01
לתת שכר למביאיהם
צעדתי בשבת בבוקר לכותל, כשאני מפלס את דרכי בתוך ערפילי החול שהגיעו לירושלים ממדבר סהרה. המיסוך של ענני האובך היה כה סמיך עד שהשמש העולה נראתה דרכו כצילו של ירח.
דחפתי בזריזות את העגלה של אביה אורי, הנכד המתוק, בן השנה וחצי, במעלה רחוב אגריפס שבשכונת מחנה יהודה. סמטאות העיר היו ריקות מאדם. רוחות קרות של חורף נשבו בפנינו בכל עוצמתן ויצרו מחול של שקיות ועלים בשמי הלס הצהובים.
למרות מזג האוויר המשונה וההפכפך נהנינו לפלס את דרכנו יחד אל הכותל. שרנו שירי שבת וניפנפנו לשלום ליונים שהעזו לצאת מארובותיהן ולהעניק לנו ליווי מתוזמר במסע אל הר המוריה.
ירדנו ביעף במדרגות השוק הערבי. כשהגענו לעמדת הבידוק בכניסה למחוז חפצנו, יהודים טובים הציעו לי את עזרתם בהנפת העגלה בירידה במעלות הכותל.
תפילת שבת מברכין חודש אדר בכותל הייתה מחזקת ומרוממת.
בעמדנו מול פני קודש הקודשים ביקשנו לשמוח בחודש אדר הזה לנוכח ניסים גלויים, כיאה לחודש אדר שבו התרחש נס מחיית עמלק המתגלה בהיסטוריה של המדינה. הוספנו בתפילתנו בקשה שההיסטוריה תחזור על עצמה בעוז, ואולי אפילו תתעלה על קודמתה… מקובלנו שהתפילות בכותל מתקבלות ברצון לפני בעל מלחמות, זורע צדקות. אין לי ספק שהמגילה תגלה לנו ישועות וניצחונות.
02
מטבע של אש
המשנה במסכת שקלים אומרת שבראש חודש אדר משמיעין על השקלים ועל הכלאיים. ה׳שפת אמת׳ מבאר את טעם הדבר: הצדקה והחסד הם טבעיים ומיוחדים לבני ישראל, הם טבועים בנו. בניגוד לגויים, שעליהם נאמר ׳חסד לאומים חטאת׳, כלומר הגוי עושה הכל, גם את מעשי הנתינה שלו, רק לקידום האינטרסים שלו עצמו. נתינת השקלים מוזכרת במשנה יחד עם כלאיים, כי מתוך ראייה של חסד אפשר לברור את הטוב מתוך תערובת הכלאיים.
דוד המלך מלמד אותו בתהילים: ׳משפט וצדקה ביעקב אתה עשית׳. הקב״ה ברא אותנו עם תכונות המשפט והצדקה. לפי זה מבאר ה׳שפת אמת׳ את המצווה ואת מקומה: לא לחינם ביקש ה׳ את נדבת בנ״י – כי לעולם תמצא הנדיבות בם.
תמיד יש בנו רצון לטוב, כמו שנאמר ׳על כל פשעים תכסה אהבה׳… אהבת ישראל לקב״ה.
תכונת החסד שיש בנו מציפה את הצורך שלנו לאהוב כל אחד מאחינו ובכך להכיר טובה לקב״ה על כל החסד שהוא גומל אותנו.
וכיוון שיש בנו תשוקה פנימית ומתמדת לקרבת ה׳, נסלחים עוונותינו.
אם כך, נשאלת השאלה מדוע כופין על הצדקה. כפיה וצדקה? הרי זה תרתי דסתרי.
התשובה נלמדת ממקרה שלצערי אנו נתקלים בו יותר מדי: כשאדם מסרב לתת גט לאשתו, ההלכה היא ש׳כופין אותו עד שיאמר רוצה אני׳. מדוע הכפייה מועילה בגט? הלא גט צריך להימסר מתוך רצון חופשי של הנותן! מבארים חכמים, שכאשר בית הדין כופה את הנותן, הוא מגלה את הרצון הפנימי שיש בכל יהודי, הרי זו הנטייה הטבעית של כל יהודי לעשות טוב לזולתו. כך גם בצדקה, נתינת מחצית השקל מגלה את הרצון הטוב הטבעי שיש בכל אחד מאיתנו.
כל אחד ואחד מבני ישראל, העשיר והעני, נותנים בדיוק ׳מחצית השקל׳, כי בעניין הצדקה והקרבה אל ה׳ כל היהודים שווים.
המדרש אומר שה׳ הראה למשה מטבע של אש כדי ללמדו כמה צריך כל אחד מישראל לתת. מדוע היה צריך להראות למשה מטבע של אש? וכי משה לא ידע מהו שקל? המטבע של אש הזה, הוא ביטוי הצורה המוחשית של תכונת החסד הפנימית והמיוחדת שחקוקה באופי של כל אחת ואחד מישראל. זה הוא השיעור הנצחי שנתן ה׳ למשה.
כשעם ישראל מותקף חו״ח, או נמצא בצרה, כמו בתקופת המלחמה האחרונה, כוחות החסד והערבות ההדדית הטבועים בכולנו מתגלים בכל עוזם. למרות שעברו כמעט 30 חודשים מתחילת המלחמה, גילויי החסד והערבות ההדדית בעם ישראל לא מאבדים את עוצמתם. ההתגייסות לעידוד משפחות שכולות, פעולות הנצחה, חיזוק הפצועים, דאגה להלומי הקרב, חיבוק החטופים ועוד, כל אלה הם רק מקצת המעשים הטובים שמתגלים יום יום, גם היום, בכל חלקי העם.
החסד הזה חוצה מגזרים, מדלג על פערים ומתעלם ממחלוקות פוליטיות.
לדוגמא: יש לי ידיד שמאז תחילת המלחמה מארגן עם חבריו בכל שבוע, כמו עוד רבים וטובים, ימי כיף ללוחמים ולפצועים, הכוללים סיורי ג׳יפים, סעודות מפנקות וטיולים בכל רחבי הארץ. הוא מספר שמתחילת המלחמה הג׳יפים שלו ושל חבריו מותנעים רק לצורך חיזוק הלוחמים והפצועים. פשוטו כמשמעו.
ידיד נוסף, המכונה ׳כח צביקה׳ ארגן מתחילת המלחמה, אין ספור סעודות ׳על האש׳ לפלוגות לוחמים בעזה ובלבנון. רשימת המבצעים המרשימים והמתמשכים של אנשי החסד ארוכה מאוד. בטוחני, שבזכות החסד הזה נזכה לניסים גלויים, לגאולה שלמה ולשמחות.
03
בדרך של אלחנן קלמנזון הי״ד
גיבור ישראל אלחנן קלמנזון הי״ד, חילץ, יחד עם אחיו הרב מנחם ואחיינם, כ-100 מתושבי קיבוץ בארי, בשמחת תורה תשפ״ד.
לאלחנן היה חזון: להקים נקודות התיישבות אסטרטגיות בדרום הר חברון וליצור ״חגורת הגנה״ ליישובי הדרום. שנתיים אחרי פרוץ המלחמה, היישוב עתניאל, בו התגורר אלחנן, יחד עם משפחת קלמנזון, יצאו בפרויקט מימון המונים במטרה להגשים את חזונו: ״זו הדרך ללכת בדרכו. בתפיסת העולם של ערבות הדדית שלשמה נפל״.
אלחנן קלמנזון סיים את שירותו הצבאי בדרגת סמל ראשון, כמו כל לוחם שסיים את שירותו בכבוד. הוא החל בעבודה זמנית כרבש״ץ היישוב עתניאל בדרום הר חברון, אך העבודה הזמנית הפכה לפרויקט חיים שבו השקיע את כולו – כך מספר אחיו ושותפו ל״צוות קלמנזון״, הרב מנחם, כיום איש חינוך המלמד בעתניאל ומרצה במכללת הרצוג וברחבי הארץ.
אלחנן עבד במשך שנים בתחום הביטחון. בתפקידו כרבש״ץ היה זמין כמעט ללא הפסקה, 24/7, עם הקפצות וזינוקים מאירוע לאירוע. כאשר משפחתו התרחבה פנה למגזר הפרטי, אך כעבור זמן קצר הבין שזו אינה השליחות שעליה חלם – והצטרף למוסד.
לדברי אחיו הרב מנחם, העבודה כרבש״ץ העמיקה את הקשר של אלחנן לעתניאל וחיזקה את הבנתו בעניין מיקומו האסטרטגי של היישוב. אלחנן התמקצע בהגנת ישובים, ובהמשך הוזמן על ידי הצבא להשתתף בקורסים נוספים, בהם ב׳בית הספר להגנת יישובים׳ של פיקוד המרכז. בשמחת תורה הוא היה כבר סרן במיל׳, מומחה להגנת יישובים ומדריך כיתות כוננות – במקביל לתפקידו במוסד.
לאלחנן היה גם חזון לאתר נקודות אסטרטגיות נוספות, מעבר לעתניאל, על אדמות מדינה, כדי להרחיב את ההתיישבות וליצור ״חגורת הגנה״ ליישובי הדרום – ממיתר ועד חבל לכיש וקריית גת.
בימים אלו החליטו בני משפחתו וחבריו של אלחנן להגשים את חזונו של אלחנן. שלוש נקודות התיישבות נוספות יוקמו לאלתר על אדמות מדינה בדרום הר חברון, בתיאום עם הממשלה והצבא.
עד כה הוקמה נקודת התיישבות אחת – יישוב חדש ועצמאי בשם אפקה, ובהמשך יוקמו נוספות. למרות סיוע המדינה, הפרויקט זקוק לעוד תקציב משמעותי. המשפחה יצאה לאחרונה בקמפיין מימון המונים, בשלב הראשון לצורך רכישת ציוד ביטחוני, כגון מצלמות אבטחה וגדרות.
״מרחבי ההתיישבות החדשים לא רק יפתחו את הר חברון, יחזקו את ביטחון התושבים ואת ההגנה על עורק החיים של כביש 60, בדרך האבות ההיסטורית מבאר שבע לירושלים, אלא גם ייצרו רצף התיישבותי וחיבור יהודי בין תושבי ההר לתושבי הדרום, בואכה חבל לכיש וצפון הנגב. זהו חיבור אנושי ותודעתי שהיה חלק מחזון הביטחון האזורי של אלחנן הי״ד וזהו חלק מתפיסת הערבות ההדדית ומסירות הנפש, שלשמם נפל״, אומר אחיו, הרב מנחם.
הרב קלמנזון מוסיף כי מדובר לא רק בצורך בהתיישבות, אלא גם בהגנה על שמורות טבע ועל אתרים ארכיאולוגיים שנהרסים בעקביות על ידי מחבלים. (תודה לדין ברנדשטטר על הפרטים).
ניתן לתרום ל׳פרוייקט אלחנן׳ באתר צ׳רידי.
04
שבת זכור בהר הזיתים
בשבת הבאה, שבת זכור, נתכנס בע״ה בהר הזיתים לשמוח ולמחות את זכר עמלק.
נקרא את פרשת ׳זכור את אשר עשה לך עמלק׳ דווקא באולם בו הכריזו גדולי המרצחים העמלקים על הקמת ׳אש״פ – הארגון לשחרור פלסטין׳. נתחזק יחד עם המשפחות השכולות ומשפחות הפצועים בתפילות, בשיעורי תורה ובריקודים מול הר הבית. משנכנס אדר, באותו אולם בו תכנן עמלק לכלותינו, נעשה כהרגלנו תיקון גדול – נשמח, נשיר ונצחק יחד עם יוני שרון המכונה ׳אבו טבלה׳ ונתכונן לקבלת פני משיח צדקנו עם חמורו הצח כשלג. נשמע שיעורים מפי ׳המזרבב׳, הדיין הרב אברהם זרביב וכן מפי הלוחם, סא״ל הרב הראל קצין. את התפילות, השירה והריקודים ינהלו בעלי הניגון – הלוחמים – רס״ב צבי גרינהיים ורס״ן יחיאל שוסהיים. בע״ה יהיה שמח, מרתק ומחזק.
05
פרס כנס ירושלים של עיתון ׳בשבע׳
השבוע זכיתי להשתתף בכנס ירושלים של עיתון ׳בשבע׳.
ההתרגשות הייתה גדולה. על הבמה עלו בזה אחר זה כמעט כל המשפיענים והמנהיגים הסרוגים בזמננו. התפעלתי לפגוש את כל עורכי העיתונים הגדולים ולהיווכח שכולם דתיים לאומיים – ישראל היום, מקור ראשון, בשבע ואפילו ידיעות אחרונות…
כזוכה פרס ירושלים התרגשתי לראות את הרב, הדיין, אברהם זרביב, מלווה באמו, תלמידת החכמים ואשת החסד, מקבל את פרס ירושלים של עיתון ׳בשבע׳. הקהל נעמד על רגליו והריע ממושכות לרב המזרבב, לרעייתו ולאימו. ר׳ כצל׳ה, גיבור ישראל ופצוע צה״ל, רקע במקלו על הבמה, חיבק את הרב זרביב וקרא לו ׳עדינו העצני׳. וכך הכריז: ׳כשם שהציבור לא הבין כיצד דוד המלך משלב מצד אחד עדינות מופלאה בתורה, בחסד ובמשפט, ומצד שני קשה ותקיף בקרב, כך גם אתה, רבי אברהם זרביב, מפליא בעדינותך בעולמות של תורה ועז כנמר בחזית הקרב׳.
שבת שלום של העצמת שמחת הפורים ומחיית עמלק בפועל. שבת של עוז ללוחמים, נחמה לשכולים, מזור לפצועים ועידוד להלומי הקרב. שבת של ישועות, ניצחון ה׳ בכל החזיתות, שמחה וגיל. ■
לתגובות בעניין ליווי משפחות ופצועים
כיתבו ישירות למייל שלי –
manager@pisrael.com
