גליון 511

בדרך לכותל

למה לא זכיתי, ברגע האחרון, להיות הרבי מסדיגורה…

ישראל גולדברג, מנכ"ל פרסומי ישראל וקרן אביה

ישראל גולדברג

מנכ"ל פרסומי ישראל וקרן אביה

ביום חמישי, בשעת ערבית, הגעתי לכותל כדי להתפלל לרפואתה השלמה של אישה צדיקה, שתרמה כליה לבת שלה, ועל בחור הישיבה בניה ישראל פרץ בן אביבה ועופר, שנפצע קשה בצווארו ושותק, מקליע של מחבל נפשע, בצומת תפוח.

01
בפסיעות מהירות אך מדודות, נמנע מהחלקה על הכביש הרטוב, עשיתי את צעדי לעבר כותלנו המתוק בין הטיפות של גשמי הברכה שירדו בשבת.
לא רבים הגיעו לכותל. מספר מניינים התקיימו באוהלים שבנתה, מבעוד מועד, ׳הקרן למורשת הכותל׳, לנשים ולגברים, משני עברי המחיצה.
באוהלן המגן מגשם, הנשים האורתודוקסיות הרבות, הפוקדות את הכותל מידי שבת, יכולות לשמוע את התפילות ואת הקריאה בתורה – בזכות נשים צדקניות נזכה לגאולה השלמה.
מניינים נוספים התקיימו בחלק המקורה תחת קשת וילסון. גם שם יש עזרת נשים מרווחת, שהכניסה אליה מתבצעת דרך הכניסה ל׳מנהרות הכותל׳.
ספרי התורה נעטפו ביסודיות במעילי פלסטיק אטום, שסופקו על ידי הקרן. בזכות האוהלים זכינו לפינה יבשה שאפשרה לפתוח את ספרי התורה כדי לקרוא על המפגש הנצחי בין יעקב ועשיו.
גם את ההפטרות קוראים, כאן בכותל, ממגילות קלף מהודרות, שנראות כמו ספר תורה קטן.
גם אותן אי אפשר לפתוח תחת כיפת השמים, בימים בהם עלולה לרדת טיפה אחת של גשם.
לאחר התפילה צעדתי לקריית משה, שוב בגשם שוטף.
יש שחיכו להפוגה בגשמים וטיפסו למרפסת המקורה הצופה אל הכותל, לעשות קידוש של שבת בבוקר.
׳הקרן למורשת הכותל׳ דואגת כאן, לכל אורח, לבקבוק יין, לעוגות, לקוגל ירושלמי מהביל ולשתייה קרה, והכל בשפע, כיד המלך וללא תמורה.
02
ביום חמישי, בשעת ערבית, הגעתי לכותל כדי להתפלל לרפואתה השלמה של אישה צדיקה, שתרמה כליה לבת שלה, ועל בחור הישיבה בניה ישראל פרץ בן אביבה ועופר, שנפצע קשה בצווארו ושותק, מקליע של מחבל נפשע, בצומת תפוח.
לפתע, כאילו משום מקום, הגיחה לרחבה העליונה של הכותל, שיירת מכוניות ובראשה מכוניתו של הרבי מסדיגורה. הרבי הגיע מלווה בקבוצה גדולה מאד של חסידים בלבוש חג. החסידים פצחו בשירה אדירה ובריקודים וסחפו אחריהם את כל באי הכותל. הם פתחו חופה מפוארת והכניסו לכותל ספר תורה, שנתרם על ידי אחד מהפרנסים הקרובים לחצר החסידות הוותיקה.
גילוי נאות – סבתי לאה ע״ה, לאחר שבעלה הראשון, הרב ישראל מנחם הי״ד נפטר בשואה, התחתנה בנישואין שניים, באנגליה, עם ר׳ זינדל רוקח, אחיו של הרבי הקודם מבעלז, אביו של הרבי הנוכחי. מכיוון שזינדל היה ציוני ו׳מודרני׳ הוא לא זכה להתמנות כרבי ובמקומו מונה בנו הינוקא, הרך, של אחיו. זינדל ולאה רוקח (דויטש) ניהלו את בית המלון שלהם בלונדון, שנקרא ׳גן עדן׳… כשיצאו לפנסיה, מכרו את בית המלון ועלו לארץ. כשנפטר סבי החורג הגיע הרבי מבעלז לנחם את משפחתי האבלה, בתל אביב. 

סבתי התגוררה ליד בית הכנסת של הרבי מסדיגורה ברחוב פנקס בתל אביב. היא הקפידה במשך שנים רבות להתפלל במשכן מעט זה והייתה בת הקהילה. 

אמי מספרת שסבתי הציעה לה, בהיותה עלמה צעירה ניצולת שואה, בת תלמיד חכם, כ׳שידוך׳, את בנו של הרבי מסדיגורה הקודם. הרבנית הגיעה לבית סבתי לפגוש את (אימי) הכלה המיועדת. ה׳שמש׳ של הרבנית נכנס ראשון והכריז ביידיש, בקולו הרם והסמכותי, תוך שהוא מקיש שלוש פעמים במקלו על המרצפת:  ׳הרבנית מסדיגורה מגיעה׳…

השידוך לא התקדם לאירוסין ולא עלה לחתונה ואני כבכור הבנים של אמי, תבדל״א, לא זכיתי לשמש כרבי מסדיגורה…

אבל זכיתי באבא ציוני נלהב, אהוב ואוהב, איש עמל וחסד, שהיה בין המייסדים של תעשיית היהלומים בארץ הקודש. על כך כבר סיפרתי בהזדמנויות קודמות.

03 

ביום שישי נסעתי ליהוד לנחם את משפחת הרב בן ציון אלגאזי שליט״א, שישב שבעה על אביו – חכם יעקב אלגאזי זצ״ל.

הרב אלגאזי גר ביד בנימין, אך מצודתו פרוסה בכל רחבי הארץ, הודות לפרוייקט הדגל שהוא יזם ומנהל ביד רמה – ׳צורבא מרבנן׳, שסוחף אלפי בעלי בתים בארץ ובעולם ללמוד הלכה ממש כמו ׳הדף היומי׳. לשמוע שעור בהלכה מהרב אלגאזי זו חוויה מרתקת שאסור להחמיץ. הרב מעביר את שיעורי ההלכה בצורה חיה, מעניינת ומושכת, שמשאירה רושם אדיר ומסייעת לזכור את ההלכות ואף ליישמן בחיי המעשה. כשנכנסתי לנחם הייתה השעה אחרי חצות היום של ערב שבת, הרב קם מכיסא האבלים והתעקש להכין בעבורי ׳כוס קפה לדרך׳. לא עזרו הפצרותיי והתנגדותי הנחרצת… הרב בשלו, הכין קפה וצירף פרוסת עוגה ׳כדי להרבות ברכות בבית האבלים׳. התרגשתי מהענווה שלו ומהחום שהוא מקרין סביבו אפילו בשעה כה קשה של אבלות. באתי לחזק ויצאתי מחוזק.

04 

ביום רביעי זכינו להשתתף בחנוכת הבית של גיסיי היקרים, אליעזר וחנה ברט. משפחת ברט גורשה מכפר דרום בגוש קטיף לפני כ 16 שנה. מאז ועד השבוע, כמו רוב תושבי הגוש, המשפחה בת עשר הנפשות נדדה מכפר לעיר ומהעיר לכפר, תרו בשקיקה אחר קרקע יציבה להניח את כף רגלם, מקראון לקראון ומדירה ל׳קראוילה׳… המדינה לא הצליחה למצוא פתרון הולם לשיכון המשפחות היקרות, שגורשו מהישוב, שייסדו ובנו בעמל רב, ביזע, בדם יקר, בחריצות, בחלוציות אמיצה והכול בעשר אצבעות ממש. כשאולצו לעזוב את כפר דרום הם הניחו מאחוריהם מפעל חיים מרשים, שכלל מוסדות חינוך ותרבות שהקימו לתפארת וכן מפעלי חקלאות מתקדמת כמו ׳עלי קטיף – חסלט׳ שהפך מזמן לחברה לדוגמא, שמייצרת תוצרת חקלאית משובחת, משגשגת, כשרה ונקיה תולעים.

התכבדתי בקביעת מזוזה על אחד מהשערים של בית הקבע שנחנך השבוע בדיוק ביום ההודאה השנתי, שמקיימת משפחת ברט, ברוב עם, על נס הצלתם מפיגוע התופת, שאליו נקלעו לפני 20 שנה. 

אליעזר נהג ברכב. חנה ישבה מאחור ליד התינוקת – הודיה. לפתע, כשהגיעו ל׳צומת הגוש׳, פתח עליהם מחבל נפשע, אש צולבת וזרק על רכבם רימוני רסס. במכונית שלפניהם נסעו הזוג פחימה. אתי פחימה הי״ד נהרגה במקום. בעלה ניצל בנס. חנה ברט גוננה על התינוקת בגופה וספגה קליע בעמוד השדרה. קליע נוסף עבר דרכה ופגע בתינוקת סמוך לליבה הזעיר. בזכות התושייה של חנה, התינוקת לא נפגעה קשה והקליע לא גרם לה לנזק. הוא הוצא בבית החולים. באותה שעה הודיעו למשפחת ברט, שחנה לא תוכל יותר לקום על רגליה. 

לאחר פציעתה, בגבורה עצומה, וכתשובה ל״מבקשים לכלותינו״, ילדה חנה בן מתוק שנקרא עמיחי ברט שיחי׳. 

ביתם החדש, שנחנך סוף סוף השבוע, בשבי דרום, לאחר אין ספור דחיות של הממשלה, תוכנן ונבנה להפליא, כדי שחנה תוכל לתפקד בו בחופשיות ובמונגשות מלאה. חנה, בצניעות ובענווה מיוחדת, מקפידה לנהל בעצמה בית לתפארת, כולל הכנסת אורחים מדהימה ורצופה, שכמעט ואינה נופלת מגדלות הכנסת האורחים באוהלו של אברהם אבינו (אני וודאי אקבל ממנה נזיפה על הפיסקה הזו..).

05 

ביום שלישי זכיתי להשתתף בחתונה שמחה מאד ומיוחדת במינה. הרב מיכה הלוי, רב פ״ת ורעייתו יעל, חיתנו את ביתם, במזל טוב. שרשרת האישים שעלו לירושלים לברך את הזוג הצעיר, העידו על אישיותו המאחדת והכלל ישראלית של הרב מיכה הלוי. אציין רק כמה מהאישים התורניים, כדי שתבינו את עיקרון האחדות אותו מוביל בענווה ובחוכמה רבה הרב מיכה. לדוגמא – הרב הראשי לשעבר הרב ישראל מאיר לאו ובנו הרב צבי לאו אחיו של הרב הראשי דוד לאו ואיתם ראשי ישיבות ופוסקים חרדיים רבים, כמו הרב רוזן. רב העדה האתיופית, וראש הכולל ליוצאי אתיופיה, שהקים הרב מיכה ביפו – הרב יהודה מסאלו. הראשון לציון הרב יצחק יוסף מצד אחד והראשון לציון הרב עמאר מצד שני. הרב חיים שטיינר, מראשי מרכז הרב, מצד אחד, והרב מוטי שטרנברג, מראשי הר המור, שערך את החופה, מצד שני. הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב, מצד אחד, והרב צבי ישראל טאו, נשיא ישיבת הר המור, מצד שני. עוד אני משוחח עם הרב טאו, נכנס לברך במזל טוב הרב דוד סתיו, ראש רבני צוהר, ממקימי ארגון הכשרות החדש, שמחולל סערת רוחות לאחרונה, בשל חוק הכשרות שמוביל השר כהנא בהדרכת הרב סתיו, ומושך ׳אש׳ מצד רבני ׳הר המור׳ ומרבני ׳מרכז הרב׳, יחד. הרב מיכה, שחולל בפתח תקוה מהפכת כשרות של הרבנות שהפכה לדוגמא ארצית, הוא רב שכל כולו עשייה חיובית בונה ומועילה, מצליח לגשר ולתקשר תוך שהוא נותן דוגמא אישית לנקיטת גישה של ׳אנטי מחלוקת׳  לכלל ישראל.

היה ב״ה, שבוע שגרתי…

שבת שלום של אחדות, פרסומי ניסא, שמחות, ישועות ונחמות.

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גלילה למעלה