״אישה אחת התקשרה אליי לאחר שכבר גמרה אומר בליבה למכור את המקרר החדש שקנתה, משום שלא היה לו ׳היתר׳ למצב שבת״, מספר הרב מנחם פרל, ראש מכון צומת מזה כחמש שנים. ״האישה שברה את המנורה שנדלקה בכל פעם שהמקרר נפתח, אולם לא מצאה פתרון הלכתי לחיישנים החשמליים שפועלים לפי פתיחת דלת המקרר וסגירתה. רגע לפני שמכרה את המקרר החדש הצלחנו למצוא לה פתרון, וקדושת השבת נשמרה״.
זהו סיפור אחד בלבד מפעילותו הענפה של מכון צומת, מכון המפגיש בין ההלכה לבין הטכנולוגיה. תחילתו של המכון הייתה במכון הטכנולוגי בבית וגן בירושלים, שאותו הקים פרופסור זאב לב יחד עם הרב שאר ישוב הכהן. כשהוחלט על הקמת המתחם החדש של בית החולים הדתי שערי צדק עלו שאלות רבות בענייני הלכה וטכנולוגיה רפואית בעולם המודרני, ושם התחיל את דרכו הרב ישראל רוזן זצ״ל.
בעקבות חילוקי דעות על דרכו של המכון הטכנולוגי באשר לאופי הפעילות, הקים הרב רוזן את מכון צומת. מתאר הרב פרל: ״לרב רוזן הייתה ראייה רחבה יותר, לא רק רפואית. הצורך הוא לא רק בית חולים דתי, אלא מדינה יהודית. הוא בחר שלא להתעלם מאתגרי המדינה, אלא להתמודד איתם. אני מקווה שגם כיום אנחנו במכון נמצאים במקום הזה, מתמודדים עם מורכבויות החיים שהקב״ה מזמן לנו״.
באלו תחומים עסק מכון צומת בתחילה?
״המכון התייחס לענייני צבא וביטחון, צרכים של משרד החוץ, משרד החקלאות ועוד. דברים שאינם בגדר פיקוח נפש, כי אז ברור שמותר לחלל שבת. במשרד החוץ לדוגמה ישנם מקרים שאינם סכנת נפשות אבל עדיין דורשים התייחסות של ישראל בשבת. במכון צומת מחפשים פתרונות טכנולוגיים יצירתיים שיאפשרו את ההתנהלות הזו.
בימי אורי אריאל כשר החקלאות פעלו במכון הוולקני בבית דגן חממות מחקר לפיתוח תרופה ביולוגית. החממות נדרשו לעבוד חודשיים רצוף, ואף יותר. אם לא יהיה פתרון הלכתי לפעילות בשבתות, לעולם תהיה ישראל תלויה בחסדי הגויים ולא תוכל לפתח את התרופה הזו בעצמה. מכון צומת נקרא לדגל לפתור את האתגר בצורה היהודית ביותר והכשרה ביותר״.
מהם תחומי העיסוק העדכניים של המכון?
״רוב העיסוק שלנו סביב נגישות. חולים שצריכים לקרוא לאחות בבית החולים, מקלדת שבת שמיועדת לאנשי צבא ומודיעין וכו׳. אנחנו מפתחים טכנולוגיה מותאמת שבת שמתאימה לטכנולוגיה החדשה – שמשתדרגת עם הזמן. מקלדת שבת שפיתחנו לפני חמש שנים כבר לא מתאימה למחשבים של היום, אנחנו כל הזמן מתקדמים ומשפרים את הפיתוחים החדשים.
בנוסף, סיימנו פיתוח של טלוויזיית מעגל סגור לכבדי ראייה – אנשים שלא מסוגלים לקרוא את האותיות הקטנות בסידור, אולם רוצים לשמור על עצמאותם ולהיות מסוגלים להתפלל. המכשיר פותח בשיתוף הרשות לחדשנות ובאמצעותו יכולים המשתמשים לקרוא אותיות גדולות ומותאמות. המכשיר לא מהווה חילול שבת, ודאי לא עבור צורכי חולה – אדם שלולא המכשיר לא היה מסוגל לקרוא״.
הרב פרל מתייחס למחלוקות בנושא: ״יש רבנים שפחות יאהבו את הפיתוחים הללו, כמו דעתו של הרב שלמה עאמר לגבי קלנועיות בשבת – שמי שלא מסוגל ללכת שיישאר בבית, מחשש שהשימוש בגרמא יהפוך לנחלת הכלל. אנחנו במכון לא יכולים להשלים עם המצב הזה. אנחנו לא פורצים גדר, אלא נשענים על יוזמה החלטית של הרב שלמה זלמן אוירבך זצ״ל, שקידם את נושא עגלות הנכים והקלנועיות. הוא ראה כיצד בת השכנים הנכה הייתה מנותקת מחברותיה וחיפש פתרון. אנחנו רואים ערך בעצמאותו של האדם״.
הדס קרמר עובדת מזה שנים במכון צומת, ובחמש השנים האחרונות משמשת כמנכ״לית המכון. היא מתארת את חדירת הטכנולוגיה לחיי היומיום: ״הפער בין הילדות שלנו, השאלות ששאלנו אז, לבין המצב הטכנולוגי היום בשטח הוא ענק. אנחנו מנסים לפרוץ לתודעה של הציבור בכך שיידעו שהיום צריך לשאול שאלות אחרות לגבי טכנולוגיה ושבת.
״בעבר היה מספיק לכבות את האור במקרר לפני שבת וזהו. תפקיד מושלם לילדים. היום יש במקרר כל כך הרבה מערכות מורכבות שילדים לא יכולים לתפעל אותן לבדם. אנחנו מנסים ללמד את הציבור לשאול את השאלה ׳על מה אני משפיע בשימוש שלי?׳. כיום, כיוון שהמערכות כל כך מורכבות, צריך מומחיות של מכון צומת. שאלות עם תשובות פשוטות הופכות ללא רלוונטיות או פוגעות בטכנולוגיה״.
קרמר מביאה כדוגמה את עניין מדיח הכלים: ״היום רווח השימוש במדיח אחד לכלים בשריים וחלביים, ע״י פגימה בטעם הכלים באמצעות הכנסת סבון בתחילת פעילות המדיח. ישנם רבנים שפחות מבינים כיצד עובד המדיח, ומורים לשים את טבליית הסבון ישירות על הכלים. אלא שבמדיח ישנן שתי שטיפות, שטיפה ראשונה במים בלבד ולאחר מכן שטיפה עם שחרור טבליית הסבון. הנחיית הרבנים צריכה להיות שימת נוזל מדיח על הכלים עצמם, מספיק שפריץ קטן שיפגום בטעמם, ואת הטבליה לשים במקום שלה. זהו פתרון שגם עונה על הבעיה ההלכתית וגם מותאם בצורה יעילה לפעילות המכשיר. פה במכון צומת אנחנו מומחים לזה – איך עובד מקרר, לאן השוק מתקדם״.
בנייה ומגורים – ״לכו תגידו לאימא שאסור לה לקלח את התינוק שלה״
שדרוגי הבנייה החדשה הביאו עימם שאלות שבמכון לא נדרשו להן בעבר. קרמר מספרת על קמפיין המכון העוסק באתגרי הבנייה: ״ישנם בתים שבהם פתיחת ברז מים מפעילה משאבה חשמלית. מי חושב שברז מים מפעיל משאבה? זה איסור כמו להדליק אור בשבת, ואנשים לא יודעים את זה. ישנם רבנים שאמרו שבשעות מסוימות שבהן אין איש שמשתמש במים – אסור לפתוח ברזים, ובשעות שיש שימוש – מותר. אבל לכו תגידו לאימא שהתינוק שלה הקיא באמצע הלילה, שאסור לה לקלח אותו. אנחנו חושבים שצריך למצוא פתרונות ולא להגביל את הציבור. צריך להתחשב ביומיום של האנשים. יש פתרונות, הם אפילו לא יקרים, אבל צריך שלאנשים תהיה מודעות לשאול את השאלות״.
הרב פרל מפרט: ״לפני שלוש שנים פנתה אלינו אישה מראש העין שגרה בבניין של 21 קומות. היא התגוררה בקומה העליונה, ותיארה שכשהיא פותחת ברז היא שומעת משאבה מתחילה לפעול, וכשהיא סוגרת – המשאבה נכבית. הסברנו לה את המצב, חשוב לנו שאנשים יהיו מודעים. ישנן גישות שטוענות שמוטב יהיו שוגגים ולא יהיו מזידים, אבל הרב אריאל אמר לנו לא לקבל את הגישה הזו. מי שקונה דירה היום הוא שוגג, אבל עוד חצי שנה הוא יגלה את הבעיה ומה יעשה אז? ימכור את הדירה? זה לא כמו עירוב, זה בית, העסקה הכי גדולה של האדם בחיים״.
במכון צומת עובדים על אתר אינטרנט חדש שינגיש לציבור את המידע אודות אתגרי השבת. במכון מדגישים כי ישנם פתרונות לבעיות, ואם הם יבוצעו בשלב התכנון ההתחלתי, הם לא צפויים לייקר את מחיר הדירה. במקביל עובד המכון גם על פרסום המידע לרבנים ולפוסקים, שיוכלו לעקוב אחרי ההתפתחויות ההלכתיות והטכנולוגיות ולדעת כיצד להתייחס לנושאים.
הרב מנחם פרל
ראש מכון צומת
ישנן גישות שטוענות שמוטב יהיו שוגגים ולא יהיו מזידים, אבל הרב אריאל אמר לנו לא לקבל את הגישה הזו. מי שקונה דירה היום הוא שוגג, אבל עוד חצי שנה הוא יגלה את הבעיה ומה יעשה אז? ימכור את הדירה?
הרב ישראל רוזן זצ״ל
כשאני אגיע ל-120 שלי ואעלה למעלה, אני בטוח שיבואו להקביל את פניי כמה אלפי רוכבי קלנועיות ויודו לי שעשיתי את שארית חייהם קלה יותר
הדס קרמר
מנכ״לית מכון צומת
מעורבות הציבור חשובה מעין כמוה למציאת פתרונות וליישומם. אם בבחירות שמנו פתק למפלגות שישמרו על השבת, בואו אנחנו נרים טלפון לספקים ונקדם את השטח
״הציבור צריך לדעת כמה השפעה יש לו״
קרמר מסבירה שכוח רב לשנות נמצא בידי הציבור: ״כאשר ספק של מכשיר מסוים מקבל 100 טלפונים בשבוע מהציבור החרדי שמבקשים אישור למוצר שלו, זה משפיע. אבל הספק לא מקבל טלפונים מהציבור הדתי. הטלפון שסיון מגבעת שמואל תרים מחר לחברת משאבות המים של הבניין, או לחשמלאי שעוסק בחיישני תאורה בחדרי מדרגות, או לספק מערכת מזגנים חכמה שעוקבת אחרי הבנאדם ותשאל אותם אם יש להם אישור שבת, זה יניע את המערכת לפעול לטובת הציבור.
מעורבות הציבור חשובה מעין כמוה למציאת פתרונות וליישומם. אם בבחירות שמנו פתק למפלגות שישמרו על השבת, בואו אנחנו נרים טלפון לספקים ונקדם את השטח״.
במכון מציעים מדריך בנייה בסיסי עם טבלת מוצרי בסיס וקוראים לציבור לעבור עליו. ״קודם כל תעברו על הרשימה, תדעו מאיפה להתחיל. יש שם גם מידע נוסף על פתרונות, למי ניתן לפנות ועוד. וכמובן, אנחנו פה לכל שאלה״, אומרת קרמר.
פעילות המכון
הפעילות במכון מתחלקת לשלוש מחלקות. הזרוע ההלכתית – הכוללת בית מדרש ביישוב אלון שבות, שבו מעמיים בסוגיות הלכה וטכנולוגיה. הרבנים מלווים כל פיתוח של המכון במחקר הלכתי, מוציאים פרסומים בנושא ועוד.
הזרוע השנייה היא המחלקה הטכנולוגית – ובה עובדים מהנדסים על ליווי ופיתוח בדיקות למכשירים, בודקים שהמכשיר עומד בכל התנאים ההלכתיים ועוד. המחלקה כוללת גם הנדסאים ואנשי ייצור שמייצרים את המוצר הסופי המותאם לשבת.
הזרוע השלישית היא זרוע הנגשת הידע לציבור – והיא כוללת מחלקת הסברה, מרכז מבקרים, מגוון הרצאות, כנסים, הכשרות, תוכניות בר מצווה ועוד. בשיתוף משרד החינוך אף ניתן לתת הערכה חלופית לבגרות באמצעות המכון, במטרה לעורר את המודעות בציבור להתקדמות הטכנולוגיה והפתרונות ההלכתיים.
רכב חשמלי
פיתוח נוסף שעליו עובד המכון כעת הוא שימוש גופי הביטחון ברכב חשמלי בשבת, להקטנת חילול השבת. הדס המנכ״לית מתארת: ״יצרנו קשר עם גופי הרפואה, הביטחון והחירום בישראל, ובמקביל יצרנו קשר עם חברה גדולה בארה״ב שמקימה תחנות הטענה חשמליות לרכבים הללו. אנחנו מחפשים משאבים למציאת פתרונות לפיתוח רכב חשמלי – לצורכי רפואה וביטחון בלבד״.
הרב פרל מוסיף: ״רוב הפעמים הצוותים הרפואיים לא נוסעים עם נהג גוי, אלא בהסעה רגילה. ישנם גם הרופאים עצמם שלרוב נצרכים להגעה עצמית. דוגמה נוספת היא רכב משטרה שמפטרל ברחוב לשמירת הביטחון – אין סיבה שהנהיגה לא תהיה אוטונומית ואוטומטית. כמובן שבמקרה של אירוע או חשד מעבירים את הרכב להילוך חול.
הרב יצחק הרצוג, הרב הראשי הראשון של מדינת ישראל וסבו של הנשיא יצחק בוז׳י הרצוג, כבר התייחס לסוגייה בעבר, כשהתיר לשוטרים לרכוב על אופניים. לצערו זה לא ריאלי, אולם רכב אוטונומי בעניין הזה מקביל לאופניים. הבעלים של אותה חברה שמקימה יחידות הטענה היה בביקור פה במכון צומת, הזמנו גם את רבני המשטרה, נציג הרבצ״ר, רב משרד הבריאות, רב בי״ח שיבא, רב קופ״ח כללית ועוד – כדי לראות איך נערכים לקליטת רכבים חשמליים״.
״אם אתה לא יכול לנצח אותם – תקנה אותם״
הרב מנחם פרל היה אחראי תחום ההלכה ברבנות הצבאית, כסגנו של הרב קרים (לפני תפקידו כרבצ״ר). ״כשנכנסנו לתפקיד ראיתי שקונים מכשירים רבים ממכון צומת. אבל תקציבנו היה מוגבל, והמוצרים היו יקרים מאוד – במכון צומת הכול בעבודת יד, זה לא מפעל ייצור סיני. אז היחידות הזמינו מעט. יזמתי ברבנות הצבאית הקמת מדור הלכה וטכנולוגיה, שיהיה מעין מכון צומת עבור הצבא בלבד, מדור שקיים עד היום״, מספר הרב פרל.
אלא שהרב רוזן לא ראה זאת בעין יפה. ״הדבר חרה לרב רוזן, כי הוא ראה את מכון צומת כמכון שמספק מטרייה הלכתית טכנולוגית לכל גופי המדינה, ולא רק לאנשים פרטיים. הקמת המדור גם פגעה כלכלית במכון. הרב רוזן ניסה להיאבק בהחלטה, אבל כשהבין ש׳אם אתה לא יכול לנצח אותו תקנה אותו׳ – הציע לי להחליף אותו כשעזב, ואמר לי ׳תפתור את הבעיה שיצרת׳.
מאז שהרב רוזן נפטר המכון גדל פי שניים מבחינת כוח אדם. אנחנו ממש מזהים סייעתא דשמיא שכנראה הייתה פה לרב רוזן״.
השבוע, בי״ג חשון, מלאו חמש שנים לפטירת הרב ישראל רוזן זצ״ל. הרב פרל מספר: ״יש ויכוח בן 100 שנה על שימוש במעלית שבת, גם מסיבות הלכתיות בסיסיות וגם מצד האווירה שזה יוצר. מי שהתיר את מעלית השבת לגמרי הוא מחבר הספר שמירת שבת כהלכתה – הרב שלמה זמן אוירבך, ולא רק הוא. אבל עדיין זה שנוי במחלוקת, והרב רוזן נלחם על כך.
נקודה שנייה שהייתה חשובה לרב רוזן זו עזרה למוגבלים. הרב שלמה עאמר התנגד מאוד לשימוש בקלנועית עבור נכים, מחשש שיגרום לכל אחד להשתמש בגרמא לצרכיו. הוא העדיף שמי שקשה לו יישאר בבית לכבודה של השבת, ׳אל תיסע בעיר ואחרים לא ילמדו ממך שמותר לנסוע׳, גם על קלנועית וגם על מעלית. והרב רוזן, עם כל הכבוד לראשון לציון והיה לו הרבה כבוד – ממש נלחם על כך. לפעמים הגיעו הצדדים לטונים לא נעימים ולא קלים. הרב עאמר נלחם על כבודה של השבת, וגם הרב רוזן – בכלל לא ברור הלכתית שעדיף לעלות או לרדת 20 קומות ברגל בשבת, אסור להרבות בהילוך סתם בשבת, מופיע בשולחן ערוך. היום 95% ממעליות השבת בעולם הן של מכון צומת.
לגבי הקלנועית – הרב רוזן ראה בנתינת עצמאות למוגבלים ערך בפני עצמו. הרב רוזן אמר ׳כשאני אגיע ל-120 שלי ואעלה למעלה, אני בטוח שיבואו להקביל את פניי כמה אלפי רוכבי קלנועיות ויודו לי שעשיתי את שארית חייהם קלה יותר׳. אני בכל פעם מתרגש מהסיפור הזה״.
סיפור נוסף על הרב רוזן סופר בלוויה שלו ע״י אחיו – ראש ישיבה חרדית בפתח תקווה. האח סיפר כי בא לבקר את הרב רוזן במיטת חוליו בבית החולים, ובכניסה למעלית ראה בחורה לבושה מכנסיים, וקסדת אופנוע תחת ידה הימנית – לא אחת שנראית שומרת שבת. להפתעתו הרבה חיכתה הבחורה עד לבואה של מעלית השבת. כששאל אותה ראש הישיבה החרדי מדוע היא מחכה דווקא למעלית שבת השיבה לו: ׳למה, אני לא יהודיה?׳.
באותה תקופה הגיע הרב עאמר לבקר את הרב רוזן בבית החולים, להתפייס איתו ולהתפלל עליו. ״בסוף, הוויכוח ביניהם היה לשם שמיים״, אומר הרב פרל. ״30 שנה הקלנועיות בשימוש ורק המוגבלים משתמשים בהן, מה שמוכיח שהיכולת שלנו לתת אותן רק למי שנצרך נכונה ומנצחת במבחן המציאות״.
הדס קרמר המנכ״לית מוסיפה: ״הרב רוזן זיהה כבר לפני 45 שנה כמה הנושאים הללו משמעותיים בניהול מדינה יהודית ובחיי היומיום. אנו זוכים שכבר היום יש לנו את היסודות שהוא הניח אז, כדי להגיע לפתרונות. זו שליחות משמעותית מאוד לחבר את עם ישראל לשבת, שמעמדה לא תמיד היה מכובד וחיובי. בזכות החזון הגדול של הרב רוזן יש לנו את היכולת להראות לעם ישראל כולו ולכל העולם איך השבת היא יום עונג, שמחה ומנוחה, ולא חלילה יום שחור או מגביל. זה מה שאנחנו עושים פה יום יום – בין אם זה לאוכלוסיות חלשות ובעלי מוגבלויות ובין אם זה במקום שהטכנולוגיה הופכת את חיינו לנעימים ונוחים יותר. השבת היא שליחות אדירה בפני עצמה״.
