שמואל יעקובסון

ממשלת מעבר – תלוי מאיזה צד מסתכלים

יד עם דם ופטיש של שופט

כידוע נתונים אנו כעת תחת שלטון ׳ממשלת מעבר׳ בראשות יאיר לפיד. במסגרת זו אנו שומעים על דיונים אל מול גורמי הייעוץ המשפטי בראשות היועמ״שית, בנוגע לסמכויותיה לקבל החלטות שונות החל מחקיקה, עבור לרפורמות שונות וכלה במינויים.
בין היתר קבעה היועמ״שית לממשלה כי ממשלת המעבר מוסמכת למנות רמטכ״ל (למרות שיידרש לעבוד תחת הממשלה החדשה שתקום); וחמור מכך – כי מוסמכת לנהל מו״מ על שינוי גבולות המדינה – העברת שטחים ריבוניים של מים טריטוריאליים ללבנון, שטחים שבהם אותרו מרבצי גז, ללא כל תמורה, רק בשל לחץ קל של מתווך אמריקאי חסר כל מעמד ומשמעות (התרפסות כבר אמרנו?), כשבג״ץ אף דחה על הסף, ללא דיון וללא שאפילו נתבקשה תגובה, עתירה בנושא זה!
׳מתחת לרדאר׳ מתקבלות כל העת החלטות במערכת המשפטית אשר מקבעות את אופיה הפרוגרסיבי לשנים ארוכות על ידי שר המשפטים, גדעון סער, שמתגלה כעושה דברה הנאמן ביותר של המערכת המשפטית. בין היתר רק השבוע, בתקופת ממשלת המעבר, מונו נשיאים לשני בתי המשפט המכילים את מספר השופטים הגדול במדינה ואשר דנים בחלק הארי של התיקים המוגשים לבתי המשפט – נשיא בית משפט השלום במחוז תל אביב, ונשיא בית משפט השלום במחוז מרכז. כל זאת בלא ששמעתם אפילו אזכור קצר על כך בתקשורת. חשוב להבין שלנשיא בית משפט סמכויות משמעויות ביותר, ובין היתר באפשרותו לקבוע איזה שופט ישמע כל תיק, כך שגם אם ימונו שופטים שמרניים למערכת ניתן יהיה לעקר אותם מכל משמעות בקלות יחסית.
כמו כן מונה השבוע גם השופט והיועץ המשפטי לממשלה בדימוס, מני מזוז, מאנשי השמאל הקיצוניים ביותר, אשר סגר את התיקים של משפחת שרון לאחר שפורסמה תוכנית ה׳התנתקות׳, בניגוד לחוות דעת פרקליטת המדינה דאז, ושפסיקתו אופיינה בקו פרוגרסיבי לוחמני, ליו״ר ועדת המינוי לבכירים בשירות הציבורי. מינוי לשמונה שנים שיבטיח שאף בעל תפקיד בכיר בגוף ציבורי לא יוכל להיות בעל עמדות שמרניות, שלא לדבר על חיבור לעם ישראל ולארץ ישראל.
מנגד קבעה היועמ״שית כי מינוי מפקד לתחנת הרדיו גלי צה״ל אינו אפשרי על ידי ממשלת המעבר. הרי צריך מס שפתיים כלשהו – פסילת מינוי בסוגיה חסרת חשיבות, כשממילא השיח הציבורי נוטה לכיוון סגירת התחנה.
איך נראו הדברים כשהייתה ממשלת מעבר מהצד הימני-שמרני של המפה? אין צורך לאמץ את הזיכרון, שהרי רק לפני כשנה ומחצה פסל הממסד המשפטי החלטה של שר המשפטים בממשלת מעבר, אמיר אוחנה, למנות ממלא מקום לפרקליט המדינה לשלושה חודשים. ממלא מקום לתקופה קצרה ביותר. אין בכלל מה לדבר על החלטות כמו השלטת ריבונות על שטחי יו״ש, רפורמות שונות במערכות השלטון וכו׳. הימין אפילו לא חשב לנסות להעבירן.
חשוב לדעת שבחוק אין כלל אבחנה בין ממשלה רגילה לבין ממשלת מעבר. מבחינת החוק סמכויות ממשלת מעבר זהות לחלוטין לכל ממשלה אחרת. כך מקובל גם במרבית המדינות הדמוקרטיות בעולם, אם לא בכולן. נקל להיזכר בנשיא שונא ישראל, ברק חוסיין אובמה, שבימיו האחרונים בתפקיד עוד ניסה להעביר סנקציות על ישראל בשל אחיזתה ביו״ש (מהלך שסוכל על ידי רוסיה בראשות ולדימיר פוטין, אשר לבקשת רוה״מ נתניהו איים להטיל וטו על ההחלטה, ולכן עברה החלטת גינוי בלבד); לעומתו, להבדיל אלף הבדלות, הנשיא הנהדר דולנד ג׳ טראמפ, שבשבועות האחרונים לכהונתו עד ליומו האחרון ממש, עוד העביר החלטות לטובת מדינת ישראל, חתם על הוצאות להורג של מספר רוצחים מתועבים וכן העניק חנינה לכמה אסירים.
הגבלת סמכות ממשלת המעבר היא עוד ביטוי של האקטיביזם השיפוטי, אשר מבוססת על עילת ה׳סבירות׳. בית המשפט העליון קבע כי לא ׳סביר׳ שממשלת מעבר תקבל החלטות הרות גורל, כמובן כל עוד הן באות מצד ימין של המפה האידיאולוגית, שהרי משא ומתן למסירת חלקי ארץ או מינוי שופטים שהם טובים למערכת הותרו שוב ושוב לממשלות מעבר מהשמאל עוד מימי אוסלו העליזים – מבחינתם כמובן. נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית בייניש, אשר קבעה מספר הלכות בנוגע לחוסר סמכות ממשלות ימין לפעול בממשלת מעבר, מונתה בעצמה בממשלת מעבר. כשלעומת זאת בזמן כהונת שרת המשפטים, איילת שקד, נטען כי בלתי אפשרי כלל לכנס את הוועדה למינוי שופטים בתקופה כזו.
צא ולמד, ׳ממשלת מעבר׳ היא עוד מונח שהמציאה הפקידות המשפטית כחלק ממדינת העומק, ה׳דיפ סטייט׳, כדי להגביל פעילות של נבחרי ימין. ולנוכח תדירות מערכות הבחירות בשנים האחרונות, הלכה למעשה, יש בכך כדי למנוע מהימין להשלים כל מהלך שבו החל, כאשר על השמאל כאמור אין מוטלות מגבלות כלשהן, בהחלטות הרות גורל ככל שתהיינה.
אז מה עושים? בהמשך לטורים הקודמים שפרסמנו כאן, יידרש הימין לבטל כליל את עילת ה׳סבירות׳, ולחזור למצב המשפטי שהיה עד לשנות ה-80 של המאה הקודמת, כאשר החלטה מנהלית נבחנה על בסיס חוקיותה או אי חוקיותה בלבד, כששאלות כמו סבירות ההחלטה הושארו למשפט הציבור, בקלפי ובמנגנונים דמוקרטיים אחרים, במקום למערכת המשפט שמייצגת רעיונות רדיקליים הרחוקים שנות אור מתפיסות הציבור, והמציאות מראה בעליל שפועלת מתוך משוא פנים. ועד שתבוטל עילה זו ניתן לקבוע בחוק יסוד הממשלה, פוזיטיבית, כי כל ממשלה תאחוז בכל סמכויותיה עד ליומה האחרון.
ובאשר להחלטות שתתקבלנה בממשלת המעבר הנוכחית, כולל אלה במישור הבינלאומי, שנקווה שלא יעלה בידה להעבירן – תתכבד ממשלת הימין לכשתקום לבטלן לאלתר, כפי שנהג הנשיא דונלד טראמפ, הן בנוגע להסכם הגרעין עם איראן והן בנוגע לדברי חקיקה אחרים שהעביר הנשיא הדמוקרטי שלפניו ללא מורא, תוך הצהרה כי נתקבלו באופן שאינו לגיטימי, בניגוד לחוק הקובע כי כל מסירת שטחים ריבוניים תובא למשאל עם.

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל…
״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…