חברתי

מתוק בלב

כרגע המטרה היא ההזדמנות החברתית, התעסוקתית, השייכות לארגון גדול, החשיפה לתושבי האזור, ההתמודדות עם דרישות שמערכת גדולה מציבה ביניהם - ובאמת המטרה הגדולה היא שאחרי שנה-שנתיים יקבלו הזדמנות להשתלב בשוק החופשי

׳מתוק בלב׳ הקפיטריה המיוחדת של הילדים המיוחדים מלב בנימין

׳מתוק בלב׳ הקפיטריה המיוחדת של הילדים המיוחדים מלב בנימין

הכתבה הזאת זרקה אותי 17-18 שנה לאחור, לכיתות י״א-י״ב שבהן התנדבתי כחונך בעמותת ׳לב בנימין׳, בעיקר בחופשים. היינו כמה עשרות בני נוער שלוקחים על עצמם להוציא את הילדים המיוחדים של המועצה לטיולים, לחוויות וללמידה.
לעיתים אנחנו לא מספיק אחראיים ומגיעים לעבודה ללא ארוחת בוקר או צהריים, קורה ששוכחים את האוכל בבית, ומותר גם להתפנק מידי פעם עם קפה ומאפה. כשעובדי מועצת בנימין רעבים או סתם רוצים להתפנק, הם יורדים לקפיטריה ׳מתוק בלב׳ שבקומת הכניסה. כששמעתי על ׳מתוק בלב׳ הממוקמת בבניין המועצה – היה לי ברור שאני מגיע לראות אותה כדי לכתוב עליה כמה מילים. ולמה אני כותב על כך? אז זהו, מדובר במיזם מיוחד מאוד.
מיזם ׳מתוק בלב׳ בשיתוף עמותת לב בנימין יצא לדרך לאחר חג הפסח, עם הצבת עמדה חלבית במבואת הכניסה לבניין המועצה בקפיטריה של עמותת לב בנימין – קפיטריה שנותנת מענה לימודי, מקצועי, רגשי וחברתי לאנשים עם צרכים מיוחדים לכל הגילאים.
״הקפיטריה הזאת היא בעיקר מיזם חברתי, לא משהו עסקי״, מסבירה מנכ״לית העמותה, שלומית קהן. ״במערך התעסוקה של העמותה יש שירותים לאוכלוסייה רחבה וגדולה של מוגבלויות. בין השאר יש לנו מעונות יום שיקומי, מועדוניות, דירות ועוד. חלק מהגדולים שמעל גיל 21 מועסקים ועתידים לצאת לעולם היצרני. אנחנו הקמנו מערך תעסוקה שמתאים לרמות תפעול שונות, ברמות הנמוכות מתעסקים בעניינים קלים יותר כמו אריזות עם ליווי יחסית צפוף, וברמות הגבוהות העצמאות גדולה יותר. כל המטרה זה החיים המרכזיים של אדם עם מוגבלות – לחיות ולהצטרף לעולם היצרני הגדול שנמצא בחוץ ולהיות משמעותי. כל מי שהגיע לעבוד שם הוא בתפקוד גבוה, והוא כבר התנסה אצלנו ורכש ניסיון במקומות התעסוקה שלנו. חוץ מזה יש לנו משתלה טיפולית, מטבח מבשל, מערך אריזות, קפיטריה חברתית בתוך האולפנה בעפרה שהיא הבסיס לפרויקט החדש ועוד. אנחנו רוצים להאמין שאלה שהגיעו לקפיטריה בבניין המועצה יקבלו קרש קפיצה לשוק החופשי״.

׳מתוק בלב׳ הקפיטריה המיוחדת של הילדים המיוחדים מלב בנימין
׳מתוק בלב׳ הקפיטריה המיוחדת של הילדים המיוחדים מלב בנימין

למה הקמתם את הקפיטריה דווקא בבניין המועצה?
״ראינו הזדמנות לפתוח דווקא בתוך המועצה, מכיוון שמרבית החבר׳ה מגיעים מקרב תושביה. זאת הזדמנות למפגש עם אנשים שהם מכירים, זאת הזדמנות להשתלב בתעסוקה בתוך ארגון גדול, הזדמנות ללמוד לשרת קהל, ללמוד מה זה דרייב עסקי״.
איך מתבטאת ההשתלבות שלהם בתוך הארגון הגדול, בתוך המועצה?
״הם מועסקים שם כעובדי מועצה מן המניין, ומקבלים תלוש משכורת ממחלקת משאבי אנוש של המועצה״.
החשיבות של המיזם ברורה. מה עם הצד הכלכלי? אתם מכסים עלויות?
״אנחנו עובדים על זה. העלויות של דבר כזה הן יקרות מאוד. כשאתה מלמד מישהו לחתוך סלט בצורה מוקפדת על פי הכללים – מישהו צריך לעמוד יחד איתו לראות שהוא עושה את זה כמו שצריך״.
כשקפצתי לבניין המועצה כדי לראות את המיזם, הייתה עובדת אחת שחנכה את שני העובדים – מה לשאול את הלקוח, איך גובים כסף מכרטיס אשראי ועוד. ״בדרך כלל יש שני עובדים על שני עובדים״, אומרת שלומית. ״יש לנו מנהלת מערך קולינריה כי יש לנו עוד הרבה יוזמות כמו למשל קייטרינג. יש לנו מנהל של כל מערך התעסוקה, יש כמה בעלי תפקידים שהם סביב הפרויקט, ולכל אחד שעובד בו יש מטרות טיפוליות וסדורות. אז האם זה רווחי? צריך להבין את ההוצאות על כוח האדם, זה הרבה יותר טיפולי וכרגע זה לא רווחי. נעבוד על זה, אבל המטרה כרגע היא ההזדמנות החברתית, התעסוקתית, השייכות לארגון גדול, החשיפה לתושבי האזור, ההתמודדות עם דרישות שמערכת גדולה מציבה ביניהם – ובאמת המטרה הגדולה היא שאחרי שנה-שנתיים יקבלו הזדמנות להשתלב בשוק החופשי״.

ישראל גנץ: ״אלו סוגיות שאתה הולך לישון איתן בלילה״
פתיחת הקפיטריה לא מגיעה משום מקום. מועצת בנימין מקדמת הרחבה של מסגרות המתאימות לילדי צרכים מיוחדים במזרח בנימין, במערבו ובכל רחבי בנימין – גני שפה, גני תקשורת, מעונות שיקומיים, וכן מועדונית חדשה של ׳לב בנימין׳, החשמונאים, שאף היא תיתן מענה לתושבי מערב בנימין בנוסף לזו שפועלת כבר שנים בעפרה. במתנ״ס בנימין, אגף החינוך והמחלקה לשירותים חברתיים, עושים מאמץ גם כן לחיזוק הקשר ושימורו עם בעלי הצרכים המיוחדים 

׳מתוק בלב׳ הקפיטריה המיוחדת של הילדים המיוחדים מלב בנימין

בפעילויות ובמפגשים במהלך השנה, וישנה עבודה משותפת עם פורום הורי צמי״ד ועם עמותת ׳לב בנימין׳ לילדים ונוער. ראש המועצה, ישראל גנץ, אומר כי כחלק ממדיניות המועצה היא שמה על השולחן את קידום תחום החינוך המיוחד לגווניו: ״יש לי סיפוק גדול מהזינוק שעשינו בתחום הזה. אלו סוגיות שאתה הולך לישון איתן בלילה״, הוא אומר. ״פתחנו כיתות מותאמות עבור תלמידים במספר יישובים ברחבי בנימין, אנחנו פותחים בשנת הלימודים הקרובה מועדונית במערב בנימין של עמותת לב בנימין בנוסף לזו הקיימת בעפרה ועוד. הקפיטריה היא זכות שלנו כמועצה לפגוש מידי יום את האחים ואת האחיות וזה מרגיש שהם חלק מאיתנו. ועם על הכבוד להשתדלות שלנו כרשות, אני חייב לציין את ההורים – הם הלוחמים האמיתיים שנלחמים יום יום על שילוב הילד או הילדה במוסד המתאים לגילו ולתפקודו. פשוט צריך להעריץ אותם, ואני שמח שאנו מצליחים ולו במעט להקל עליהם ובעיקר להרגיש שותפים״.

עוד במדור זה

כתיבה וחתימה (טובה)

כתיבה וחתימה (טובה)

לומדי הדף היומי ובכלל תלמידי חכמי ישראל, למדו כי ישנה מחלוקת עקרונית במסכת גיטין האם הכתיבה כרתי (לשמה), כלומר האם הגט אמור להיות כתוב לשמה של האישה או שמא רק החתימה של העדים אמורה להיות דווקא לשמה של האישה, או שמא עדי מסירה כרתי, דהיינו מסירת הגט היא שצריכה להיות לשמה (דעת התנא רבי מאיר).
הגמרא במסכת גיטין בדף כג עמוד א דנה בעניין זה, ושואלת הכיצד נסביר את דעת רבי מאיר שאמר כי עדי חתימה בלבד צריכים לחתום לשמה ולא לכתוב את הגט לשמה של האישה, ומסבירה הגמרא שאכן, הכתיבה צריכה להיות לשמה, ורבי מאיר התכוון ששמה של האישה בלבד צריך להיכתב עבור האישה הספציפית הזו.
עד כאן למדנות תלמודית.
בימים אלו אנו מברכים איש את רעהו בכתיבה ובחתימה טובה, נשאלת השאלה מה העיקר – האם הכתיבה (כמו שראינו למשל במסכת גיטין לעיל) או דווקא החתימה, שכן אנו יודעים למשל שחוזה שלא נחתם על ידי הצדדים אינו מחייב אותם. החשיבות מתרחבת אף לעניין חשיבות הימים הנוראים – האם בראש השנה יכתבון זה העיקר, או שמא בצום יום כיפור יחתמון חשוב בשל היותו מועד החתימה?
במסכת ראש השנה בדף טז מסבירה הגמרא ואומרת "הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר הכל נידונין בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים ואדם נדון בראש השנה וגזר דין שלו נחתם ביום הכיפורים". הגמרא אם כן מחלקת בין כתיבה לחתימה, ומלשונה משתמע שהכתיבה היא הליך הדין, הדיון הענייני שבו ניתן לשנות לטובה או לרעה את פסק הדין אשר ייחתם בסופו של דבר במועד ה'שרירותי' שבו נחתמים ברואיו של הקב"ה.
אלא שהגמרא קוראת ליום הכיפורים 'גמר דין', בשונה מיום החתימה, המועד הטכני שבו נחתם דינו של האדם.
מה אם כן חשוב יותר – יום הכיפורים או ראש השנה? כתיבת הדין שבה ניתן להשפיע על הדיין היושב בדין, או שמא יום הכיפורים חמור הוא שבו נחתמים ברואיו של מלך מלכי המלכים?
כאשר דיין חותם את הדין נעשה טקס, טקסיות החתימה מחייבת את כיבוד המעמד המלכותי המחייב. האדם היודע שביום זה נחתם גזר דינו צריך לנהוג בהתאם. מאידך, בראש השנה, כתיבת האדם היא בהתאם למצוותיו ולתפילותיו כפי שהיו עד לראש השנה ובמהלכו – מאכל, משתה, לימוד ותפילה.
למשל, חוק הירושה מכיר בצוואה בכתב יד, דהיינו הרשומה כולה בכתב ידו של המצווה. צוואה שכזו חייבת להיות בנוסף חתומה על ידו. לחתימה יש אקט מחייב. הכתיבה מעידה על הרצון של המצווה, והחתימה מעידה על גמירות הדעת.
אולם, צוואה בעל פה (למשל כאשר מדובר באדם גוסס 'שכיב מרע'), תהא תקפה כמובן ללא חתימת המצווה, אלא רק על פי עדותם של שני עדים המאשרים את דברי המצווה שנאמרו על פה.
מכאן, לעיתים לחתימה יש תוקף ולעיתים אינה משמעותית כלל. וכן כתב ידו של האדם חשוב כמו חתימה, ולעיתים דבריו שנאמרו בעל פה חשובים יותר מהחתימה עצמה.
גם חוק חתימה אלקטרונית התשס"א 2001 ביטל למעשה את החתימה המסורתית, והפך אותה למעין קובץ מאפיין של האדם המאשר את המסמך האלקטרוני שעליו הוא חותם אלקטרונית.
תפילות הימים הנוראים מלמדות אותנו כי חסדיו של הבורא עם ברואיו לא עברו 'שדרוג', ושעדיין הטקסיות בחתימה קיימת. טקסיות זו מאפשרת לנו לנצל את המעמד לקבלת זכויות רבות ככל הניתן בין כסה לעשור ובעשור עצמו, הוא יום החתימה.
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל. ■

מנקים אשליות לפסח

מנקים אשליות לפסח

פסח מתקרב אלינו בצעדי ענק, וביחד איתו כל נשות ישראל מכינות את עצמן למצוות החג: ניקיון הבית מהמסד ועד הטפחות. והשבוע מישהי שאלה אותי: "תגידי, איך אני יכולה לגרום לבעלי לתת יד בניקיונות לפסח?" אז הינה כמה נקודות למחשבה בנושא. (הדברים כתובים בלשון נקבה אבל מותאמים לשני המינים):
1. סליחה על ניפוץ האשליה, אין כזה דבר 'לגרום' לאף אחד. זאת אומרת יש, אבל באמצעות מניפולציה או הפעלת כוח. אני מאמינה שאת רוצה שבעלך ינקה את הבית לא כי את אמרת לו וכי הוא מרגיש שהוא חייב לך טובה, אלא כי הוא רואה בניקיון הבית שותפות של שניכם. מצוות ביעור חמץ היא מצווה של שניכם, בעל ואישה כאחד. לכן הרשו לי לעדכן את השאלה ולשאול אחרת: "איך לאפשר לגרום לבעלי להיות גם הוא שותף בניקיונות הבית?" או לחילופין "איך לא ארגיש לבד בניקיונות הבית לקראת פסח?".
2. תיאום ציפיות – מילת מפתח בלא מעט תחומים זוגיים בכלל, ובפסח בפרט. אם עדיין לא ישבתם ודיברתם על כוס קפה ועוגיות שנשארו ממשלוח המנות לפורים על ההכנות לחג, זה הזמן לעשות זאת. הרבה פעמים אנחנו פועלים על אוטומט או לא מתקשרים את הציפיות שלנו, ובסוף מתאכזבים אחד מהשני. הינה כמה נקודות שכדאי שיעלו בשיחה ביניכם בהקשר לניקיון הבית:
• איך הייתה חוויית ניקיון הבית לפסח בבית של כל אחד מכם? הרבה פעמים אנחנו סוחבים איתנו לחיי הנישואין חוויות עבר שמשפיעות עלינו גם כיום ועלולות להיות טריגריות.
• מה זה אומר 'לנקות את הבית לפסח' עבור כל אחד מכם? האם זה אומר לנקות את הבית מחמץ בלבד, או לנקות את הבית מכל פירור אבק?
• אלו מקומות בבית הכי חשוב לכם לנקות ובאיזה סדר? הרי לא הגיוני להתחיל לנקות את המטבח בעודו פעיל במהלך השבוע.
• אלו סוגי ניקיונות אתם אוהבים יותר ואלו פחות? יכול מאוד להיות שאת לא מתחברת לניקוי המחסן או הרכב, ולבעלך אין בכלל בעיה לעשות זאת.
• מה יאפשר לכם לנקות את הבית בנחת ובשמחה? אם כבר מנקים – אפשר להפוך את החוויה למקרבת ולשמחה.
• במה אתם זקוקים לעזרה אחד מהשני, ואלו דברים אתם מעדיפים לנקות לבד? לפעמים ניקוי בשניים יכול לעזור מאוד, ולפעמים רק להפריע ולהאט את הקצב.
מוזמנים כמובן להוסיף גם שאלות מעצמכם.
3. ראייה מערכתית – אם נסתכל על גוף האדם נראה שיש הבדל בין האיברים השונים ולכל איבר יש את התפקיד שלו. לא דומה התפקיד הידיים לתפקיד הרגליים, המוח או הלב. האם אי פעם ראית שהיד אומרת ללב: "היי חביבי, שים לב שאתה עושה את התפקיד שלך כמו שצריך"? ברור שלא. היד לא מתרכזת בתפקיד של הלב, היא מרוכזת בעצמה ובלעשות את התפקיד שלה על הצד הטוב ביותר. לפעמים בני זוג שוכחים שהם מערכת שלמה ולכל אחד מהם יש את התפקיד שלו. יכול להיות שבעלך לא אוהב לנקות את הבית אבל בהחלט יכול לקחת על עצמו תפקידים אחרים. במקום להיכנס להתחשבנות מה כל אחד עשה, היי מרוכזת בעשייה מדויקת לכוחות שלך. אין מצווה להיות קורבן פסח.
4. עם יד על הלב – מי את מרגישה שבאמת אחראי לניקיונות לפסח? את או בעלך? רגע לפני שאת מבקשת ממנו שיהיה שותף – האם את מוכנה באמת לתת לו את ההזדמנות הזו? האם את מוכנה באמת לסמוך עליו ולשמוח בו, גם אם הוא לא מנקה בדיוק בדיוק כמו שאת רוצה? ■

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

״מילדים ועד לשר גדול בישראל – החיבה הייתה אותה חיבה״

בליל יום שני האחרון, נר שמיני של חנוכה, ניצחו אראלים…
את המציאות הזאת צריך לשנות

את המציאות הזאת צריך לשנות

ההסכמים הקואליציוניים הולכים ונסגרים, והממשלה צפויה לקום בעוד פחות משבועיים,…
"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

"איפה כל הקצינים שישנים על האף?!"

בהילולת ל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון…
״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

״המוגבלות לא הייתה מגבלה״

אמנון ודניאלה וייס הם זוג מוכר – בשומרון בפרט וברחבי…
נשות החיל

נשות החיל

כולנו נחשפנו לתמונת ׳נשות הקואליציה׳, שזכתה לפרסום רב בשל העובדה…
ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

ניפוח מלאכותי של 1.5 מיליון

לרוב, את יהודה ושומרון אנחנו מזכירים בעניין תשתיות לקויות או…
הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

הגשמת חלום: משלחת ישראלית מיוחדת למונדיאל 2022

ברחבי העולם וגם כאן בישראל נרשמת התרגשות רבה לקראת מונדיאל…
״רבותיי, יש פה הפקרות״

״רבותיי, יש פה הפקרות״

במוצאי השבת האחרונה אירע פיגוע קשה בחברון שבו נרצח יהודי…
הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

הכסף מועבר בשיטות מאוד מתוחכמות לעזה

״אללה אסלאם״, ״איום דאעש״, ״היג’רה״, "דאעש: הדור הבא", "וידויים מדאע"ש",…
חלב פרווה אמיתי

חלב פרווה אמיתי

תעשיית המזון בעולם עומדת להשתנות בשנים הקרובות. זו לא שאלה…
אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

אמת מה נהדר שחלק מחוכמתו ליראיו

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ״ל, המוכר כ׳רב אברום׳, העמיד…
"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

"אולי צריך להעריך דתיים-מבית יותר מחוזרים בתשובה"

״הפעם הראשונה שבה שמרתי את יום כיפור וצמתי הייתה בגיל…
גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

גם לסיום קשה יש התחלה חדשה

לקראת ראש השנה אנשים נוהגים לקבל על עצמם החלטות טובות,…
שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

שגרירת ישראל האחרונה שפגשה את המלכה

הממלכה המאוחדת של בריטניה הרכינה ראשה בשבוע שעבר, עת נודע…