מדיני

פקיעת החוק והתקנות יביאו לכאוס משפטי

אלעד הומינר

חוק תקנות יהודה ושומרון נפל השבוע בהצבעה במליאת הכנסת. מה אומר החוק? על מה ישפיע? ומה חשיבותו? שוחחנו על כך עם ד"ר חגי ויניצקי מהמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט • וגם, הבלבול המוזר בקרב ראשי המועצות ביהודה ושומרון

לראשונה מאז חוקק חוק תקנות יהודה ושומרון בשנת 1967, ולמרות איומיו של שר המשפטים גדעון סער – בתום הצבעה דרמטית, נפל השבוע החוק החשוב במליאת הכנסת. הקואליציה המתפרקת הפסידה באחד מהמבחנים הגדולים ביותר שלה מאז הקמתה לפני כשנה, הפסד שעלול להוביל לנפילתה כבר בתקופה הקרובה.
מההצבעה על החוק שמאושר מחדש בכל חמש שנים, נעדרו יו"ר רע"ם ח"כ מנסור עבאס, ח"כ ווליד טאהא וח"כ אימאן חטיב יאסין. ח"כ מאזן גנאים וח"כ רידא רינוואי-זועבי התנגדו כמו שאמרו בבוקר יום ההצבעה. ח"כ עידית סילמן נעדרה גם היא.
הניסיון הראשון של סער להעביר את החוק – כשל, אולם הקואליציה יכולה לנסות ולהעביר את התקנות פעם נוספת. חבריה יצטרכו להעלות את החוק להצבעה בקריאה ראשונה, לעבוד עליו במהירות בוועדות, ולהחזירו למליאה לקריאה שניה ושלישית טרם תאריך פקיעתו בסוף החודש.
רבים מהקוראים, רבים מתושבי יהודה ושומרון ורבים מאזרחי ישראל כלל לא מודעים לחשיבות החוק, לפרטיו ולמשמעות אי חידושו עד למועד פקיעתו. שוחחנו עם ד”ר חגי ויניצקי מהמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. חגי הוא ראש מכון בגין למשפט וציונות וחבר הוועדה הממשלתית להסדרת הבנייה ביהודה ושומרון. בנוסף, השנה היה מועמד לשופט בבית המשפט העליון.
"ממשלת ישראל לא תוכל לתפקד בצורה כזאת”
לשיטתו של ד"ר ויניצקי, לחוק המדובר יש שני נדבכים מהותיים: "הנדבך האחד, מאפשר למדינת ישראל להחיל את כוחות השיטור, השיפוט והכליאה שלה באזורי יהודה ושומרון. חוק זה מאפשר לכלוא כ-3,400 מחבלים שנשפטו על ידי בתי המשפט הצבאיים ביו"ש וכלואים בבתי כלא בישראל. אם החוק ייפקע יצטרכו להעביר אותם לבתי כלא ביהודה ושומרון. ברם, באזורים אלו קיים רק בית כלא אחד, מחנה עופר, שלא יוכל מטבע הדברים לקלוט את כולם.
בנוסף הוא אומר, "אם ישראלים יבצעו עבירות בישראל ויברחו ליו"ש, אם החוק ייפקע למשטרת ישראל לא תהא סמכות לעצור אותם ביו"ש. לאור זאת, אזור יו"ש עלול להפוך לעיר מקלט לפושעים".

"הנדבך השני: לצערנו הרב מדינת ישראל טרם השכילה להחיל את המשפט הישראלי ביו"ש, ולכן תושבי יו"ש הם אזרחי ישראל אבל לא תושבי ישראל. מאחר שישנם חוקים ישראלים שחלים רק על תושבי ישראל, החוק קובע שביחס לרשימת החוקים המנויים בתוספת לחוק המונח, תושב ישראל יכלול גם את תושבי יו"ש שהם אזרחי ישראל או זכאים מכוח חוק השבות".
"למשל עורך דין צריך להיות תושב ישראל. אם החוק ייפקע עו"ד מיו"ש לא יוכל לשמש בתפקידו בישראל. זהו הדין גם לגבי פסיכולוגים ונהגי מוניות. חוקים נוספים, בנושאים של אימוץ ילדים ופונדקאות לא יחולו על תושבי יו"ש. פקיעת החוק והתקנות יביאו לכאוס משפטי. ממשלת ישראל לא תוכל לתפקד בצורה כזאת כי באזור יו"ש חיים כחצי מיליון תושבים", כך קובע ד"ר ויניצקי.
נניח שפג תוקף התקנות. אין אפשרות למצוא פרצה משפטית?
"זה בדיוק העניין. החוק הזה יוצר את הממשק שבין מערכת המשפט הישראלית למערכת המשפט ביהודה ושומרון. גם במישור האזרחי לא ניתן יהיה לתבוע גורמים ברשות הפלסטינית במקרה למשל של תאונת דרכים ומקרים נוספים. ישנן סמכויות רבות בתחומי המשפט האזרחי והפלילי שיוצרים את הממשקים האלה. אין אפשרות להתנהל בלעדיהן".
מה עם הצבעה בבחירות?
"פנקס הבוחרים נקבע בהתאם לחוק מרשם אוכלוסין שאף הוא מנוי בתוספת לחוק, כדי שתושבי יו"ש יחשבו תושבי ישראל. בהחלט קיימת פרשנות סבירה לפיה תושבי יו"ש לא יוכלו להצביע בבחירות והם שווים שמונה עד עשרה מנדטים בערך".
מה יקרה אם הכנסת תתפזר בסמוך למועד פקיעת החוק?
"ישנו סעיף בחוק יסוד הכנסת שנקרא הארכת תוקפם של חיקוקים. לפי סעיף זה אם הכנסת תתפזר לפני פקיעת החוק הוא יוארך אוטומטית עד שלושה חודשים לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה. ברם, אם הכנסת תתפזר לאחר פקיעת החוק הוא לא יוארך אוטומטית".
לבסוף, ביקשנו מד"ר ויניצקי לעשות קצת סדר. "החוק הישראלי לא חל ביו"ש. באופן עקרוני ישנם באזור ארבעה רבדי דין: עות'מאני, מנדטורי, ירדני ותחיקת אלוף הפיקוד. עם זאת, ישנן כמה דרכים להחלת חוקים ישראליים ביו"ש. 1. קביעה בחוקים ספציפיים שהם חלים באזור יו"ש. 2. החלת חוקים ספציפיים על תושבי יו"ש (באמצעות החוק המדובר). 3. החלת חוקים ישראליים בשטחי המועצות המקומיות והאזוריות באמצעות תקנון המועצות המקומיות. 4. חקיקת צו אלוף שמחיל חוק דומה".
ויניצקי אומר כי "אם היו מחילים את המשפט הישראלי על אזורי יו"ש או למצער על אזור C היו פותרים את כל הבעיה".
"המשפט ביו"ש כולל חוקים ארכאיים עות'מאניים וירדנים שכבר לא חלים בטורקיה וירדן. ולכן, למשל, דיני המקרקעין, התכנון והבניה, דיני עבודה, דיני איכות סביבה ודיני הקניין הרוחני שחלים ביו"ש הם ארכאיים. החוק המדובר מקנה את המינימום הנדרש כדי שניתן יהיה להתנהל ביהודה ושומרון".
כיצד הצביעו במחנה הלאומי ומי תמך או התנגד בהתיישבות
פוליטי: שר המשפטים גדעון סער, שעבד על החוק במשך תקופה ארוכה, הצביע בעד יחד עם חברי מפלגתו תקווה חדשה. סער חזר כמה פעמים בימים שלפני ההצבעה כי מי שיצביע נגד החוק, כלל לא רוצה בקיום הממשלה. חברי ימינה של ראש הממשלה נפתלי בנט הצביעו בעד כמובן, למעט הח”כים סילמן שנעדרה מההצבעה והמופרש עמיחי שיקלי שהתנגד. עד כאן קואליציה. 
נעבור לאופוזיציה: אין הפתעות, כלל הח”כים מהליכוד, הציונות הדתית והחרדים התנגדו לחוק מכיוון שמעליו עומדת לעיניהם מטרת פירוק ממשלת בנט.
התיישבות: כאן המצב שונה. מבדיקה שערכנו עולה כי הדעות כיצד היה לנהוג בצבעה חלוקות, ולעתים חלוקות כל כך שראש מועצה תמך והתנגד בו זמנית.
במכתב מתאריך 01.06.22 אשר מוען לשרים איילת שקד וניר אורבך, נכתב: “אנו מצפים ודורשים כי תעבירו את החוק לאלתר, אחרת אתם תהיו חתומים על מפולת בסדר גודל היסטורי”. 

 על המכתב חתמו: ראש מועצת שומרון יוסי דגן, ראש מועצת גוש עציון שלמה נאמן, ראש מועצת בנימין ישראל גנץ, ראש מועצת בית אל שי אלון, ראש מועצת קריית ארבע אליהו ליבמן וראש מועצת קדומים חננאל דורני.
במכתב שפורסם למחרת, 02.06, ומוען לראשי הסיעות הציוניות בכנסת, נכתב: "אנו מבקשים ודורשים לא להפוך את חיינו לכאוס ולמנוע את הפגיעה הקשה בחיי 500 אלף תושבינו, אנו מבקשים כי חיי התושבים, שיגרת חייהם ימשכו כפי שהם היום ואנו קוראים לכל המפלגות בכנסת לתמוך בהארכת החוק".

 על המכתב חתמו: ראש העיר מעלה אדומים בני כשריאל, ראש מועצת דרום הר חברון יוחאי דמרי, ראש מועצת קרני שומרון יגאל להב, ראש מועצת שומרון יוסי דגן, ראש מועצת גוש עציון שלמה נאמן, ראש העיר אריאל אלי שבירו, ראש מועצת אלפי מנשה שי רוזנצוויג וראש מועצת הר אדר חיים מנדל שקד.
באותו יום נחתם מכתב נוסף ובו קריאה לכלל חברי ימינה ותקווה חדשה. כך נכתב: 

ד"ר ויניצקי

“אנו מכירים בכך שבטווח הקצר, אי העברת תקנות החירום בעניין יהודה ושומרון עלולה לפגוע בנו, מתיישבי יו"ש. עם זאת – המשך קיומה של הממשלה תמשיך את הפגיעה בהתיישבות הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.  לאור האירועים האחרונים, אנו סוברים כי למען ההתיישבות, למען עם ישראל וארץ ישראל – יש להפיל את הממשלה הנוכחית ויפה שעה אחת קודם!!! אנו קוראים לחברי ימינה ותקווה חדשה לצאת מהממשלה ומחזקים את ידי האופוזיציה בהתנגדות לכל חוקי הממשלה. יש להקים ממשלת ימין עכשיו ולהעביר את החקיקה באופן מיידי”. ומי חתמו על המכתב? ראש מועצת בנימין ישראל גנץ, ראש מועצת בית אל שי אלון, ראש מועצת קריית ארבע אליהו ליבמן וראש מועצת קדומים חננאל דורני.
אתם קוראים נכון. מהמכתב הראשון ומהמכתב השלישי עולה כי ארבעה ראשי מועצות חתמו על מכתב הקורא לתמוך בחידוש החוק, ומנגד, אותה רביעיה (גנץ, אלון, ליבמן, ודורני) חתמו על מכתב הקורא להתנגד לו. מבולבלים? גם אנחנו.

שתפו