הליכה אל האמת. והאלשיך הקדוש מבאר, כי "אין עצמותך בחוץ לארץ כעצמותך בארץ".
הקב"ה מבהיר לאברהם, שהיציאה מחרן לארץ ישראל, היא יציאה של אדם מעצמו, מההרגלים שהיו לו, אל מקום שהוא שורש נשמתו. היציאה של האדם מעצמו והיא מגדלת את הכוחות הטמונים באדם ומסייעת לו להוציא אותם מן הכח אל הפועל.
"כל יהודי צריך ללכת אל עצמו, אל שורשו, לגלות את האמת הפנימית שלו, כי זו תכלית חייו."