כידוע נתונים אנו כעת תחת שלטון ׳ממשלת מעבר׳ בראשות יאיר לפיד. במסגרת זו אנו שומעים על דיונים אל מול גורמי הייעוץ המשפטי בראשות היועמ״שית, בנוגע לסמכויותיה לקבל החלטות שונות החל מחקיקה, עבור לרפורמות שונות וכלה במינויים.
בין היתר קבעה היועמ״שית לממשלה כי ממשלת המעבר מוסמכת למנות רמטכ״ל (למרות שיידרש לעבוד תחת הממשלה החדשה שתקום); וחמור מכך – כי מוסמכת לנהל מו״מ על שינוי גבולות המדינה – העברת שטחים ריבוניים של מים טריטוריאליים ללבנון, שטחים שבהם אותרו מרבצי גז, ללא כל תמורה, רק בשל לחץ קל של מתווך אמריקאי חסר כל מעמד ומשמעות (התרפסות כבר אמרנו?), כשבג״ץ אף דחה על הסף, ללא דיון וללא שאפילו נתבקשה תגובה, עתירה בנושא זה!
׳מתחת לרדאר׳ מתקבלות כל העת החלטות במערכת המשפטית אשר מקבעות את אופיה הפרוגרסיבי לשנים ארוכות על ידי שר המשפטים, גדעון סער, שמתגלה כעושה דברה הנאמן ביותר של המערכת המשפטית. בין היתר רק השבוע, בתקופת ממשלת המעבר, מונו נשיאים לשני בתי המשפט המכילים את מספר השופטים הגדול במדינה ואשר דנים בחלק הארי של התיקים המוגשים לבתי המשפט – נשיא בית משפט השלום במחוז תל אביב, ונשיא בית משפט השלום במחוז מרכז. כל זאת בלא ששמעתם אפילו אזכור קצר על כך בתקשורת. חשוב להבין שלנשיא בית משפט סמכויות משמעויות ביותר, ובין היתר באפשרותו לקבוע איזה שופט ישמע כל תיק, כך שגם אם ימונו שופטים שמרניים למערכת ניתן יהיה לעקר אותם מכל משמעות בקלות יחסית.
כמו כן מונה השבוע גם השופט והיועץ המשפטי לממשלה בדימוס, מני מזוז, מאנשי השמאל הקיצוניים ביותר, אשר סגר את התיקים של משפחת שרון לאחר שפורסמה תוכנית ה׳התנתקות׳, בניגוד לחוות דעת פרקליטת המדינה דאז, ושפסיקתו אופיינה בקו פרוגרסיבי לוחמני, ליו״ר ועדת המינוי לבכירים בשירות הציבורי. מינוי לשמונה שנים שיבטיח שאף בעל תפקיד בכיר בגוף ציבורי לא יוכל להיות בעל עמדות שמרניות, שלא לדבר על חיבור לעם ישראל ולארץ ישראל.
מנגד קבעה היועמ״שית כי מינוי מפקד לתחנת הרדיו גלי צה״ל אינו אפשרי על ידי ממשלת המעבר. הרי צריך מס שפתיים כלשהו – פסילת מינוי בסוגיה חסרת חשיבות, כשממילא השיח הציבורי נוטה לכיוון סגירת התחנה.
איך נראו הדברים כשהייתה ממשלת מעבר מהצד הימני-שמרני של המפה? אין צורך לאמץ את הזיכרון, שהרי רק לפני כשנה ומחצה פסל הממסד המשפטי החלטה של שר המשפטים בממשלת מעבר, אמיר אוחנה, למנות ממלא מקום לפרקליט המדינה לשלושה חודשים. ממלא מקום לתקופה קצרה ביותר. אין בכלל מה לדבר על החלטות כמו השלטת ריבונות על שטחי יו״ש, רפורמות שונות במערכות השלטון וכו׳. הימין אפילו לא חשב לנסות להעבירן.
חשוב לדעת שבחוק אין כלל אבחנה בין ממשלה רגילה לבין ממשלת מעבר. מבחינת החוק סמכויות ממשלת מעבר זהות לחלוטין לכל ממשלה אחרת. כך מקובל גם במרבית המדינות הדמוקרטיות בעולם, אם לא בכולן. נקל להיזכר בנשיא שונא ישראל, ברק חוסיין אובמה, שבימיו האחרונים בתפקיד עוד ניסה להעביר סנקציות על ישראל בשל אחיזתה ביו״ש (מהלך שסוכל על ידי רוסיה בראשות ולדימיר פוטין, אשר לבקשת רוה״מ נתניהו איים להטיל וטו על ההחלטה, ולכן עברה החלטת גינוי בלבד); לעומתו, להבדיל אלף הבדלות, הנשיא הנהדר דולנד ג׳ טראמפ, שבשבועות האחרונים לכהונתו עד ליומו האחרון ממש, עוד העביר החלטות לטובת מדינת ישראל, חתם על הוצאות להורג של מספר רוצחים מתועבים וכן העניק חנינה לכמה אסירים.
הגבלת סמכות ממשלת המעבר היא עוד ביטוי של האקטיביזם השיפוטי, אשר מבוססת על עילת ה׳סבירות׳. בית המשפט העליון קבע כי לא ׳סביר׳ שממשלת מעבר תקבל החלטות הרות גורל, כמובן כל עוד הן באות מצד ימין של המפה האידיאולוגית, שהרי משא ומתן למסירת חלקי ארץ או מינוי שופטים שהם טובים למערכת הותרו שוב ושוב לממשלות מעבר מהשמאל עוד מימי אוסלו העליזים – מבחינתם כמובן. נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית בייניש, אשר קבעה מספר הלכות בנוגע לחוסר סמכות ממשלות ימין לפעול בממשלת מעבר, מונתה בעצמה בממשלת מעבר. כשלעומת זאת בזמן כהונת שרת המשפטים, איילת שקד, נטען כי בלתי אפשרי כלל לכנס את הוועדה למינוי שופטים בתקופה כזו.
צא ולמד, ׳ממשלת מעבר׳ היא עוד מונח שהמציאה הפקידות המשפטית כחלק ממדינת העומק, ה׳דיפ סטייט׳, כדי להגביל פעילות של נבחרי ימין. ולנוכח תדירות מערכות הבחירות בשנים האחרונות, הלכה למעשה, יש בכך כדי למנוע מהימין להשלים כל מהלך שבו החל, כאשר על השמאל כאמור אין מוטלות מגבלות כלשהן, בהחלטות הרות גורל ככל שתהיינה.
אז מה עושים? בהמשך לטורים הקודמים שפרסמנו כאן, יידרש הימין לבטל כליל את עילת ה׳סבירות׳, ולחזור למצב המשפטי שהיה עד לשנות ה-80 של המאה הקודמת, כאשר החלטה מנהלית נבחנה על בסיס חוקיותה או אי חוקיותה בלבד, כששאלות כמו סבירות ההחלטה הושארו למשפט הציבור, בקלפי ובמנגנונים דמוקרטיים אחרים, במקום למערכת המשפט שמייצגת רעיונות רדיקליים הרחוקים שנות אור מתפיסות הציבור, והמציאות מראה בעליל שפועלת מתוך משוא פנים. ועד שתבוטל עילה זו ניתן לקבוע בחוק יסוד הממשלה, פוזיטיבית, כי כל ממשלה תאחוז בכל סמכויותיה עד ליומה האחרון.
ובאשר להחלטות שתתקבלנה בממשלת המעבר הנוכחית, כולל אלה במישור הבינלאומי, שנקווה שלא יעלה בידה להעבירן – תתכבד ממשלת הימין לכשתקום לבטלן לאלתר, כפי שנהג הנשיא דונלד טראמפ, הן בנוגע להסכם הגרעין עם איראן והן בנוגע לדברי חקיקה אחרים שהעביר הנשיא הדמוקרטי שלפניו ללא מורא, תוך הצהרה כי נתקבלו באופן שאינו לגיטימי, בניגוד לחוק הקובע כי כל מסירת שטחים ריבוניים תובא למשאל עם.
