׳מתוק בלב׳ הקפיטריה המיוחדת של הילדים המיוחדים מלב בנימין
הכתבה הזאת זרקה אותי 17-18 שנה לאחור, לכיתות י״א-י״ב שבהן התנדבתי כחונך בעמותת ׳לב בנימין׳, בעיקר בחופשים. היינו כמה עשרות בני נוער שלוקחים על עצמם להוציא את הילדים המיוחדים של המועצה לטיולים, לחוויות וללמידה.
לעיתים אנחנו לא מספיק אחראיים ומגיעים לעבודה ללא ארוחת בוקר או צהריים, קורה ששוכחים את האוכל בבית, ומותר גם להתפנק מידי פעם עם קפה ומאפה. כשעובדי מועצת בנימין רעבים או סתם רוצים להתפנק, הם יורדים לקפיטריה ׳מתוק בלב׳ שבקומת הכניסה. כששמעתי על ׳מתוק בלב׳ הממוקמת בבניין המועצה – היה לי ברור שאני מגיע לראות אותה כדי לכתוב עליה כמה מילים. ולמה אני כותב על כך? אז זהו, מדובר במיזם מיוחד מאוד.
מיזם ׳מתוק בלב׳ בשיתוף עמותת לב בנימין יצא לדרך לאחר חג הפסח, עם הצבת עמדה חלבית במבואת הכניסה לבניין המועצה בקפיטריה של עמותת לב בנימין – קפיטריה שנותנת מענה לימודי, מקצועי, רגשי וחברתי לאנשים עם צרכים מיוחדים לכל הגילאים.
״הקפיטריה הזאת היא בעיקר מיזם חברתי, לא משהו עסקי״, מסבירה מנכ״לית העמותה, שלומית קהן. ״במערך התעסוקה של העמותה יש שירותים לאוכלוסייה רחבה וגדולה של מוגבלויות. בין השאר יש לנו מעונות יום שיקומי, מועדוניות, דירות ועוד. חלק מהגדולים שמעל גיל 21 מועסקים ועתידים לצאת לעולם היצרני. אנחנו הקמנו מערך תעסוקה שמתאים לרמות תפעול שונות, ברמות הנמוכות מתעסקים בעניינים קלים יותר כמו אריזות עם ליווי יחסית צפוף, וברמות הגבוהות העצמאות גדולה יותר. כל המטרה זה החיים המרכזיים של אדם עם מוגבלות – לחיות ולהצטרף לעולם היצרני הגדול שנמצא בחוץ ולהיות משמעותי. כל מי שהגיע לעבוד שם הוא בתפקוד גבוה, והוא כבר התנסה אצלנו ורכש ניסיון במקומות התעסוקה שלנו. חוץ מזה יש לנו משתלה טיפולית, מטבח מבשל, מערך אריזות, קפיטריה חברתית בתוך האולפנה בעפרה שהיא הבסיס לפרויקט החדש ועוד. אנחנו רוצים להאמין שאלה שהגיעו לקפיטריה בבניין המועצה יקבלו קרש קפיצה לשוק החופשי״.
למה הקמתם את הקפיטריה דווקא בבניין המועצה?
״ראינו הזדמנות לפתוח דווקא בתוך המועצה, מכיוון שמרבית החבר׳ה מגיעים מקרב תושביה. זאת הזדמנות למפגש עם אנשים שהם מכירים, זאת הזדמנות להשתלב בתעסוקה בתוך ארגון גדול, הזדמנות ללמוד לשרת קהל, ללמוד מה זה דרייב עסקי״.
איך מתבטאת ההשתלבות שלהם בתוך הארגון הגדול, בתוך המועצה?
״הם מועסקים שם כעובדי מועצה מן המניין, ומקבלים תלוש משכורת ממחלקת משאבי אנוש של המועצה״.
החשיבות של המיזם ברורה. מה עם הצד הכלכלי? אתם מכסים עלויות?
״אנחנו עובדים על זה. העלויות של דבר כזה הן יקרות מאוד. כשאתה מלמד מישהו לחתוך סלט בצורה מוקפדת על פי הכללים – מישהו צריך לעמוד יחד איתו לראות שהוא עושה את זה כמו שצריך״.
כשקפצתי לבניין המועצה כדי לראות את המיזם, הייתה עובדת אחת שחנכה את שני העובדים – מה לשאול את הלקוח, איך גובים כסף מכרטיס אשראי ועוד. ״בדרך כלל יש שני עובדים על שני עובדים״, אומרת שלומית. ״יש לנו מנהלת מערך קולינריה כי יש לנו עוד הרבה יוזמות כמו למשל קייטרינג. יש לנו מנהל של כל מערך התעסוקה, יש כמה בעלי תפקידים שהם סביב הפרויקט, ולכל אחד שעובד בו יש מטרות טיפוליות וסדורות. אז האם זה רווחי? צריך להבין את ההוצאות על כוח האדם, זה הרבה יותר טיפולי וכרגע זה לא רווחי. נעבוד על זה, אבל המטרה כרגע היא ההזדמנות החברתית, התעסוקתית, השייכות לארגון גדול, החשיפה לתושבי האזור, ההתמודדות עם דרישות שמערכת גדולה מציבה ביניהם – ובאמת המטרה הגדולה היא שאחרי שנה-שנתיים יקבלו הזדמנות להשתלב בשוק החופשי״.
ישראל גנץ: ״אלו סוגיות שאתה הולך לישון איתן בלילה״
פתיחת הקפיטריה לא מגיעה משום מקום. מועצת בנימין מקדמת הרחבה של מסגרות המתאימות לילדי צרכים מיוחדים במזרח בנימין, במערבו ובכל רחבי בנימין – גני שפה, גני תקשורת, מעונות שיקומיים, וכן מועדונית חדשה של ׳לב בנימין׳, החשמונאים, שאף היא תיתן מענה לתושבי מערב בנימין בנוסף לזו שפועלת כבר שנים בעפרה. במתנ״ס בנימין, אגף החינוך והמחלקה לשירותים חברתיים, עושים מאמץ גם כן לחיזוק הקשר ושימורו עם בעלי הצרכים המיוחדים
בפעילויות ובמפגשים במהלך השנה, וישנה עבודה משותפת עם פורום הורי צמי״ד ועם עמותת ׳לב בנימין׳ לילדים ונוער. ראש המועצה, ישראל גנץ, אומר כי כחלק ממדיניות המועצה היא שמה על השולחן את קידום תחום החינוך המיוחד לגווניו: ״יש לי סיפוק גדול מהזינוק שעשינו בתחום הזה. אלו סוגיות שאתה הולך לישון איתן בלילה״, הוא אומר. ״פתחנו כיתות מותאמות עבור תלמידים במספר יישובים ברחבי בנימין, אנחנו פותחים בשנת הלימודים הקרובה מועדונית במערב בנימין של עמותת לב בנימין בנוסף לזו הקיימת בעפרה ועוד. הקפיטריה היא זכות שלנו כמועצה לפגוש מידי יום את האחים ואת האחיות וזה מרגיש שהם חלק מאיתנו. ועם על הכבוד להשתדלות שלנו כרשות, אני חייב לציין את ההורים – הם הלוחמים האמיתיים שנלחמים יום יום על שילוב הילד או הילדה במוסד המתאים לגילו ולתפקודו. פשוט צריך להעריץ אותם, ואני שמח שאנו מצליחים ולו במעט להקל עליהם ובעיקר להרגיש שותפים״.
