לצאת מהבור

ענת גופשטיין

ענת גופשטיין

פסיכותרפיסטית ומנחת הורים

לפני שנים היא עזבה את הכפר, אך הכפר לא עזב אותה. יש לה ילדים מערבי, היא מנסה לגדל אותם ולחיות את חייה מחדש, אך מתקשה להתרומם.
קל ליפול, קשה לקום. בהתחלה החיים נראו לה ורודים. היה לה בעל כול יכול, הרבה כסף. הוא היה סוחר סמים, אדם אלים ומסוכן. הוא היה מנצל קטינות. שמעתי עליו מכמה נערות, ולא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות במדינה מתוקנת. הוא נעצר כמה פעמים ושוחרר מייד. הבנתי שהוא משתף פעולה עם המשטרה ולכן יש לו גיבוי מהמערכת. 

הוא יודע שאף אחד לא יעצור אותו, והוא יכול לפגוע חופשי בה ובעוד הרבה צעירות אחרות, והמשטרה ובית משפט לא יעשו לו כלום. כל תיקי האלימות נגדו על סחר בנשק ובסמים נסגרו במפתיע, ומה שהגיע לבית המשפט נסגר בעסקת טיעון מפוקפקת. במעצר של כמה ימים. לראות ולא להאמין.

כשהיא רצתה לעזוב אותו הוא רדף אחריה פגע בה. היא נאלצה לעבור דירה כמה פעמים. הוא העליל עליה שעברה עבירה פלילית, והיא נעצרה. היא הייתה בהיריון בחודש תשיעי, והשופטת לא גילתה כלפיה טיפת רחמנות והאריכה לה את המעצר אף שלא היו להם שום הוכחות, רק התלונה שלו. זה פורסם בתקשורת, עורך הדין ערער על המעצר, והיא שוחררה.
היא יצאה מהמעצר בטראומות קשות. עד היום היא סובלת מחרדה. היא זוכרת כאילו זה קרה היום את המכות שהיכו אותה הסוהרים בבית המעצר. היא רוצה לטפל בנפש הפצועה שלה, שיהיה לה הכוח להתמודד עם הטראומות שעברה, אבל אין לה רגע של שקט לעצור ולחשוב, והיא לא פנויה לטיפול. היא ממש רוצה לטפל בעצמה, להתקדם בחיים, ללמוד, לעבוד, אך אינה יכולה.
יש לה ילד בן חמש הסובל מקשיי קשב וריכוז ומהפרעת התנהגות קשה. ראיתי אותו, ילד חמוד, לא נח לרגע. גם אחרי טיפול תרופתי הוא כל היום איתה בבית. כבר שנה וחצי שאין לו מסגרת. הוא לא בגן, לא נמצא עם ילדים. ניסיתי לדבר עם העירייה ועם משרד החינוך, ניסיתי להשפיע שימצאו לו גן, שהילד יכיר ילדים ולא יהיה רק בחברת מבוגרים. אך לא עזר כלום, לילד הזה לא נמצא פתרון.
הרבה הורים מדברים על הקושי להעסיק את הילדים כשאין מסגרות חינוכיות בחופשות ובהסגר הקורונה. כמה חודשים עם הילדים בבית אינם קלים לכל ההורים, והיא שנה וחצי עם ילד מורכב, מותשת. אך היא אינה מרשה לעצמה להתלונן. "אם קשה לך, אפשר למצוא לו משפחה מאמצת", אמרה לה מישהי מהמערכת, ומאז היא מפחדת להתלונן, מפחדת לדבר.
היא אימא טובה ומטפלת בילדיה במסירות רבה. היא בסך הכול רוצה מסגרת חינוכית לילד שלה. הילד חייב מסגרת, להכיר את עולם הילדים, ללמוד ולהתפתח, והיא תוכל לחשוב גם על עצמה. היא מחזיקה את עצמה שלא להתייאש, מנסה לראות נקודות של אור בתוך השחור.
היא מנסה להתנתק מהבעל האלים שהיה לה, מסגנון החיים המטורף הזה, ולחיות את החיים בשקט, שתהיה לה אפשרות לעבוד, להתפתח, לראות דברים חדשים, לעשות שינוי ולהתקדם בחיים.
קל ליפול לבור, קשה מאוד לצאת ממנו.

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה למעלה