“ידינו לא שפכו את הדם הזה". כך מצווה התורה את זקני העיר לומר, כאשר נמצא הרוג בסמוך לעיר. ושואלים חז"ל: וכי נעלה על דעתנו שהדיינים שפכו את הדם? על כך משיבים חז"ל שראשי בית הדין חייבים להצהיר: לא היינו שותפים ברצח הזה. הרצח הזה הוא לא עלינו, אלא על מי שביצע אותו ועל מי שיכול היה למנוע אותו.
היכולת לקחת אחריות ולהימנע מלהיות שותף לפשע במסגרתו נרצחים יהודים אינה פשוטה כלל. לא זו בלבד, היא נעשית קשה פי כמה כאשר היא כרוכה בעזיבת שררה. אם נתבונן היטב, נבחין כי היא למעשה כמעט אינה קיימת, בפרט במערכת הפוליטית של ימינו אנו. אבל רק כמעט.
השבוע חברי, יו"ר מפלגת עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן גביר (בעת קריאת שורות אלו, השר לביטחון לאומי לשעבר), ביטא במעשיו את אותה יכולת נדירה. השר בן גביר, שהתחייב כי לא יהיה חלק מממשלה שתעביר עסקת כניעה מופקרת לחמאס, עמד במילתו ופרש מהממשלה. זו היתה החלטה הירואית, אמיצה, ומעל הכל: מנהיגותית.
מנהיג נמדד דווקא ברגעים הקשים, בהם הוא נדרש לקבל החלטות לא פופולריות, ובהם הוא נדרש לשים את טובת עמו מעל לטובתו האישית. תכונות אלו מסמלות היטב את הצעד שעשה ח"כ בן גביר ושאר שרי וחברי עוצמה יהודית. הצעד שאומר: ידינו לא תשפוכנה את דמם של אלפי הנרצחים הבאים, חלילה, כתוצאה מהשחרור של אלפי המחבלים בעסקה, שהחל השבוע.
אמנם מי שהביא את העסקה לאישור הממשלה הוא ראש הממשלה, אבל מי שיכול היה לעצור אותה, לו רק היה חובר לשר בן גביר, היה השר בצלאל סמוטריץ', שבחר להידבק לכסא ולהפר את הבטחתו כי יפרוש מממשלה שתשחרר מחבלים במסגרת עסקה (מוזמנים לקרוא את דבריו המפורשים ב'ישראל היום', ט' תמוז-15.7.24).
סמוטריץ' בחר ליצור מצג שווא לפיו ראש הממשלה התחייב לחזור למלחמה, זאת כאשר ראש הממשלה אמר בקולו ערב יציאת העסקה לפועל כי רק אם ישראל תידרש לחזור למלחמה היא תעשה זאת; כאילו יש הווא אמינא שלא יהיה צורך, וכאומר: במצב הקיים, בבסיס, לא נשוב עוד להילחם.
אם תרצו, סמוטריץ' בחר בהסתכלות לטווח הקצר ובמיצוי הקדנציה במשרד האוצר, ובן גביר, כמנהיג, בחר בהסתכלות לטווח הארוך, תוך נכונות לשלם במחיר כסאו בשולחן הממשלה. בראי ההיסטוריה, מנהיגים שהסתכלו לטווח הקצר גם סיימו את קיומם הפוליטי בטווח הקצר. מנגד, מנהיגים שהסתכלו לטווח הארוך והיו נכונים לשלם מחירים אישיים עבור כך – הגיעו לפסגות.
מתוך הראיה המנהיגותית-היסטורית הזו, נחזק את ידיהם של חבר הכנסת בן גביר, השר לשעבר יצחק וסרלאוף, השר לשעבר הרב עמיחי אליהו, חברי הכנסת צביקה פוגל ולימור סון הר מלך וחבר הכנסת לשעבר יצחק קרויזר. בטוחני כי גם בעניינם, ההיסטוריה תספר את אותו הסיפור.
“זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור". חזקו ואמצו! ■
ÏËÏ‚¯Ì ˘Ï ·ˆÈ, Ò¯˜Â-