גליון 511

מהנהגותיו של הרב צבי יהודה

הרב נעם פרל

"וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים… אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ…"

"וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב לה'" – זה שאמר הכתוב – "זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע א-לקים" (מדרש ויקרא רבה ט', ב')                         

על פי המדרש, בספר תהילים מוצאים אנו את שכרו של מביא קרבן שלמי התודה המפורט בפרשתנו- "אראנו בישע א-לקים". אלא שעם מביא הקרבן מופיע בתהילים אדם נוסף 'שם דרך' הזוכה בישועת ה'. מה היא אותה שימת דרך העשויה לזכות את כולנו בישועת ה'?

ארבעה פתרונות מביא לכך המדרש, הראשון > "אלו מסלקי דרכים" – אדם העוסק בהסרת מכשולים פיזיים מן הדרך פן יתקל בהם אדם אחר, הוא הראוי לישועת ה', שכן דואג הוא לשמירת גופם וממונם של הבריות.

פתרון שני > "אלו סופרים ומשנים שהן מלמדין את התינוקות באמונה" – אותם המלמדים את הילדים בבית הספר ומשקיעים בהם את מיטב זמנם וכוחם כדי שילכו בדרך הישר ויעשו נחת רוח לבוראם הם הזכאים לישועת ה'.

פתרון שלישי > "אלו חנונין שהן מוכרין פירות מעושרין לרבים" – שמי הדרך הם אותם הדואגים להסיר מכשולים רוחניים ועברות בהם עלול לשגות הציבור, כאותו ירקן המעשר את הפירות בטרם יקנו מהם הלקוחות ויאכלו מן הטבל.

הפתרון הרביעי > "אלו שהן מדליקין נרות כדי להאיר בהם לרבים" – שמי הדרך הינם אותם המוכנים להקדיש מממונם הפרטי למען יוכלו בני אדם לצאת מביתם גם בשעות החשיכה ללא נטילת סיכון נפילה, שוד או אובדן דרך.

המשותף לארבעת שמי הדרך הינו התמסרותם לדרך, השקעתם בתהליך ללא צורך בסיפוק של ראיית התוצאה. ארבעת שמי הדרך מתקנים דרכים, פגמים ונשמות, שכלל אינם מכירים או שטרם הגיעו לבשלותם. מסירי המכשולים מן הדרך לא מכירים את מי שאולי יעבור בה ואת מטרת הליכתו, הירקנים לא יודעים מי יבוא לקנות את סחורתם, יהודי או גוי, מקפיד במצוות או מזלזל בהם. מלמד התינוקות אינו יודע כיצד יתפתחו, למה יגדלו והאם יכירו בו ובתרומתו לאישיותם, ובוודאי מאירי הדרכים מכיסם אינם יודעים מי יהלך לאורם באישון ליל ולאיזו מטרה.

גדול שכרם של המשקיעים בדרך, בתהליך, בעץ ואינם נזקקים לסיפוק העצום של ההגעה ליעדים, ראית התוצאות והברכה על הפירות. ראויים הם שמי הדרכים למלוכה שכל כולה אינה אלא היכולת לתקן את הדרכים למען יוכל העם להגיע אל יעודו ולממש את הפוטנציאל הגנוז בו.

"שאול לא זכה למלוכה אלא על ידיי שהיה זקנו מדליק נרות לרבים, אמרו מבואות אפילות היו מביתו לבית המדרש והיה מדליק נרות בהם כדי להאיר בהם לרבים" (שם)

גלילה למעלה