סמטת הגיבורים

ענת גופשטיין

ענת גופשטיין

פסיכותרפיסטית ומנחת הורים

20 נערות בסיכון ממעון חמלה בירושלים, שכמה מהן היו בעבר בקשר עם ערבים. הגיעו לשבת של חיבור לעם ישראל בחברון עיר האבות . בערב שבת הן התפללו אצל האבות והאמהות הקבורים במערת המכפלה, התרגשות היתה גדולה. לרובן זו היתה פעם ראשונה בחברון הן ישבו לסעודת שבת ואז התחיל הקרב על הסמטה. סמטת הגיבורים.  
אנחנו שהינו בביתנו, זו היתה שבת ארגון, הילדים חזרו מתפילה במערת המכפלה בשיירה גדולה לקריית ארבע דרך ציר המתפללים. 


חצי שעה לאחר מכן, בזמן שרוב התושבים היו באמצע ארוחת השבת וחיילי הנח”ל וסיור של מג”ב החלו לקפל את אבטחת הציר, החלו שני מחבלים לירות לעבר הכוח. למקום הגיעו כוחות רבים. היה זה קרב ארוך. לוחמים בהם מח”ט הגזרה, דרור וינברג, לוחמי מג”ב ולוחמי הכוננות של קריית ארבע-חברון בפיקוד מנהל מחלקת הביטחון יצחק בואניש נלחמו כתף אל כתף כדי להגן על היישוב. 
הקרב היה קשה, נפלו בו שנים עשר לוחמים ויותר מעשרה לוחמי כיתת הכוננות קיבלו צל”ש ואותות הערכה מגורמי זרועות הביטחון על גבורתם באומץ לב ותושיה בקרב. 
חברון אינה עיר שקטה, לכאורה כבר התרגלנו למציאות חיים קשה: פיגועים, שכול ואבדן. אבל את הערב ההוא אי אפשר לשכוח. ארבע שעות של קרב היו נשמעות כמו מלחמת עולם. אני זוכרת את הרכב של השכן שלי אליהו ליבמן, ראש המועצה, מנוקב כולו, מעיד על התופת אך גם על הנס הגדול. ליבמן וחבריו לכיתת הכוננות הפגינו גבורה אישית מדהימה, במשך שעות באותו לילה התנהל קרב קטלני מול שני המחבלים. לאחר נפילתו של המח”ט ויינברג, “קרסה שרשרת הפיקוד”. התחקיר המבצעי שערך הצבא מצא את ליבמן האזרח, כיחיד שהצליח להעביר לצה”ל הגדול תמונת מצב מהשטח. הוא הוביל כוח מעורב של חיילים ואזרחים וסיכן את חייו. הוא נכנס פעם אחר פעם, אל תוך אזור ירי בלתי פוסק ורימונים מתפוצצים, אל התופת כדי לחלץ פצועים ולפנות את גופות ההרוגים. הוא הפגין אומץ לב וגבורה עילאית. הרמטכ”ל העניק לו אות הערכה על תפקודו בקרב. 
מה גורם לאדם להיכנס בקור רוח לתוך הסכנה ללא פחד ומורא במסירות נפש והקרבה? 
האופן שבו אדם מגיב למצבי לחץ ומצוקה וסכנת חיים קשור לסכמות מוקדמות. תגובות אלו משתנות מאדם לאדם. התגובה הזו נקראת “הילחם או ברח” והיא מתעוררת במצבים שבהם קיימת סכנה גדולה שנדרשת תגובה מיידית כדי להתמודד איתם. להילחם בהם או להתחמק, לברוח. זהו מנגנון הישרדותי שקיים אצל כל בעלי החיים ומופעל בתגובה לסכנה. מצבים מסוימים או חשיפה ממושכת למתח נפשי עלולים לייצר אצלנו התקפי פאניקה או מצבי חרדה. מצבים אלה אינם איומים קיומיים ועלולים להפעיל ללא צורך ממשי את מנגנון ההשרדות “הילחם או ברח” שקיים אצלנו.
האופן שבו אנו מגיבים לסכנה ומצוקה קשור לסכמות מוקדמות המתפתחות בילדות. הסכמה מורכבת מזכרונות, אמונות ורגשות ומשפיעה על ההתקשרות של האדם עם הסביבה ועל דרכי ההתמודדות שלנו עם המצב הנתון.
לבנות שהתארחו בשבת זו בחברון הקרה היתה חוויה קשה ובלתי נסבלת. הבנות היו בעלות קשיי הסתגלות והעדר משאבים להתמודדות במצבי קצה ועובדה זו הקשתה עליהם להתגבר. הן הגיעו למקום לא מוכר ונאלצו להתמודד עם אירוע מפחיד ומלחיץ. המלחמה העקובה מדם. הותירה רושם חזק. אך מצד שני זו היתה גם שבת מכוננת. למי שהיה ספק לגבי דו קיום, בשבת הזאת הן הבינו מי אויב ומי ידיד, ונקשרו נפשית לחברון, לעם ישראל ולארץ.
בכל שנה בשבת פרשת ויצא זוכרים תושבי קרית ארבע-חברון את הנופלים ומציינים את מסירות הנפש בקרב על סמטת הגיבורים שחתרו למגע והגנו על הקריה. הנוער עורך פעילות לזכר הנופלים, חברי כיתת הכוננות מספרים על הקרב ומעבירים את המורשת מדור לדור. תפילת ערב שבת גדולה מתקיימת במאחז הגיבורים, מאחז שהוקם לזכר הגיבורים מול הסמטה.
 עוז וגבורה אלו תכונות שעל כל יהודי להתאמץ ולהשיג אותם שיהיו טבועות בנפש שלו. “הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא”. חברון היא עיר של גיבורים מגיבורי דוד ועד גיבורי הסמטה.

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה למעלה