משלוח מנות בט"ו בשבט?

תמונה של הרב מנחם בורשטיין

הרב מנחם בורשטיין

ראש מכון פועה

מעבר למנהג אכילת הפירות ועריכת סדר ט”ו בשבט ביום זה, כפי שהרחבנו רבות בעבר, השתרשו בקהילות ישראל בארץ ובחו”ל מנהגים מגוונים המבטאים את הציפייה להגעה לארץ ישראל ואת השמחה בפירותיה ובמצוותיה.
נספר לכם על חלק מהמנהגים הנוהגים בארץ ובחו”ל.
יהודי כורדיסטן מכנים את יום ט”ו בשבט אידת אילאני (=חג האילנות), שמחת אילאני (=שמחת האילנות) או מזדאני אילאני
(בשורת האילנות). לצד המנהג להרבות באכילת פירות נהגו לשלוח כעין משלוח מנות של פירות איש לרעהו.

יש מקהילות הספרדים בירושלים שנהגו ביום זה לעלות אל קברות הסנהדרין (מערת קבורה בגן הסנהדרין, קרוב לשדרות גולדה מאיר) ואל קבר שמעון הצדיק, וכן לצאת ולשבת בצל העצים הרעננים בעין רוגל (שהיה במקורו אחד ממקורות המים של ירושלים הקדומה, בנקודת המפגש של שלושת הנחלים המקיפים את העיר: נחל קדרון, הגיא וגיא בן הינום).
בצפת יש שנהגו לצאת למערת רשב”י בפקיעין ולערוך טקס קטיף חרובים מן האילן שבפתח המערה.
יהודי בבל נהגו להביא פירות מיוחדים לשולחן הסדר נוסף על הפירות המצויים, כגון נבק עג'ם (פרי המצוי הרבה בפרס), אגוזים גדולים (ג'וז) וקטנים (בנדק), אפרסקים ממולאים בשקדים או באגוזים, מין משובח של תאנים יבשות (נגר אל-בלבול) ועוד. רבים מבני בבל נהגו לקרוא בליל ט"ו בשבט את סדר הלימוד המובא בחוברת 'פרי עץ הדר' שנדפסה בעבר בבגדאד. הפיוט המקובל ביותר לט"ו בשבט ולברכת האילנות בקרב בני בבל הוא "אז ירנן עץ היערים, לפני אל אדיר אדירים" מאת הרב יוסף חיים זצ"ל.
בקרב יהודי דמשק יש שנהגו לחגוג ביום זה את ‘חג חתן וכלה’ לחתנים והכלות שהיו מאורסים אז. החתן היה יוצא עם אביו לשוק וקונה לארוסתו טבעת או צמיד זהב וזר פרחים נותני ריח ממגוון מינים. אחר כך היו קונים סל מלא פירות משובחים. שמש בית הכנסת היה מביא את זר הפרחים לבית הכלה, והחתן בלוויית אחיו וחבריו היה הולך לבית הכלה, סל הפירות על כתפו. המחותן וקרוביו היו מקבלים חגיגית את פני החתן ומושיטים לו יד, ואחר כך היו מזמינים את כל הקרובים ועושים סעודת ט”ו בשבט לכבוד החתן. בעת הסעודה היה החתן נותן את המתנות לכלה, ואז היו מעלים על השולחן את סל הפירות שהביא החתן, אוכלים את הפירות, שרים ושמחים עד מאוחר בלילה.
בקרב יהודי חלב יש שנהגו בערב ט”ו בשבט לקרוא את עשרת הדיברות בבית הכנסת בלשון ערבית. כל דיבר ודיבר “נמכר”, הקונה קורא את הדיבר והקהל מקשיב לו.
נשמח לשמוע על מנהגים שנהגתם בחו”ל ועל מנהגים שאתם ממשיכים גם בארץ. 

שתפו